תיקון לתקנות התעבורה בעניין אופניים חשמליים וכלים חשמליים

 

טור תעבורה ומשפט על תיקון לתקנות התעבורה בעניין אופניים חשמליים וכלים חשמליים אחרים

תיקון לתקנות התעבורה בעניין אופניים חשמליים וכלים חשמליים

בשנים האחרונות, הפכו האופניים החשמליים  להיות כלי תחבורתי נפוץ מאוד בישראל, בעיקר ברחובות הערים. זהו פתרון תחבורתי זול ויעיל יחסית במדינה צפופה כמו שלנו. על פי נתוני היבואנים, נמכרו בישראל בשנים האחרונות כ-200 אלף זוגות אופניים חשמליים, ולהן ניתן להוסיף עוד פתרונות תחבורה חשמליים כמו קורקינטים חשמליים (גלגינוע), סגווי (רכינוע) ועוד.

לקריאה נוספת: מה אומר החוק על המטרד התחבורתי של ימינו?

עם העליה בכמות האופניים החשמליים ובעיקר לאור העובדה כי רוכבים רבים עושים שימוש באופניים כאלה ללא כל הכשרה תחבורתית נאותה, עלה מספר הנפגעים וההרוגים מתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים וזינק לכמה מאות נפגעים בשנה.

העליה בכמות הנפגעים ובעיקר תאונות קטלניות, כמו התאונה בה נהרג הנער אורי נשר, הביאו את המחוקק הישראלי להגיב, אמנם באיחור של כמה שנים, ולהסדיר את נושא ההכשרה וחובת הרישוי לרוכבים. החודש (פברואר 2019) פורסם תיקון לתקנות התעבורה ויכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019.

מה כוללות התקנות החדשות?

חובת רשיון  לרוכבי אופניים חשמליים

עד היום, רוכב אופניים חשמליים לא נדרש לרישוי כלשהו. ההגבלה היחידה היתה שגיל הרוכב חייב להיות מעל 16 והיתה חובה לחבוש קסדת מגן בזמן הרכיבה אם מדובר בקטין. מ-1 ביולי 2019 ידרש רוכב אופניים חשמליים לרשיון נהיגה, או שיעמוד בהצלחה במבחן עיוני  (תיאוריה) לרשיון נהיגה. בנוסף, בתקנות התעבורה שונתה ההגדרה מ’רוכב’ ל’נהג’ אופניים חשמליים.

המשמעות היא שכדי לנהוג באופניים חשמליים יצטרך אדם, בכל גיל, לעבור מבחן עיוני (בחינת תיאוריה) לפחות, או להחזיק ברשיון נהיגה.

חובת חבישת קסדה בזמן נהיגה באופניים חשמליים בכל גיל

עד היום, רק קטינים היו חייבים בחבישת קסדה בזמן נהיגה באופניים חשמליים. מ-1 ביולי 2019 החוק קובע כי קיימת חובת חבישת קסדת מגן לכל מי שנוהג באופניים חשמליים, בכל גיל. לקסדה חייב להיות מוצמד מחזיר אור.

איסור לערוך שינויים במבנה האופניים, הרכינוע או הגלגינוע

החוק מגדיר דרישות ספציפיות לרכינוע או לגלגינוע, וקובע כי שינוי במבנה הכלים יחשב עבירה פלילית. כל שינוי בהספק או באופן פעולת הכלי, שמהווה חריגה מהתקן הישראלי לכלים כאלה, נחשב עבירה.

בישראל כיום נמכרים כלים חשמליים רבים שבוצעו בהם שינויים לאחר שיובאו לישראל כמו הגדלת הספק המנוע, הסרת הגבלות מהירות, הוספת מצערת הפועלת מעל 6 קמ”ש ועוד. שינויים אלה אינם חוקיים ומי שמבצע את השינויים האלה וגם מי שנוהג בכלים כאלה עובר עבירה פלילית. שימו לב!

קיימת חובה לציין בתווית במקום מרכזי וגלוי לעין על האופניים או הגלגינוע את עובדת עמידתו של הכלי בתקן הישראלי ואת דרישות התקן. הסרת התווית או הסתרתה תיחשב עבירה פלילית.

מגבלות החוק לגבי אופניים חשמליים (“אופניים עם מנוע עזר”)  – הספק מנוע מרבי 250 וואט, המנוע מופעל על ידי דוושות האופניים, מצערת פועלת עד 6 קמ”ש, מהירות מוגבלת ל-25 קמ”ש, חובת להתקין צופר, פנסים, ומחזירי אור. האופניים חייבים לעמוד בתקן הישראלי.

