הכירו: חוק התעבורה החדש שישנה את הטיפול בעבירות נהיגה
חוק הפרות תעבורה מנהליות – רפורמה נדרשת או הגבלת זכות הפניה לערכאות שיפוטיות?
לפני מספר שבועות אושר בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק ‘הפרות תעבורה מנהליות, התשפ”ד – 2024‘ (נוסח החוק מאתר ‘הכנסת’). החוק נועד לטפל בבעיית עומס התיקים בבתי המשפט לתעבורה, ולהעביר חלק מהבקשות להישפט של אזרחים לבית דין מיוחד, שהדיונים בו יתבצעו בעיקר באופן מקוון, דרך האינטרנט.
כיום, אזרח שקיבל דו”ח ברירת משפט משוטר, יכול לבחור אם לשלם את הקנס או לבקש להישפט בגין העבירה בבית המשפט לתעבורה, אם הוא סבור שלא עבר את העבירה. תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה וגורר אחריו רישום של העבירה בגיליון ההרשעות התעבורתי של הנהג. כיום, בקשה להישפט מובילה לכך שמשטרת ישראל שולחת לנהג הזמנה לדין לבית המשפט לתעבורה, שם הוא יוכל להציג את טיעוניו בפני שופט.
כיום, אזרח שקיבל דו”ח ברירת משפט משוטר, יכול לבחור אם לשלם את הקנס או לבקש להישפט בגין העבירה בבית המשפט לתעבורה, אם הוא סבור שלא עבר את העבירה. היום “דיון שכזה יתבצע ברוב המקרים בצורה מקוונת, באמצעות האינטרנט, ויחסוך מהאזרח הגעה לבית המשפט.
החוק החדש, שיכנס לתוקף בנובמבר 2025, קובע רשימת עבירות מסוג ‘ברירת משפט’, שבקשה להישפט בגינן לא תידון בבית המשפט לתעבורה אלא בבית דין מנהלי מיוחד, מול דיינים, שימונו על ידי שר המשפטים. הדיון בבית הדין הזה יתבצע ברוב המקרים בצורה מקוונת, באמצעות האינטרנט, ויחסוך מהאזרח הגעה לבית המשפט. רישום העבירות במשטרת ישראל לא יכנס לרישום הפלילי של האזרח, אלא למרשם תעבורה מנהלי מיוחד, שיוקם לצורך החוק.
הפחתת העומס ודה-קרימינליזציה של עבירות. נשמע טוב, לא?
צריך לזכור שהמטרה של החוק הזה היא להוריד את העומס מבתי המשפט לתעבורה, לא בדיוק לעשות צדק. כך מפורט בדברי ההסבר של הצעת החוק וגם בהודעות לעיתונות שהוציא משרד המשפטים בעקבות חקיקת החוק. מרבית התיקים שנדונים היום בבתי המשפט לתעבורה נולדו באמצעות בקשות להישפט של אזרחים על עבירות מסוג ‘ברירת משפט’. נכון שזה גוזל זמן שיפוטי יקר מבתי המשפט, אבל לפחות נותנים לאזרח להעלות טיעונים מול שופט.
האם בית הדין המקוון הוא זה שישמע באמת את טענות האזרח, שפעמים רבות סבור שלא עבר את העבירה, ורוצה להילחם על הצדק? התחושה היא, שמתייחסים לאזרחים שביקשו להישפט כ’נודניקים’ שמטרטרים את מערכת המשפט.
בית הדין החדש ידון ויחליט, ברוב המקרים, בערר על דו”ח תעבורה שקיבל נהג, על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, מבלי לשמוע טענות בעל פה. הדבר יפגע באזרחים, שאינם מיוצגים על ידי עו”ד ולא מתמחים בניסוח טענות משפטיות. גם אם בית הדין יחליט לקיים דיון בהשתתפות הצדדים ולשמוע טענות בעל פה, הדבר יתבצע באופן מקוון ולא פנים מול פנים.
מה עם הנקודות?
הרשעה ברוב העבירות גוררת אחריה רישום של נקודות לנהג במשרד התחבורה. צבירת נקודות במשרד התחבורה מחייבת את הנהג לבצע ‘אמצעי תיקון’, כמו השתתפות בקורס ‘נהיגה נכונה’ ועד להתליית רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים וחיוב במבחנים כתנאי לקבלת הרישיון חזרה. הסכנה היא, שהרפורמה הזו תגרום לנהגים לשלם את הקנסות מבלי להבין שנרשמות להם נקודות, רק בגלל שהם עכשיו יוגדרו כקנסות מנהליים ללא סנקציה פלילית. הנקודות יצטברו ויחייבו את הנהגים באמצעי תיקון ויובילו להתליית רישיונות.
בשלב הראשון אמורות להידון בבית הדין החדש עבירות ברירת משפט כשהקנס עליהן הוא עד 500 ₪. זה נשמע תמים, אבל עבירה כמו נהיגה ללא חגורת בטיחות, שהקנס עליה הוא 250 ₪, תוביל לרישום 6 נקודות, ועבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, שהקנס עליה הוא 500 ₪, תוביל לרישום של 8 נקודות.
בשלבים הבאים יתווספו עבירות נוספות, כמו נהיגה במהירות 26 – 40 קמ”ש מעל למותר בדרך שאינה עירונית (750 ₪ קנס ו-8 נקודות), נהיגה במהירות 21 – 30 קמ”ש מעל למותר בדרך עירונית (750 ₪ קנס ו-8 נקודות), ושימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה (1000 ₪ ו-8 נקודות). הניסיון מלמד, שעם הזמן יתווספו עוד ועוד עבירות לרשימה של עבירות שידונו בבית המשפט החדש.
זכות הגישה לערכאות היא זכות בסיסית במשטר דמוקרטי. היא מאפשרת, בין השאר, לכל אזרח שסבור שלא עבר עבירה, להגיע לערכאות שיפוטיות ולהציג את טיעוניו. כך אנחנו מונעים שרירות לב של המשטרה והרשעה ללא משפט. הרפורמה הזו מגבילה את זכות הגישה לערכאות ופוגעת בה פגיעה קשה, בשם הנימוק של קיצור התורים והקטנת העומס בבית המשפט. זה כמו שנחליט שרופאי בתי חולים לא יטפלו יותר במצבים רפואיים מסוימים, ונשאיר אותם לאחים/אחיות במרפאות קופות החולים. נכון, זה יקצר תורים בבתי החולים ויקטין את העומס, אבל מצבם של חולים מסוימים יכול להיות מוחמר והם עלולים עף למות מטיפול לא מתאים או לקוי. במקום להוסיף תקנים לעוד רופאים, או עוד שופטים בבתי המשפט לתעבורה, כמו במקרה שלנו, מגבילים את זכותו של אדם לקבל את יומו בבית המשפט.
דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.
משפט תעבורה: חוק איסור תיקון רכב בשטחי הרשות הפלסטינית
דו”ח חניה בגלל הפעלה שגויה באפליקציית פנגו / סלופארק – טור תעבורה
משפט תעבורה: סדרת כתבות על נושאי משפט ותעבורה (דרור כהנוביץ’)
