איסוף דגמים – מיניאטורות

כותבים: מקסים גולדשטיין, יואב ברמן

תמונות: בעלי הדגמים

צעירים ומבוגרים, עשירים ועשירים פחות, רובם המוחלט גברים נוהגים לחזור מסניף הדואר השכונתי מחזיקים ביראת קודש קופסאות עטופות היטב. ההגדרה הזאת מאוד רחבה אבל אני מתכוון לאספני דגמי מכוניות מיניאטוריות (וידוי, גם אני כזה).
מה מיוחד כ״כ באיסוף רכבים מיניאטורים? אנחנו ננסה להסביר בכתבה.

נתחיל במה זה בכלל מיניאטורה?

“מיניאטורה (בעברית מכונה מזערת) היא ציור קטן, פסלון תבנית מבנה או אות מקושטת בכתב יד, המהווה דגם מוקטן של המקור, ושומר על הפרופורציות (יחסי הגודל) המקוריים בקנה מידה. מיניאטורות משמשות לרוב לצורך המחשה חזותית כאשר לא ניתן להציג את המקור.” (ויקיפדיה).
עוד מושג לפני הצלילה לעומק: “קנה מידה” – משמעות הביטוי היא פי כמה המיצג, במקרה שלנו הרכב, וכל פרטיו הוקטנו בדגם. כלומר, כל חלק בדגם מוקטן ביחס קבוע ומדויק יחסית לאותו החלק ברכב האמיתי.
בתחום שלנו, מדובר על דגמים מוקטנים של המכוניות האמיתיות ברמת פירוט ונאמנות גבוהה למקור. יש המון קני מידה סטנדרטיים אבל בארץ הכי נפוצים הם 1:18, 1:43, 1:64.

קצת פרטים טכניים

כאמור יש הרבה קני מידה. לכל קנה מידה יש יתרונות וחסרונות:

1:18 – קנה מידה שהחל לצבור פופולאריות יחסית לאחרונה. לרוב הדגמים האלה יהיו מדויקים ועשירים בפרטים, מרשימים בגודלם ובהתאם גם יקרים (עד מאוד). עקב גודלם הפיזי הם תופסים הרבה מקום בתצוגה, וזוהי בעיה אמיתית אצל רוב האספנים של הקנ”מ הזה.

1:43 – איכות ורמת הדיוק עדיין מאוד גבוהה. כך גם המבחר והמחירים סבירים. אולם, הדגמים לרוב יהיו סגורים וסלון הרכב פחות נגיש. קנ”ם נחשב לקנה מידע הפופולרי ביותר בקרב אספנים בחו”ל, עקב האיזון בין גודל פיזי לדיוק ואיכות ,לכן המבחר העצום.

1:64 – רובנו מכירים את קנה המידה הזה ממכוניות הצעצוע. אבל ישנם חברות שמייצרות דגמים באיכות גבוהה יותר, יש מבחר עצום והמחירים סבירים אבל כמו שלמדנו בחיים, כל דבר הוא טרייד אוף, כאן אנחנו משלמים באיכות ובדיוק.

כמובן שיש עוד הרבה גדלים אך הכיוון כאן ברור.

מה ולמה בכלל אנחנו אנחנו אוספים?

אנחנו, אספני הדגמים, בראש ובראשונה חובבי רכב. חלקנו מגשימים את החלומות המוטוריים שלנו בקטן – “גראז’ החלומות הפרטי”, חלקנו נוסטלגיים ואוספים מכוניות קלאסיות וחלקנו פשוט מנסים להשיג דגמים שפשוט משקפים את המציאות המוטורית היומיומית שלנו – מישהו אמר מאזדה 3 מוקטנת?
כיוון שכמות הדגמים אינסופית ואי אפשר לקנות את כל הדגמים וגם לא כולם אוהבים את הכללא אוהבים לפשוט את הרגל, נהוג בקרב אספני הדגמים לבחור מיקוד לתחום האיסוף שלהם וכאן מתחילים הסיפורים המעניינים. הנה כמה דוגמאות למיקוד מקרב אספנים שהכרתי:

אספנות לפי יצרן

אחד המיקודים הנפוצים ביותר הוא איסוף לפי מותג: דגמי BMW, מרסדס, אלפא רומיאו או הונדה. המותג נקבע לפי זיקה אישית מסוימת, במיוחד כאשר המותג הוא יוקרתי והתקציב לרכישת הרכב האמיתי אינו בנמצא או במקרים אחרים אולי זה קשר רגשי כלשהו, למשל כותב שורות אלה עם דגמי רנו, שהתחיל מבעלות של רכב מהמותג במשפחה.

אספנות לפי דגם

אם בפסקה הקודמת כתבתי על מותג, כאן המהדרין אוספים אך ורק דגם מסוים האהוב עליהם במיוחד. דוגמא נפוצה היא המוסטנג, מכונית השרירים האמריקאית שזכתה לקהל אוהדים רחב.

אספנות דגמי סרטים

מי כאן לא ראה סרט שכלל מכוניות כאלה ואחרות? חובבי סרטים יכולים לשלב בין חיבתם לתחום המוטורי ולאסוף רק דגמים שמופיעים בסרטים. מספר אספנים בקהילתנו המצומצמת בחרו להנציח את זיכרונו של השחקן פול ווקר (בריאן אוקונר ממהיר ועצבני) ומנסים לשים ידם על המכוניות שהוא נהג.

אלו רק מספר דוגמאות מתוך אין סוף רעיונות למיקוד האוסף. כל אספן מחליט ומפרש את המיקוד שלו כראות עיניו ובאופן מאוד סובייקטיבי. אוסף יכול להיות מחולק למספר “מיקודים” כאלה, כאשר כל נושא מקבל ייצוג ומקום משלו.

איפה קונים מיניאטורות?

אז זהו, במדינתנו דלת התרבות המוטורית גם תחום איסוף הדגמים זניח מאוד. ישנן מציאות יד 2 או מספר באמת בודד של חנויות. עיקר הרכש מתבצע דרך אי-ביי או חנויות דגמים ייעודיות ברשת. כן זה מבאס שלוקח הרבה זמן, אי אפשר לבחון לפני הקניה ויש פוטנציאל נזק גדול בדרך, אבל לצערנו זאת האפשרות הראלית היחידה.

סיכום

ישנה קהילה לא גדולה אך מאוד תומכת בארץ שמקיימת “קבוצות תמיכה” ואף מפגשים בהם מציגים דגמים.
אחד היתרונות הכי גדולים בתחום הוא היכולת לבחור לאן לפתח את האוסף. ישנן רמות איכות שונות וזה יכול להיות תחביב לכל כיס או למישהו עם כיסים עמוקים במיוחד. אבל החלק הכי חשוב הוא שאפשר להציג את מה שאני אוהב ואת מה שאני חולם עליו ולא יכול לעשות זאת במציאות, בהנחה ואנחנו לא נסיכי נפט כמובן.