יחידה במינה: פיג’ו 408 החדשה פלאג אין הייבריד – השקה בינלאומית
על זהות, ופלואידיות בין סגמנטים. על פילוסופיה שלמה של עיצוב, על יחידות הנעה שהולכות, וחדשות שבאות, על רכב אחד חדש ייחודי מאד, פיג’ו 408, ומותג אחד ש”לא ידע שהוא כזה”, ונמצא בשיאו – PEUGEOT
צילום: יצרן ואלבום פרטי
ברוח התקופה, של מהפכת ההנעה החשמלית, התחזקות סגמנטים קטנים וגדולים של רכבי פנאי שטח, והעלמותם של אחרים, יש מותג רכב אחד שיצר לעצמו עולם משל עצמו, מהפכה קטנה משל עצמו, המהפכה העיצובית, מהפכת הסגמטים, ומהפכת הלייף סטייל. כן, נכון, כל יצרני הרכב, על כל מותגיהם כבר “חוטאים” בזה. כולם משקיעים המון כסף ומאמץ בעיצוב המדהים הבא, ובאווירה שסביב הדגם. אבל פיג’ו לקחה את זה צעד אחד קדימה, ולראייה, היא יצרה את הפיג’ו 408 החדשה.
אתם עלולים לרגע קט להתבלבל ולחשוב שפיג’ו 408 היא מכונית פנאי, אך היא אינה כזו. מדובר ברכב סדאן, עם עיצוב קופה, “פאסט בק” (כזה שעל הנייר יכול “לכאורה”, אם תתעקשו, להתחרות בסקודה אוקטביה פלאג אין). ה-408 הוא רכב בעל מרווח גחון מכובד, של כמעט 19 ס”מ, ובעל מימדי אורך (4,69 מ’) ובסיס גלגלים (2.78 מ’) מרשימים מאד, מה שהופך אותו לרכב משפחתי מרווח מאד, ושימושי מאד. אבל יותר מהכל, מדובר ברכב עם העיצוב הכי ייחודי שקיים בקטגוריה הלא קיימת, ובקטגוריות שסובבות אותו.
כן, על הנייר, אין לרכב הזה מתחרים. המידות שלו נושקות לסגמנט D. סגמנט המשפחתיות הגדולות (הגדול ממשפחתיות סטנדרטיות). ולא רק זאת, אין רכב שנראה כמו ה-408, או מזכיר אותו. אולי כי הדגם החדש נראה כמו שילוב של כמה דגמים בעצמו, כמו החלק האחורי הבולט מאד, שמזכיר דגמי למבוריגיני חדשים, ושבכה ענקית, מפוארת ומרשימה עם הסמל החדש, של האריה של פיג’ו.
עיצוב ופילוסופיה
סביב העיצוב המיוחד והמושך של הרכב, נבנתה פילוסופיה שלמה, “אלור” שמה. היא מושתתת על תחושות של חשק, ואלגנטיות, ולייף סטייל וגם יוקרה. פיג’ו רוצה שתרגישו את כל זה בישיבה בכלי הרכב החדשים שלה. היא מבקשת ליצור רכב, אבל עוד יותר “סטייט אוף מיינד”, ואווירה אחרת, יוניקית. כי היום, ב-2022, בואכה 2023, רכב הוא כבר לא רק רכב, הוא סמל, הוא תחושה, הוא אווירה, הוא תפיסה, ובמקרה מחובר לזה הגה, גלגלים, מנוע וגיר, שיניעו אתכם ליעד.
