סיטרואן e-C4 (טווח חשמלי 320 ק”מ) סקירה וחוות דעת

סיטרואן C4, רכב הפנאי החשמלי 100%, מגיע אלינו לארץ בדור חדש, בעל עיצוב יפה ומושך יותר, טכנולוגיה מתקדמת, כפי שראינו בשנה – שנתיים האחרונות, ו”חוצפה” צרפתית, כרגיל, כמו שאוהדי סיטרואן אוהבים, חוצפה במובן של לחשוב מחוץ לקופסא, לייצר מכונית שלא נראית ולא מרגישה כמו אף מכונית אחרת. יצרנית סיטרואן וגם פיג’ו, מומחית של ממש בלייצר מכוניות מעניינות. כאלה שגם קל מאד לכתוב עליהן, פשוט כי יש הרבה מה להגיד.

הסיטרואן C4 החדש מוצע עם שלוש יחידות הנעה: גרסת הנעה חשמלית 100%, גרסת בנזין 1.2 ליטר טורבו עם 130 כ”ס, וגרסת מנוע דיזל 1.5 ליטר טורבו עם הספק של 130 כ”ס. נחשו מה לקחתי למבחן דרכים?

סיטרואן e-C4 מושקת בישראל, לשמחת קהל חובבי הרכב בכלל, חולי כלי רכב צרפתיים בפרט, וקהילת חובבי הרכב החשמלי, שיכולים כעת, בחודשים האחרונים, לבחור רכב שמתאים להם, מתוך מגוון דגמים חשמליים. כל רכב חדש, טרם הגעתו לארץ, זוכה לציפייה רבה, בתוך הבועה הקטנה של עולם הרכב, לתמונות פאפרצי ראשונות מהנמל עם הגעתן, ולהרבה באזז. על כן, כל השקה, זו חגיגה של ממש.

תסתכלו על התמונה של הרכב בכתבה, אין מה לומר על העיצוב, הוא צעיר, אווירודינאמי, והוא בעיקר ייחודי. הסיטרואן C4 החדש, בכל גרסה שלו, יהיה הרכב הכי מעניין שתוכלו לחנות בחניה בבית או בחניון מקום העבודה. בין המכוניות הסטנדרטיות המשעממות, הוא בולט בצבעו, בעיצוב הפנסים הקדמיים המיוחדים, בגג המשתפל, ובמראה הקרוסאובר המוגבה והמצודד.

עם התקרבותי ל-e-C4, הרכב “מרגיש” אותי, כלומר קולט את המפתח שבכיס, פותח דלתותיו, את מראות הצד, ומוכן לשיגור. אותו הדבר קורה ביציאה מהרכב, כשאני מתרחקת הוא ננעל ומקפל את המראות. דעו לכם שמערכת הכניסה והתנעה ללא מפתח עם חיישן קירבה, זה אחד הפיצ’רים האהובים עלי ומוערכים על ידי. כמו אבזור נוחות שניתן למצוא ברכבי יוקרה בעיקר, דוגמת זיכרון מושב חשמלי, והידוק חגורה אוטומטי אחרי שהנהג/ת חוגרים עצמם. טכנולוגיות שימושיות כאלה מחזקות את הרושם שהייתה מחשבה עמוקה ומדוקדקת של המהנדסים, לשיפור וזיקוק חוויית המשתמש של הנהג והנוסעים ברכב ועם הרכב.

תא נהג ונוסעים

נכנסתי פנימה לתא הנהג, אני מתבוננת הנה והנה, ולוקח לי זמן מה להכנס לפוקוס, להבין מה עושה כל דבר, ומי נגד מי. הנדסת האנוש של סיטרואן הולכת ומשתפרת, ללא ספק, עם חסרונות קטנים פה ושם. חסרונות שלא מורגשים כמעט מול שימושיות שיא של אבזור הנוחות. מושב הנהג, הונדס, עוצב ורופד כמו כורסה לנהג, ולא כמושב. יש בו כריות תומכות מכל כיוון, והן רכות, וסופגות את משקל הגוף באופן שלא הרגשתי קודם.

