ספורט אלגנט – השקת רכב השטח לנדרובר דיסקברי ספורט בישראל

מאת: ענת דניאל אלסיבוני
צילומים: רונן טופלברג, אלבום פרטי


ההשקה הרשמית של לנדרובר דיסקברי ספורט תפסה אותי לא מוכנה, אבל לא תשמעו אותי מתלוננת. קודם כל, אנכי בהריון מתקדם (שבוע 31, צעד וחצי מחודש שמיני), אז שטח? עכשיו?
2. זו ההשקה הרשמית הראשונה בישראל (לא הייתה השקה לעיתונאים ישראלים בחו”ל), משמע, אף אחד עדיין לא נהג ברכב הזה בארץ. המוזמנים: צוות מצומצם של 7 עיתונאי רכב, שישה גברים ואני; גיל מלמד, קובי ליאני, דניאל שמיל, ניר בן זקן, אוהד אלגוב, סביון עזר.
3. מלכת הכביש במבחן דרכים בשטח? יהיה מעניין זה בטוח.

נפגשנו בפינה הירוקה ברוקח, תל אביב, בית קפה נחמד עם נוף ירוק, ותצפית לנחל הירקון. רוב הפרצופים מוכרים, שזה תמיד נחמד. פטפטנו מעט, שתיתי שוקו חם, להכניס קצת סוכר וקפאין לדם, התחלקנו לצוותים, קיבלנו מפתחות, והופ, יצאנו לכלי הרכב ביציאה מהמקום. 

נפגשנו כך. מפגש ראשון עם צוות לנדרובר והעיתונאים בפינה הירוקה

עמיתי לתחילת הנסיעה, עד בקעת בית נטופה בצפון הוא דניאל שמיל היקר, נסיעת כביש בלבד בלנדרובר דיסקברי ספורט עם מנוע 2.2 דיזל עם 190 כ”ס, 42 קג”מ, תיבה אוטומטית בעלת 9 הילוכים, מערכת הנעה 4X4 ותאוצה של 8.9 שניות מהמקום ל-100 קמ”ש. המכוניות: לנדרובר דיסקברי ספורט בנזין ודיזל, עם אבזור זהה, ועוד בנזין עם ריפודים לבנים לעומת הכהים ברכב הראשון. וכן, דיסקברי 4, חיית שטח בה נסעו הצוות של לנדרובר, והבנות ממשרד יחסי הציבור (ליאת אריאב), עליהם וגם על הרכב אכתוב בהמשך.

תא הנהג
השמשה הקדמית רחבה ומקיפה, הקורות בצדדים אינן מפריעות, וכך זוכה הנהג לנראות מקסימלית. איכות החומרים ניכרת במראה ובמישוש, גם אם החומר עשוי פלסטיק, הוא יהיה רך למגע ובאיכות גבוהה. ההגה מצופה עור כמו גם הריפודים, ריפודי עור שבאים בגוונים כהים או בהירים, (הבהירים יפים יותר בעיני). המון מקום לאחסון בצידי המושבים ובמרכז, כמו גם מקומות לכוסות ובקבוקים בשורה הראשונה והשנייה. בתא הנהג יש מסך מגע 8″ השולט במערכת הבידור והשמע. תאורת פנים המופעלת בעזרת חיישנים, אז רק מעבירים יד בקרבתם להדליק ולכבות. ומעל ראשי הנהג וכל הנוסעים מתפרס גג שמש פנורמי יפהפה וכהה מעט, עם אפשרות להצללה, אך לא תרגישו צורך לכסות את הגג גם כשהשמש זורחת מעל. התחושה גם בצהרי היום נותרת נעימה בתוך הרכב.

