העתיד בתחבורה האישית: 3 מכוניות חשמליות זעירות (קוואדרוסייקל)
*הכתבה פורסמה לראשונה במגזין סופהשבוע של עיתון מעריב
מאת: ענת דניאל
עד לפני חודשיים הייתי בטוחה, ממש בטוחה שמהפכת הרכב החשמלי, יש עוד זמן עד שתגיע, ונרגיש אותה ממש בישראל. סה”כ לפני חודשיים. אמרתי לעצמי ולכל מי שרצה לשמוע, שאנחנו עוד לא מוכנים למהפכת הרכב החשמלי בארץ. מה יש לנו פה?, טסלה אחת, יונדאי איוניק חשמלית (לא איוניק 5, איוניק הקודמת), ו-mg, ו-GAC, שכבר “עוזבת” את ישראל, ויש פה רנו זואי כבר שנים, בקטנה. אני כן עדיין אומרת שאם אין לכם עמדת טעינה בסמוך לבית או בחנית הבית, ואין לכם עמדה בעבודה או בסמוך לה, לא כדאי לכם להיות בעלים של כלי רכב חשמלי ב-100 אחוז, כי זה יהיה מירוץ בלתי פוסק אחרי עמדות טעינה חשמלית, ועוגמת נפש אחת גדולה.
בחודשיים האחרונים החל מבול של השקות של דגמים חשמליים. השקה אחר השקה, רכב חשמלי אחר רכב חשמלי, הבהירו לי שטעיתי, בגדול – אנחנו לא רואים את המהפכה, כי אנחנו כבר בתוכה. היינו קרובים אליה, ואז הקורונה דחתה אותה במעט, וגרמה לנו לחשוב שאין כלום בדרך, שלא הולך לקרות פה כלום בקרוב. אירופה והשטויות שלה. תקנות מחמירות? לא אצלנו. היבואנים הישראליים ימכרו פה מכוניות עם דירוג זיהום 15 כל עוד הם יכולים, עד שמישהו יבין שזה פאסה, ופארסה ביחד, ושיש דרכים לעשות כסף גם מכלי רכב חשמליים ופרוייקטים סביב הרכב החשמלי.
טסלה ללא ספק פתחה דלת גדולה ותאבון בריא ליבואנים בישראל, שראו והשתהו מול טבלת המכירות של המודל 3, ואמרו לעצמם, אנחנו רוצים גם. אחריה הגיע דגם מפתח נוסף, היונדאי איוניק 5, איתו היונדאי קונה החשמלית, ויש את הקיה נירו EV, פיאט e500 הקטנה בכמה גרסאות, סיטרואן C4 חשמלי מלא, הסקודה אנייאק (בנתיים ביבוא מקביל), מאזדה MX30 (גם בייבוא מקביל), ועוד דגמים חשמליים המשווקים בישראל, ומטר דגמים גדול בדרך. (אגב, גם רכבי מימן על הפרק. זה לא יקרה עכשיו, אבל יש פרוייקטים גדולים על השולחן – ישראלים בעלי חזון וכסף, כבר שמו אותו על מימן).
התצוגה “המחשמלת” לה אנו עדים, כוללת בעיקר רכבי פנאי-קרוסאוברים משפחתיים, עם טווח נסיעה חשמלי גדול מספיק לשוטטות עירונית ונסיעות בינעירוניות ארוכות. הם מעוצבים יפה, הם מרווחים לארבעה וחמישה נוסעים, הם מאובזרים במגוון אבזור נוחות נאה ומרשים, וחבילת אבזור בטיחות גדולה, אבל, תג המחיר של הקרוסאוברים החשמליים החדשים לא ממש מאפשר מעבר מאסיבי להנעה חלופית, נקייה.
פיתרון אחד למעבר של נהגים להנעה חשמלית, גם אם פיתרון חלקי, הוא להציע קטגוריות רכב נוספות, קטנות יותר, שיהוו פיתרון לנהגים ונהגות עירוניים. מכוניות חשמליות קטנות עם טווח נסיעה חשמלי מצומצם, במחיר של עד 85,000 שקלים (משאלת לב…?). זו התחלה טובה, ודרך לתת דחיפה לקהל רחב מאד שישמח לרכב חשמלי, אך אין ביכולתו לשלם 200 אלף ש”ח לרכב חשמלי מלא.
