הענק הירוק: הונגצ’י E-HS9 (ברמת Exclusive S6) מבחן דרכים

הונגצ’י E-HS9, רכב פנאי יוקרה חשמלי סיני, בשווי חצי מיליון שקלים, הגיע למערכת מלכת הכביש. מבחן דרכים לרולס רויס הסיני – מה כל כך מיוחד בו, והאם הוא שווה את המחיר? 

אם עד היום, כששמעתם על רכבי פנאי חשמליים סינים, הדבר הראשון שעלה לכם לראש בעיקר זה המחיר הזול שמתלווה אליהם, ובכן, לא עוד. הונג צ’י (HONGQI), מותג היוקרה המוביל בסין מבית FAW Group (First Automobile works) נחת בישראל. מדובר ביצרן הרכב הגדול והיוקרתי בסין, המוביל את בכירי הממשל בסין, החל מנשיא סין, המתנייד בהונג צ’יL5  גרסת לימוזין, דרך בכירי הממשל, ועד מבחר סלבס סינים, שמעולם לא שמעתם עליהם או תדעו לבטא את שמם נכון, אבל כן אומרים משהו ל-1.6 מיליארד סינים.

כך גם מותג הרכב הזה, שלא הכרתם עד היום. תכירו את הונג צ’י. הונג צ’י, שפירושו בשפה הסינית “דגל אדום”, כדגל הרפובליקה העממית, המייצרת מגוון רכבי יוקרה, ונחשבת למובילה, מבין ארבע יצרניות הרכב בסין. בסין מתקשים לתת שמות לדגמי כלי רכב כמו במערב, ונותנים להם תערובת של מספרים ואותיות, ולכן, שם הדגם הוא E-HS9, אותו אנחנו בוחנים היום.

למה E? כי הוא חשמלי 100%, ומאחר וקיים דגם בנזין מקביל שנמכר בסין, המבוסס על פלטפורמה מבית FAW שהוסבה לחשמלית, אז היו צריכים לבדל בין השניים. ה-E-HS9 הוצג כקונספט אי שם ב-2019, בתערוכת רכב בגוואנגז’ו, והגירסה הנוכחית ב-2020 בתערוכת בייג’ין. הכינוי שהודבק לו מיד היה “הרולס רויס הסיני” ולא בכדי. מדובר בעיצוב של המעצב ג’יילס טיילור, מעצב העל, שבמשך שנים רבות שימש כמעצב מכוניות של “רולס רויס” הבריטית, מעצב שערק לשורות היצרנית הסינית תמורת סכום לא מבוטל, (ועל הדרך, לקח איתו כנראה מספר תוכניות עיצוב).

מדובר בספינת פאר, אין דרך אחרת לתאר את הענק הסיני הזה שנחת לי בחניה. המילה הראשונה שיצאה לי מהפה הייתה “מוגזם”. המילים הבאות היו “ממש מוגזם”. הוא פשוט מוגזם, בכל פרמטר. מפלץ סיני שפשוט לא נראה ולא מזכיר שום דבר אחר שקיים היום על כבישי ישראל. ואכן, ההונג צ’י E-HS9 גרר מבטים, צילומים, התעניינות מאנשים ברחוב, מהרגע שנאסף, ובמשך כל המבחן עד שהוחזר. כך שאם אתם אוהבים “שופוני”, מבטים ותשומת לב, ובנוסף, אתם בעלי כיסים עמוקים, הרכב הזה הוא בשבילכם. לא סתם ביח”צ דאגו להדגיש בפנינו שיחצ”ן מפורסם מאוד, זמר ים תיכוני צעיר ושחקן כדורגל בכיר כבר רכשו את הרכב. למעשה, כל 80 היחידות שנחתו בארץ בגל הראשון כבר נמכרו.

להגיד שהרכב נראה מיליון דולר, זה לעשות לו עוול. הוא נראה הרבה יותר, אבל רגע, בואו נעצור לנשום, ולתת לכם קצת פירוט טכני, לפני שנצלול פנימה לעיצוב ולעושר הרב שניכר בכל פינה, וגם לכמה דברים שפחות אהבנו…

ה-הונג צ’י E-HS9 נמתח לכ-5.21 מ’ אורך, רגע, הנה שוב – אורכו כ-5 מטרים ו-21 סנטימטרים. הוא הרכב הארוך ביותר מכל רכבי היוקרה בישראל. לשם השוואה הוא ארוך ב-22.4 ס”מ(!) מהאאודי Q8 או חצי ס”מ מהמרצדס GLS.
בסיס הגלגלים שלו הוא כ-3.10 מ’, מה שאומר שהוא מרווח מאוד, וכנ”ל גם ברוחב, עם נתון מכובד של 2.01 מטרים. אין ספק שמינג מינג סון, שחקן הכדורסל הסיני הגבוה בעולם, ירגיש בו בנוח.

