יונדאי קונה 1.6 טורבו – מבחן דרכים
יונדאי קונה, אחד מרכבי הפנאי הייחודים והמעניינים שהגיעו לארץ במבחן דרכים
יונדאי קונה, רכב פנאי אחר, שונה. זו לא מכונית ייחודית רק בגלל העיצוב החייזרי והמושך שלה, כל מה שהיא אחר ושונה. יש לה מנוע 1.6 טורבו שמזיז אותה בזריזות קדימה. מנוע גדול וחזק, בשונה ממכוניות פנאי קומפקטיות, שהספקנו להכיר, הממונעות במנועים קטנים וחסכוניים.
הגרסה הקרבית שמשווקת בארץ, עם מנוע בנזין 1.6 ליטר טורבו T-GDI , בעל 177 כ”ס, (27 קג”מ מ-1,500 סל”ד, ו-7.9 שניות מאפס למאה קמ”ש (ההאצה המהירה ביותר מבין רכבי הפנאי עד למחיר של 210,000 ₪), מגיעה עם ג’אנטים גדולים למדי – 18 אינץ’ בגרסת האבזור הבכירה “Supreme”, וככל שבוחנים יותר את החלקים ממנה הקונה מורכבת, מרגישים שמדובר במכונית שהיא מעין ייצור כלאיים של כמה קטגוריות – רכב פנאי מיד סייז עם עיצוב של רכב קונספט, מערכת הנעה כפולה, של קרוסאובר עם יכולות שטח, והספקים מקטגוריות גבוהות וספורטיביות יותר.
הקונה, שמוצעת בחו”ל עם מנועי ליטר קטנים וידידותיים, משווקת בארץ רק עם מנוע הטורבו העצבני, וצפויה להגיע, כך אומרים, גרסה היברידית בעתיד. תיבת ההילוכים כאן היא אוטומטית, דו מצמדית, בעלת 7 הילוכים (DCT). האם זה רכב פנאי עירוני?, האם הקונה בעלת יכולות שטח? (רמז – לא, היא נמוכה מדי), האם המנוע החזק עושה לה טוב? כן. הרבה שאלות. זמן טוב ללחוץ על דוושת הגז.
נכנסים פנימה לתא הנהג, הזיקוקים שמתלווים למראה החיצוני המאד מיוחד שלה נותרים בחוץ. בפנים זה יונדאי, לטוב ולרע – פשוט, נוח, ברור. איכות החומרים בסדר גמור, וגם נוח למדי במושב הנהג. תנוחת הישיבה גבוהה וטובה, ושדה הראייה-הראות מקדימה מעולה לנהג. אפס נקודות מתות, וגם אם היו, מערכת ההתרעה על מכונית בשטח מת הייתה פותרת לנו את הבעיה.
איך הקונה למשפחה? מרווח הפנים מצוין למשפחה של 3-4 נפשות. אני 1.66 מ’, בן זוגי 1.80 מ’, ולא חשנו בצפיפות. מאחור נכנס מושב בטיחות גדול למדי, והטענתו הייתה פשוטה. לכולנו, כולל לקטנצ’יק מאחור, היה מרווח ברכיים וראש ראוי. בתא המטען, בנפח 361 ליטר הטענתי לא מעט קניות ושטויות. תא שימושי מאד, שלמשפחתנו הקטנה התאים בול. אם אתם הורים לתינוק, גם עגלה + אמבטיה ייכנסו לבגאז’ בשני חלקים, אחד על השני. על חשבון של 5-6 שקיות קניות.
עיצוב חיצוני
לא דיברתי על המראה של הקונה. איך לא פתחתי את המבחן עם גולת הכותרת של הרכב הזה? העיצוב. כי העיצוב מסתבר הוא בעיני המתבונן. יש שיאהבו את החייזריות של הקונה ויש שירימו גבה. אני אוהבת מכוניות שנראות כמו רכבי קונספט שהפיחו בהן חיים. עם פנסים דקים ומלוכסנים, חרטום עצבני, גלגלים גדולים, וגוף נמוך וקטן, זה חייתי ומושך מבטים מכל עבר. לא רק מבוגרים בהו ברכב הזה, גם ילדים ברחוב הסתכלו על הקונה בהשתאות. לזה תוסיפו את הצבע הירקרק הזוהר של רכב המבחן (אפשר להסתפק בצבע השחור לכל הרכב, נראה מספיק טוב), ונראה מישהו שלא ישים לב אליכם ברחוב.
איך היא זזה?
יונדאי רצתה לייצר רכב שונה, ייחודי, וקיבלה. היונדאי קונה אולי נראית תמימה למראה, אך מחובר אליה מנוע גדול וגדוש. התאוצות וההאצות של הרכב חזקות ודינאמיות, גם לפני בחירת מצב הספורט בין מצבי הנהיגה. אילו הייתה קלה מטון וחצי הרכב הזה היה עף קדימה ומרגיש פי כמה ספורטיבי. אבל אז הוא לא היה קרוסאובר עירוני נחמד ומעוצב, אלא מפלצת קטנה.
