ב.מ.וו 218i גראן קופה (1.5 ל’ 140 כ”ס) – מבחן דרכים

אני מרגישה כמו מחנכת בבית ספר, עם מה שאני הולכת לכתוב עכשיו. אני גם חוזרת על עצמי די הרבה. ולא, אין לי עיניים בגב. בקושי קדימה אני רואה.

בכל מכונית חדשה שיורדת מפס הייצור ומשווקת לעולם בימינו, אנחנו חייבים לשוב ולזכור באיזו שנה אנחנו, ומה קרה בעולם בעשור האחרון, וככה להתייחס אל המכונית. בפרופורציות של 2020. מה קרה לנו בעשור האחרון? פרשת דיזלגייט, (זיוף רמות הזיהום של קונצרן פולקסווגן הענק והשבע…), ועד, ה-WLTP, תקנות הזיהום המחמירות שאירופה ויתר המדינות חרטו על דגלן, ויצרניות הרכב האירופאיות מתיישרות עלפיהן. וגם אנחנו, המדינות הפחות מפותחות ו…ארצות הברית נצטרך לאמץ בסופו של דבר בשווקי הרכב שלנו. ובמקביל לצמיחת הרכב החשמלי, ההיברידי נטען או לא.

עולם הרכב משתנה בקצב מסחרר, עם קורונה, לפניה וגם אחריה. תקנות הזיהום המחמירות וההסכמים וההתחייבויות של יצרניות הרכב, להוקיע / להוציא את רכבי הדיזל מחוץ לחוק (עד 2030 אההממ אהממ..), להקצות אזורים נרחבים של אוויר נקי בתוך מרכזי ערים (בהם רכבי דיזל או כלי רכב מזהמים אחרי לא יוכלו לנסוע), השקעה מאסיבית בייצור כלי רכב ירוקים עם דירוג זיהום 4 ומטה על פני כל קטגוריה אחרת.

גם לפני הקורונה רוב יצרניות הרכב הרגישו את הירידה בהכנסות ורווחים, עם התפתחות התחבורה הציבורית, התחבורה השיתופית, אנשים קונים פחות כלי רכב. וכך, שנה אחר שנה נאלצות היצרניות להתיישר עם מגמות בעולם, שמובילות לפסי ייצור שנסגרים, השקות רכב שנדחות כי אינן כדאיות, חברות שמתמזגות, מכירת טכנולוגיות אחת לשנייה כי לחסוך עלויות מחקר ופיתוח, וכל שיתוף פעולה אחר שיביא לצמצום וחיסכון בייצור.

בהתחשב בכל אלה, אין פלא שאנחנו רואים מותגי רכב שמשנים את פניהם, יורדים מהמנועים הדיזליים המזהמים, מנועי הבנזין נוטפי הדלק ועתירי הצילנדרים וכוחות סוס. בהתחשב בכל זה, אנחנו נמשיך לראות יותר מכוניות עם מנועים קטנים וירוקים, מכוניות פחות יקרות לייצור, עם הנעה קדמית על פני אחורית או 4 על 4… והבנתם לאן אני חותרת.

כל זאת, מבלי לגעת או להכביר במילים על הפריחה בתחום מערכות הבטיחות ברכב, באיזור/תחום המקודש הזה לא נוגעים. רק מחמירים יותר, וממגנים יותר, וטוב שכך.

כלת האירוע

מכונית המבחן שלי בסופ”ש הזה ב.מ.וו סדרה 2, דגם ה-i218. מכונית גראן קופה, משפחתית מעוצבת וייחודית למראה בשבילכם. ב.מ.וו לנצח תתחבר לנו עם מכוניות ספורטיביות, מגרגרות, עם הנעה אחורית ופאן טהור. אבל גם ב.מ.וו היא חלק מעולם הרכב ב2020, וגם היא צריכה:
1. להגדיל ככל האפשר את המכירות, ולהנגיש מכוניות לקהל הרחב (לפחות מסדרה 1 או 2).
2. לעמוד בתקנות ה-WLTP, ובדירוג זיהום האוויר של הרכב – פליטת מזהמים מוגבלת.
3. להוריד עלויות ייצור.

