אודי A1 החדש (מנוע 1 ליטר) מבחן דרכים
גדול יותר, בטיחותי ומאובזר, אודי A1 בדור השני הפך להיות רלוונטי יותר מתמיד גם למשפחות קטנות – מבחן דרכים לגרסת הליטר TFSI 30
אודי A1 החדש הגיע אלי למבחן דרכים גדול יותר ומסוקס, דור שני שהוסיף לו מערכות בטיחות, אבזור נוחות, והיצע מנועים חדש. אני אוהבת את המראה של האודי A1 החדש, מושך מאד, אבל גם
“בוגר” וסולידי מספיק, כדי לא לפחד לרכוש אחד כזה ולחנות איתו בחניות ציבוריות. גם הצבע הכהה של רכב המבחן משווה לו מראה אלגנטי ואולי אף מנומנם, וטוב שכך.
המנוע בנפח 1.0 ליטר עם הספק של 116 כ”ס ומומנט של 20.4 קג”מ ב-2,000-3,500 סל”ד, מאפס למאה הוא מאיץ ב-9.4 שניות. תיבת ההילוכים S tronic בעלת 7 הילוכים, פחות אהבתי את התחושה שלה, ואת העבודה שלה בשילוב עם המנוע. אופי התיבה שואף לעלות בהילוכים כמה שיותר מהר, וההילוכים באופן ידני לא מאפשרים גמישות כלשהי – הם אינם עוברים באופן אוטומטי להילוך גבוה יותר, ואז “המנוע נחנק”, והרכב מאט ונעלם המומנט. כמובן שמהר מאד לומדים איך לתפעל את הרכב הזה, מתי לעבור להעברת הילוכים ידנית, ומתי להישאר עם ההעברה האוטומטית. המצב האוטומטי של התיבה עדיף וזורם טוב יותר, וכך או כך, מנוע הליטר יעיל, מהנה, ומפתיע מאד.
ישנה גרסת 1.5 ליטר עם הספק של 150 כ”ס ומומנט של 25.5 קג”מ, שכנראה הייתי מתאהבת בה ומעדיפה אותה על פני גרסת הליטר, שגם מגיעה בצבע זהוב יפהפה ומנקר עיניים, אבל היבואן פחות שם עליו את הדגש, וכנראה שגם הנהג הישראלי פחות מחפש או רוכש אותו. הוא עוד יגיע למבחן.
נוחות
המתלים של האודי הקטנה הצליחו להפתיע אותי, כאשר ספגו מהמורות בכבישים עירוניים ובינעירוניים בצורה טובה מספיק, והזכירו לי בכל שיכוך מהמורה, שאודי זו אודי, גם אם היא המכונית הקטנה ביותר במשפחה. מהמורות קשוחות יותר עברו בקלות יחסית, ונראה שהגב והצוואר לא שילמו מחיר. גם נוחות המושב הייתה טובה יחסית. טובה יותר מהאודי TT שביקרה אצלי לפני שבועיים, ועדיין, ישנם מושבים נוחים יותר, עם אפשרויות כיוון מגוונות יותר. ומה עם ההגה? אני ממש אוהבת את ההגה הזה, הוא נוקשה בדיוק במידה, ומעביר תחושות יחסית מדויקות. כיף לתמרן איתו בין מכוניות בעיר, פשוט קארטינג מזוקק.
מה קרה למימדים, קפצו, כמעט התבלבלתי לחשוב שמדובר בסופרמיני, רק כשהתיישבתי חזרה באיביזה שלי, הבנתי שהיא מרווחת יותר מה-A1. ועדיין, יש מקום למושב הבטיחות הענק של אדמי שלי, וכשאני מקדימה, והוא מאחורי, יש לי מספיק מקום. הדור השני של ה-A1 גדול יותר מהדגם היוצא; בסיס הגלגלים גדל ב-4.3 ס”מ, האורך הכללי גדל ב7.6 ס”מ, מרווח הראש גדל בס”מ ונפח תא המטען גדל ב-65 ליטר ועומד על 335 ליטר (עגלת תינוק תכנס). ככה שאופציית ה-A1 למשפחה קטנה לא יורדת מהשולחן בכלל.
גם פתחי האחסון וגודלם מצביעים על כך שאודי A1 אינו רק רכב רכב לצעירים או רווקים. מלבד התאים הרגילים, יש תא כפפות נחמד, פתח אחסון תחת יד ימין של הנהג, פתח מתחת למערכת המולטימדיה, ועוד.
רעשי דרך עולים בעיקר מהכביש, דרך האספלט לגלגלים, רעשי רוח יתווספו במהירות בינעירונית, והמנוע, הוא כמעט ולא נשמע, רק אם תלחצו ותרצו שיישמע. אין גרגורי מנוע ענוגים, פשוט מנוע ליטר שקט יעיל וטוב. התיבה קצת עושה לו רע. אבל אם תתנו לנהג הממוצע לנהוג ברכב, תהיו בטוחים שהוא לא ינחש לעולם כי מדובר במנוע ליטר קטנטן, וזה אומר הרבה. הרבה טוב.
בתא הנהג של הדור החדש הוטמע ממשק MMI touch בעל מסך בגודל 8.8″ (שקיים ב-A8) ומחשב דרך דיגיטלי Audi Digital Cockpit בגודל 10.25″. המסך המרכזי משמש לשליטה במערכת הבידור. מסך המגע נחמד, אך לא חף מבאגים והשתהויות בעת לחיצה על “מקשים”, עדיין מתקדם וטכנולוגי, ונראה טוב. התפעול קל וברור, התצוגה נאה ומושכת, והחיבור לבלוטות’ פשוט פשוט.
‘דוז פואה’ לרמקולים, שמרוב עוצמתם, וגם הקרבה שלהם לרגל שמאל שלי, גם זכיתי למסאז’ טוב, וגם לשמוע את המוזיקה שאני אוהבת בקולי קולות, ובצלילים איכותיים. כיף. שבתה אותי האפשרות להעברת שירים במשיכת אצבע על גבי המסך, שמאלה או ימינה. זו טכנולוגיה מתקדמת בהחלט. אל הגדרות השמע, אגב, הצלחתי להגיע רק כשהגברתי או הנמכתי את עוצמת המוזיקה, ואז הופיע מול אייקון “הגדרות”. לחיצה מהירה עליו הובילה אותי לכיוון הבאסים וכיוונים נוספים. למה ככה? לא ברור.