המושבים מאחור תומכים ונוחים עוד יותר מהמושבים קדימה, ובכלל, ומעניקים תמיכה טובה בנסיעה. הדור החדש של סיטרואן C4 זכה לתכנון חדש לתא הנוסעים, כדי להגדיל את מרווח הפנים ברכב, וזה ניכר בתא הנוסעים. יש מספיק מרווח ברכיים וראש ליושבים במושב מאחור. באמצע המושב פחות נוח לשבת, בגלל מקום מצומצם לכפות הרגליים, ולכן, הסעת שני נוסעים מאחור זה המצב האופטימלי, להם משענת יד במרכז, שנפתחת לנוחות הזרועות. מאחור, מצאתי להפתעתי גם שני פתחי אוורור לנוסעים. גם אם הם קטנים, לפחות הם ישנם.

מול הנהג לוח שעונים קטן, דיגיטלי וענייני מאד. אפשר להתבלבל לרגע ולחשוב שזהו לוח מחוונים של רכב בנזין. איכשהו העניין החשמלי ה”פעוט” שבדגם החשמלי בו אני יושבת, מוצנע. בלוח מינימום תצוגה, ומינימום מדדים חשמליים. מד מהירות גדול ודיגיטלי במרכז, אייקון של סוללה המציג את זרימת החשמל ברכב, ונתון הטווח החשמלי בצבע תכלת, בפונט קטן בצד שמאל. זו גישה מעניינת, ביחס למכוניות חשמליות אחרות שצועקות “אני מכונית חשמלית”! מכל פינה. כאילו היצרן מנסה לומר לנו, חבר’ה, זה העתיד, זה הסטנדרט, זהו, תתרגלו.

אם תרצו לרפרף בין התצוגות השונות בלוח השעונים, יש בקצה הימני של הידית מאחורי ההגה כפתור. לחיצה עליו מציגה תפריט ובו נתוני צריכת החשמל של הרכב, טווח ועוד. את אותם נתונים אפשר לראות במסך המולטימדיה בלחיצה על מתג לצד ידית ההילוכים, כמו גם נתונים סטטיסטיים על הנהיגה, ואת אותה זרימת אנרגיה בזמן הנסיעה. על גבי ההגה, המתגים מימין שולטים ברדיו ובמולטימדיה, והמתגים משמאל שולטים על בקרת השיוט. מעל לוח המחוונים צג עילי בולט.

מערכת המולטימדיה בגודל 10 אינץ’ במרכז הדשבורד חדישה, עם תצוגה נחמדה וצבעונית, עם ממשק לא מהמועדפים עלי, ולא ממש אינטואיטיבי. ניסינו להכיר. לחצתי על לחצנים על גבי המסך, ועל מתגים מסביב, כדי להבין את המערכת, ולחקור אותה. סיימנו ב”אוקיי, אני יודעת איך להגיע לגלגל”צ, ולמוזיקה שלי בנייד, יופי, שלום שלום”. יש חיבור נוח ומהיר לבלוטות’, קישוריות לאפל קאר פליי, מערכת שמע טובה והגדרות כלליות (setting) של המערכות השונות.

במרכז תא הנהג, פד טעינה לנייד, ומקום ייעודי להניח בו את הנייד. מבחינתי, שוב, הדברים הקטנים האלה, הם גדולים. ציון “דוז פואה” ליצרן, בחשיבה המתקדמת על המשתמשים ברכב, וביצירתיות. כמו גם המקום הייעודי לטאבלט, או נכון יותר, מערכת העיגון לטאבלט – שזה בעצם “כיסוי ייחודי לטאבלט, המשולב עם מעמד יעודי לעיגון הטאבלט מול מושב הנוסע, הכולל מניעת שיקוף התצוגה לנהג”. כל זאת כדי להעסיק את הנוסע לצד הנהג, שלא ישתעמם בדרך. מתחת לאותו מעמד, מגירה נשלפת, פשוט מגירה! שטוחה למדי, אפשר להניח בה את אותו הטאבלט, או להפוך אותה למגירה למסמכים. תחתיה אגב, נמצא תא הכפפות.

