ב.מ.וו iX1 קרוסאובר חשמלי יוקרתי חדש – סקירה וחוות דעת
הקרוסאובר החשמלי הקומפקטי, הקטן בסדרת רכבי הפנאי החשמליים המלאים של מותג ב.מ.וו, ב.מ.וו iX1 הגיע לישראל. הרכב החשמלי החדש והמצודד הוא דגם חדש לחלוטין, הכולל פלטפורמה חדשה שמתאימה לכל גרסאות ההנעה של הדגם: בנזין, פלאג אין הייבריד וזה שמולי, החשמלי המלא. את הפלטפורמה הזו תקבל גם ב.מ.וו X2 החדשה, שטרם הושקה. יחידת ההנעה בו גם כן חדשה, וכוללת שני מנועים חשמליים עם הספק קבוע של 268 כ”ס, ובמצב בוסט, עליו מיד ארחיב, ההספק המרבי מגיע עד לכ־313 כ”ס. המומנט המרבי גם הוא מרשים, 50.4 קג”מ, והתאוצה מ־0 ל־100 קמ”ש אורכת כ־5.6 שניות.
הסוללה בדגם בקיבולת 66.45 קוט”ש, עם טווח נסיעה עד 429 ק”מ על פי הצהרת היצרן. בפועל, הטווח הריאלי שהתקבל, בתנאי מבחן די אינטנסיביים, הוא 370 ק”מ, אבל, וזה אבל גדול, הרכב כולל מערכת רגנרטיבית טובה מאוד, שמטעינה את הסוללה באנרגיה מעצם הנסיעה, בבלימות ובהאטות. קל מאוד לחזות בעלייה באחוזי הסוללה המתועדים בלוח המחוונים אחרי כל האטה, בעיקר האטות בכביש בינעירוני, שבו המהירות גבוהה בהתאם. הטענת הסוללה בעוד אנרגיה נעשית ללא כל מאמץ או גלישה ממושכת ומאולצת מצד הנהג/ת. פשוט נוסעים בשלווה, מאיטים או בולמים כשצריך, ומבחינים בסוללה נטענת מדי כמה קילומטרים באחוז או שניים. ולכן אין לי ספק שמי שייסע רגוע יגיע לנתון טווח של 400 ק”מ ומעבר, בעיר ומחוצה לה.
מה שהכי הדהים אותי היה הטכנולוגיה החדשה יחסית והמתקדמת בעולם הרכב, של מערכת הרגנרציה, הכוללת מצב אדפטיבי שמתאים את עוצמת הבלימה של הרכב, ובעצם כך את אחזור האנרגיה, לפי נתונים שמספקת מערכת הניווט והמצלמה הקדמית. כלומר, ברגע שה־iX1 קולט מלפניו רכב קרוב, הוא יאט באופן אוטונומי, והמערכת הרגנרטיבית תפיק אנרגיה מעצם הבלימה של מערכות הבטיחות.
משך טעינה חיצונית של הסוללה באמצעות מטען DC מהיר, מ־10% עד 80% תארך 25 דקות, ומי שיעצור לטעינה קצרה בעמדת טעינה מהירה יקבל 120 ק”מ בעשר דקות. משך זמן טעינה ביתית, AC עד 11 קילוואט הוא כשבע שעות (אם הסוללה אינה ריקה לחלוטין).
תא נהג ואבזור נוחות
בכל הקשור לעיצוב, ה־iX1 נראה גדול ויוקרתי מבחוץ. קל מאוד להבחין בזהות החשמלית שלו ממבט חטוף בשבכה הקדמית האטומה והמעוצבת, שמתחתיה ישנם פתחים. ברמת הגימור הגבוהה, M SPORT, יש תוספות וגימורים ספורטיביים וחישוקי סגסוגת בעיצוב שונה. השינוי ניכר בעיקר בתוך הרכב, אם בהגה M SPORT, דיפוני גג, מושבים חשמליים עם זיכרונות מושב לשני המושבים הקדמיים, ולא רק לנהג, וגם תמיכה דינמית לגב התחתון, גימור עץ לאורך תא הנהג – שבאופן אישי, הייתי מוותרת עליו ומסתפקת בגימורים המתכתיים הקרירים והיפים. מערכת השמע היא של הרמן קרדון ובגדר חובה למי שחייב/ת חוויית שמע ברמה גבוהה.
