אופל קורסה 2024 מתיחת פנים (1.2 ל’) סקירה וחוות דעת

אופל קורסה, מכונית הסופר מיני ה… צרפתית? (הייתה גרמנית. כעת היא בידיים של תאגיד סטלנטיס), חוזרת אחרי מתיחת פנים ראשונה 2024, עם שינויי עיצוב שמוסיפים פלפל למראה החיצוני, ומולטימדיה חדשה שמקפיצה את מראה תא הנהג. יחידת ההנעה נותרה בעינה, 1.2 ל’, ו-3 צילינדרים מורגשים, ולכן, זו עדיין ליבת הרכב והדילמה בסיפור של דגם הקורסה. סקירה וחוות דעת

מפגש ראשון עם רכב המבחן – קורסה שחורה כל כולה, סמל אופל שהושחר במתיחת פנים, נעלם קצת בכל השחור הזה. אם עסקינן בצבע הרכב, הצבע השחור מרשים במבט ראשון, ובמבחן הדרכים לכד מבטים אינסוף בכביש, אבל הוא גם תופס מלא אבק, ומבחינת תחזוקה וניקיון ביום ביום לא כדאי (אם אם הרכב חונה בחניון או חניה מקורה סגורה).

רגע, בואו נתחיל במה שהתחדש באופל קורסה 2024:

חזית חדשה – חזית הוייזור החדשה של אופל, שהיא השדרוג הגדול והבולט ביותר.
יחידות תאורת ’לד’, ופסי עיצוב בצדי הפגוש והשבכה
סמלי אופל מעודכנים ומושחרים, לצד כיתוב CORSA בשחור.
מסך מולטימדיה מגע חדש בגודל 10 אינץ’ במרכז הדשבורד, עם ממשק חדש וצעיר.
משטח טעינה אלחוטי (למכשירים תואמים)
הגה עם עיצוב חדש, ומתגי תפעול למערכת השמע, בקרת השיוט האדפטיבית וחימום הגה.
לוח מחוונים (7 אינץ’) עם ממשק חדש
ריפוד חדש למושבים

מסך המולטימדיה החדש “מקפיץ” את מראה כל התא, מסך מגע מלבני, רחב, עם ממשק צבעוני ויחסית בסיסי. אבל באמת שלא צריך יותר מזה ברכב סופרמיני. יש מקום לשתי כוסות או שני בקבוקים קטנים, מקום ייעודי למפתח הרכב, מצבי נהיגה: אקו (לחיסכון בצריכת דלק), ספורט (שמחדד יופי את פעולת המנוע), ו”נורמל”. עוד בקונסולה – בחלק התחתון שלה, כניסת C USB ומצת, פאנל בקרת אקלים חמוד וגם אלגנטי במידה, עם שלוש גלגלות שליטה קטנות.

בקונסולה בין הנהג לנוסע ממוקם משטח הטעינה הגדול לנייד, אחריו יש חלק פלסטי שחור מבריק שמעטר את הקונסולה, אבל גם “תופס” לכלוך ושמנוניות של אצבעות. באותו חלק נמצא גם מתג להעברת הילוכים, בצבע כסוף. שישה לחצנים כהים, מתוכם שלושה פעילים, השולטים על מערכת שמירת נתיב וכיבוי / הדלקה של מערכת סטארט אנד סטופ. מולי ההגה, קצת אנמי, ו”רזה”, אבל מאחוריו יש שיפטרים להעברת הילוכים האופן ידני, אז אני סולחת על הכל.

הריפודים החדשים שנוספו, יפים לעין, אבל לא נעימים למגע. מעל ראש הנהג, במרכז, ישנן שלוש יחידות תאורה, וסאנרוף שמתפרש מקצה לקצה, וכנראה גם ייקר את מחיר הרכב, בכמה אלפי שקלים. מצד שני, הקורסה נועדה לקהל מסוים מאד (צעירים ורכב שני למשפחה), וסביר להניח שצעירים בגילם או רוחם ירצו רכב קטן עירוני עם סאנרוף גדול ומערכת מולטימדיה חדשה ומודרנית. היה ניסיון לייפות את תא הנהג והנוסעים, אבל הפלסטיקה השחורה מבריקה לא עושה את העבודה, בעיקר כשנוגעים וממששים אותה. הייתי משקיעה בבד פשוט ונעים למגע.