מכונית זעירה שמתחברת לשקע רגיל בקיר של הבית שלכם
ב-2013 הגיעה אלינו מכונית קטנטנה ומעניינת שנחתה בארץ לשם תקינה ישראלית, ועשתה לא מעט באזז, אבל לחלוטין הקדימה את זמנה, ולכן לא היה לה כאן שום סיכוי – הייתה זו הרנו טוויזי. מכונית זעירה, או מכונית מיקרו אם תרצו, בעלת ארבעה גלגלים (קוואדרוסייקל), ושני מושבים, אחד לנהג מקדימה ואחד לנוסע, היושב צמוד מאחוריו. הטוויזי הקטנה היא מכונית חשמלית עירונית באורך 234 ס”מ, ובעלת בסיס גלגלים ברוחב 168 ס”מ. אין בטוויזי חלונות, אין בה מיזוג, אין בה מולטימדיה, יש בה בקושי פתחי אחסון או אבזור בטיחות (כרית אוויר אחת), אבל יש לה טון אופי, מנוע חשמלי ולו 17 כ”ס, מהירות מירבית של עד 80 קמ”ש, מרכז כובד טוב, שיגרום לנהג ליהנות מהאטרקציה המוטורית הזו, וטווח נסיעה מצומצם, אבל ריאלי, של 50 ק”מ, ב-3.5 שעות טעינה.
רנו טוויזי לא שונה בהרבה מרכב דו גלגלי, אבל עדיין בטיחותית מעט יותר. יש לה הגה, וזו מכסה את הנהג והנוסע מכל הצדדים, וכאמור, מניעה שני גלגלים נוספים. היא משמשת ככלי תחבורה עירוני, עם מחיר גבוה יחסית, אך מניח את הדעת, לקהל יעד עירוני מצומצם שהטוויזי יושבת בול על מסלולי הנסיעה שלו ביום ביום.
ברחבי אירופה, הטוויזי הצליחה יחסית, ומשמשת כתחבורה אישית, תחבורה שיתופית ובעיקר כפיתרון תחבורה הגיוני לעירוניים, במחיר של 12 אלף אירו.
קטגוריית המכוניות הזעירות, או “הקוואדרוסייקל” (מיקרו מכונית בייצור המוני), קיימת ברחבי אירופה, ומתחזקת, עם כניסתה של הסיטרואן “אמי” מכונית חשמלית זעירה, ומודרנית מאד למראה. 60 שנה אחרי הסיטרואן אמי המקורי, הסופרמיני של פעם, עם השמשה האחורית ההפוכה, סיטרואן מפיחה חיים וחשמל בשם הדגם המיוחד הזה. סיטרואן אמי של 2021 היא מכונית אולטרה קומפקטית, 2.41 מ’ אורך, בעלת עיצוב חזית וחלק אחורי זהים לגמרי, דלתות שנפתחות הפוך זו מזו, שמשה קדמית קטנה וחלונות מכל צד, גם למעלה, ארבעה גלגלים, הגה, ולוח מחוונים קטן.
באירופה ה”אמי” מוצעת כתחבורה שיתופית, רכבי השכרה, וגם תחבורה אישית עם הנעה “נקייה”. היא משמשת את האירופאים לנסיעה עירונית צפופה, נוסעת עד 45 קמ”ש, ומעלה חיוך לכל מי שפוגש בה בדרך. על טיב הנסיעה בסיטרואן אמי לא אוכל להעיד, אבל היא בנויה לעיר מקצה לקצה, עם קוטר סיבוב הגה של 7.20 מ’, ותמרון נוח בתוככי העיר ובחניית חניות. בניגוד לרנו טוויזי, אם יורד גשם, לא תירטבו, ואם תישוב רוח, היא לא תישוב בעורפכם, כי יש חלונות, אבל לא הרבה יותר.
בתוך הסיטרואן אמי מקום לשני נוסעים, זה לצד זה. וסוללה הנטענת תוך 3 שעות משקע חשמל רגיל, ממש כמו שאתם מטעינים את הנייד החכם שלכם. בצרפת, יכולים לנהוג בסיטרואן אמי צעירים מגיל 14, ובאירופה מגיל 16, במחיר התחלתי של 6,000 אירו. נכון להיום, אין צפי לרכב בישראל, בשל העדר תקינה.
המח הישראלי עושה לנו פטנטים – CT1 של חברת סיטי טרנספורמר
אחרי שהצלחתי להלהיב ולבאס פעמיים ברציפות, עם מכוניות זעירות שיכולות לשמש אותנו בארץ, כעת יש לי בשורה. אשת בשורות אני, על גבול האופטימית חסרת תקנה, ואני לא יודעת אם זה רק כי מדובר בפיתוח ישראלי: מייסד החברה ומנכ”ל החברה הוא ד”ר אסף פורמוזה, מייסד שותף וסמנכ”ל בחברה – אודי מרידור, ומייסד שותף נוסף ומנהל העיצוב בחברה – אייל קרמר, שעבדו למעלה מ-3 שנים במחקר ופיתוח ה-CT1, רכב חשמלי עירוני מתקפל (הראשון מסוגו בעולם), של חברת סיטי טרנספורמר הישראלית. הרכב הזעיר הייחודי הזה, שעתיד להיות חלק חשוב בתחבורה המודרנית בישראל, הושק לראשונה באופן רשמי מול עייני עיתונות הרכב בארץ, ויושק לעולם ב-6.9.2021 בתערוכת IAA במינכן, גרמניה.