מערכת ההפעלה של המולטימדיה חדשה ולקוחה מדגמים חשמליים חדשים אחרים, כמו ה־i7 המפוארת וב.מ.וו i4, אך המסכים קטנים יותר: מסך המולטימדיה בגודל 10.7 אינץ’, ולוח המחוונים בגודל 10.25 אינץ’. ההפתעה גדולה מהקפיצה האדירה שעשה המותג בכל הקשור למערכת הבידור ולוח השעונים. פשוט עולם אחר. מערכת המולטימדיה אינטואיטיבית, מהנה לשימוש, צבעונית, ברורה ובעברית תקנית. קל להבין מי נגד מי, וכן, כך או כך, תמיד רצוי להכיר את כל המתגים והמערכות לפני שיוצאים לדרך. כל התפעול השתנה; כל המתגים המיותרים מהדגמים הישנים, מתפעול רדיו ובקרת אקלים, נעלמו. כל התפעול ממערכת המולטימדיה, כמו גם תפעול בקרת האקלים, שהגישה אליו ממסך המגע מהירה. קטן, אבל בולט בחלק התחתון של המסך.
גם המתגים על גבי ההגה השתנו: אין מתג שמירת מרחק, שהפך לאוטומטי בדור הזה. מימין לנהג לא נמצאת יותר הגלגלת “האגדית” לתפעול המדיות השונות. סביבת הנהג/ת נקייה, נעימה ושקטה יותר. במישוש חטוף, ניכר כי איכות החומרים בתא גבוהה ואיכותית, ויש מעט מאוד פלסטיקה “זולה”. כן, מצאתי קצת את הקונסולה המרחפת בין הנהג לנוסע לצידו מוזרה, כאשר מצד ימין בולט בסיס פלסטי שאוחז בקונסולה והופך אותה ללא בדיוק מרחפת. בסיס הזרוע הזה גם מפריע מעט לנוסע שלצד הנהג לגשת לפתחי האחסון שתחת הקונסולה.
אז מה עוד יש פה?
מערכת ניווט מקורית, קישוריות אלחוטית לאפל קארפליי, פנסי חזית LED אדפטיביים, משטח טעינה אנכי אלחוטי שגם מטעין מהר את הנייד וכולל תפס אלגנטי ומעוצב שתופס את הטלפון החכם בלי ללחוץ על המסך. הנייד נותר במאונך, וניתן לשלוף אותו במשיכה מבעד לתפס בלי בעיה ובלי לשרוט. אני גרופית של משטחי טעינה, בטח שמתם לב. יש גם שני שקעי USB טייפ C מלפנים וגם מאחור, בקרת אקלים מפוצלת, חימום למושבים הקדמיים, בולמים אדפטיביים, חבילת “סיוע בחניה” הכוללת חיישני חניה היקפיים, מצלמת רוורס, בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור, שהיא בעיני פלא אמיתי, והמערכת גם עובדת מצוין, ללא כל התערבות. פשוט מערכת שזוכרת באופן אוטומטי את 50 המטרים האחרונים שעשיתם, ובלחיצת כפתור תחזיר אתכם בדיוק בתוואי מסלול הנסיעה שעשיתם. ואל דאגה, יש גם בלימה אוטונומית לאחור, עד 5 קמ”ש.
עיצוב
מבחינת העיצוב הפנימי, שמתי לב שכל הדשבורד נוטה מטה ואינו ישר כפי שאנחנו רגילים לראות. זה מוזר לעין, מן הסתם. ידיות הרכב מעוצבות באופן שונה ויפה מאוד. גם הידיות החיצוניות, אגב, כוללות מנגנון פתיחה שמרגיש אחר, חדש, וקל מאוד לפתוח את הדלת בלי להרגיש שהידית קלה או שברירית מדי. יש פתחי אוורור אלגנטיים, עם גימורי אלומיניום סביבם. אין פתח אחסון מתחת למשענת היד, האמינו לי שניסיתי לפתוח אותה מכל כיוון. ההגה השתנה, הוא שמנמן, ועם כפות ידיי הקטנות יחסית לאלו של הנהג הממוצע, הצלחתי להסתדר איתו ולאחוז בו לאורך זמן. מעליי, סאנרוף פנורמי גדול ומוסיף מאוד לאווירה הפתוחה והמוארת ברכב. יש שדה ראייה רחב לפנים ולאחור, אף שהשמשה האחורית צרה במעט. היא גבוהה, ולכן באורח פלא הצליחו להתגבר על כך ולייצר מספיק שדה ראייה גם לאחור.