ועכשיו כשאנחנו שוב שמים את הרכב בהקשר הנכון: לב.מ.וו i218, מנוע בנפח 1.5 ליטר טורבו (שלושה צילינדרים), הספק של 140 כ”ס ב-4,600 סל”ד ומומנט מרבי של 22.4 קג”מ ב-1,480 סל”ד. תאוצה מהמקום למאה קמ”ש לוקחת בערך 8.7 שניות והמהירות המירבית (אליה ניסיתי להגיע ולא הצלחתי, תיכף תבינו למה), היא 213 קמ”ש. הסדרה 2, מדגם i218, קיבלה את הפלטפורמה החדשה של הסדרה 1, פלטפורמה שהרגישה טוב בסדרה 1.

כאמור, ההנעה היא קדמית ותיבת ההילוכים היא כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה.

הב.מ.וו גראן קופה מסדרה 2, המשפחתית היוקרתית, מוצעת בשלוש רמות גימור: החל מ-249,900 ש”ח, ברמת גימור ספורט, כלה ברמת M ספורט (259,000 ש”ח) ו-M פליי (264,000 ש”ח).

כל הגרסאות מגיעות עם דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני, גרסת הספורט עם חיישני חנייה קדמיים ואחוריים, תאורת לד מלאה, חבילת בטיחות הכוללת תיקון סטייה מנתיב (מערכת השמירה על נתיב “שולקת” אותך למרכז הנתיב, אין מילה אחרת. קצת אגרסיבית אבל עושה את העבודה).

התרעה על רכב ב”שטח מת”, מערכת בלימה אוטומטית בעיר, ערכת שמתריעה על תנועה חוצה בנסיעה לאחור. בקרת אקלים (ללא פתחי אוורור מאחור), הנעה ופתיחה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה עם הממשק החדש של ב.מ.וו (שאני אוהבת – נוחה להבנה ותפעול), עם מסך מגע קצת קטן לדעתי, בגודל 8.8 אינץ’.

רמת הגימור M ספורט, רכב המבחן, מגיעה עם חבילת סיוע בחניה עם חיישני חניה היקפיים (עם תצוגה מעלפת של קווים בצבעי כתום אדום וירוק… הדברים הקטנים שעושים לי את זה), מצלמת רוורס, מערכת יציאה מחניה ש”זוכרת” את 50 המטרים האחרונים ומסוגלת לנהוג אותם אחורנית לבד. פנסי ערפל לד, בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטומטית במהירות בין עירונית.

מבחוץ, יש ספויילר אחורי שאני עדיין לא הבנתי אם אני אוהבת איך העיצוב שלו, פגושים וחצאיות ספורטיביים, וחישוקי 18 אינץ’ נאים סך הכל. רגע, אם כבר הגענו לכאן, מה זה האחוריים האלה? זה הכי טוב שחשבתם עליו? לפרונט של רכב המבחן יש לוק יפה, עם זוויות מעניינות. יש שיגידו עם שבכה מוגזמת ומנופחת מדי. הפרופיל של הרכב מצודד, ומעלה מחשבות גסות. ואז מגיעים לחלק האחורי, לספוילר לא ספוילר הזה, אחוריים גבוהים וקפוצים, והרוק, ריר בצד הפה מתייבש באחת. כל הפנטזיה התנפצה.

כמובן, שתמיד יש אפשרות לקפוץ לגרסת הגראן קופה הספורטיבית  M235i xDrive Coupé Gran M-Performanceשל סדרה 2, עם מנוע 2 ליטר, 306 כ”ס, מומנט של 45.4 קג”מ, הנעה כפולה, יותר אבזור, יותר מראה, מושבי ספורט, מערכת שמע HiFi בעלת 10 רמקולים, מסך מגע גדול יותר, ועוד, בקצת יותר מ-400 אלף ש”ח. בחירה תמיד יש, השאלה באיזה מחיר.

אז, ב.מ.וו מנגישה לנו את סדרה 2 עם דגם משפחתי – i218. מכונית משפחתית, פלוס סמל ב.מ.וו, פלוס לוק אנד פיל גרמני. מלבד צליל טריקת הדלתות הלא אלגנטי בעליל. מה זה הצליל הזה, ומה לו ולרכב ממותג ב.מ.וו?