תא הנהג בדיסקברי ספורט

מרווח, מקום
החדשות בעצם בלנדרובר דיסקברי ספורט, הן שיש שבעה מושבים, או נכון יותר 5+2. השניים האחוריים נשלפים מבטן תא המטען והופכים לזוג מושבים רחבים ונמוכים, ויתאימו למבוגרים רק אם מדובר בנסיעה קצרה. באשר לנוחות וריווח במושבים הקדמיים והאמצעיים, הישיבה הייתה נוחה ותומכת באותה מידה. אם אין נוסעים בשורת המושבים השלישית, ניתן להזיז את הספסל האמצעי לאחור ולקבל מרווח רגליים ענק וגם להטות את המושבים לאחור, לאלה מכם שרוצים לנמנם בכיף. לכל היושבים ברכב יהיה מרווח ראש טוב, אוורור או חימום ממערכת המיזוג המרכזית, שקעים להטענת מכשירים סלולריים ונוף מספק לעיניים, אלא אם תבקשו להכהות את החלונות, כתוספת.

לנדרובר מייעדים את הדיסקברי ספורט לאנשים עם אורח חיים בריא וספורטיבי שיודעים ליהנות בסופי השבוע. עבורם, תא המטען יכול להפוך, עם קיפול השורה השלישית והאמצעית, לתא אחסון ענק, להטענת ציוד קמפינג וספורט (גלשן, מגלשיים, אופניים? ועוד).

מושבים אמצעיים ניתנים לקיפול מלא וקבלת תא מטען ענק

מהבקעה להר
אחרי נסיעה בכביש 6, כביש הררי, שבילי בוץ סימפטיים בלב שדות הבקעה, וטיפוס קל בשטח, הכל באזור בקעת בית נטופה, הגענו לנקודת העצירה הראשונה שלנו בלו”ז. שולחן אוכל גדוש ירקות, פירות וסנדוויצ’ים נפרש לפנינו, תה וקפה חם עם עוגיות, עוד לפני שהתחלנו לפתח רעב או להזיע, וכשהצימר במרחק שעה וקצת מאיתנו. הילדים הטובים עקבו אחר השילוט שהוכן לחבר’ה מבעוד מועד ע”י רובי, המדריך והאיש של לנדרובר בשטח הצפוני, וגם הגיעו בזמן. שני זוגות עיתונאים עשו סיבוב ארוך יותר כדי לשחק קצת במים ובוץ (הדיסקברי ספורט כשיר לנסיעה במים עד 60 ס”מ), עם הצלם שליווה אותנו בטיול – רונן טופלברג. מה שהותיר לי ולמקדימים זמן ליהנות משלווה, בריזת הרים, ובינינו, זמן גלישה בסלולר, והעלאת הפוסט הזה לפייסבוק 🙂 

לנדרובר דיסקברי ספורט בשדות

לנדרובר דיסקברי ספורט במים ובבוץ

בנזין מול הדיזל
בקטע הדרך האחרון ליום הראשון, החלפנו כלי רכב, ללנדרובר דיסקברי ספורט עם מנוע הבנזין (2.0 ליטר, 240 כ”ס, 34 קג”מ ותאוצה מאפס למאה קמ”ש ב-8.2 שניות). קודם כל, לא אכחיש שנסיעה בכביש עם כל רכב עדיפה בעיני. כשם הבלוג, כן הוא “מלכת הכביש”, אני מחפשת את הנהיגה על אספלט, שקט מסך כל המכלולים, וכמה שפחות להרגיש את מה שתחתיי או לפני (המנוע לדוגמא). מה שנקרא נהיגה בבועה. לעומת מנוע הבנזין, מנוע הדיזל נשמע יותר, גם אם בית המנוע אטום היטב. אז הנה, קביעה ראשונה בהשקה הזו – על אף ששני הדגמים זריזים וחזקים, הנסיעה בלנדרובר דיסקברי ספורט עם מנוע בנזין לגמרי מועדפת עלי – חלקה, שקטה, ונעימה יותר לטעמי. רק מד הדלק לא יסכים איתי. מנוע הדיזל חסכוני יותר בבירור. מילה על תיבת ההילוכים, אותה תיבה בעלת 9 הילוכים שאהודה עלי עוד מנסיעת המבחן באיווק. כלפי חוץ היא נראית אותו דבר, ומבפנים עובדת אותו דבר. אם תבחרו לנהוג במצב האוטומטי או הידני (מצב S) תחושו בהתאמה טובה מאד עם ביצועי המנוע (אין רעידות, אין רעשים, אין פערי סל”ד), תענוג.
ההאצה בשני הדגמים טובה, אין רעשי מאמץ בוקעים מהמנוע. הבלמים טובים גם כן. רק כבכל רכב שטח, בנסיעה בכביש יש ללחוץ עמוק יותר על דוושת הבלם לעצירה במקום. 

