“הסופר מיני האוטומטית הזולה בישראל” – זהו המוטו של יבואן דאצ’יה בישראל לדאצ’יה סנדרו.יצאנו לבחון “מה המחיר” למחיר האטרקטיבי כל כך- מבחן דרכים
סופרמיני אוטומטית ב62,990 ש”ח. מבחן דרכים דאצ’יה סנדרו
רגע לפני שמתחילים לדבר על הרכב עצמו, אני אתעכב על הקטגוריה הזו מהפאן הצרכני. כמו בעולם התעופה, הרכב וצרכנות בכלל, ישנה קטגוריה של מוצרי “הלואו קוסט”. הלקוח מעוניין במוצר חדש ולא משומש, אך מוגבל בתקציב הרכישה שלו, ולכן נאלץ להתפשר על מוצר פחות מתקדם. הפשרה יכולה להיות בדמות טכנולוגיה מיושנת, גימור פחות טוב, ויתור על נוחות (אם ציינו את עולם התעופה – הפשרה היא במשקל מזוודות ואוכל בטיסות לואו קוסט), ויש עוד ועוד דוגמאות.
בחזרה לרכב המבחן שלנו, דאצי’ה סנדרו היא סופר-מיני שעולה רק 62,990 ₪ והיא אפילו לא דורשת תפעול של ידית ההילוכים וקלאץ’. התיבה אוטומטית.
תא נהג דאצ’יה סנדרודשבורד דאצ’יה סנדרו
‘לואו קוסט’ בעולם הרכב
עכשיו כשכולנו מבינים מהם מוצרי הלואו קוסט, איך בעצם מייצרים רכב לואו קוסט? ובכן, הפתרון פשוט. את רכב התקציב מרכיבים מכמה שיותר מוצרי מדף, מוצרים קיימים של יצרנית הרכב. ובמקרה שלנו ניתן לזהות בקלות חלקי רכב (ובעיקר חלקי פנים) של קונצרן רנו-ניסאן, הבעלים של דאצ’יה: מתגי חלונות, מתגי מראות, מראות ועוד, מוכרים היטב. אני מזהה לא מעט חלקים מקליאו דור 3 (אנחנו לקראת הצגת הדור החמישי), קליאו דור 4, קנגו ועוד.
שלב נוסף ביצירת מכונית דלת תקציב, הוא ויתור על אמצעי נוחות “מיותרים”, גימור פשוט וחומרים זולים. דאצ’יה סנדרו מסמנת וי בכל אחד מהסעיפים. חלקי הפלסטיק ברכב חלולים ופשוטים למגע, חיתוכי החלקים חתוכים גס יחסית ומורכבים בצורה לא מושלמת. אביזרי הנוחות חסרים גם הם. במקום מערכת מולטימדיה סטנדרטית יש רדיו דיסק עתיק למראה, ופתיחה וסגירה של החלונות האחוריים נמצאת בקונסולה המרכזית.
לצורך החיסכון בעלויות נבחר מנוע הטורבו המוכר, בנפח 0.9 ליטר, המוכר היטב מרנו טווינגו, קליאו וקפצ’ור. אליו משודכת תיבה רובוטית חד מצמדית (זולה מהדו מצמדית “החלקה” יותר).
מערכות הבטיחות עולות הרבה כסף וכאן, במכונית בתקציב מוגבל, הוחלט לוותר על רוב המערכות החדשות ולהסתפק בעיקר בבסיס.
נוחה ושימושית. דאצ’יה סנדרומושב בטיחות בתא נוסעים דאצ’יה סנדרותא מטען דאצ’יה סנדרו
שימושיות ונוחות
שני פרמטרים בהם הדאצ’יה סנדרו זוהרת, וגורפת לא מעט נקודות זכות – נוחות ושימושיות. יש מספיק מקום ונפח בחלל הפנימי ובתא המטען. לנוסעים מקדימה יש מספיק מקום, כאשר התקנה של מושב תינוק מאחור מצמצם במידה סבירה את המקום לרגליים. מאחור, אמנם יש מקום ל-3 נוסעים אך לא כדאי להושיב אדם מבוגר במושב האמצעי, כמו בכל רכבי הקטגוריה (ובעוד כמה קטגוריות) המושב הזה פשוט לא מיועד לאנשים מבוגרים. נפח תא המטען גדול מספיק לשימושים יומיומיים וקניות שבועיות של משפחה קטנה.
הנוחות בסנדרו ראויה לציון. שילוב של מתלים רכים, מושבים רכים וצמיגים שמנמנים מאפשרים נסיעה מנהלתית נוחה. אני אומר, די להקטין חתך של הצמיגים למכוניות לא ספורטיביות, זה לא נוח. כן, גם כאן השיקול נובע החיסכון בעלויות. הכבישים המהירים בד”כ לא מאתגרים אבל גם נסיעות עירוניות בערים שהעירייה חוסכת על איכות הסלילה היו נוחות.
מנוע ודינמיות
המנוע הקטן, בנפח 0.9 ליטר מוגדש טורבו, מייצר 90 כוחות סוס וקצת מעל 15 קג”מ של מומנט, מנוע שמוכר לטובה. הבעיה היא השידוך שלו לגיר הרובוטי החד מצמדי. גיר רובוטי חד מצמדי עובד בגדול כמו תיבת הילוכים ידנית. כלומר, בעט העברת ההילוך יש להוריד את הרגל מהגז, אחרת מקבלים תחושה של מחלת ים. בנוסף, הגיר פשוט איטי ומסרס כל אפשרות לנהיגה מפולפלת. לקראת סוף המבחן למדתי מתי לשחרר את הגז להעברה נעימה יותר (או להעביר את תיבת ההילוכים למצב ידני), אך עדיין קיוויתי לחזור בהקדם לגיר דו מצמדי בהקדם.
מנוע הליטר דינאמי, אך התיבה מסרסת אותו
סיכום
האמת היא, שהיה לי קשה לכתוב את המבחן הזה, וקשה לי גם לסכם אותו. כדי לסכם צריך להבין את קהל היעד והיעוד של הדאצ’יה סנדרו. זו הסופרמיני האוטומטית הכי זולה בארץ, אמת, אך האם זה הרכב הכי כדאי לקנות? איש איש ושיקוליו, אך יש לקחת בחשבון אפשרות של קניית סופר מיני מיד שניה, שאולי יהיה מתקדם ומודרני יותר.
לא בושה לסכם בהמלצה שלילית.