מבחן דרכים – אבארט 124 ספיידר
אבארט 124 ספיידר מועמדת ראשית בבחירת רכב השנה של מלכת הכביש 2017
לפני קצת יותר מחודש הייתי באירוע השנתי של מועדון אבארט. אירוע מסורתי כבר, אפשר לומר, מושקע ומתוקתק מאד, לבעלי רכבי אבארט. נהגים שמכורים למותג, התמכרות טובה. האירוע השנתי נפתח הפעם בהשקה של מכונית שהיצרן מכנה “מכונית אגדית ונחשקת”, ומכתיר אותה כ”ספינת הדגל הספורטיבית של אבארט”. וכך, עם הציפייה הזו, קיבלנו את פניו של האבארט 124 ספיידר, בסדרת דריפטים פסיכית, עשן סמיך מהצמיגים וצלילים עמוקים שבוקעים מתוך 4 היציאות של אגזוז המונזה המרשים. ככה מקבלים אגדה.
עבר חלף האירוע, והספיידר הגיע אלי לסופ”ש. מבחן דרכים של 48 שעות עם מכונית רואדסטר עם פעימות לב של עקרב (מנוע של אבארט 595), ולוק מיוחד, מוזר, ושובה לב, שאו שאתה מתאהב בו ממבט ראשון, או הולך לאורכו ורוחבו, מגרד בראש ומנסה להבין אם אתה מתחבר למה שאתה רואה. אי אפשר להסביר את זה בדיוק. אבל זה קשור לחרטום הארוך ורחב שלא דומה לאף מכונית אחרת. זה בטוח טמון בסמל העקרב, על כל המשתמע מכך – ההיסטוריה כמכונית מירוצים, המוצא האיטלקי, ובעיקר התחרות של הספיידר עצמו עם סמל אחר, מיבשת אחרת – המיאטה של מאזדה. הרואדסטר המתחרה, איתו הוא חולק פלטפורמה. (חולקים את אותה רצפה, סרנים, הגה, מיקום מנוע, מתלים, אך כיוון המתלים שונה).
בוא נדבר על הפיל בחדר, ואז נראה לו את הדלת החוצה, כי באנו לדבר פה על עקרב – האבארט מול ה-MX5 בכמה משפטים – הפלטפורמה שלהם זהה, אך הקרביים העיקריים של השניים האלה שונים, ולכן, גםהאופי: מנוע האבארט 1.4 מוגדש, המיאטה 2 ליטר אטמוספרי. תיבות ההילוכים: העקרב אוטומטי (הגרסה הידנית לא מוצעת בארץ), היפני ידני. בתא הנהג הכמעט זהה במראהו, האיטלקי מאובזר מטמבון לטמבון, היפני נקי יחסית מאבזור, פחות גימורים, פחות סמלים, ופחות אבזור בטיחות.
הספיידר ארוך יותר, שוקל יותר, נטוע יותר באספלט, ומעוצב שונה מאד. המיאטה חצופה, ומהנה לא פחות, והפרש המחירים ביניהם: 60,000 ₪ לטובת היפנים. הכל מתחיל במוצא ובסמל וגם נגמר בהם, כי יותר אבזור, פחות משקל בהגה, וכל החרטוטים האלה לא משפיעים על מי שחי ונושם איטלקיות וחיכה לרגע שהספיידר תיפול לו לידיים. אותו הדבר עם המיאטה. זה שם, זה מסורת, זו אהבה. ובעניינים של הלב, הפרטים הקטנים האלה הופכים לא חשובים.
קצת נתונים טכניים:
אבארט 124 ספיידר, בעל מנוע 1.4 ליטר טורבו 170 כ”ס, RWD הנעה אחורית (ועדיין, המנוע יושב מקדימה), מומנט של 25.5 קג”מ ב2,500 סל”ד, ותאוצה מאפס ל-מאה קמ”ש ב-6.9 שניות. תיבת ההילוכים אוטומטית פלנטארית בעלת 6 יחסי העברה, עם פדלים בצידי ההגה להעברת הילוכים ידנית נוחה, מתג להדלקה וכיבוי “מצב נהיגה ספורטיבי”, שאולי תוכלו ליהנות מהנהיגה גם בלעדיו, אך כשהוא דולק תרגישו את הביצועים מהנים פי כמה. ובקרת יציבות שניתנת לניתוק, בה לא נגעתי.
שכשנפגשנו, זכינו ליום שמשי, “נדיר”, כמו שהצעירים של היום אוהבים להגיד (כי אני בת 200). היה יום יפיפה, בהיר, עם רוח קרה עדינה ששורקת מעל הראש. יום מלא אור, ואף עין לא פספסה אותנו בדרך. בינינו, כמה רכבי רואדסטר (שני מקומות ישיבה, גג נפתח), יש בכבישים? וכמה מכוניות נראות כמו האבארט 124 ספיידר? יצאתי מאזור המרכז, לכבישים פתוחים באזור השרון, לחצתי את הגז כשהתאפשר, (השהיות טורבו לא מורגשות), אבל רוב הזמן הנחתי לדוושת המצערת, ונהניתי מהדרך.