זה הזמן להתעכב על דברים שפחות אהבתי ברכב, ולמען הכנות, אין הרבה כאלה: מושב הנהג, שגם מתחבר, שימו לב, למצבי הנהיגה. מושב הנהג באופן אישית לא היה לי נוח. כן, שמחתי שיכולתי לכוון אותו גבוה־גבוה כמו שאני אוהבת, אבל לא הרגשתי שהוא רחב ותומך. לתחושה הזו נוספו מצבי הנהיגה לבחירה, ששומו שמיים כוללים גם עיסוי אוטומטי שמתחיל כך בלי הכנה. מצב הספורט לא כולל עיסוי, שאותו אהבתי והערכתי מאוד; היתר כן. אפשר לכבות את מצב העיסוי אחרי בחירת מצב הנהיגה, אבל עד שהוא מפסיק יש תחושת אי־נוחות, עד כדי כך שרציתי לשגר את עצמי מהגג.
כרית הגב התחתון ה”דינמית” לוחצת באופן לא נעים, גם בבחירת מגוון עיסויים אחרים. אני פחות התחברתי למצבי נהיגה שמדליקים פיצ’רים אחרים יחד איתם. למרות שבב.מ.וו i7, מכונית של 1.2 מיליון שקל, אני חייבת להודות שזה הרגיש טוב, וזה כלל גם מוזיקה משתנה ממצב למצב, תאורת אווירה מתחלפת ועוד. ב־iX1 המערכת הזו, או פיצ’ר, פשוט לא עובד חלק.
בסך הכול, כל המתגים המיותרים והמעיקים נעלמו, מערכות מיותרות נשמטו, וככה מרגיש רכב שהוא השורה התחתונה, או אם תרצו המילה האחרונה של עולם הרכב החשמלי. מעבר לזה הוא יהיה טכנולוגי מדי או מצועצע מדי. פחות מזה, יהיה תא נהג או נוסעים חסר.
בואו נדבר על ביצועים
מהר מאוד מתבהרת התמונה, לשמחתי. הב.מ.וו iX1 פשוט מרגיש טוב בכביש. הוא מבודד מאוד, עם בידוד רעשים מצוין בעיקר מהכביש, וגם רוח מרעישה כמעט ולא נכנסה. הרכב חזק מאוד, מאיץ בקלות, מהמקום ובתאוצות ביניים, ועוד יותר טוב במצב ספורט, ועל זה אפשר להוסיף גם את מצב הבוסט – לחיצה מאחורי ההגה במתג מצד שמאל תביא לספירה של הרכב עד עשר, ואז זינוק אדיר קדימה. אפשר מהמקום ואפשר בזמן נסיעה. זה נחמד, זה מוסיף, אבל אני מאמינה שמי שיקנה את הרכב החשמלי הזה פשוט ילחץ חזק על הדוושה ויאיץ כאוות נפשו. מה גם שכפתור ה”בוסט” הזה פשוט נוגס ביס גדול מאוד בסוללה.
אני מעריכה שבערך 10 ק”מ מהטווח נאכלו בלחיצה אחת. אחרי האצה באה בלימה. הבלמים ברכב טובים ומוצלחים, בעיקר לעומת כלי רכב חשמליים אחרים, שהבלמים בהם או חזקים וחדים מדי או חלשים ואנמיים ופוגמים מאוד בתחושת הנהיגה והנסיעה כולה.
ההיגוי טוב בסך הכול. הוא הופך למעט מנותק במצב ספורט. אך עם המעבר למצב קומפורט, רגיל, תשוב גם התחושה הטובה והמלאה. אין שיפטרים מאחורי ההגה, אבל אפשר לחיות עם זה, גם בזכות פעולתה הטובה והיעילה של המערכת הרגנרטיבית. לב.מ.וו החשמלי החדש בולמים אדפטיביים, כסטנדרט. הוא נוח מאוד ומשכך טוב מהמורות בדרך בכביש בינעירוני, אך יתקשה לשכך שברים או סדקים בכביש עירוני במהירות נמוכה.
ל־iX1 חבילת מערכות בטיחות מתקדמת, עם ציון בטיחות ישראלי 6 מתוך 8, בשל חסרונן של מספר מערכות כמו מניעת התנגשות צד ב”שטח מת” והתרעה על השארת ילדים ברכב.
נכון להיום, בארץ משווקת רק הגרסה החשמלית של ה־X1, ובהמשך צפויות להגיע גרסאות הבנזין והפלאג אין.
מתחרות ישירות: אודי Q4 אי טרון, ג’נסיס GV60, וולוו XC40, מרצדס EQA החשמלי, וגם טסלה מודל Y.
ב.מ.וו iX1 xDrive30 גימור X-Line – מחיר: 329,000 שקל.
ב.מ.וו iX1 xDrive30 גימור M-Sport – מחיר: 349,000 שקל.
