משפט תעבורה: נהיגה בשכרות ברכב חברה – חוקים וענישה
בעלי חברות – איך תמנעו את החרמת רכב החברה במקרה בו עובד נהג בשכרות ברכב?
עובדים רבים במשק מקבלים רכב צמוד מהעבודה כחלק מתנאי ההעסקה שלהם. זה יכול להיות רכב ליסינג או רכב בבעלות החברה. בעלי חברות יודעים שצריך להחתים את העובד על חוזה העסקה ובו לפרט את התנאים בהם יעמוד הרכב לשימושו של העובד וההגבלות שיחולו עליו, אבל רבים לא מודעים לכך, שרכב החברה יכול להיות מוחרם בעקבות עבירת תנועה שביצע העובד. במאמר זה אסביר את הסכנות לחברה ואיך החברה יכולה להתגונן מפני השבתת הרכב.
פקודת התעבורה מעניקה סמכות לקצין משטרה להורות על השבתת מנהלית של רכב לתקופה של 30 יום, במידה וברכב בוצעה אחת העבירות המפורטות בחלק א’ לתוספת השביעית לפקודה. רוב העבירות המפורטות באותה תוספת הן עבירות של משקל יתר, הסעת נוסעים בשכר, שעות נהיגה ברכב כבד, נהיגה ברכב שהורד מהכביש עקב ליקוי, נהיגה ללא רישיון וכו’. העבירות הרלוונטיות לענייננו היא עבירת נהיגה בשכרות ועבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, המקימה סמכות לקצין להשבית את הרכב ל-30 יום ולהורות על אחסנתו במגרש אחסנה, לאחר הליך שימוע לנהג הרכב שעבר את העבירה.
המשמעות היא שבמידה ועובד החברה נוהג בשכרות או תחת השפעת סמים, יכולה המשטרה להורות על השבתה מנהלית של הרכב ל-30 יום ועל אחסנתו במגרש אחסנה, תוך התעלמות מהפגיעה הכלכלית בחברה, שמאבדת את אחד מכלי הרכב שלה. במידה ומדובר בחברה גדולה עם צי רכב גדול, הפגיעה יכולה להיות משמעותית פחות, אולם פעמים רבות מדובר בחברה קטנה עם מספר כלי רכב קטן, כשכלי הרכב משמשים את העובדים לביצוע העבודה, והפגיעה הכלכלית בחברה היא קשה.
פקודת התעבורה מאפשרת לחברה, המוגדרת כ’בעלת הרכב’ או ‘המחזיקה כדין ברכב’ לפנות לבית המשפט לתעבורה ולבקש את ביטול החלטת קצין המשטרה, אולם כדי להצליח לבטל את ההחלטה, על החברה לעמוד באחד התנאים הבאים:
- הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
- מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
הסעיף הראשון פחות רלוונטי לענייננו, ועוסק בעבירת שבל”ר – שימוש ברכב ללא רשות. הסעיף השני הוא הרלוונטי – על החברה להוכיח כי עובד החברה פעל בניגוד להוראות החברה כשעבר את העבירה, והחברה עשתה ככל שביכולתה למנוע את העבירה.
מהי המשמעות המונח ‘ככל שביכולתה‘? הרי בעל החברה לא יכול לשבת עם העובד ברכב כל היום ולהקפיד שלא ישתה אלכוהול לפני הנהיגה. השאלה עמדה בפני בית המשפט לפני מספר שבועות בדיון בו ייצגתי חברה, שעובד שלה נתפס נוהג בשכרות. החברה, העוסקת בשיווק מוצרים, מחזיקה שלושה כלי רכב, המשמשים את העובדים לנוע בין לקוחות במשך שעות העבודה. השבתה של אחד מכלי הרכב גרמה לפגיעה כלכלית קשה בחברה. החברה הגישה בקשה לבית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש שניתנה כנגד רכב החברה.
המשטרה התנגדה לבקשה בנימוק שמדובר בפעם השלישית בה נתפס הנהג נוהג בשכרות ועל כן טענה שהקצין צדק כשהפעיל את סמכותו להשבית את הרכב. מנגד, טענה החברה, כי אין לה סמכות חוקית לדרוש מהעובד לתת לה את גיליון ההרשעות שלו, כי הדבר מוגן תחת חוק הגנת הפרטיות, ולכן אין לה יכולת לדעת על הרשעותיו הקודמות של העובד ועל עברו התעבורתי. החברה יכולה לדרוש מהעובד להציג בפניה רק רישיון נהיגה בתוקף.
מה שהיטה את הכף לטובת החברה היו מסמכים שהציגה החברה, לפיה העובד הוזהר בכתב בחוזה העבודה שלו ובנספח לקבלת רכב חברה, בין השאר, כי נאסר עליו לנהוג בשכרות או תחת השפעת אלכוהול/סמים, וכי הוא ישא בנזקים במידה ויעבור עבירות אלה.
בית המשפט פסק:
“הסנגור צירף לבקשתו הסכם עבודה אישית ונספח בו קובע תנאים להעמדת רכב לרשות עובד חברה ולדבריו, התנאים עליהם חתום הנהג קובעים “שחור על גבי לבן” כי נאסר עליו לנהוג בשכרות ולבצע עבירות על החוק, כולל עבירות תעבורה […] “לנהוג ולהשתמש ברכב כשהוא תחת השפעת משקאות אלכוהוליים ו/או סמים או כל חומר המשפיע על עירנות או שיקול הדעת בנהיגה…” […]
לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובנספחים המצורפים ושמעתי טיעוני הצדדים, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה, משעמדה החברה בדרישות סעיף 57(ב)(2) לפקודת התעבורה…”
לכן, אם אתם מעסיקים עובדים שמקבלים רכב מהחברה, החתימו אותם על נספח המפרט את התנאים בהם העובדים מקבלים רכב חברה לרשותם, מפרט מה מותר ומה אסור לעשות ברכב, ובין השאר להחתים את העובדים על האיסור לנהוג תחת השפעת אלכוהול או סמים. במידה והעובד לא היה מוחתם על סעיף כזה, לא היה עולה בידי החברה לשכנע את בית המשפט כי העובד פעל בניגוד להוראות החברה והחברה עשתה ככל שביכולתה למנוע את העבירה. מומלץ להיעזר בעו”ד העוסק בדיני תעבורה בניסוח המסמך עליו אתם מחתימים את העובדים, כדי למנוע נזק לחברה.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.
דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.