הרכב החשמלי המתקפל של סיטי טרנספורמר, מסוגל להתאים את עצמו למקומות צרים, כמו חנייה או מעברים צרים, מרוחב מלא של 1.4 מ’, לכדי מטר אחד בלבד. יש לו מנוע חשמלי עם טווח נסיעה משולב מוצהר של 120-150 ק”מ, אפשרות לטעינה מהירה של חצי שעה, או טעינה איטית שתארך כ-5 שעות. הנהג יושב במרכז מקדימה, כשמאחוריו מקום לנוסע נוסף. המהירות המירבית ב-CT1 היא עד 90 קמ”ש ב”מצבו הפתוח”, מה שיאפשר לנסוע בו לא רק בתוך ערים, אלא בכבישים בינעירוניים ברחבי גרמניה, עוד השנה, אחרי שיזכה לקבל אישור לתקינה אירופית (הרכב מיוצר לפי תקינה של L7e).
הפלטפורמה התחתונה של הרכב הזעיר החשמלי CT-1 משלבת מנגנון קיפול ייחודי ומוגן בפטנט המסוגל להתרחב ולהצר עצמו בלחיצת כפתור, לנסיעה יעילה ונוחה ברחובות העיר הצפופים, ובתנועה עירונית שוקקת. בעתיד, מצהירים, תהיה גרסה שתתכווף או תתרחב באופן אוטונומי. ה-CT1 “תופס מקום” בדיוק כמו אופנוע, ותיאורטית “ניתן להחנות 4 רכבי CT-1 בשטח חניה של מכונית רגילה אחת – חיסכון של עד 75% בשטח החניה”. חשוב לציין שגם כשהפלטפורמה של הרכב הזעיר מתכווצת תא הנוסעים עצמו נותר ללא שינוי.
במידה ואין נוסע מאחור, סיטי טרנספורמר מצהירה שניתן לשאת מטען בנפח של כ-1,000 ליטרים ברכב. מה שיאפשר להתאים את תא הנוסעים למגוון יישומים, כמו לדוגמה, לצורך רכבי הצלה, רכבי לוגיסטיקה, רכבים שיתופיים, רכבים פרטיים, רכבי שילוח והפצה ועוד. וזה יותר מרמז, מה ייעודו הראשי של דגם ה-CT1. בעזרת שיתוף הפעולה עם חברת ייצור גרמנית מתקדמת, בסיטי טרנספורמר מקווים שכבר ב-2022, נוכל לראות את “הרכב הישראלי העירוני-חשמלי-מתקפל הראשון בעולם נוסע בערים מרכזיות בעולם”, ומכוניות ראשונות בישראל ב-2023, במחיר של 45,000 ש”ח לפני מיסים.
בשונה מהרנו טוויזי והסיטרואן אמי, ב-CT1 של סיטי טרנספורמר יש בנוסף ללוח מחוונים, גם מיזוג וחלונות חשמל, כרית אוויר ומערכת ABS. אבל זה הכל בערך. הנוחות והבטיחות ברכב היא בהתאם לרכב זעיר, עם צמיגים קטנים, מינימום משקל, מינימום בידודים, או מערכות עזר ובטיחות. סיטי טרנספורמר אולי תזכה להיות פורצת דרך בישראל, בתחומה, לעבור את מכשול המיסוי, מבחני הבטיחות, ולקבל את לוחית הרישוי המיוחלת לרכביה.
דגם ה-CT1 עתיד להגיע, במספרים קטנים, קודם לציי רכב – לשמש לעבודות לוגיסטיקה, תחבורה שיתופית ועוד. זה יהיה מבחן ההיתכנות הראשון שלו בישראל, ה-פיילוט, והנהיגה בו תותר עם רישיון נהיגה בלבד.
האם מדובר בתחילתה של מהפכה קטנה, בתוך המהפכה החשמלית הגדולה? תחילתו של שינוי בהרגלים שלנו, מעבר מאסיבי לתחבורה שיתופית, או תחבורה אישית מודרנית, בצורת מכונית זעירה לנוסע או שניים? ומה יהיה המחיר הסופי של הרכב, האם יהיה הגיוני מספיק כדי לאפשר את השינויים הללו? כל זאת נדע בקרוב.