הצדודית שלו אכן מזכירה את הרולס רויס קולינן, ה-SUV היוקרתי, שעולה גם פי 8 ממנו, אך פה הדמיון בין השניים מתחיל ונגמר. המרחק גדול מאוד, ועדיין דגם ה-הונג צ’י מרשים מאוד.

סיבוב סביב הרכב מגלה לנו שלמרות כל המטריקס לד ולמרות נגיעות הכרום והג’נטים 21 אינצ’ המרשימים, ידיות הדלתות שיוצאות ונכנסות לגוף הרכב, והאותיות בסינית (שגררו בדיחות של תפריט ממסעדה סינית), יש פה מספר דברים שהיה אפשר לוותר עליהם, כמו חלקי פלסטיק זולים או מכסה תא הדלק (זה דגם 100% חשמלי, זוכרים?), שנשאר בכנף השמאלית, אך לא ניתן לשימוש, מה שגורם לכנף להיות מעט רופפת. אפשר להיות ממש קטנוני ולגלות שמכסי הונטיל בצמיגים (מה לעשות שנאלצתי לתקן לחץ אוויר לא אחיד בגלגלים), עשויים מפלסטיק זול כסוף, כמו באופניים הסיניות של בן ה-5 שלי, ולא ממתכת, כמו ברכבי יוקרה אמיתיים, מה גם שהתעקמו בהוצאתם ולאחר מספר ניסיונות להבריג חזרה פשוט התייאשתי והשארתי אותם בתא הכוסות.

רב הנסתר על הגלוי

פתיחת הדלת חושפת חלל ענקי, עם לא מעט עושר לצד טכנולוגיה, אך גם שילוב של חומרים איכותיים לצד פלסטיק זול. פנים הרכב שופע תאים, כולל תא נסתר בדלתות שנפתח מתחת לידית הפתיחה. בכלל, רב הנסתר על הגלוי ברכב, כולל לחצן ליד תיבת ההילוכים עם סיסמא שלא הבנו את מהותו עד סיום המבחן, ותא כפפות שלא הבנו איך פותחים אותו, ומסתבר שהוא נעול עם סיסמא ואיש לא יודע מה הסיסמא (המאפיה הסינית תשמח לשמוע על התא הזה).

מושבי העור החשמליים, רחבים ואוחזים, עם אפשרות חימום, מיזוג ואף מערכת עיסוי שנתמקד בה בהמשך, ומפתח רגליים מרווח. יש פה כרית נוספת לכרית הראש שיכולה להיות נוחה, לאחרים פחות, וניתנת להסרה. דיפוני עץ אגוז אמיתי בקונסולה המרכזית, אך בתא מתחתיה מצאנו פלסטיק זול. משענת יד ענקית עם מספר סוגי חיבורי USB, וטעינה אלחוטית, אך זו מחופה בבד לבד זול. 

דלתות הרכב עם תאורה משתנה, לרוב אדומה, וגם בעת פתיחת הדלתות מוקרן אור אדום לבחוץ, כמו גם פס תאורה אדום מרצד באופן רנדומלי במשענת היד החצויה. בסדר, הונג צ’י, הבנו את הקשר שלך לדגל האדום.

הדשבורד הענקי מרופד עור איכותי וגומי רך, ובעל איכות הרכבה טובה. 3 מסכים נמתחים בדשבורד לאורכו של כל הדשבורד, Cost to cost. המסך מאחורי ההגה הינו לוח שעונים דיגיטלי עם מגוון פונקציות והגדרות, הלוח המרכזי נועד למדיה, ניווט וגם כאן, למגוון הגדרות ופונקציות. והלוח השלישי הימני נועד ל… מדיה ושוב להגדרות ופונקציות נוספות. אם כל זה לא מספיק, ישנו מסך נוסף בתחתית הקונסולה לשליטה על המושבים, המיזוג ומספר מצבי נסיעה משעשעים למדי.