לפנק לפנק לפנק  – צימר “המקום”
(רק צריך לחסוך קצת לפני…)

ב-18:00 בערב, אחרי נסיעה בנופים מחרפנים, כבישים מעט מפותלים שמזכירים את הירידה לים המלח, ושקיעה רומנטית, פנינו ימינה לשביל חצץ צידי, שהביא אותנו למתחם סוויטות אבן ועץ יפהפיות. עצרנו בכניסה ללובי, המארחים קיבלו את פנינו עם עוד נשנושי שוקולדים, עוגיות ופירות, לפני ארוחת הערב שצפויה להיות ב19:00 בערב. כל אחד קיבל את המפתחות לסוויטה הענקית שלו, שבפועל מיועדת לזוג או משפחה.
דלת עץ כבדה נפתחה וחשפה את תענוגות החיים כולם במתחם אחד; מיטת קינג סייז, כורסת מסאג’, מטבחון עם מכונת אספרסו ופינוקים במקרר, מקלחת מפנקת, ובאולם מקורה מחכה לה בריכת זרמים חמה ענקית ופרטית, וג’קוזי חם שאינני יכולה ליהנות ממנו בשלב זה של ההריון. אבל החיוך לא יורד מהפנים.

את לבד בצימר רומנטי ומפנק? תתנחמי לך בשוקולד

כל זה בשבילי?

לא הצלחתי להתאפק. הזמן היה קצר, אך היה חם ונעים והייתי חייבת ליהנות מהמים. הדלקתי את מתג הזרמים בבריכה ונכנסתי לטבול בה. זה היה נעים כמו שזה נראה. אחרי מקלחת חמה ומעבר לבגדים יותר “חגיגיים”, בערך, הלכתי לפגוש את כולם בחדר האוכל.

מסיבת העיתונאים התחילה במצגת שרמי וקסמן סמנכ”ל השיווק העביר על הלנדרובר דיסקברי ספורט, ייעודה, והקהל שלה.
למי מיועד הדיסקברי ספורט על פי לנדרובר? 
נהגים בגילאי 30-50
אנשי משפחה
אוהבי ספורט והחיים הטובים
יודעים לנצל את הזמן גם להנאות ולא רק לעבודה.
ותוספת שלי, אנשים שחסכו פרוטה או שתיים. שאינם אנשי שטח הארד קור של הצלבות ודרגות עבירות גבוהות.
המחיר – בין 470-540 אלף ש”ח תלוי בדרגת האבזור.
צפי מכירה – בין 80-100 מכוניות בשנה. השקה רשמית לקהל הרחב תהיה כבר באירוע האוטומוטור בפסח. ואם הבנתי נכון, גם עדכון מחירים.
צפו בסרטון הנחמד הזה, הוא מבהיר איזה קהל יהנה מהרכב:

