טויוטה קורולה החדשה

אולי זו העובדה שהתגעגעתי למבחני הרכב אחרי 3 שבועות של בצורת, או אולי זו הקורולה שעשתה חתיכת כברת דרך

מפשירה. קורולה, הצורה החדשה

החורף הגיע. מזג האוויר היה נגדני. מבחן אחד נדחה בגלל סופת גשמים, ואני כבר שבוע שלישי לא ראיתי הגה.
קררררר, ברד, גשם, הכביש קפוא, כולם דבוקים לגופי חימום בבית ואני מתכננת את נסיעת המבחן שלי דרומה, ליעד שמתחיל להראות סימני שלג.
הבחורה המקסימה מטויוטה, מתאמת נסיעות המבחן, קצת נלחצה, והתקשרה אתמול והיום מספר פעמים כדי לוודא שאני עדיין מעוניינת לבחון רכב בתנאים האלה, ודי הופתעה (או שמא עוד יותר נלחצה?) כשלא ויתרתי.
שלושה שבועות עברו, אני רוצה לנהוג, ואני רוצה לנהוג בה ספציפית, בעיקר אחרי שראיתי אותה במבחן משותף שעשיתי עם כתבי הרכב של מגזין “אוקטן גבוה”. חמישה חוליגנים “חולי הגה” שלא אפשרו לי להתייחד עם הקורולה יותר מדי ולקלוט את האיכויות או החסרונות שלה. כבר אז רציתי אותה “אחת על אחת”.

ברד ירד בדרום ת”א

הקורולה האחרונה שנהגתי בה הייתה מודל 2009-10 , כסופה, צפויה, בטיחותית. וכן, זריזה, אבל זה היה זריז ומפחיד בגלל הגה מנותק שמאיים להעיף אותך קיבינימט בכל סיבוב או פנייה שלקחתי קצת בחוסר זהירות.
אז לא הרשיתי לעצמי יותר מדי, אבל בישורת נתתי לעצמי דרור בלי דאגה. לקורולה ה”ישנה” היה לוק רגיל שהתרגלנו אליו שנים, כי לא הרבה השתנה במשך הדורות, וגם איכות החומרים בתא הנהג הייתה מחפירה.

חדש מול ישן

אז מה השתנה?

כבר במבט ראשון בקורולה החדשה יש תחושה שטיוטה עשתה לעצמה ריסטארט ו”מייק-אובר” מרשים, כשמזהים במשפחתית הזו קימורים וחיתוכים מדגמי לקסוס. היא יפה יותר ומעוצבת יותר וגורמת לך לרצות ולגלות מה יש בה מעבר. נכנסתי לתא הנהג ושמחתי לראות עיצוב מוקפד ומושקע יותר, וגימורים כסופים, שאולי פלסטיים לגמרי, אבל מוסיפים משב רוח מרענן ואלגנטי בתוך כל האפור הזה. הנראות מעולה – מראות הצד, שמשה קדמית ואחורית, מראה מרכזית, הכל מתחבר לכדי תמונה פנורמית רחבה ויש תחושה שאין נקודות בכביש שתפספס. וכן, גם ההגה השתפר פלאים לעומת הדור הקודם, מדובר בהגה כוח חשמלי טלסקופי, הוא נוקשה בדיוק במידה ואין הרבה זכר להגה המשוחרר והמפחיד ההוא. 

טויוטה קורולה GLI

ביצועים:
יחסית למנוע 1.6 “סטנדרטי” עם 132 כ”ס ומומנט של 16.3 קג”ג ב4400 סל”ד, ההאצה טובה והכוח שמתקבל בכל הילוך מספק נסיעה מהנה, עם או בלי השימוש בכפתור הSPORT. אהבתי את העובדה שגם כשרעשי המנוע גבוהים ומתגברים הם נעימים לאוזן. למדתי ליהנות מהגיר הרציף (על רגל אחת – תיבת הילוכים עם אינסוף יחסי העברה/הילוכים). אמנם בקמ”שים גבוהים הוא קצת מתעקש לפני שהוא מעלה עוד הילוך, אבל כשההילוך הבא נכנס הרכב משחרר עוד כוח וזה מורגש היטב. היה מבחן מאד רטוב, ותודה לאל הוא עבר ביתר יציבות ובטיחות. הבלמים תפקדו היטב בכבישים הרטובים והסדוקים בדרך, לא רגישים מדי ואפקטיביים בדיוק. בולמי הזעזועים ספגו מהמורות בלי לשמוע ולחוש כאילו אתה נוסע בפח יפני חלול. זה שיפור וזה יישור קו עם סטנדרטים של יצרניות אירופאיות שמשקיעות באיכות חומרים, איטום ובידוד רעשים.
בסך הכל, הנסיעה הייתה יחסית שקטה, ורעשי רוח נשמעו כשמזג האוויר הפך דיי סוער.

