ג’יפ גרנד צ’ירוקי – מבחן דרכים

ג’יפ גרנד צ’ירוקי טרייל הוק (WK2) במבחן דרכים – רובוטריק לשטח

תמונות: אביחי דמארי

אופטימוס פריים ועלייתן של המכונות

לא מזמן ביקרתי בכנס Nvidia, ממנו חזרתי מבוהל בעיקר, אבל גם אופטימי לגבי מכוניות העתיד ודרכי ההתניידות שלנו כבני אדם בעתיד הלא רחוק. המילה שנשמעה הכי הרבה לאורך הכנס הייתה כמובן ‘בטיחות’, כבר שם בכנס נוכחנו לדעת שאין תחליף לקדמה, אי אפשר להישאר במקום, יש משפט שאומר או שמסתגלים או שמתים. ע”פ התחזיות עד 2020 צפויות לעלות על הכבישים מוניות אוטונומיות ברמה 5, מה היא רמה 5? אופטימוס פריים, פלוס מינוס.

ברוכים הבאים למבחן ג’יפ גרנד צ’רוקי טרייל הוק, הגרסה הקרבית למפלצת השטח החזקה של ג’יפ, אלה שהמציאו את המושג “רכב-שטח”. כשקיבלתי טלפון לתיאום מבחן אמרתי מיד, “אני מגיע, תודה רבה, דווקא מתאים לי היום, או מחר או מתי שנוח לכם”.  

יוקרה, טכנולוגיה והרבה אבק, זה מה שחשבתי עוד לפני שנפגשנו, והאמת? השתכנעתי כבר מקריאת המפרט הטכני – בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה אקטיבי וסט מתלי אוויר. לכל אלו תשדכו חטיבת כוח אמריקאית אמיתית ואני לא רואה מה עוד אפשר להכניס כאן שיוציא את הטריילהוק ממשבצת הרובוטריק שהיא נכנסה אליו. יש פה רכב שטח פסיכי חצי אוטונומי עמוס טכנולוגיה עם לוק שלא משאיר הרבה מקום לדמיון, אופטימוס פריים, קח אותי לכנסייה, או בית כנסת, גם תופס.

מנוע V6 אטמוספרי בריא וחזק, 282 כ”ס ולא פחות מ-35 קג”מ. 9 שניות למאה קמ”ש, מהירות מרבית של 202 קמ”ש, 2.5 טון ומידות אורך ורוחב של 4,828 מ”מ ו- 1,943 מ”מ, והגובה? הוא משתנה, תלוי בבחירה שלך במתלי האוויר. אז מה נשאר? לדבר על הלוק? הוא לא השתנה יותר מדי מאז הוצג הדור הרביעי ב- 2009, מתיחת פנים קלה, לא יותר.

גאוות הצי

גרסת ה’Trailhawk’ הקרבית יותר, מציעה מפרט עשיר הרבה יותר, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה אקטיבי וסייען בלימה אוטומטית בחירום. מערכת מתלי אוויר בעלת 5 מצבים ומערכת הנעה כפול Quadra-drive עם נעילת דיפרנציאל מכאנית מאחור. מה זה אומר? בעוד שרוב המתחרים מגיעים עם מערכות עזר אלקטרוניות לטיפוס ומעברים קשים, הטריילהוק חוזר לשורשים ומגיע עם מערכות נעילה אמיתיות.

ללא ספק, הגרסא הזו היא ספינת הדגל של ג’יפ בישראל, איך יודעים? כי הוסיפו לה מדבקה וסמל של טרייל הוק. למה המדבקה? בעיקר בכדי למנוע סנוור מאור חוזר על גבי מכסה המנוע בנסיעות שטח אמיתיות ולמה הסמל? כי זו הגרסה, מה זה למה? ככה.

חוץ מזה, גרסה זו היא העשירה ביותר שמשווקת כאן בישראל, והמחיר שהודבק לה, 410,000 ₪, בהחלט מקנה לה את תואר ספינת הדגל של ג’יפ בישראל.

בארה”ב, ג’יפ מציעה גם את דגם ה-trackhawk, גרסת קיצון מוגדשת עם מנוע המי 6.2 ליטר עם 707 כ”ס, מישהו אמר צ’אלנג’ר SRT8?, ועוד מספר אופציות מעניינות לרכב השטח היוקרתי של ג’יפ, אבל לישראל הקטנה מגיעים המנועים הצנועים יותר של הקונצרן, לא שאנחנו מתלוננים.  

Autobots! Rollout!

אני מתיישב על המושבים המצוינים, עטופי עור ואלקנטרה, עם כיתוב ייחודי, ונגיעות כרום על הדשבורד העמוס. במרכז תא הנהג, מסך מולטימדיה 8.4 אינץ’ עצום, אליו מחוברים 9 רמקולים וסאב וופר מובנה. ישנם שלל כפתורים על ההגה, על גבי הקונסולה המרכזית ובסביבת ידית ההילוכים. בורר מצבי נסיעה כולל אופציות שונות לשטח, וכמובן, מערכת שליטה על מערך המתלים המיוחד, במצב Aero. החלק הקדמי רוכן מטה כשהאחורי מורם לצורך שיפור האווירודינמיות של המרכב הגדול, אבל שלא נטעה, לא מדובר על חיית מסלול.