נשאלו שאלות מדויקות, כמו האם הדיסקברי ספורט לא מתחרה באחיותיה – ריינג’רובר איווק ה”ליידי” או דיסקברי 4 “מגהץ השטח”, ובעצם יכולה לפגוע במכירות שלהם עצמם.
ה”דיסקו ספורט” אמנם דומה פיזית לאיווק, פנימה בתא הנהג, ובפרונט מבחוץ, אך מאחור זה רכב שטח דיי גברי ומחוספס. את התחרות מול האיווק אני יכולה להבין, שתיהן מאד אלגנטיות ומפנקות, אך יכולות השטח של הדיסקברי ספורט טובות יותר בשל מרווח גחון גדול יותר, בסיס גלגלים רחב יותר ומתלים אחוריים שונים (שאגב שונו בשביל להכניס שורת מושבים שלישית. ובין הדיסקברי ספורט – כלת האירוע, לדיסקברי 4 אין הרבה דמיון, לא חיצוני ולא במכלולים, ולכן, יכולות השטח שונות בתכלית. ובשורה אחת מתומצתת – לנדרובר דיסקברי ספורט ניצבת במקום טוב באמצע, בין ריינג’רובר איווק לבין לנדרובר דיסקברי 4 ביכולות השטח שלה.
  

ארוחת שף

ולקינוח, סדנת וויסקי, בה למדנו דבר או שניים על איכויות וויסקי. אני אישית לא יכולתי לשתות, אז מיהרתי לחדר לטבול שנית בבריכה. הבנים, כפי שרואות עינכם היו מבושמים כבר בשלב הריח.

היום השני

הקצתי ב7:15 בבוקר למראה צימר מהמם. הנוף לבחוץ היה חסום בשביל לשמור על הפרטיות, אבל ה”נוף” מבפנים היה משביע מספיק. הדלקתי את המזגן לחמם את החדר, התהלכתי יחפה על רצפת עץ, כדי לבדוק אם הבריכה יפה ביום כמו שהיא בלילה, וכן, אור הבוקר הראשוני, והשקט הטוטאלי בבקתה, בו נשמע רק שכשוך המים בג’קוזי הצמוד, עושה חשק לקפוץ שוב למים, אבל למי יש זמן. ארוחת הבוקר מוגשת ב-08:00. יש זמן לאספרסו עם חלב חם והתארגנות זריזה, עד כמה שמריחת איפור, ובחירת בגדים יכולה להיות “זריזה”.  

הבריכה בצימר המקום

ארוחת בוקר בצימר המקום

אחרי ארוחת הבוקר התחלקנו לזוגות שוב, כשהמכוניות והפרטנרים התחלפו שוב. היום צפויה נסיעת שטח יותר מאתגרת, אז קיבלתי לידיי את הלנדרובר דיסקברי 4, כדי שחציית השטח תעבור במינימום טלטולים (בזכות מתלי אוויר והגבהה עד 30 ס”מ), כשלצידי סמנכ”ל השיווק של לנדרובר – רמי וקסמן המקסים. רובי המדריך הסביר לנו בקצרה על המסלול (גבול הלבנון), על התוואי (בוץ, מים, חלק שטח קטן ומאתגר באמצע), ובהמשך טיול לכיוון הר ארבל ועליה לתצפית במצוק ארבל. מסלול שהדיסקברי ספורט בנוי לו היטב.

מערכות לנהיגת שטח וכביש בלנדרובר דיסקברי ספורט:
מערכת בקרת שטח של 4 מצבים (שבילים, בוץ, קרח, טיפוס).
בקרת ירידה במדרון
בקרת אחיזה אלקטרונית
מערכות סיוע בתחילת עלייה
בלם חניה חשמלי

הגענו לשטח. אחרי טיפוס על הר, בדרך שרובה אספלט, הגענו לנקודה ממנה התחלנו לרדת מטה בתוואי יותר מאתגר. באמצע הדרך שיירת האמרים צה”ליים בסיור שגרתי על גדר המערכת, איתרה אותנו וביקשה שנמצא שטח סטרילי יותר לטייל בו. החבר’ה שלנו ביקשו רק לנסות ירידה תלולה קטנה אחת עם הדיסקברי ספורט וללכת. הבטחנו וקיימנו.

אהה, אז פה יושב הגלגל ספייר?

יאללה ביי

איזו התאמת צבעים!