מי היה מאמין? אבל פיג’ו היום במקום הכי טוב מאי פעם. פיג’ו על הגל. אפשר לומר, המותג המוביל של קונצרן סטלנטיס. אנשי המותג מרוצים ושבעי רצון, אבל לא זחוחים. הם יודעים שהם הגיעו למקום טוב מאד בשוק הרכב האירופאי ובכלל, והם נשארים ענווים ומפוקסים על המטרה. נכון לעכשיו, הם מצליחים להמשיך ליצור עניין עם עיצובים נחשקים, והנעות היברידיות נטענות/פלאג אין הייבריד. כשבקרוב, בתחילת 2023 תחשף הפלטפורמה החשמלית החדשה הראשונה שלהם, פלטפורמה חשמלית שגם תחשמל את ה-408 החדשה, שנכון להיום משווקת לעולם עם מנוע 1.2 ליטר טורבו, עם 130 כ”ס, ו-2 גרסאות פלאג אין הייבריד, משולבות מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר, לצד מנוע חשמלי, עם הספקים של 180 ו-225 כ”ס. המנועים משודכים לתיבת 8 הילוכים אוטומטית, ואין בהיצע גרסאות דיזל בכלל.
גרסת הפלאג אין היא כלת האירוע בהשקת הדגם, והיא זו שהיצרן מעוניין לשים עליה את הדגש, ולכן, תאריך השקת הדגם בארץ תלויה מאד במלאי רכבי הפלאג אין שישראל, כלומר יבואנית הרכב לובינסקי, תוכל להשיג.
מילה על הטווח החשמלי, שהוא לא הסיפור בכלל בפיג’ו 408. אם מדברים על טווח ריאלי, הוא יכול להגיע ל-45 ק”מ “על חשמל”. אם תיסעו במצב ההיברידי המשולב בנזין וחשמל, הטווח ייגמר מהר, ולכן, רצוי לבחור באופציית ה-E SAVE, מצב ששומר על ה”סוללה”, ולא מבזבז לכם סתם אנרגיה חשמלית, אותה תרצו לשמור לנסיעה בעיר, וליהנות באמת מטווח חשמלי נטו. בנסיעת ההתרשמות, לא נראה אחזור אנרגיה משמעותי של מערכת הרגנרציה, ולכן, הדגם מתאים בעיקר למי שיש לו פתרונות טעינה בבית או בעבודה. טעינה איטית ביתית של הסוללה, תיקח בין 7-8 שעות. בזמן שישנתם.
תא נהג ונוסעים
בואו נעבור לעיקר, לתא הנהג והנוסעים, לקוקפיט שפיג’ו כל כך מתעקשים עליו, שלא לומר – גאים בו מאד. במילה אחת – נאה, בשתי מילים, נאה ובעייתי. התעקשות על הייחודיות ולא על נוחות בתא הנהג/ת לא ברורה לי. “התעקשות” על ההגה הקטן, צורתו המרובעת, מיקום לוח השעונים, ומיקום מושב הנהג/ת, כל אלה יחד לא ברורים לי. זה לא נוח ולא עובד, ומהווה עקב אכילס בכל דגם חדש של פיג’ו בשנים האחרונות, מאז השפה העיצובית השתנתה מקצה לקצה. הישיבה שלי גבוהה במושב הנהג, כאשר ההגה מכסה כמעט לגמרי את לוח המחוונים, ולכן, אני נאלצת להוריד את ההגה מטה לכיוון הירכיים, ולנהוג בצורת נהיגה פחות טבעית. אני לא אגיד שלא מתרגלים לזה, ותוך שנייה יצאתי לדרך ושכחתי מזה. זה פשוט לא טבעי, ופיג’ו אמורה לגרום לי להרגיש בבית, ולא לאלץ אותי להתרגל לעיצוב הייחודי של תא הנהג שלה. זה אמור לעבוד ההיפך. אני חושבת.
בתוך הרכב, מערכת מולטימדיה חדשה, יפה וצבעונית עם מסך מגע בגודל 10 אינץ’, מערכת שמע טובה, וחיבור מהיר לנייד. תפעול המולטימדיה יחסית אינטואיטיבי, אבל יש עוד הרבה מה ללמוד על התפעול שלו. כך גם על לוח המחוונים הצבעוני בתלת מימד!. תחתיה מתגי מגע אלגנטיים ושטוחים, השולטים בחיבור לנייד, בניווט, בקרת האקלים, ומדיה/מוזיקה. ומתחת עוד שורת מתגים לחיצים, ששולטים על תפעול בקרת האקלים ברכב. זה נראה מודרני, וכן, מיוחד ולא דומה לאף מותג אחר. בשילוב עם מגוון החומרים, הטקסטורות, הצורות, והגימורים בתא הנהג, כל אלה יוצרים קצת עומס בעיניים.