אבזור הנוחות ובטיחות מלא ומרשים, ישנם מושבי עור בהירים שמאירים את כל הרכב, חומרים נעימים באיכות גבוהה, תאורת אווירה יפה מהפנטת, וגלגל הגה נאה אך עבה מדי, מה שמקשה על אחיזה נוחה/מנך יד נוח בנסיעה ארוכה. התלוננתי על זה גם בסדרה 1. הלו, ב.מ.וו, גם בחורות רוצות לנהוג בב.מ.וו…

מכונית משפחתית אמרתי, אז קבלו פתחי אחסון שימושיים, כניסות USB type c, מרווח פנים משפחתי מאד, ותא מטען בנפח 430 ליטר, שהוא נפח סביר מאד, רק צורתו מוזרה, ולא הכי שימושית לישראלי הממוצע, אלא אם הוא רוצה להטעין מזוודות בעיקר.

וגם הביצועים של הרכב נאים, מתלים רכים שמשככים מהמורות וסדקים היטב בעיר, היגוי טוב ונוחות מירבית בעיר, ואיטום רעשים לא רע בכלל, עד מהירות של 140 קמ”ש.

מה קורה במהירות גבוהה, פלוס פלוס?

המתלים הרכים המשככים והמועילים בעיר, הופכים לרכים מדי במהירות גבוהה מאד, מה שגרם לי להוריד רגל מהגז, ואולי טוב שכך. ההיגוי שמרגיש נהדר בכל מהירות, גם הופך פחות קשיח ולא מאד ספורטיבי, ואז אני נזכרת שוב בעובדה שזוהי מכונית משפחתית שב.מ.וו מנגישה לקהל הרחב – אחד מ”כרטיסי הכניסה” למועדון ב.מ.וו. ונכון שיש את הסמל הנכון במרכז ההגה, ונעים מאד לשבת ברכב הזה וליהנות מהאלגנטיות שלו מהחוץ אל הפנים, של תא הנוסעים הגרמני… מתחת למכסה המנוע יש מנוע 3 צילנדרים עם 140 כ”ס, סולידי למדי, שאמור להיות ירוק מספיק ולא מזהם, ולהביא לצריכת דלק משפחתית שפויה. וזה לא מתחבר עם הציפיות שהבאתי מהבית, לחרוך את הכבישים, ולהתרגש מהנהיגה.

כן, נהניתי יותר מהנהיגה כשהעברתי את התיבה למצב ידני, בחרתי את מצב הנהיגה הספורטיבי, והורדתי/העליתי הילוכים בתזמון שאני רוצה. זה תמיד נותן לי תחושה יותר טוב וספורטיבית בנהיגה. ואני ממליצה על זה בחום. רק השיפטרים מאחורי ההגה חסרים.

ב.מ.וו i218 היא מכונית משפחתית נוחה, מרווחת, עם נגיעות יוקרה. המנוע הסולידי בנפח 1,500 סמ”ק, ו140 כ”ס, עושה את העבודה – הוא דינאמי מספיק ליום יום, ומוכיח צריכת דלק טובה (במבחן דרכים לוחץ, כמעט 11 ק”מ לליטר), רק אל תחכו לסאונד מגרגר ותחושות ספורטיביות שירגשו אתכם (גם לא במצב ספורט, על אף שהוא מורגש כשבוחרים בו). ב.מ.וו זה סמל סטטוס, ולכן, דעתי היא, שיחד עם אוהבי המותג הגרמני, ומוקיריו, המחפשים לעצמם רכב משפחתי נוח ומרווח ליום יום של ב.מ.וו, גם מי שרוצה להראות ברכב הנכון, יבחר באחד מהמשפחתיות של ב.מ.וו או אחת ממתחרותיה ממרצדס או אודי.

אז כמה שווה לכם הסמל הזה על המכונית המשפחתית החדשה שלכם? אם 250 אלף שקלים, מזל טוב, תתחדשו, נותר רק לקנא בכם.

דירוג בטיחות – 7 מתוך 8
דירוג זיהום – 8 מתוך 15
מחיר – 262,000 ש”ח אחרי אגרת רישוי

לטוב: אבזור נוחות, בטיחות, מרווח פנים, צריכת דלק, תא נוסעים אלגנטי ויוקרתי

לרע: מנוע סולידי, מתלים רכים, עיצוב (עניין של טעם…)