התחלנו לטפס חזרה, כשרמי לצידי, סמוך ובטוח שכל הטיול הזה קטן עלי. אצלי בראש עוברות מחשבות פחות אופטימיות, בעיקר, כי אתמול נפתח הטיול בקטע נהיגת שטח לא סימפטי עבורי, וכתב רכב שרצה ליהנות, בצדק, כן? ושם גז בשבילים ששקשקו אותי מדי. היה פחות כיף, וחששתי שככה הולכת לעבור עלי ההשקה. ביום השני, גיליתי כמה אפשר ליהנות מנהיגת שטח כשההגה בידיים שלי 🙂 וכשנורא סומכים עליך… וכן, גם כשנוסעים בלנדרובר דיסקברי 4, שמטפסת ביתר קלות עליות שנראות לא פשוטות בכלל. כולם עברו בהצלחה את המסלול שרובי בנה, בזכות מערכת בקרת סיוע לשטח ומרווח גחון של 24 ס”מ בדיסקברי ספורט. 

האמר או דיסקברי? זו השאלה

אני שם מאחור

עולים למצוק ארבל

האנשים 

רובי, רמי, סיוון, איריס, ליאת, וברק

“הרפתקנות זה בד.נ.א שלנו”. באנגלית זה נשמע יותר טוב

כבר בתחילת “המסע” הקצר הזה, זיהיתי אנשים טובים ושמחים. הבנות ממשרד יחסי הציבור של ליאת אריאב, ליאת ואיריס מיזן. החבר’ה מלנדרובר; סיון שארגנה את כל האירוע על כל פרטיו הקטנים והייתה צעד אחד לפני כולם, פיזית, בטיול הזה. רמי וקסמן – סמנכ”ל השיווק, איש שטח שנים אחורה מתקופת שירותו הצבאי, שלוקח הכל בקלות ולא נראה שיש מכשול שמאיים עליו, כולל אישה הריונית מקטרת שמטילה ספק ביכולות נהיגת השטח שלה. ברק, מנהל אולם התצוגה של לנדרובר תל אביב, האיש עם הכי הרבה שמחת חיים שהכרתי מזה שנים. זה שעצר בשבילי שיירה בדרך, כדי שאהנה מהנוף ונצטלם בשביל הכיף.




ורובי, המדריך. תחשבו על מנחם גולן, רק בלי הסיגר, יותר רזה, ואוכל שטח לארוחת בוקר. איכשהו הוא תמיד מוצא דרך קצרה יותר, נעלם ומבצבץ משום מקום, מרוצה ומאובק.
ומלבד קבוצת העיתונאים, הנפלאה יש לציין, כל אחד ואחד. הצלם הבלתי נלאה, רונן טופלברג, זה שכבר ב-6 בבוקר, כשכולנו עוד שקלנו לאיזה צד להתהפך, יצא לדרך לחפש את התפאורה המושלמת לצלם את הדיסקברי ספורט, ומצא קבוצת פרות מושלמות באחו. אין דברים כאלה.

“מתוקה, לא לזוז…” צילום: רונן טופלברג

מקדימה איווק מאחור דיסקברי, צילום: רונן טופלברג

לא נעים לי כבר לדבר על אוכל, אבל אחרי העצירה לתצפית במצוק ארבל ירדנו ליקנעם לאכול, שוב, כאילו ארוחת הבוקר הפסיכית לא הספיקה, וארוחת השף אתמול, והקפה והשוקולד עם עוגיות החמאה בחדר… סיימנו לאכול, יצאנו החוצה לכלי הרכב המאובקים ששירתו אותנו נאמנה, ונפרדנו בחיבוקים וצ’פחות כולם עם כולם.
הייתה השקה נהדרת, היה רכב מעניין, הייתה התנסות בשטח שלא העזתי לעשות עד כה. אני, מלכת הכביש, נהגתי בשטח ונהניתי מזה! חוויה אמיתית.