לטובה אציין, את פתחי האחסון השימושיים, את משטח הטעינה היעיל, וכן, את המקומות הייעודיים להנחת הנייד, לא הפעם הראשונה שפיג’ו נותנים מענה למיקום הטלפון שלנו. אי אפשר יותר להתעלם ממנו ב-2023, הוא צריך מקום.
אבזור שאני חייבת לציין לשבח בבוקר הספרדי הקר שקמנו אליו, חימום למושב, חימום להגה. ברגעים כאלה, העובדה שאין אוורור במושבים, לא מפריעה לי כלל, העיקר שתהיה דרך להתחמם. עוד אבזור נוחות שימושי וראוי לציון, חימום שמשות, סאנרוף גדול, חיישני קירבה שפותחים את דלתות ומראות הרכב עם התקרבותנו אליו, חישוקי 20 אינץ’! ברמת הגימור הגבוהה, FR. וחבילת אבזור בטיחות מתקדמת ומקיפה.
בישיבה מאחור, הממדים הגדולים של הרכב מורגשים היטב, כל הנוסעים ברכב יישבו בנוחות ועם מרווח פנים מכובד. במושב האחורי 3 מבוגרים ייכנסו ללא הפרעה, וגם עיצוב הקופה לא מפריע למרווח הראש. מאחור, תא מטען שטוח רחב ושימושי גם כן, בנפח 471 ליטר.
משפחתית מרווחת ומעוצבת
הנסיעה בפיג’ו 408 נוחה יחסית ומבודדת רעשים, יחסית לנסיעה עם חישוקים גדולים כמו אלה, שעלולים להעיב על הנוחות והשיכוך. גרסת הפלאג אין חזקה וזריזה מספיק, ואם לא תביאו אותה “לקצוות”, ותנסו להוציא ממנה ביצועים של מכונית ראלי, תקבלו מכונית היברידית נטענת, ירוקה, נוחה, שימושית ומרווחת, עם הגה ראוי ל”ביצועים” של מכונית משפחתית. מה שפיג’ו כיוונו אליו מלכתחילה, מכונית ייחודית, לאנשים שמעריכים עיצוב שונה, ולייף סטייל. קצת מזכיר את ה”אני מאמין” של DS.
אהבתי והערכתי את קיומים של השיפטרים, הפדלים מאחורי ההגה להעברת הילוכים ידנית, וכן, את מצבי הנהיגה לבחירה, “אקו” “נורמל” וספורט, שמצאתי קצת פחות עניין ושימוש בהם, כי קיבלתי את מה שרציתי במצב הסטנדרטי. צריכת הדלק בנסיעה, בינעירונית ברובה, 14 ק”מ לליטר. מערכת ההנעה הזו “תזרח” ותתבלט ביתרונותיה בנסיעה בתוך העיר, על מצב חשמלי מלא. לשמחתכם, מחוץ לעיר, לא תהיה כל חרדת טווח, בשל קיומו של מנוע הבנזין. כן, ראוי לציון, שמערכת הבטיחות לתיקון סטייה מנתיב, הייתה מציקה, וכיביתי אותה ברגע הראשון שהסתייע לי.
לארץ, לכשתגיע, תשווק ב-3 רמות גימור, במחירים שבין 240-260 אלף שקלים. כן, בשל הזהות ה”פלואידית” שלה, היא עלולה לנגוס בדגם פיג’ו 508 פאסטבק, ולהתמודד בדילמה צרכנית מול פיג’ו 308, עוד מכונית שאני בהחלט מקווה להכיר בקרוב.