הדבר היחיד שהציק לי הוא דוושות הרכב, הקורולה החדשה מרגישה חדשה ומשופרת, ורק הדוושות נשמעות קצת כמו פדלים של רכב קארטינג. 

מה קורה בפנים:
נוח ומרווח בתא הנהג, אך עוד יותר מרווח בתא הנוסעים (שלושה מבוגרים בלי בעיית צפיפות), שגם נראה מרשים בזכות ריפודים אלגנטיים וסולידיים. בכל הקשור לנוחות וכיוון מושבים, לראשונה, לא הייתי צריכה למנף את עצמי ואת מושב הנהג עד למעלה, כי ראיתי מספיק טוב והרגשתי מספיק בנוח בלי להזיז כלל את המושב.
בגזרה האחורית, מסתמן שתא המטען של הקורולה הוא אחד המכובדים בקטגוריה, עם תכולה של 452 ליטר, עד שפוגשים את תא המטען של הסקודה אוקטביה עם 568 ליטר!.

452 ליטר

בגזרת האבזור, שעון המחוונים הכולל מחשב דרך, סולידי ויפה, לא צריך יותר וכדאי שלא יהיה פחות מזה.
ישנה מערכת “טויוטה טאץ'” עם מסך מגע 6.1 אינץ’, מצלמה אחורית, דיבורית בלוטוס, מערכת שמע עם נגן CD הקורא קבצי MP3, כשאליה מחוברים 6 רמקולים איכותיים ואפקטיביים. נחמד להרגיש את הבאסים “דופקים” לך בגב. מלבד זה, יש קיימת בקרת אקלים דיגיטלית, כניסת AUX וUSB ושליטה על הדיבורית והמערכת מההגה.

בטיחות: מבחוץ: 7 כריות אוויר, כמו ביאריס הקטנה, אפשרות לניתוק כרית אוויר קדמית בלחיצת כפתור, נורית חיווי לניתור לחץ אוויר בצמיגים (הו, כמה שזה חשוב!), איזופיקס בתא הנוסעים למושבי בטיחות לילדים, ומשענות ראש מתכוונות. ומבפנים: מערכת בקרת יציבות, ABS לארבעת הגלגלים, מערכות סיוע בבלימה ומניעת הידרדרות הרכב לאחור.
המוניטין היה ונשאר טוב ומרשים – בטיחות זו טויוטה, וטויוטה זה בטיחות, גם אחרי כמה פאשלות וטרגדיות שאיימו להכתים את שמו של היצרן.

המתחרות הישירות הן הקיה פורטה (נוחה, חתיכה וזריזה, אבל לא מספיק), סובארו אמפרזה (מרווחת ומשופרת מנוע, אבל לא נותנת פייט רציני למתחרות) סקודה אוקטביה (המועדפת), וגם הונדה סיוויק שחייבת לתת פוש רציני ולשפר את ביצועי המנוע ומראה תא הנהג לפני שהיפניות/קוריאניות יגנבו לה עוד נתח של לקוחות. כן, תמיד יהיו את הלקוחות הקבועים (המיסיונריים והפנסיונרים) שיעשו “טרייד אין” הונדה בהונדה כדי לא לבזבז זמן יקר ולחסוך כאב ראש. אבל מישהו שם חייב להתעורר, ליישר קו ולהציע משפחתית אטרקטיבית.

מבחינתי, הראש בראש כאן ספציפית הוא הקורולה מול האוקטביה.

החבר’ה מאוקטן גבוה

האחת?

צריכת דלק – 7.6 ליטר ל100 קילומטר – 13.15 קילומטר לליטר בנסיעה מעורבת. 

למי כן: למשפחות, לאנשי הליסינג 
למי לא: לרווקים וזוגות, תושבי גוש דן ללא חניה מסודרת, ואלה ששבויים בקסמי, ביצועי וצלילי מנועי הטורבו. 

מחיר:

SUN אוטומטית – 127,990 ש”ח
GLI אוטומטית – 129,990 ש”ח
GLI ידנית – 123,990 ש”ח