מגבלות החוק לגבי גלגינוע – הספק מנוע מירבי 250 וואט, המנוע מופעל באמצעות מצערת יד, המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים, מהירות מוגבלת ל-25 קמ”ש, משקל עצמי עד 30 ק”ג. הגלגינוע חייב לעמוד בתקן הישראלי.

מגבלות החוק לגבי רכינוע – רוחב עד 90 ס”מ, היגוי, עצירה וייצוב שנעשים באמצעות הטיית הגוף וערכת ייצוב גירוסקופית חשמלית, מיועד לנוסע אחד בלבד, מהירות מירבית עד 13 קמ”ש, משקל עצמי עד 60 ק”ג, משקל כולל עד 160 ק”ג. הרכינוע חייב לעמוד בתקן ישראלי.

שינוי התקנות יכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019. שימו לב.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.

3 Replies to “תיקון לתקנות התעבורה בעניין אופניים חשמליים וכלים חשמליים”

  1. הבעיה אפוא מתחילה בחנויות.כל הצעירים שאני רואה בלילות רוכבים ללא קסדות.אוקיי ניחא…אבל כשהאופניים הנרכשות יוצאות מן החנות הן יוצאות ללא מחזירי אור קדמיים ואחוריים.כך שלצערי תאונות אופניים עם רכבים זה משהו תדיר שניתן על-ידי פיקוח למנוע .ממש ממער שבעלי החנויות חוסכים התקנה של מחזירי אור.הרי רק בעזרת זה אני כנהג רכב מגלה את האופניים בחשיכה.מחזיר אור קדמי לבן ומחזיר אור אחורי אדום.הלוואי ויפקחו על מוכרי האופניים בהיבט החשוב הזה שכולם פוסחים עליו וזה עולה ממש זול 40 ש”ח כולל התקנה וזהו.הנהגים יכולים להבחין באופניים.הלוואי ויהיה.לו יהי…”

  2. היי דרור

    אני בעל סדנא לתיקון אופניים. לאחרונה נכנס אלי בחור צעיר מעל גיל 16 במטרה לתקן את אופניו החשמליות. הבחנתי בבלאי לא סביר במערכת הבלימה של האופניים ודרשתי מהבחור שיתקן את הבלמים. עקב אי רצון להשקיע באופניים הוא סירב ושחררתי אותו לדרכו.

    לאחר מכן עלתה סוגיה מעניינת שמה קורה אם הבחור מבצע תאונה קטלנית ובחקירת הביטוח מגלים כי הכלי היה בתיקון יום לפני? האם גם אני במצב שכזה חשוף לתביעה? או שאחריות האופניים ותקינותם על אף שהם מסכנים חיים נמצאים אצל הרוכב?

    תודה רבה

  3. צריך להפריד כאן בין המישור הפלילי למישור האזרחי:
    חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב התשע”ו-2016 קובע אחריות של מוסך לתיקון שביצע, ואת החובה שלא לשחרר רכב שיש בו ליקויים בטיחותיים, או לדווח למשרד התחבורה על רכב הנוסע עם ליקויים.
    עסק לתיקון אופניים לא מחוייב ברשיון על פי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, ולכן אין חובה לדווח למשרד התחבורה על אופניים לא תקינים. החובה לרכוב על אופניים עם מערכת בלמים תקינה היא של הרוכב. במידה והוא בוחר שלא לתקן את הבלמים, האחריות היא עליו.
    אם מדובר בתיקון רשלני שאתה ביצעת, ולא במקרה בו בעל האופניים בחר שלא לתקן – אם יתגלה שביצעת תיקון רשלני באופניים, וכתוצאה מהרשלנות שלך נגרמה תאונה, אתה עלול להימצא אשם בפלילים.

    במישור האזרחי – אם מדובר ברוכב שלמרות שיעצת לו לתקן את הבלמים והוא לא עשה זאת, האחריות היא עליו ולא עליך.
    אתה כבעל עסק עלול להיתבע בנזיקין על פי דיני הרשלנות אם ביצעת תיקון רשלני באופניים, וכתוצאה מהרשלנות התרחשה תאונה, אתה עלול להיות חשוף לתביעה נזיקית לפיצוי הנפגעים.

    עורך הדין דרור כהנוביץ’

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *