אבארט 595 נובולרי (הגרסה החדשה והמסקרנת של אבארט) סקירה וחווד
לישראל הגיעה לאחרונה גרסת כניסה חדשה למכונית האבארט הוותיקה. לקחנו את המפתחות, סובבנו את הסוויץ’ ויצאנו למסע בנבכי הנוסטלגיה. על מה שהיה ובקרוב לא יהיה…
תמונות וכתבה: יובל לוי
הקדמה: אני אוהב לנהוג. אבל לנהוג באמת, לא לנסוע. תקראו לי מיושן, אבל משהו בשלושת הדוושות גורם לי ליהנות מנהיגה, אפילו אם מדובר ברכב בלי שום יומרות ספורטיביות. הסנכרון בין היד הימנית והרגל השמאלית, Rev matching מדוייק תוך כדי בלימה בכניסה לפניה, אלו הם הדברים הקטנים שנותנים לי סיפוק גדול. כשזה מגיע עם מנוע טורבו, צלילי יניקה, גדישה ופליטה, משקל קל ועיצוב ייחודי – על אחת כמה וכמה. ילד בן 41.
האבארט היא לא סתם עוד מכונית ידנית, אם בכלל נשארו מכוניות כאלו. באבארט יש משהו מעבר. סמל העקרב, שמגיע עם הסטוריה ארוכת שנים וניחוח איטלקי, מפתח ציפייה מסוימת. ציפייה שזכתה למענה מלא במבחן שערכנו לגרסת הקומפטיציונה אך רק למענה חלקי בגרסת הכניסה שהוצגה בשנה שעברה – הסקורפיונה. גרסה שהיה חסר בה לטעמי קצת מהפלפל והחוצפה שציפיתי לקבל ממותג כמו אבארט. כעת, גרסת כניסה חדשה, עם תוספת של 20 כוחות סוס ועוד מספר שדרוגים, אמורה לספק את המענה לאותה ציפייה.
מבחוץ
העיצוב החיצוני מוכר לנו משנת 2008, השנה בה הוצגה אבארט. הוא נשמר כמעט ללא שינוי במשך 15 שנה, תקופה שנחשבת נצח בעולם הרכב. עבור מותגים מסוימים מדובר בחסרון, עבור האבארט, עם עיצוב רטרו, מדובר לטעמי ביתרון. יצרנים אחרים שניסו לחדש עיצובי רטרו “הצליחו” להרוס בכל מתיחת פנים עוד קצת את העיצוב המקורי, וחבל.
מבפנים
פנים האבארט גם לא זכה לעדכון משמעותי עם השנים. נוספה מערכת מולטימדיה, לוח המחוונים הפך למוקרן וזהו פחות או יותר. עיצוב הפנים המוצלח לא השתנה וכך גם הפלסטיקה, הפחות מוצלחת. ההגה מתכוונן רק למעלה ולמטה והוא אינו מתכוונן קדימה ואחורה. המושבים באבארט מספקים תמיכה צידית טובה, אך נאמנים למושבים בפיאט 500, מה שאומר שתנוחת הישיבה גבוהה למדי ו”מקררת” מעט מהאווירה הספורטיבית. למרות זאת, בורר ההילוכים נופל בנוחות ליד משום שהוא מותקן גבוה ונמצא סנטימטרים ספורים מגלגל ההגה. המושב האחורי אינו מספק מרחב מחיה נדיב למבוגרים עקב מרווח ראש וברכיים מצומצם וכך גם תא המטען, שמסוגל להכיל 185 ליטר בלבד. בכל אופן, במידה וחיפשתם רכב מפנק זה לא המקום. באבארט יש את כל מה שצריך בשביל לנהוג ולא הרבה מעבר.
נוהגים (לא נוסעים)
אנו מתניעים את האבארט באמצעות סיבוב מפתח, ממש כמו שעשו פעם. לא נצטרך לחפש היכן הנחנו את המפתח בתום הנסיעה. צליל מפלט רועם ממלא את החניון. הסיבה לכן היא שבהתנעה קרה סל”ד המנוע גבוה מעט. הסיבה הנוספת היא שברכב המבחן מותקן מפלט בעל ארבעה קנים מבית מונזה, שעלותו 10,000 שקלים. בהמשך הנסיעה נגלה שהמפלט הזה הוא תוספת הכרחית לאבארט, משום שהא משלים באופן מושלם את האופי השובב של המכונית הזו.