מעלי, סאנרוף (בתוספת תשלום), שלא העזתי לפתוח ביום החם והשמשי הזה, וסביבי, בתא הנהג, גימורים וחומרים נאים, נעימים למגע ומעניינים לעין. עיצוב יפה גם לפתחי האוורור המרובים. בשעה הזו בצהריים, חסר לי רק אוורור במושבים, ואהיה מאושרת. האיכות בתא הנהג והנוסעים גבוהה, אך אין תחושה של יוקרה ברכב, ישנה תחושה של רעננות, של שינוי, של שימוש מעניין במגוון חומרים. רוח צעירה מתובלת במעט אוונגרדיות. וזה המון. גם את משענת היד הנוחה לנהג/ת, תמצאו שימושית, עם תא אחסון צר תחתיה. יש עוד אחסון רחב ושטוח מתחת לפד הטעינה, עם עיצוב בטקסטורה עשויה גומי, כדי שהמטלטלין לא יזוז בזמן הנסיעה, ומקום לשתי כוסות, כדי שאוכל לשים בהם קופסאות מסטיקים.

שנזוז?

זוכרים את חרדת הטווח עליה כתבתי ארוכות לפני מספר כתבות? ובכן, עם יציאתי לדרך, אני קודם כל מנסה להגדיל את טווח הנסיעה. העליתי את הטמפרטורה מ-16 מעלות לכ-20 מעלות, ולא היה כל שינוי בטווח הנסיעה. גירוד ראשון בראש, איך זה ולמה?. אוקיי, אני מעבירה את מצב הנהיגה ממצב נורמל (סטנדרט) למצב נהיגה “אקו”, מצב הנהיגה החסכוני, ומקבלת עוד 16 קילומטר טווח על הצג. שמחה גדולה, אבל הרכב מאבד משמעותית מהדינאמיות שלו, ובלית ברירה, אני חוזרת ל”נורמל”, מקבלת את הדינאמיות והזריזות שרציתי בחזרה, בתמורה לאותם 16 ק”מ טווח. רק תנו לי לנוע לנוע.

אין שיפטרים מאחורי ההגה של הסיטרואן e-C4, (בגרסאות הבנזין-דיזל יש), וכל ההתעסקות עם הבלימה הרגנרטיבית מינימלית מאד. מרימים רגל מדוושת המיאוץ ומאטים – מאחזרים אנרגיה, לוחצים על דוושת הבלם העמוקה, והתלושה מדי, מאחזרים אנרגיה. זה כל פעם מפתיע אותי מחדש לראות שהמערכת החשמלית ברכב מייצרת  אנרגיה חדשה לסוללה, מעצם הנהיגה ברכב. וזה קיים במעט מאד כלי רכב מחושמלים בהם נהגתי, כמו כמה מדגמי ב.מ.וו החשמליים ו- phev וכעת, גם בדגם הנבחן. מבחינתי, זה נתון שובר שוויון, כשהרכב מחזיר לך טווח נסיעה באמצעות הנהיגה. ביתר המכוניות החשמליות, אתה רק מאבד טווח בכל לחיצה, או מצליח לזקק ולשמור על הטווח ולאבד אותו לאט יותר.

התנהלות הטווח החשמלי, והסוללה החשמלית, אפשר לקרוא לזה ככה? לא הצלחתי להבין אותה. כן ברור שבלחיצות חזקות על דוושת המיאוץ מאבדים טווח ומהר, ואכן, כשהעברתי למצב ספורט וניסיתי לעקוף ניסאן GTR ברמזור, איבדתי 10 ק”מ “במכה”. אבל לא הבנתי את הירידה או נכון יותר את הקפיצות מעלה ומטה בטווח, בשאר הנסיעה. בלי משים או סיבה, חזיתי בקפיצות במספר זוגי של קילומטרים, מעלה או מטה, מ-216 ק”מ טווח ל-214 ק”מ. לוחצים חזק, יורדים ל-204 ק”מ וכו… תזוזה לא רציפה ולא ברורה של טווח הנסיעה. ובעיקר לא הבנתי, איך החלשת עוצמת המיזוג, ועליית הטמפרטורה בבקרת האקלים לא מגדילה את הטווח החשמלי.

הגרסה החשמלית של הסיטרואן C4 זריזה ומהנה לנהיגה, לא רק לעיצוב יש המון חן, גם לחוויית הנהיגה בה. ל-e-C4 מנוע חשמלי עם הספק של 136 כ”ס, מומנט של 26.5 קג”מ, הילוך אחד ויחיד, עם האצה מהמקום עד למאה קמ”ש ב-9 שניות. ההאצה מהמקום מרגישה מהירה ומהנה, כמו שמצפים להרגיש ברכב חשמלי. הטווח החשמלי המוצהר הוא 351 ק”מ, כשהטווח הריאלי לא רחוק משם. אותו טווח יתקצר, ככל שתלחצו “חזק” מדי בנסיעה. ההגה של הסיטרואן קל, קל מאד, אך מתקשר טוב, נוח מאד לתמרון עירוני, ולא פוגם בתחושת הביטחון בנסיעה בינעירונית. אתם יכולים לנהוג בו במהירות, ולפנות חזק, ולנסות להוציא את “המיטב” מהנסיעה בו, אבל אני לא בטוחה שזה הייעוד של רכב הפנאי החשמלי-עירוני-למשפחה.

