מיצובישי לנסר ג’ט פייטר

ג’ט פייטר זה לא שם של מטוס ולא של סרט פעולה הוליוודי
אבל במיצובישי דווקא חשבו שזה שם ראוי לדגם החדש שלהם

קרבית מתמיד

בתחילת 2012 השיקה מיצובישי את הלנסר החדשה עם השם המפוצץ, כל כך מפוצץ שדחיתי כמה נסיעות מבחן כדי לנהוג דווקא בה. על הנייר, ההבדל בינה לבין הלנסר בצורתה הישנה הוא סה”כ 8 כוחות סוס – מהספק של 109 כ”ס ל117, 100 סמ”ק (מעגלה עם מנוע של 1500 סמ”ק ל”פייטרית” עם 1600 סמ”ק) ומראה מעט יותר מושך וספורטיבי. להגיד שהיה שווה? אי אפשר לסכם את המבחן במילה, אז תשקיעו ותקראו כמה פסקאות.

אתחיל ברשותכם בשני דיאלוגים קצרים. הפעם עירבתי שני אנשים בוגרים במבחן, להלן – הוריי היקרים.
השניים נהגו ברכב סיבוב קצר בעיר, ולאחר מכן סחטתי מהם מה דעתם, נתחיל באבא:

אני: אז מה? אהבת את הלנסר?
אבא: כן, רכב טוב, כמה הוא עולה?
אני: 123,000 הכי פשוטה
אבא: מה? 123 אלף שקל? על מה? לאא, זה יקר מדי.
אני: ומה עם הסיוויק שלך? (האצ’בק 1.8, 140 כ”ס), שילמת 150 אלף שקל לפני שנה.. וכבר נמחקו לך 20 אלף, זה עדיף?
אבא: (מתבאס ומתחמק) ראית את המבצע של סיטרואן? רכב משפחתי ב104 אלף שקל, זה מחיר!
אני: צודק, אז היית קונה סיטרואן?
אבא: (חושב).
אני: לך תקנה סיטרואן, רכב מפנק.
אבא: (שותק, מגרד במצח).
אני: ?
אבא: לָא, מה סיטרואן…?
אני: עזוב, מה אתה מבין.

עכשיו אמא:

אני: לא אמרת מילה על המיצובישי, איך היה?
אמא: “הרגשתי נוח, היה לי הרבה מקום בכיסא.
אני: והנסיעה?
אמא: נהניתי, היה קל לנהוג בו, ההגה יותר כיפי מאשר ברכב שלנו”.

ביצועים:
מה שאמא שלי ניסתה להגיד זה שלרכב יש הגה כוח מוצלח מאד, כמה שהוא סיבובי ורך בנהיגה במישור, הוא מספיק קשיח כדי לתת לנהג ביטחון בסיבובים ובנהיגה מאתגרת יותר.
הלנסר גם יציבה בצורה מרשימה, בעיקר בזכות מתלים אחוריים רבי זרועות ומשופרים יותר מקודמתה. בכלל, ההתנהגות שלה בכביש נותנת לנהג תחושה שאפשר ורצוי קצת להשתגע איתה.
המנוע כפי שצוין נופח ל1600 סמ”ק, הגיר נותר אוטומט עם ארבעה הילוכים כמו מ2009.
צריכת דלק ממוצעת בבינעירוני ועירוני – 11.6 קילומטר לליטר – נתון בר שיפור. ועל אף שיפורי המנוע, התאוצה מ0 ל100 קמ”ש- נותרה מאכזבת מעט, כ14 שניות. נכון שהרכב לא מאיץ כמו ג’ט פייטר, אבל המנוע לא צורח אם מנסים לסחוט את דוושת הגז. הקמ”ש עולה יפה ובהתאמה ומד הסל”ד לא משתולל. מההילוך השני הרכב מרגיש מעט יותר זורם וזריז ובהילוך רביעי – אפשר למשוך את הקמ”ש מעלה ללא התנגדות.

אין חדש בעיצוב מאחור

את הבלמים לא ממש אתגרתי, אך רמזור אחד קצר במיוחד, ועצירה דיי פתאומית הוכיחה את יעילותם.
הזכרתי את המתלים, אלה מספקים לא רק יציבות מעולה, אלא גם צולחים מהמורות ברכות יחסית.

טעון שיפור ענק הוא הרעש בדרך, פחות מהמנוע, יותר מהפתחים/חלונות. מידת האטימות של הלנסר שואפת לאפס, הרוח מבחוץ נשמעה בתא הנוסעים כאילו נסענו עם חלונות פתוחים.

אבזור: ברכב שנהגתי הייתה מערכת מולטי מדיה שהותקנה פה בארץ, מערכת טובה סה”כ וקלה להפעלה, נגן MP3, שישה רמקולים מקוריים וכניסת AUX בלבד. המערכת כוללת תצוגה של אחורי הרכב במצב חנייה ומגניב מזה, בכל פעם שמכניסים להילוך האחורי המוזיקה נחלשת, וחוזרת לעוצמה המקורית מיד כשמשלבים לDRIVE. כמה משמח להיווכח שברור ליצרן שחניה דורשת שקט וריכוז.

אהבתי את מחזיק הכוסות הקשיח, ובו מקום מכובד ל2 כוסות גדולות מקדימה, כמו גם במרכז תא הנוסעים מאחור. טעון שיפור נוסף, חסרונה של משענת יד מימין לנהג, ותא האחסון שקיים בין הנהג לנוסע שלצידו, קטן ומרוחק מדי.

מקום: מרווח בתא הנהג, מרווח ונוח חשוב להדגיש, הראות הייתה טובה, ולא הייתי צריכה לכוון את המושב עד הסוף למעלה כדי לזכות בראייה פנורמית. בתא הנוסעים, מקום לשלושה מבוגרים רזים, ולהם מקום מצומצם לרגליים, כפי שהיה. עוד מאחור, חלונות חשמל, שגם מושחרים (נראה כלפי חוץ) מפני השמש.

חלונות מושחרים בתא הנוסעים

תא מטען רחב ומרווח, מתאים מאד למשפחות עם הרבה מטען, כמו עגלה, מנשא, קניות וכו’.




בטיחות: 7 כריות אוויר, חמישה כוכבים במבחני ריסוק, מערכת בקרת יציבות אקטיבית ASC, עם חלוקה אלקטרונית של כוחות בלימה EBD, מערכת איתות חירום ESS, וכפי שציינתי מערכת מתלים משופרת.


הג’ט פייטר גדולה ומרגישה מאסיבית מבפנים ומבחוץ. הלוק החיצוני שלה רחב, חד ואטרקטיבי יותר, בעיקר אם תבחרו את הצבע הנכון לרכב, כלומר רק לא הלנסר בצבע כסף או שמפניה שעבר זמנם.


לסיכום, אין הרבה חדש, גם הג’ט פייטר נמכר יפה מאד לחברות ליסינג והשכרה, איך לא, הדגם הזה משופר יותר עם לוק טוב, במחיר זהה לשלל המתחרות, ובעיקר אמין, זול לאחזקה, ואהוד על הישראלים. 

למה כן? כי יש שיפור בביצועים במראה החיצוני, נוח בתא הנהג, והרכב מרגיש יציב ומאסיבי.
למה לא? אף על פי כל הנ”ל, הרכב לא ריגש או משך אותי לנהוג בו.
למי כן? משפחות עם ילדים קטנים ומטען, שמכירים ומוקירים את היצרן.
למי לא? נהגים צעירים או צעירים בנפשם, עירוניים וסינגלים.