השליטה בחלק גדול מהפונקציות היא דרך לחצנים בהגה. אינטואיטיבי זה לא. וגם כאן ההסתרה המאופיינת לסינים התגלתה במלוא תפארתה, כשדברים בסיסיים כמו כיוון המראות למשל נעשה דרך מתגים על גבי ההגה. לקח לי לא מעט זמן לנסות ללמוד ולגלות את לא מעט פונקציות, ולהערכתי, גם לאחר מספר ימים עם ההונג צ’י E-HS9, אני מעריך שהגעתי למיצוי וגילוי של 60% בלבד מהפונקציות. 

רמת הגימור שקיבלנו היא Exclusive S6, הגבוהה ביותר, עם שישה מושבים, כאשר בהשוואה לגרסת ה-7 מושבים,  מוותרים על המושב השלישי באמצע השורה השנייה, לטובת זוג מושבי קפטן מכובדים. גם המושבים האלה חשמליים, עם מיזוג וחימום, ומרווח מרשים לרגליים. לשורה השלישית נכנסים בקלות, דרך השורה השנייה. גם כשלא ניתן לקפל את המושבים בשורה השנייה, בשל היותם חשמליים. אבל זה כן הקשה על טעינת מושב בטיחות לילד בשורת המושבים השלישית. יחד עם זאת, מצאנו בשורה המושבים השלישית בקרת אקלים על המיזוג מאחור, כולל פתחי מיזוג נפרדים, שקעי טעינה ואף שקע 12V. 

במהלך הנסיעה אחד היושבים מאחור כיבה לעצמו את המיזוג מלוח השליטה הזה, מה שכיבה את המזגן לנוסעים מלפנים, ועד לרגע כתיבת שורות אלו לא ברור אם מדובר בפיצ’ר או באג.

נחזור לשלושת המסכים הבאמת מרשימים בדשבורד. לאורך כל המבחן היה חסר לנו מלבד הגיון בתפריטים, גם משטח שליטה ליד ידית ההילוכים, כמקובל ברכבי יוקרה, מה שאילץ אותנו להוריד את היד מההגה לטובת תפעול, בשילוב עם חיפוש מתמיד בתפריטים, יוצר סיטואציות מאוד לא בטיחותיות. נאלצתי לא פעם לעצור בצד על מנת לתפעל פונקציה מסוימת.

יש פה אמנם מערכת פקודות קולית שידעה לעבוד ב”Hi Hong Qi” הראשון ובשאלה השניה, כמו “What can you do? או “Play Music”, אך לא משנה כמה בריטי ניסיתי להישמע (בכל זאת “רולס רויס”) היא לא זיהתה את המשך הפקודות. החלק המצחיק שבפקודת ניגון מוסיקה, מתנגן באופן דיפולטיבי ההמנון הסיני, ולאחריו נעימה סינית נוספת, שהבן שלי טוען שזה נשמע כמו מהסרט קונג פו פנדה, אני טוען שזה יותר מידי קומוניסטי.

המסך הרביעי בתחתית הקונסולה המרכזית בואכה ידית ההילוכים, מפעילה בין היתר את מערכת העיסוי במושבים. תשכחו מכל מה שהכרתם עד היום במערכות עיסוי ברכבי יוקרה. זאת מערת העיסוי הטובה ביותר שפגשתי ברכב כלשהו, ובחנתי לא מעט רכבי יוקרה עם מערכות כאלו לשני המושבים הקדמיים. מדובר במנועים עוצמתיים לאורך כל המושב, המרגישים כמו זוג ידיים חזקות שמעסות את הגב, כולל אפשרויות לעיסוי מותניים או גב תחתון בלבד, ועיסוי חלש או חזק. כל מי שהתיישב בכיסא לידי, פשוט סירב לקום מהמושב, כולל הילדים שרבו ביניהם מי ישב לידי בהלוך ומי בחזור בשל פונקציה זאת.

בנוסף, במסך הזה יש את כפתור ההנעה (הדיגיטאלי), ושישה מצבי נסיעה, דוגמת מצב “SMOKE”, (עישון), הפותח מעט את חלונות הרכב ואת גג השמש הפנורמי, או מצב BABY (תינוק), המעמם את האורות, מכבה את המסך המרכזי בדשבורד, ומגביל את עוצמת הווליום, לצד אורות נעימים בגוונים כחולים בפנים הרכב והדלתות. גימיק נחמד.