בסוף מגיעים לגולת הכותרת – נוחות הנסיעה. לא חשבתי שסיטרואן יכולה להתעלות מעל עצמה, וטעיתי. C4 החדש קיבל את מערכת המתלים המדוברת של סיטרואן, ה-Progressive Hydraulic Cushions. אלה מתלים שהופכים כל נסיעה מציקה בכביש סדוק ובינוני, להפלגה, ושיוט נינוח. הודות למערכת המתלים הזו, וכיול המתלים בסיטרואן c4 החשמלי ספציפית, הרכב סופג ומשכך את מהמורות הדרך עוד יותר טוב, כך שהנהג והנוסעים זוכים לנוחות שיא בנסיעה, בנוסף לאיטום רעשים מצוין (עד 70 קמ”ש אין כלל רעשי דרך). גם רעשי מנוע חשמלי, הקלים שבקלים לא נשמעו, עד שלחצתי את דוושת המיאוץ מטה, כדי לשמוע יותר ולהרגיש קצת את הדרך.

מבחינת הבטיחות ברכב, ב-C4 רשימה ארוכה של מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות, המזכים אותו בציון בטיחות ישראלי כמעט מירבי – 7. כמו מערכת לניטור מרחק מלפנים, מערכת בלימה אקטיבית, עד 140 קמ”ש כולל זיהוי הולכי רגל ורכב דו-גלגלי, מערכת התרעה לסטייה מנתיב הנסיעה, מערכת סיוע לשמירת נתיב הנסיעה כולל תיקוני היגוי. מערכות הבטיחות כאן מעט רגישות ואולי אף מעט היסטריות. אולי עדיף כך.

שורה תחתונה

סיטרואן e-C4 הוא רכב פנאי “מדליק”, צבעוני, מאובזר באופן ייחודי, שימושי מאד, וחוויית הנהיגה בו ממכרת. הטווח החשמלי לא רע, טווח של עד 320 ק”מ בקירוב יתאים לא רק לשימוש עירוני או נהגים עירוניים. כמו רוב הדגמים החשמליים שהגיעו לארץ, גם לסיטרואן תג מחיר גבוה (בהתחשב בכל המערכות המתקדמות ומהמרשימות המוטמעות בו, והאבזור), ופחות נגיש לכולם, וזה ההיפך ממה שהתרגלנו עד כה מסיטרואן. מצד שני, אין לו כמעט מתחרים, והוא באמת רכב ראוי וטוב. מצד שלישי, אם התאהבתם ב-C4 החדש, אתם תמיד יכולים לבדוק את גרסת הבנזין, במחיר 138,990 ש”ח.

סיטרואן C4 החדש בגרסה החשמלית, מוצע ברמת אבזור אחת, SHINE, במחיר 164,990₪
אחריות מלאה של 8 שנים או 160,000 ק”מ לסוללה

משך טעינה ארוכה/ביתית – 7 שעות
משך טעינה מהירה מלאה 3 שעות.
זמן טעינה בין 20 לכ-80 אחוז סוללה – חצי שעה

סיטרואן e-C4 תעודת זהות:

קיבולת סוללה (קווט”שKWH ) 50

תיבת הילוכים אוטומטית הילוך יחיד

טווח נסיעה מוצהר משולב (ק”מ) 351

טווח נסיעה ריאלי (ק”מ) 290-320

הספק (כ”ס) 136

מומנט (סל”ד/קג”מ) 26.5/300-3,700

תאוצה (0-100 קמ”ש) 9 שניות

משקל (ק”ג) 1,636

בסיס גלגלים (מ”מ) 2,670

אורך (מ”מ) 4,355

תא מטען (ליטר) 380

דירוג זיהום אוויר 1 מתוך 15

רמת אבזור בטיחות 7 מתוך 8