מראה יוקרה ושני טון סטייל: מרצדס E450 קופה מבחן דרכים
מרצדס E450 קופה, ברמת אבזור AMG Line עם מנוע V6 ו-367 כ”ס על משקל של כמעט שני טונות – מבחן דרכים בניחוחות יוקרה, סטייל ושלוות נפש
טו טו טו טו טו טו, החיישנים של היפהפיה השחורה שמלווה אותי היום, מזהים גוף “זר” בקרבתם, והאיתותים הקוליים נשמעים היטב, מזהירים שוב. הפעם אלה מזהירים “מפני” גברת שחצתה את הכביש, והעזה להתקרב מדי לרכב. הרכב הוא מרצדס E450 קופה, גדולה, אנייתית כמעט, שחורה ומבהיקה. יש לה את הלוק הנכון, קצת ניינטיז, אבל מראה שובה לב גם בחמישים שנה הבאות. גרסת הקופה, “שתי דלתות”, (גרסת הרווקים משהו), הגיעה אלי למבחן דרכים עירוני ברובו, מבחן שגרם לי שוב לתהות “איך הם עושים את זה”? “איך הם גורמים לאדם, גבר או אישה, בשנייה, להרגיש כמו שהרגשתי, “מיליון דולר”, ברכב של 700,000 שקל?
מה שפועם מתחת למכסה המנוע של השחרחורת, הוא מנוע V6, בנפח 3 ליטרים (2,996 סמ”ק), עם הספק של 367 כ”ס, ו-50 קג”מ ב-1,800 סל”ד. האצה מאפס ל-100 קמ”ש, (של רכב במשקל טון ושמונה מאות שישים קילוגרם), תתרחש תוך 5.6 שניות. נתון מעורר ומשמח לכל הדעות. הקופה E450 הזו מרגישה כמו מרים משקולות על ממריצים. ככה יוצא לה בלי לשים לב להאיץ ולטוס בגובה נמוך. עם כמה שרציתי לנסות ולבדוק את המהירות המירבית שלה (250 קמ”ש) במקום המיועד לכך, לא הסתייע הפעם. ואיכשהו יש לי תחושה שהיא יכולה להגיע ליותר.
היא כבדה, אך רחוקה מלהיות מנומנמת. אריסטוקרטית, יפה ומושכת לכל הדעות. בזכות מערכת מתלים עצמאיים, כל שיוט בה נוח ושקט, גם במהירות גבוהה. היא מגהצת מהמורות בדרך, ורק לעיתים תתקשה לספוג שברים או מהמורות גדולות יותר. בכל הקשור לרעשי דרך, זו מרצדס – רעשי כביש קלים יגיעו אולי מכיוון האספלט, דרך הגלגלים. אחרי הכל יש להם מידות די נדיבות 245/45 R19.
זו אינה מכונית ספורט, (אולי ספורטיבית), אין לה את זה בעצמות, ולכן גם מי שייבחר במרצדס E450 קופה, הוא טיפוס ייחודי וספציפי. הוא נהג או נהגת שרוצה ליהנות מביצועים, “לתת גז” ולעוף קדימה, אבל גם מחפש/ת את התחושה שמכונית כזו מעניקה – יוקרה, נוחות, ניתוק מסוים מטרדות היום ורעשי הדרך, הנאה ממוזיקה, הנאה מאסתטיקה. תחושה שאני אנסה לכתוב ולהעביר במילים בהמשך.
כן, אם ארצה “להתחרע”, להאיץ, להשתגע, השיא יגיע מהר. “השחרחורת” לא מתבלבלת לרגע, מחוברת לאספלט ומאיצה מהר, מאד. האדרנלין גבוה, אך לא גבוה מספיק כדי לגרום לי לעשות שטויות. יחד עם היכולות הגבוהות שיש למנוע ה-V6, ותיבת ההילוכים המצוינת המשודכת, אליו, G TRONIC, עם תשעה יחסי העברה, ששכחתי לתת לה קרדיט על ביצועים חלקים וטובים, (בעיקר במצב שיוט, ומצב נהיגה נינוח-קומפורט), המרצדס E450 משרה על הנהג שלווה ורוגע. בשלב מסוים אחרי ששבעת מלתת גז, אתה אומר לעצמך “למה אני צריך את זה, אני יודע מה יש לי בידיים, בוא נהנה מהדרך, ונשתדל להגיע הביתה בחתיכה אחת”.