מערכת השמע טובה, מבית היצרן, עם 12 רמקולים (לעומת 8 בגרסאות זולות יותר), אך היה חסר בה צליל עמוק ובאס איכותי. ברכב גם מספר מצבי נהיגה, כאשר יש אפשרות למצב OFFROAD, ALLROAD, CUSTOME, SPORT וECO. 

תא המטען נפתח חשמלית עם אפשרות לקיפול חשמלי לשורה השלישית, שתגדיל את נפח תא המטען מ-255 ל’ לכ-769 ל’, וכפתור לשליטה במתלי הרכב ההידראולים ואדפטיביים, לטובת הנמכת הרכב לטעינה נוחה יותר. לסיכום, למרות שישנם מספר דברים שקצת קשה לקבל ברכב בתמחור זה, כמו רעשי תקתוק בכל עזיבה של דוושת הבלם, רעשי מתגים חשמליים בעת שפונקציה חשמלית מסוימת נכנסה לעבודה, או פלסטיקה זולה בכמה מקומות, בשורה התחתונה, תא הנהג והנוסעים נראה מרשים, עשיר ומכובד.

דגל ירוק

הונג צ’י E-HS9 Exclusive S6 כאמור הגיע ברמת הגימור הגבוהה ביותר, Exclusive S6, מה שאומר שקיבלנו את המנוע הבכיר ביותר עם נתון מוגזם של 551 כ”ס ו-76.5 קג”מ, שמעיף את ה-2.6 טון האלו מ-0 ל100 קמ”ש בפחות מ-5 שניות. נתון מטורף על הנייר ועוד יותר במציאות, כשמרגישים זאת.

לחיצה על דוושת התאוצה מדביקה אותך למושב, ולמעשה, נראה שהמכוניות שעמדו ברמזור לידי נשארו לעמוד בזמן שהתרחקתי כמה מאות מטרים לפניהם, והכל בשקט חרישי. ביום השלישי מצאתי באחד התפריטים שעון “גדישה” דיגיטאלי ואף מצפן כוחות G שהראו נתון לא הגיוני של המראת F15. מוגזם, אמרנו?

צמד מנועים חשמלים (אחד לכל סרן), מייצרים יחדיו הנעה כפולה עוצמתית, המוזנים מסוללת מתח גבוה בעלת קיבולת גדולה של עד 99 קוט”ש. בעת התחממות, הסוללות 84–120 kWh lithium ion, הנמצאות בתחתית המרכב, נפתחים חריצי אוורור בגריל האטום והמוגזם בהחלט.

בכל עת שלחצנו על דוושת התאוצה, ואיך אפשר שלא, ירד הטווח במיידי בין 5% ל7% סוללה, מה שגרם לטווח המוצהר של 441 ק”מ לסוללה, להישאר בגדר נתון בקטלוג בלבד. בפועל, נסיעה ממחלף ראש העין לבאר שבע, דרך כביש 6 על מהירות מותרת מקסימלית של 120 קמ”ש, במצב SPORT השאירה בהגעה ליעד 17% סוללה, או 78 ק”מ בלבד. מרחק הנסיעה היה 104 ק”מ בלבד, ובפועל כ-363 ק”מ של טווח סוללה נצרכו בדרך.

אבל! ויחד עם זאת, בנסיעה רגועה בכביש 4, על מצב נסיעה חסכוני, ECO, שכללה ברובה בקרת שיוט אדפטיבית במהירות 90 קמ”ש, מבאר שבע, ועד צומת קסטינה, שם פגשתי את הצלם, “נאכלו” 3% סוללה בלבד, והטווח ירד ב-2 ק”מ בלבד. 

תפריט הטעינה כולל פתיחת תא הטעינה (כפתור דיגיטלי במסך) שמוחבא גם הוא, ולא פשוט להבנה. מה שכן גלוי הוא פס כרום אחורי משולב נורות בצבעים לתצוגת טעינה בירוק (טעינה), כחול (מוכן לטעינה) ואדום (בעיה בטעינה) כשכל קו מראה את אחוז הטעינה. עוד גימיק נחמד.

ההונג צ’י E-HS9 עם יכולת טעינת DC מהירה המאפשרת טעינה מ-20% ל-80% בכחצי שעה. כשנשאר פחות מ-15% סוללה, מרבית הפונקציות ברכב, כולל העיסוי במושבים ומסך המדיה הימני, מושבתים. הרכב לא נבחן בשטח מאחר וכואב להיכנס לשטח עם כזאת מכונית יוקרה, אך אם תרצו, מצב ALLROAD יגביה את הרכב במספר סנטימטרים, בזכות מתלי אוויר אדפטיביים.