התרגלתי לישיבה הנמוכה, אני, שאוהבת להרים את מושב הנהג בדרך כלל עד למעלה “כדי לראות טוב”, ראיתי טוב גם כשהישבן נמצא עשרות בודדות של סנטימטרים מהרצפה. נהניתי מהתחושה המדויקת של ההגה, מהחיבור, מהנסיעה, כל אלה עוברים מהאספלט לגלגלים, גוף הרכב, היישר אלי לורידים. המתלים ספורטיביים ונוחים במידה כזו שהגב לא משלם מחיר. פשוט זרימה של אדרנלין במינון ממש טוב. רוצים לנסוע בכיף שלכם? קחו. רוצים לשחק? הספיידר הוא חבר – בלאגניסט מיושב בדעתו.
הרואדסטר היחיד בארץ עם מושב בטיחות
הבלאגן אצלי פחות חגג. כאם בישראל, שצריכה לחזור הביתה בשלום ולגדל ילד בן פחות משנתיים, הבקרות אצלי נותרו דולקות, אבל לא חסכתי מעצמי זריקות תחת קלות בפניות. צחקתי על עצמי בקול רם, כמו שתראו בסרטון. הסתובבתי עם אחת ממכוניות הרואדסטר הנחשקות בארץ, עם מושב בטיחות לצידי. מי נוסע עם פעוט ברואדסטר? כנראה שרק אני. נכון שקל להתקין את המושב, וכרית האוויר בצד הנוסע מנוטרלת באופן אוטומטי כשמניחים אותו, ומורגש משקל על המושב שלצד הנהג, אבל לא בשביל זה מייצרים מכוניות ספורט דו מושביות. המצב האידאלי הוא נהג, או נהג ונוסע, גג פתוח, שמש, מוזיקה חזקה וגז גז גז.
היום השני היה גשום, אבל לא כזה שעושה חשק לצאת החוצה ולשחק בשלוליות. גשום כזה שלא רואים כלום ואין כלב ברחוב. אחד הגשומים בעונה. אבל יצאתי. לא יכולתי לוותר על עוד כמה שעות של נהיגה בו. היום היה לי זמן לשחק עם האבזור ברכב והמערכות השונות (בקרת שיוט, בקרת אקלים ועוד), להתחבר, להתנתק, ולסקור את תא הנהג: המון מאפיינים שלקחתי כמובן מאליו, על אף שהם הסיבה הכמעט עיקרית לתג המחיר של הספיידר:
הקונסולה המרכזית מצופה עור עם תפירה אדומה, גלגל ההגה ספורטיבי למראה, גם כן, מצופה עור עם תפירה אדומה, לוח המחוונים נאה מאד עם מד סל”ד במרכז הלוח בצבע אדום, הדוושות מאלומיניום, המושבים, מושבי עור Recaro מקצועיים, ובימים קרים כמו ימי המבחן, עם רוח וגג פתוח, יש אופציה לחימום מושבים (בתוספת תשלום). צלילי מערכת המולטימדיה בוקעים דרך 9 רמקולים (כולל במושבים) ומגבר 7 ערוצים. זו בעלת מסך מגע תומך עברית בגודל 7 אינץ’, ווייז, דיבורית בלוטות’, חיבורי אודיו / AUX / USB, ועל כל אלה שולטים בעזרת בקר שליטה מרכזי שנמצא מימין לנהג ליד תיבת ההילוכים.
תא נהג אבארט 124 ספיידר
אבזור חוץ:
מבחוץ, דיברתי בכלליות על המראה המאד מיוחד של הספיידר. הוא “מקושט” בגג SOFT TOP שנפתח ידנית (כמו במיאטה), חישוקי 17 אינץ’ מושחרים, תאורה לד ראשית, הכוללת פנסי ערפל קדמיים, פתיחה ונעילת דלתות נעשית ללא מפתח, כמו גם ההתנעה, בעזרת כפתור. הפגוש הקדמי ספורטיבי וכולל פתח יניקת אוויר מוגדל, חצאיות צד ודיפיוזר (מסיט זרימת אוויר) אחורי. וכמו שציינתי, הדובדבן שבקצפת, או אחד מהם לפחות, הוא אגזוז המונזה הספורטיבי, עם 4 יציאות, ו- ווסת זרימה חופשית, שעולה תוספת מחיר, אבל עושה נפלאות לצלילים הבוקעים מהרכב. שווה מאד.