תפעול תיבת ההילוכים והקלאץ’ נוח למדי. גם בפקקים של תל אביב האבארט מתגלה כפרטנרית נוחה ונעימה לנהיגה. דוושת הקלאץ’ רכה, התיבה נוחה לתפעול והמידות הקטנות מאפשרות לי להשתחל לכל נתיב בקלות. גרסת הנובולרי, בזכות חישוקים במידה “16 (לעומת חישוקי ה-“17 המוצעים בגרסאות הבכירות), מתגלה כנעימה יותר לנסיעה על גבי כבישים משובשים, אך עם זאת, אל תצפו לנוחות נסיעה גבוהה. הכביש נפתח והגיע רגע האמת. האם גרסת הנובולרי ראויה לסמל העקרב? הילוך שני, 2,000 סל”ד, לחיצה בריאה על הדוושה הימנית.
האבארט מאיצה בנינוחות יחסית, ואז, כשמחוג הסל”ד חוצה את ה-3,000 סל”ד, האבארט נבעטת קדימה. מנועי טורבו מודרניים מספקים את שיא המומנט ב-1,500 סל”ד פחות או יותר, אבל המצב כאן שונה ושיא המומנט מגיע רק ב-3,000 סל”ד. דוקטור ג’קיל ומיסטר הייד אם תרצו. מנוע טורבו עם ניחוחות של פעם. ניחוחות שאין בהם שום הגיון פרקטי ליום יום. ניחוחות שמעלים חיוך גדול ביום יום.
לחובבי המספרים, למרות שזה ממש לא הסיפור כאן, נוכל לספר שמנוע האבארט מפיק 165 כוחות סוס ב-5,500 סל”ד, 23.5 קג”מ ב-3,000 סל”ד. ושהאבראט תאיץ מ-0 ל-100 קמ”ש תוך 7.3 שניות בדרך למהירות מרבית של 218 קמ”ש.
בכבישים המפותלים האבארט מגיבה טוב לשינויי הכיוון. משקל קל הוא המפתח להנאה מנהיגה, והאבארט הקטנה שוקלת רק 1,035 ק”ג. משקל נוצה במונחי 2023. ההיזון החוזר מההגה נשארה נקודת הביקורת המשמעותית באבארט, משום שמשקל ההגה אחיד לחלוטין והוא אינו מספק מידע לגבי מצב האחיזה של הצמיגים הקדמיים, תופעה מוכרת בהגאים בעלי תגבור חשמלי. במגבלות האחיזה, העברות משקל קדימה, יאפשרו לזנב האבארט לפסוע עד אשר בקרת היציבות (שאינה ניתנת לביטול) תתערב. באותם כבישי הנהיגה, שמציגים שלל פיתולים, ניתן לשמור על קצב מהיר מאד והבטחון מאחורי ההגה גבוה. אלו הכבישים שתרצו להגיע אליהם בכל פעם שתתניעו את האבארט. אלו הכבישים שהיא מתגלה שם במיטבה.
דרך חיים
יש רכבים שמטרתם היא לשנע אנשים מנקודה A לנקודה B, ויש רכבים שמטרתם להעלות חיוך בין אותן הנקודות. האבארט ממוקמת באופן ברור בקבוצה השניה. קבוצה שלצערי הולכת ומצטמצמת משנה לשנה. עם תיבת ההילוכים הידנית, עיצוב הרטרו שגורם להסתכל עליו שוב בכל פעם שמתרחקים מהמכונית, וצלילי היניקה, הגדישה והפליטה שלא נמאס לשמוע, אפשר לסלוח לאבארט הקטנה על כל המגרעות שלה, גם אם יש לא מעט מהן. אם משקללים לתוך המשוואה את המחיר, 139,900 שקלים, ואת העובדה ששנת 2023 לא מציעה לנו כרגע שום הוט האץ’ ידנית, מדובר בעסקה מצוינת לכל מי שאוהב לקרוע את הכביש וחשוב לו גם לקרוע את הניילונים.