זריזה, חמודה, צעירה באופיה, אבל…

מדובר במתיחת פנים. לכן, האופל קורסה נשארת עם המנוע של פיג’ו, בעל שלושה צילינדרים, וכן, הם נוכחים ומורגשים ורועדים במהירות נמוכה, ולא זכרתי עד כמה. רק מי שממש אוהב/ת את הרכב (וקל להתאהב בו), את המראה הצעיר והרענן שלו, ואת הביצועים הזריזים שלו, אולי יוכל לבלוע את ה”צפרדע” הזו.

הנתונים על הנייר: יחידת הנעה הכוללת מנוע 1.2 PureTech עם הספק של 130 כ”ס ב-5,500 סל”ד, מומנט מירבי של 23.4 קג”מ ב-1,750 סל”ד, אליו משודכת תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה. נתון ההאצה – 8.7 למאה קמ”ש, מהירות מירבית 208 קמ”ש.

הנסיעה בעיר “זורמת” טוב, אפילו עם תחושת רעידות המנוע בהאטות והעברת הילוכים. ההגה/היגוי “מתאים” באופיו למהירות הנמוכה בעיר, מעבר ההילוכים מרגיש בסדר, וחוויית הנסיעה הכללית ממש בסדר. אני מודה שאפילו עברו לי כמה מחשבות לגביה – האם נסתדר יחד ביום יום. אני מחפשת את המכונית הבאה שלי, וסופר מיני זה עדיין את הסגמנט שהכי עונה לי על הצרכים.

מה בן אדם צריך יותר מחיישני קירבה שפותחים וסוגרים לו את הרכב באופן אוטומטי, מזגן אפקטיבי, (שמופעל עם השהייה קלה של כמה שניות), ואז “פורץ” לו מיזוג שמצנן במהירות את הטמפרטורה הלא שפוייה בחלל הרכב. האנדרואיד אוטו מתחבר בכמה שניות, וללא תקלות מציקות של “אנדרואיד אוטו” שמתרחשות במבחני דרכים לא מעט. המוסיקה שלי מתנגנת לי ברקע, ונעים לי, וגם אם יש רעשי דרך, אני שומעת ברקע רק את מה שאני רוצה – את הזמר שאני אוהבת. אז מה אני צריכה יותר?

שובר שוויון

יש כמה דברים “קטנים גדולים” שימנעו מהרומן הזה, ביני לבין הקורסה, לקרות – זה מתחיל בדבר הראשון והבסיסי ביותר – מושב הרכב – כיוונתי אותו (כיוון מכני, ידני), גבוה עד הסוף, כדי שאקבל שדה ראייה טוב קדימה, ואני לא נמוכה, 1.63 מ’. מה שנוצר מהכיוון יתר הזה, הוא ש-מהירך שלי ועד מאחורי הברך, שום חלק במושב לא אוחז אותי, רק קצה הישבן מקבל תמיכה, כל היתר “באוויר”. יתרה מזאת, משענת כף הרגל משמאל לדוושות (למנוחת רגל שמאל), מרימה לי את הרגל יותר ממה שהיא מורמת. נסעתי עם מנך הגוף המוזר הזה בהן הרגליים שלי באוויר, בסבבה, עד ערד וחזרה, אבל זה א-ב בנוחות בנהיגה, ולכן, הקורסה לא תוכל באמת להחליף את האיביזה האהובה שלי.

אחרי הסיבובים הנחמדים ואף כיפיים בתוך העיר, הגיע הזמן לצאת לנסיעה ארוכה בכבישים המהירים. הנסיעה מחוץ לעיר פחות מתאימה לרכב הזה. זה אפשרי, זה עדיין יהיה מהנה, אבל זה רכב סופר מיני, וככזה, עם כמה שהוא יחסית מרווח, ואלגנטי, עם מנוע שמסוגל למאמץ הזה, הוא עדיין רכב לעיר, מבחינת היגוי, תמרון במהירות, רעשי דרך, בעיקר רוח (למרות שהופתעתי לטובה מהבחינה הזו, במהירות ממש גבוהה). המנוע הרגיש מספיק חזק לעמוד בעומס ההאצות, ובעליות הופתעתי לטובה מהטיפוסים הקלילים שלו במעלה הדרך. נראה לי שאפילו נהגי הדרום המחוספסים, הופתעו שחציתי אותם בכזו קלות. במהירות גבוהה מד הסל”ד נותר שליו, על 2,500 וזה ממש הפתיע אותי לטובה. המנוע הזה “יושב על הקורסה בול”.