נוח מאד בקונה. המתלים בה מכויילים היטב והיא נוחה בתוך העיר ומחוצה לה. רעשי מנוע לא נשמעו, אלא אם רציתי להכביד עליו. ורק רחשי דרך נשמעו במהירות בינעירונית (הצמיגים רחבים). לטובת נהיגה מהנה ודינאמית, כדאי להעביר הילוכים בצורה ידנית, ולמי שרוצה מקסימום ביצועים, נא ללחוץ על כפתור הספורט ולהחזיק חזק בהגה.
ליונדאי קונה שלושה מצבי נהיגה (ספורט, רגיל ואקו) שהופכים את הקרוסאובר הקומפקטי למותאם לכל דרישות הנהיגה. מצב ספורט יספק ביצועים, האצות ותאוצות טובות, לצד נסיעה יום יומית רגועה במצב “רגיל”, וחיסכון בדלק במצב “אקו”.
ברשותכם, מילה על השילוב בין מצבי נהיגה, היגוי, ומערכת שמירה על נתיב
לא קראתם כזו כותרת באף מבחן דרכים, בוודאות. אבל השילוב של שלושת הפרמטרים האלו הביא להתנהגויות שחשוב לציין. קודם כל, ההגה של הקונה בבסיסו ובאופיו קל. זה אחלה בנסיעה עירונית ובתמרונים עירוניים. בנסיעה בינעירונית ובמהירות גבוהה, עם התאוצות של מנוע הטורבו הקשוח, זה מרגיש קצת פחות אחלה.
איך מתחברת לזה מערכת השמירה על נתיב? ישנן 3 אפשרויות לבחירה במערכת השמירה על נתיב האקטיבית ביונדאי קונה: הראשונה, שמירה על הנתיב + תיקון הגה אקטיבי, השנייה, אפשרות רק לשמירה על נתיב ללא תיקון אקטיבי, ואפשרות שלישית, כיבוי המערכת.
יצאתי מהעיר לכביש בינעירוני, ונסעתי במהירות של 110 קמ”ש, פלוס, מינוס (פלוס). בחרתי בתיקון הגה אקטיבי, ובמצב נהיגה ספורטיבי, והרגשתי איך ההגה מתקשה, מערכת השמירה על נתיב עובדת קשה, וגם את הכתפיים שלי פיזית עושות כושר. אז החלטתי לכבות את מערכת השמירה על נתיב, כדי לשחרר מעט את ההגה, ולהמשיך רק עם הספורטיביות.
ההגה שבאופיו – קל, הפך מקשה לאוורירי וקל מדי. ובמהירות גבוהה זה לא טוב לנו. אוטומטית הורדתי את הרגל מהגז, וחזרתי למצב נהיגה רגיל “comfort”. שורה תחתונה של האנקדוטה הזו – אם אתם רוצים לנהוג בצורה ספורטיבית ברכב, ובמהירות, אתם צריכים הגה ספורטיבי וקשיח, ולכן, יש להפעיל את מערכת השמירה על נתיב שמקשיחה את ההיגוי.
אבזור נוחות ובטיחות
ליונדאי קונה אבזור עשיר כבר בדגם ה-Premium, רמת הגימור הזו כוללת הגה מצופה עור, כיוון הגה לגובה ולעומק, ספויילר מקורי עם תאורת בלם, מחשב דרך, מערכת בקרת אקלים, מצלמה אחורית מקורית ושליטה על מערכת השמע מגלגל ההגה, קיפול מראות אוטומטי, מראות בצבע הרכב, פנסי איתות במראות, נעילה מרכזית, חלונות חשמל, חיישן אורות, מפתח שלט, תאורת יום DRL, מסילות גגון וחישוקי סגסוגת קלה.
גרסת המבחן – הדגם הבכיר, Supreme, כולל גוון שונה בגג הרכב, מפתח חכם המאפשר התנעה וכניסה ללא מפתח, פנסי ערפל קדמיים וחישוקי סגסוגת קלה, כפי שציינתי, בגודל 18″. בנוסף, משטח טעינה אלחוטית לסמארטפון (מגניב, מודה), ופתיחה דלתות אוטומטית כשמתקרבים לרכב.
עכשיו, בואו נתעכב על מערכת המולטימדיה. ביונדאי קונה ישנה מערכת מקורית של היצרן, הכוללת גישה ל-Apple CarPlay ו-Android Auto על גבי מסך בגודל 7 אינץ’. עליה “הלבישו” מערכת אנדרואיד בהתקנה מקומית, הכוללת אפליקציית ניווט WAZE ואפליקציות נוספות, כמו תחנות רדיו אינטרנטיות, פנגו, הנכללות במערכת ה-Connected Car של כלמוביל. מערכת הקונקטד קאר של כלמוביל, מערכת שהכרתי בכלי רכב אחרים של היבואן, היא מערכת טובה יחסית. לא מיוחדת, לא הכי אינטואיטיבית, אבל סה”כ אחלה.
מה שקרה בקונה, זה סיפור אחר. השילוב של המערכת המקורית עם מערכת האנדרואיד שהותקנה במקביל אליה פה בארץ, סירבלה את חוויית המשתמש במולטימדיה. אם רציתי לשמוע מוזיקה מהנייד שלי ולהשתמש בwaze- במקביל, לא יכולתי. זה או זה, או זה. אז שמעתי רדיו, כי מערכת הניווט יותר חשובה. החיבור בין שתי המערכות – המקורית והאנדרואיד לא הבשיל עדיין, וזה עתיד להשתנות, כך נאמר לי.