מילה על שדה הראיה ברכב, רכב קופה אחרי הכל. דווקא שדה הראיה לאחור היה “מלא” ומשביע רצון, על אף הזווית החדה של השמשה האחורית. שדה הראיה מקדימה גדול ורחב, ונפגם לעתים בפניות, בשל קורה רחבה. כך או כך, זה לא משהו שפוגם בנסיעה, ועצם העובדה שהרכב מלא בחיישנים, רדאר ומצלמות שמסמנות לנו בדיוק איפה אנחנו בדרך ואת הקרבה שלנו לעצמים, אנחנו מסודרים.
מצבי הנהיגה במרצדס E450 קופה מתחלקים לאופציה הנוחה היומיומית, מצב חסכוני, וכמובן מצב ספורט, וספורט PLUS. איכשהו, למרבה הפלא מצב ה”קומפורט” היה הכי מדויק לי. הביצועים היו מספקים, וההתנהגות שלו הייתה יותר חלקה וטובה. צלילי המנוע האגרסיבי לא נשמעו כמו שהייתי רוצה שיישמעו, סימפטיים ולא יותר. ומצבי הנהיגה “ספורט” וספורט פלוס” לא עזרו בלהוציא צלילים יותר נשכניים מהמנוע, אפילו ההיפך – מאולצים ומאומצים. נכון שהתגובות המנוע היו מהירות יותר, וההתנהגות תזזיתית ופראית מעט, אבל הרגיש יותר שלם ו”עגול” ונכון למנוע ולתיבת ההילוכים, לנהוג במצב הרגיל והנוח (COMFORT).
תרשו לי לחזור לתחושות. כי בינינו, מי שקונה מרצדס קונה תחושה, סטייל, קלאס, ובמילה – אמירה. התחושה שחודרת מתחת לעור כשנוהגים ברכבי מרצדס, בעיקר מקלאס גבוה, היא תחושת יוקרה ששייכת רק למותג הזה. גם המתחרות מביאות עימן ניחוחות כמו אלה, אבל שונות. כשאני נכנסת למכונית מבחן כמו ה-E CLASS 450 קופה, אני יודעת בדיוק מה הולכת לראות, ולהרגיש. הקופה היפה שמולי קיבלה את רמת הגימור הגבוהה – AMG Line.
זה אומר, שברגע שאני מתניעה את הרכב יוצאת לכיווני זרועה שאוחזת בחגורת הבטיחות ועוזרת לי להשלים בנוחות את מלאכת חגירת החגורה. אם פספסתי את הזרוע הזו, אל דאגה, יש כפתור שמפעיל את הזרוע הזו. זהו רכב קופה ארוך ומרווח, גם נהגים עם זרועות ארוכות צריכים את המערכת הזו. יש מערכת מצלמות היקפית שמציגה את הרכב מכל זווית, בנסיעה ובכמובן בחנייה.
בין הכפתורים, המערכות והמסכים, משטחי עור בצבע כחול כהה “משוחים” מקצה לקצה – מעל כל ה”דשבורד”. תחת העור הכחול, העיניים נפקחות למראה משטחי העור הלבן (תגידו לי בבקשה שהפרות הללו לא מתו במיוחד בשביל זה…). אם לבחור צבע ריפודים לתא הנהג והנוסעים, אז לבן או קרם, הצבע הזה פשוט מאיר עיניים. כן, דורש תחזוקה, אבל לחלוטין שווה את זה.
בתא הנהג, מערכת מולטימדיה עם מסך בגודל 12.3′, לא מסך מגע, שהשליטה בו היא דרך המתגים על ההגה, הג’וייסטיק מימין לנהג והכפתורים תחת המסך – מדיה, רדיו, בלוטות’, ניווט ועוד. זהו דור ישן יותר של מערכת מולטימדיה מבית מרצדס, כאשר בתחילת השנה התוודענו למערכת ה-MBUX המתקדמת, עם שני מסכי מגע-תצוגה גדולים ואינטואיטיביים. כולי תקווה שהמערכת הזו, תכנס גם ל-E CLASS. היא נכנסה למרצדס A CLASS לראשונה, ועתידה להכנס לעוד ועוד קטגוריות, גבוהות יותר במרצדס.
את רמת האינטואיטיביות, רמת ההבנה של מערכת המולטימדיה הישנה אני אדרג כ-6, מתוך 1-10. חלק מהתפקודים היו ברורים מאד מהשנייה הראשונה, אבל להעביר שיר שמתנגן דרך הבלוטות’, לקח לי קצת יותר מדי זמן. אם האסימון לא יורד תוך כמה דקות, זה סימן לא טוב.