האופל קורסה מוצעת ברמת גימור אחת – GS, הכוללת, כניסה והתנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי, חימום לגלגל ההגה, חיישני אור וגשם, מראות צד חשמליות מתקפלות הכוללות הפשרת אדים, תאורה פנימית מלפנים ומאחור ‘לד’, ספוילר אחורי, חבילת עיצוב ספורטיבי, גימור דמוי קרבון לדשבורד, גג שחור, סאנרוף פנורמי, וחישוקי 17 אינץ’.

ברכב מערכות בטיחות אקטיביות, ביניהן:

בקרת שיוט אדפטיבית כולל יכולת עצירה מלאה וזינוק מעמידה
מערכת בלימת חירום אקטיבית כולל זיהוי רכב דו-גלגלי
מערכת סיוע לשמירת נתיב הנסיעה הכוללת התרעת סטיה ותיקוני היגוי אקטיביים
מערכת זיהוי תמרורי נסיעה והמלצה לשינוי המהירות בבקרת השיוט, כולל התראת מהירות מופרזת
מערכת התרעת סכנת התנגשות מלפנים
בקרת ערנות לנהג
מערכת התראה על הימצאות רכב בשטח המת של המראות

ציון בטיחות ישראלי 6 מתוך 8 (קפץ מ-4 במתיחת הפנים).

אני אוהבת את הצלילים של האיתות לימין ושמאל, כמו גם את צלילי ההתראה הנעימים ועדינים של מערכת זיהוי התמרורים, שליוותה אותי לאורך כל הדרך… אההמ. ההתרעה על אי חגירת חגורה מזעזעת. אולי זה מה שאופל ניסו לעשות.

זהו, אסכם:

אופל קורסה היא אחת מבין מספר מצומצם של מכוניות סופר מיני שנותרו בשוק

היא מתמודדת מול אחותה, פיג’ו 208 המשווקת עם אותו מנוע ובאותו מחיר (רק צריך לבדוק אם יש מלאי). הסיטרואן C3, עם אותו מנוע של הקורסה, שנמכרת ב-118 אלף ש”ח. מהפינה הגרמנית/ספרדית יש סיאט איביזה, שעולה כמעט כמו הקורסה, 136K (רק עם מנוע 1.5 ל’ טוב יותר ושלדה טובה יותר), סקודה פאביה שעולה 143K עם אותו מנוע ושלדה של האיביזה. סוזוקי סוויפט החדשה 2024, שעכשיו בחנו, עם תיבה ידנית ב-114 אלף, וגרסה אוטומטית ב-127 אלף.

יש את היאריס ההיברידית של טויוטה שנמכרת ב-136 אלף, i20 מבית יונדאי, מכונית לא רעה, חוץ מתיבת ההילוכים שלה, שנמכרת רק עם מנוע ליטר, במלא רמות גימור, בטווח מחירים של 121-133 אלף. מאזדה 2 עם מנוע 1.5 ל’ זריז, (אבל אני זוכרת שלדה והיגוי מיושנים), החל מ-122 אלף ועד 132 אלף.

ויש את הונדה ג’אז ההיברידית שכמעט פותחת קטגוריה משל עצמה, גם בשל מרווח הפנים הגדול שלה, יחידת ההנעה ההיברידית חסכונית מאד! שלה, והתמחור… הגבוה, שמתחיל ב-152 אלף ש”ח, עד, תחזיקו חזק… 170 אלף שקל.

נסיעת מבחן ב-3 מכוניות מהסגמנט הזה, רצוי מ-3 יצרניות שונות, יעשו לכם סדר, ויבהירו לכם מי המנצחת עבורכם.