על סיטרואן, מאסטר יודה ווויסקי – טור אישי על השקה מיוחדת במועדון ה-5
כתבנו גבע מאיר התרגש בקבלת הפנים
של מועדון ה-5 לסיטרואן דה-שבו 1965 – טור אישי נוסטלגי
מאת: גבע מאיר
מועדון ה- 5, שקיבל את שמו בעקבות 5 הספרות הטבועות על מספר רכב האספנות, מאגד את זקני השבט של חובבי המכוניות מדי שבוע, למפגש של חגיגה מוטורית קלאסית.
ללא עשן לקול צווחות צמיגים, נגינת מנועי טורבו מחודדים, או אפילו פודיום, רק לשם האהבה והכבוד. אהבה וכבוד למכוניות אמיתיות, כאלה שייצרו פעם וכמו שצריך, העשויות פלדה, גומי, ועור של תנין.
במפגשים המיוחדים הללו, מגיעות אגדות מוטוריות שראינו וחלמנו עליהם מהסרטים הגדולים של פעם, וכבר אחרי שחשבנו שחלפו מן העולם, מגיעות למפגשים מוסטאנגים, צ’ארג’רים וטרנס-אמים אימתניים, חיפושיות שובבות ואפילו הפולקסווגן טרנספורטר של צבי הנינג’ה. מפגש רטרו קלאסי מלא הפתעות טובות.
רמת השחזור של האומנים שעובדים על מכוניות האספנות הללו יורדת לפרטים הכי קטנים שאפשר לחשוב עליהם, המטרה להחזיר את היצירה המוטורית לימיה הגדולים, לעיתים משיגים את המטרה ולעיתים קרובות מתעלים על המקור, עניין של טעם.
על מפגשים השבועיים של מועדון ה- 5 האקסקלוסיבי ניתן לראות עוד באתר מועדון ה- 5, 5club.org.il והמפגשים הללו פתוחים לקהל הרחב. חברי המועדון מזמינים את כולם להגיע וליהנות עם המשפחה במפגשים תרבותיים של אהבה למכוניות ולתחום המוטורי המתפתח בישראל.
מדי פעם חברי המועדון משיקים רכבים שעד עתה שהו במוסך בעבודות שחזור ושיפוץ במשך אלפי שעות עבודה של דם יזע ודמעות, רגע חשיפת המכונית הוא בהחלט רגע מרגש ושווה ביקור, כל חברי המועדון מגיעים וחולקים יחד את הכבוד לרכב ולאמן. זהו על מועדון החמש. כמעט.
בשישי האחרון 3.3.17 הושקה סיטרואן דה-שבו 1965 של אילן ברשי. המפגש המרגש היה בחניה הגדולה של היכל נוקיה בתל-אביב בחסות לובינסקי, היבואן הרשמי של סיטרואן בישראל שהציגה את רכבי החברה החדשים ומנכ”ל החברה אף נשא דברים.
האספן, אילן ברשי עבד על המכונית שהייתה מוזנחת ומחלידה, כמעט 3.5 שנים, ועשה עבודה מדהימה, “עד רמת הבורג” על פי ברשי, והחיה מחדש סיטרואן דה-שבו 1965 עם מנוע 2 צילינדרים בנפח 425 סמ”ק, ועם גג נפתח. “דה-שבו” 2 כ”ס בצרפתית, שם המרמז על המנוע המקורי הלא כל כך גרגרני מתחת למכסה המנוע.
המנוע הקטנטן והחסכוני, העיצוב האוונגרדי ומערכת מתלים סופר רכה, שהקנתה נוחות נסיעה ללא מתחרים, שבתה את לב הנהגים הצרפתים. אם נקצר תהליכים ונרוץ קדימה עם השנים גרסאות הדגם שופרו חוזקו ואפילו נבנו על השלדה הייחודית שלה גרסאות מסחריות קטנות, כן בהחלט, ברלינגו דור ראשון, אתם צודקים.
עכשיו, אוהבי סיטרואן אמיתיים, ואני אומר את זה בזהירות, לא אוהבים רכבים. כי מי שאוהב סיטרואן, אוהב סיטרואן ותו לא, אמנם תמיד יש יוצאי דופן כי בכל זאת, מי לא אוהב דודג’ צ’ארג’ר? אבל סיטרואן, לאוהבי המותג זו חיה אחרת לחלוטין, זה לא אוטו, זו חללית, חללית בעידן האבן.
אם נקביל את עולם הרכב לעולם הקולנוע, בניסיון לפשט את הדברים, אם נצליח, נמשיל את המותג סיטרואן למלחמת הכוכבים של ג’ורג’ לוקאס, מכונית אוונגרדית, ניסיונית שוברת מוסכמות וחדשנית, שבכל הזדמנות ספגה ביקורות מכאן ועד לפלנד ובחזרה, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, סיטרואן כמו מלחמת הכוכבים, הטביעה את חותמה ושינתה את דרך החשיבה המסורתית.