ההרגשה בעת הנהיגה בנסיעה עירונית נעימה, עם שיכוך מעולה של המהמורות בכבישים, אם כי קיים קושי בהתניידות ברחובות צרים, ומומלץ להימנע מכניסה לחניונים תת קרקעיים בהם הכניסה מעוקלת. מחוץ לעיר בקווים ישרים, ההתנהגות והתאוצה מדהימה, כמו שיגור בחללית. בעיקולים, התחושה פחות נעימה וכוללת זווית גלגול חדה, ושיכוך והתנהגות של אוניה מתנדנדת, שהולכת ומחמירה ככל שהמהירות גבוהה יותר והכביש איכותי פחות.

מערכות הבטיחות, הכוללות – בקרת שיוט אדפטיבית עם ניטור מרחק לפנים או זיהוי תנועה מאחור או ניטור שטח מת בנתיב חוצה עבדו מצויין והתריעו בזמן. שמירת הנתיב פחות. הענק הסיני התקשה להחזיק את עצמו במרכז הנתיב, בעיקר במהירות תלת ספרתית. עם שלל מערכות בטיחות ו-8 כריות אוויר, ההונג צ’י מקבל ציון בטיחות ישראלי של 7 מתוך 8. נתוני ריסוק לא מצאתי, למעט ציון 5 כוכבים במבחני הבטיחות הסיניים, C-NCAP. ציון הזיהום 1, ירוק בוהק.

עניין של זמן

בכל מקום שעצרנו עם הרכב, הוא גרר מבטים ושאלות. זה הזכיר לי את הימים הראשונים שהתלהבנו מכל טסלה שפגשנו בכביש. האם הסקרנות תמשיך גם כשנראה אותו יותר ויותר על הכביש? אני מהמר שכן.

השאלות המרכזיות הן האם הוא שווה חצי מיליון ₪ (ברמת הגימור הנבחנת) ועבור מי הוא מיועד?

נתחיל במענה לשאלה השנייה – הוא מתאים לכל מי שיש לו את היכולת לרכוש רכב בחצי מיליון שקלים ומעוניין ברכב חשמלי ענק, חזק מעוצב עם המון פוזה, “שופוני”, ומוכן להתפשר על כמה גליצ’ים באיכות החומרים או טכנולוגיה. הפגשתי במהלך המבחן את הרכב עם שלושה אנשי עסקים שנוסעים באסקלייד ורכבי יוקרה נוספים ביבוא אישי, שאמרו שהרכב כמעט שם, אולי עוד קצת והם ישקלו לרכוש אחד ולחסוך בכמה מאות אלפי שקלים.

זקני השבט זוכרים איך זלזלו בכלי הרכב היפנים בשנות ה-80′ ותחילת שנות ה-90′ כשהגיעו לארץ, איך צחקנו על הקוריאניות באמצע וסוף שנות ה-90′. כך חלקנו מזלזלים היום בחלק מיצרניות הרכב הסיניות, ולא תמיד בצדק.

עשור מהיום, אני מבטיח לכם שיחשבו אחרת. עניין של זמן. נכון, זה אולי מגוחך לנסוע בחיקוי סיני לרולס רויס, כמו לקנות נעלי MIKE AIR בשוק רמלה לוד, יחד עם זאת, הרכב לא נופל כמעט מרכבי יוקרה אחרים שעולים כמה מאות אלפי שקלים יותר, ואף כפול מהענק הסיני.

האם ההונג צ’י מצדיק את המחיר? לדעתי כן. יש שיחלקו עלי, וזה בסדר. שימצאו לי בבקשה רכב יוקרה בגודל ובחווית נהיגה כזאת, 6-7 מושבים במחיר הזה. אחסוך להם את הזמן – לא קיים,  אלא אם מוכנים “להתפשר” על רכב מיצרן סיני, ובוחרים לרכוש אותו כמו 80 ישראלים, מרביתם אנשי עסקים, שכבר קנו אותו בפועל.

בשורה התחתונה, נרצה או לא, הסינים כאן, והפעם באמת בגדול.

כתבות נוספות בנושא רכב חשמלי