אנשים ומכוניות: נא להכיר – יאן “לוחיות רישוי יפות”

חשבתם שלכם יש תחביב מיוחד? חשבו שוב. יאן נירנברג, צלם מוכשר וחובב רכב, אוסף לוחיות רישוי יפות

הכתבה פורסמה במקור: ב-15 במאי 2017 
הכתבה נערכה ב-25 באוקטובר 2024

תמונות: יאן נירנברג

יאן נירנברג בן 37, נולד בליטא (ברה”מ לשעבר), עלה לארץ ב-1991, שירת בקרבי, והיום הוא עובד כמנהל טכני בחברה שמספקת שירות לערוצי טלוויזיה.

נשמע כמו בחור סטנדרטי, עד שנכנסים לעמוד הפייסבוק שלו ומגלים תמונות מנקרות עיניים של רכבי ספורט שיאן מצלם ועורך בכישרון רב, ומלא תמונות של לוחיות רישוי מיוחדות ויפות, שלא בטוח שמישהו מלבד יאן הצליח להיתקל בהן.

איך התחיל התחביב המאד ייחודי הזה – צילום לוחיות רישוי?

תשומת לב יתרה ללוחיות התחילה בגיל 6, כאשר ההורים קנו רכב, המספר היה c5266LI, וישר הבנתי שאני חייב למצוא את המספרים שקרובים למספר הזה. כגון 5267, או 5265, כמובן אותה סדרה של אותיות. אני קורא לזה לסדר את הכאוס.

יצאתי לראשונה לצלם רכבים גם בערך באותו גיל, עם מצלמת פילם קטנטנה. פשוט עמדתי בין שני נתיבים מהירים וצילמתי רכבים עם לוחיות רישוי פולניות. כי זה היה נדיר.
אחרי העליה לארץ העיסוק בלוחיות היה שולי. בתחילת שנות ה-90, למדתי את השיטה לפיה ממספרים את הלוחיות בארץ, עד שירדו מהנושא של סדרה שלמה ליבואן.

כעבור 14 שנים, שכבר הפכתי לאיש משפחה, ובעלים גאה של סובארו ג’אסטי, התחלתי להיחשף יותר לכבישים ופקקים וגם ללוחיות רישוי כמובן. הלוחית היפה הראשונה ששמתי לב אליה הייתה 9999962. אמרתי לעצמי אז “איזה יופי, רכב אחרון בסדרה של 62″. כבר אז הסתובבתי עם מצלמת וידאו באופן קבוע, ועדיין, לא עלה בדעתי לצלם אותה.

המפגש השני וה”קליק הראשון”, הייתה מזדה 323F עם מספר 9999909. אפשר לקרוא לזה המספר האחרון לפני שינוי שיטת החלוקה. אז צילמתי. ואני עדיין שומר את התמונה הזו. מאותו הרגע החלטתי לצלם רק את המספרים האחרונים בסדרה. אבל שמתי לב לכל סוגי הלוחיות, והתחביב התחיל להתפתח.

באותם ימים של 2009, חלמתי לראות את הלוחית 66-666-66, חשבתי שלפי ההגיון היא חייבת להיות קיימת, ואז ב-27 בפברואר, גיסי, הראה לי תמונה ממש קטנה של טויוטה פריוס עם הלוחית הזו. וכך, באותו היום פתחתי את הקבוצה “לוחיות רישוי יפות” בפייסבוק. שהיום מונה יותר מ-1700 חברים.

בנוסף לפעילות בפייסבוק אני חבר בכמה פורומים בינלאומיים של חובבי לוחיות, מנהל את המחלקה הישראלית בכל אחד מהם, ותורם מידע לכל מי שחפץ בו.

איך אתה מצליח לתזמן ולאתר את הלוחיות רישוי האלה, אתה 24/7 עם המצלמה?

כן, המצלמה תמיד עליי. עם סוללות טעונות ספייר בתיק, שתי עדשות, כיסוי טווח 24-600 מ”מ, וחצובה. כל זה למקרה שאני אראה רכב עם לוחית מעניינת באופן אקראי. “רכבי המטרה” שלי, הם אלה שכל הספרות בהן זהות. עליהם נעשית עבודה מודיעינית מאוד רצינית.

בדרך כלל אני לא הראשון שמצלם את הרכב, אז אני יוצר קשר עם אותו בן אדם שצילם, ושואל אותו על מיקום הצילום. מודד את האזור בו הרכב מסתובב, ועד שיש לי מודיעין נקודתי, אני פשוט נכנס לאוטו באמצע היום ונוסע לצלם באזור.

הרבה אנשים גם מתייגים אותי בתמונות של רכבים עם לוחיות יפות, אז עבודת האיתור שלי נהיית יותר קלה. ויחד עם זאת, אני תמיד עם יד על הדופק.

את ה88-888-88, לקח לי לצוד כמעט שנתיים. הבעלים פרסם מודעת מכירה, וציין שם של מושב, עם מיקום כללי. עברתי על כל הרחובות במושב הזה, כמה פעמים, עד שראיתי את הרכב בחצר. מאותו רגע הייתי מגיע למקום, בלילה, בבוקר, צהריים, כדי לתעד תמונה יפה של הלוחית, עד שהצלחתי.

ויש גם עזרה מהבית, אשתי ראתה את היונדאי עם הלוחית 11-111-11 לפניי. זה היה ביום של שוק, אז הבנתי שאצטרך לחפש את הרכב בימים שהשוק נפתח. וכן, גם את הלוחית הזו תפסתי.

יש לוחיות רישוי שאני רוצה לראות, אבל אין לי מושג אם הן קיימות. אני לא דואג, ברוב המקרים, תוך 3 שנים אני אתקל ברכב הרצוי, באופן אקראי. מדינה קטנה.

יש לך עוד תחביבים מוזרים?

חוץ מלוחיות יפות, אני אוהב לתעד לוחיות יוצאות דופן. מן תת-תחביב כזה. בדרך כלל הן קיימות ברכבים ממשלתיים וכדומה. יש מכוניות שנראות רגילות לחלוטין, אבל הן לא – כמו רכב סקודה ישן שהייתה לו לוחית עם מספר ששייך ליבואן של של מרצדסים, זה ריגש אותי.

דרך אגב, המדינה מכירה ומאשרת את התחביב שלי. בהלוויה של פואד, ביקשתי להיכנס להלוויה עצמה כגוף פרטי, ללא קשר לעיתונות. סיפרתי להם שאני רוצה לצלם את הרכבים הממוגנים של פרס, ואפשרו לי להיכנס.

ולא דיברנו על הכישרון שלך – צילום ועריכת תמונות

תוך כדי העיסוק בצילום הלוחיות, התחלתי בהדרגה גם לערוך את התמונות. וכשאיפה לבצע כל דבר על הצד הטוב ביותר, החלטתי ללמוד איך לצלם ולערוך תמונות של מכוניות נכון. יש כללים, אז למדתי אותם ואני מיישם אותם בשטח. כמובן יש הבדל בין צילום תיעודי, כשאין לך אפשרות לשלוט בסביבה, לצילום טכני/אומנותי, כשאתה הבמאי של הכל, ופה בעצם נכנס היישום של הידע.

ואם במקרה פספסתם את התמונות של האלפא 159 – היכנסו לכתבה שהעליתי על השבחת רכב ותשטפו את העיניים…