בעידן הקולנוע של 1973 שג’ורג’ לוקאס יצא עם רעיון הסאגה האלמותית שלו לאקרנים זה הצריך אומץ, חזון ויצירתיות. והתוצאה, אבן פינה בהיסטוריה של הקולנוע העולמי. כך גם סיטרואן עשתה שחשפה ב- 1955 את המכונית, שנבחרה לא פעם כמכונית היפה ביותר שיוצרה, סיטרואן DS.
ואם המשלנו את סיטרואן למלחמת הכוכבים, אז מאסטר יודה, חייב להיות הסיטרואן דה-שבו, שבדיוק כמוהו מייצגת את הדמות האחת, אליה ולרמתה שואפות כל הדמויות בסאגה להגיע. ללא ספק דה-שבו הייתה אחת המכוניות הפופולאריות ביותר של היצרן הצרפתי. דארת’ ווידר לחנונים שבינינו הוא הסיטרואן DS, אוונגרד מורד וכריזמטי להחריד, אז הוא פיצץ את כוכב אלדראן והרג את אובי וואן קנובי, אז מה? ישר פוסלים בנאדם? קצת חמלה.
אז מה יש בסיטרואן שהופך אותה לכל כך דיכוטומית? מכונית שאוהבי מכוניות אוהבים לאהוב או לשנוא באופן מוחלט, אין באמצע. החלטתי לברר עם בעלי סיטרואן, ביניהם בעלי סיטרואן DS, טרקסיון אוואנט, סיטרואן BX המדהימה ואפילו סיטרואן קקטוס החדשה והמפתיעה, לדעתם, לפי החברים מדובר כאן על אהבה לייחודיות, כי אין כאלו מכוניות, לא היו ולא יהיו, סיטרואן מתבלטת מעל השאר כשמדובר בנוחות נסיעה, רוגע, שקט ואופי, המון אופי.
אוהבי סיטרואן לא מחפשים את הריגוש של חריכת צמיגים והשחזת פניות מעושנת, כמות הסוסים היורדים אל הכביש לא באמת מעניינת או רלוונטית, לנהוג על מתלים הידרופניאומטיים זו פשוט חוויה אחרת, הניתוק מהדרך, והשקט בריחוף מעל לכביש ושיבושיו הוא לא פחות ממדהים. אז נכון לא כל דגמי סיטרואן מגיעים עם מערכת המתלים ההידרופינאומטית, אבל גם בדגמים האחרים של המותג יש משהו שאין באחרות.
חוץ ממערכת מתלים מסובכת, יקרה וכבדה ישנם דברים נוספים שהביאה סיטרואן לעולם המוטורי ולא בטוח שאתם יודעים עליהם, פנסים עוקבי פנייה? סיטרואן, גיר רובוטי חצי אוטומטי, סיטרואן, בלמי דיסק מאווררים מאחור, זכוכית קעורה למניעת הצטברות טיפות מים ואפילו את החלונות החשמליים הראשונים הציגה סיטרואן. שלא נדבר על דגמי הקונספט הפסיכודליים, סיטרואן קארין למשל…
אז ביססנו את היתרון הטכנולוגי פורץ הדרך והאמיץ של המותג הצרפתי, אבל מדי פעם קרה, לא הרבה, שרכיב או שניים החליטו לצאת לשביתה איטלקית, והסיטרואן התיישבה על הרצפה, ונכנעה, וכך חשפה את האופי הצרפתי המושרש שלה. תקלות מסוג אלה חצה את אוהבי המכוניות ל- 2 בלבד, אוהבי סיטרואן ושונאיה.
לאוהבי סיטרואן ישנה תשובה מעניינת, סיטרואן, בדיוק כמו וויסקי, היא טעם נרכש, וככל שהיא יותר ישנה ככה היא יותר איכותית. כי עם השנים, בעיקר מסיבות כלכליות סיטרואן התיישרה עם קווי החשיבה המסורתית של הענף והשאירה את החשיבה האוונגרדית במחלקת המחקר והפיתוח של החברה.
מי שזוכר את סיטרואן ZX, שהייתה אחת ההצלחות הגדולות של החברה יוצרה בעידן של קשיים כלכליים ורצון למנף את מחלקת המכירות של החברה, בגלל זה ה- ZX המדהימה הגיעה במגוון עצום של אפשריות, החל ממנוע 1.4 ליטרים עם קרבוראטור, ועד למנוע 2.0 ליטרים בהזרקה, עם לא פחות מחמש גרסאות מנוע. לאותה התקופה זה היה דבר נדיר מאוד.
אני מבין את הקושי להתחבר לדברים, במיוחד לאלה שמעדיפים אלפא חורכת כבישים, לי באופן אישי מה שבעיקר זכור מהמותג סיטרואן הוא מראה של ביאיקסים וקסנטיות לצד הדרך עם מכסה מנוע פתוח, אבל זה הגיע עם הגיל כנראה, החיידק הזה שתפס אותי, נסיעה אחת על BX 1.6 סטנדרטית לחלוטין, זעזעה את עולמי. מסתבר שאני, הנדסאי רכב שמאי רכב, ונהג, לא משהו בכלל, לא אוהב מכוניות, אני אוהב את מלחמת הכוכבים ומסתבר שגם וויסקי.