הנעה ראשונית, מנוע V6 עם זוג מפלטים מאחור. הישיבה גבוהה והראות מצוינת. בתוך העיר המרכב הגדול מושך תשומת לב, תיקוני ההגה העצמאי משאירים אותי בתוך הנתיב והפעלת בקרת השיוט האדפטיבית שומרת על מרחק מדויק מהרכב מלפניי, אני מרגיש מיותר. תוסיפו לחוויה הזו את מתלי האוויר המצוינים ואני מרחף בתוך רכב יוקרתי, שקט, אוטונומי ואדום, כן, אופטימוס פריים, הייתי חייב.

תשומת הלב לפרטים קטנים ניחנת בכל פינה, איכות החומרים טובה ואיכות ההרכבה מוקפדת. יוצאים מהעיר, לחיצה עמוקה, הכוח זמין בכל רגע, 282 כ”ס מריצים אותנו קדימה, קצב ההתקדמות הופך זריז ושיבושי הכביש נבלעים כלא היו, תודות למערך מתלי האוויר המעולים. מרגיש ונראה כמו טנק עוצמתי יוקרתי ואיכותי מאוד.

הגיע הזמן להתלכלך, בירידה הבאה לוקחים ימינה. מכוון את בורר מצבי הנהיגה למצב דיונה, לשחרר קצת את מערכת ה- ESP. לתת לישבן לעשות קצת טוורקינג. פרפור מאובק, שבילי עפר על הפתעותיהם בצורת בורות ומהמורות לא מזיזות לטריילהוק המסיבי, אנחנו עפים את השבילים ומיישרים עקומות. ערבוב של שובלי אבק עם אנדורפינים. זה תמיד כיף להיות קצת על הצד.

עמק האלה, מסלול הבית, הגבהת המרכב למקסימום 274 מ”מ(!), ההרגשה קצת קופצנית, בכל זאת, מתחנו את המתלים עד הסוף. מחיר קטן לשלם בשביל לא לשלם בפגיעה במיגונים ומכלולים. בורר מצבים עובר לנסיעה על סלעים, מעבר להילוך כוח ונקישת נעילת דיפרנציאל אחורי. מוכנים לדרך – טיפוס ראשון, ליטוף דוושה ומתחילים לטפס. שמירה על קצב קבוע, 2 דקות אח”כ ואנחנו במעלה ההר צופים לנוף.

עצירה לקפה

מי יקנה מפלצת כזו לשטח? מחיר הטריילהוק עומד על 410,000 ₪ וצפונה. ג’יפאים אמיתיים לא כל כך אוהבים את התערבות המערכות האלקטרוניות והטריילהוק גדוש במערכות הללו. יש למפלצת הזו יכולות שטח מרשימות, מפתיעות אפילו, בכל זאת, ג’יפ ויתרו על שלדת הסולם והסרנים החיים וכל מה שהפך את ג’יפ, לג’יפ.

ובכל זאת, ההתפתחות הטבעית, ההסתגלות לעידן החדש והאלקטרוני עשו טוב לג’יפ גרנד צ’ירוקי, הוא כיפי ונעים לנהיגה, יוקרתי מאוד, שקט באופן מפליא ואוטונומי כמעט לחלוטין.

האם הוא מושלם? לא. מערכת מתלי האוויר עדיין לא מושלמת, תיקוני ההגה מצריכים ערנות מתמדת ובקרת השיוט האדפטיבית אמנם טובה מאוד אבל עדיין, כדאי להישאר ערניים.

ומה לגבי צריכת הדלק? ליטר לכל 7 ק”מ, ישנה מערכת עצור וסע ומצב נהיגה אקו, אך עדיין, אופטימוס פריים שלנו צמא.

אז למי מומלצת הגרסה החדשה של גרנד צ’ירוקי טריילהוק? למי שמחפש רכב יוקרתי חזק ונוכח, רכב שידע לדפוק כניסות דרמטיות וגם ידע לצאת מכל מקום אליו תזרוק אותו. שילוב של יוקרה שלא חוששת מקצת בוץ.

כשילד בן 4.5 נותן בראש לאבא…
 
אסף מאיר (4.5) הבוחן העילאי התאהב בג’יפ החדש והאדום.
– “אז מה אתה אומר אדון אסף?”
– “זה ג’יפ ממש טוב, הוא נוסע בשבילים ויש מלאן מקום ומצלמה, וגם הדלת
(תא המטען) חשמלית ורואים את השמיים (גג פנוראמי).”
– “וזה מה שעושה אותו לרכב טוב?”
– “לא יודע אבל זה מה שחשוב.”

במשפט אחד ילד בן 4.5 סיכם את כל השיקולים הענייניים ברכישת רכב, “מה חשוב לך?, תתחיל בזה…”

איך מסכמים את ג’יפ גרנד צ’רוקי טריילהוק החדש? זהו רכב מצוין, יוקרתי ואיכותי. לא בדיוק רכב לפניות אדוקות, אבל מייצר קצב התקדמות מרשים. בשטח אמנם יש לו חסרונות, הוא לא בדיוק הג’יפ המיתולוגי הזכור לטובה, אבל בהחלט נושא את הד.נ.א החלוצי. הוא יעבור כמעט הכול בשטח ואפילו יסיע אותך לבד על הכביש הסלול. השילוב בין השטח לכביש והיוקרה שביניהם מקנים לו ציון מאוד גבוה. אנחנו אהבנו מאוד.

נישת השטח היוקרתית מקבלת מתמודד חדש ומאיים. גרנד צ’ירוקי טרייל הוק החדש הוא עוד סממן, לאוטונומיה המלאה שבדרך, ואיתה עלייתן של המכונות.