טור משפט ותעבורה: חגורות בטיחות וחגירה בטוחה של ילדים

טור חדש של עו”ד דרור כהנוביץ’ על חגורות בטיחות וחגירה נכונה של ילדים – תקנות, המלצות וענישה

מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’

חגורת הבטיחות הופיעה לראשונה בשנות השישים של המאה ה-20, והשימוש בה הפך להיות חובה משנות השמונים כמעט בכל מדינות העולם. מדובר באחד הפיתוחים הטכנולוגיים הבטיחותיים ביותר בעולם הרכב, שתרם רבות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות הדרכים בעולם.

בשעת תאונה או בלימת חירום מופעלים על הנוסעים ברכב כוחות אדירים של תאוצה. נעבור רגע לפיזיקה – החוק השני של ניוטון קובע: “הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו”. המשמעות היא שעל כל נוסע ברכב מופעל כח של מאות קילוגרמים בשעת תאונה או בבלימה חזקה, אפילו במהירויות נמוכות.

חגורת הבטיחות מסייעת לרסן את תנועת הגוף קדימה ומפחיתה את הפציעות בתאונות. נוסעים לא חגורים צפויים לפציעות קשות מאוד או למוות בשעת תאונה, בנוסף, התנועה שלהם קדימה תגרום לפציעה של הנוסעים האחרים, גם אלה שחגורים. אם אתם מסיעים נוסעים שיושבים מאחור, הקפידו שהם חגורים, כי בשעת תאונה הם עלולים לפגוע גם בכם.

הערת אגב: גם על מטען הנמצא ברכב מופעלים אותם כוחות – תיקים, קופסאות, ארגזי כלים, הכל יעוף קדימה בשעת תאונה ועלול לגרום לפגיעה בנוסעים. לכן מומלץ לאחסן תיקים ומטען בתא המטען ולא בתא הנוסעים. אם אתם מחזיקים תיק בתא הנוסעים, מומלץ להניח אותו על רצפת הרכב מלפנים או מאחורי המושבים הקדמיים.

בישראל היתה קיימת חובת חגירת חגורות בטיחות בדרכים בין-עירוניות בלבד משנות השבעים, ובסוף שנות השמונים הורחבה החובה לחגור גם בדרכים עירוניות, משנות התשעים חלה חובת חגירת חגורות גם לנוסעים מאחור. במקביל לחובת חגירת חגורות בטיחות ברכב, המחוקק הישראלי התקין מסוף שנות השמונים תקנות לגבי חגירת תינוקות וילדים ברכב.

תקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה קובעת:

“לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה 364א או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה 83א, לפי הענין”.

הקנס על נהיגה ללא חגורה עומד היום על 250 ₪ ו-6 נקודות.
הסעת נוסע לא חגור – 250 ₪ ו-2 נקודות
הסעת ילד שאינו חגור בהתקן בטיחות מתאים – 250 ₪ ו-6 נקודות.

קיימים שלושה התקני בטיחות לילדים:

1. מושב בטיחות “סלקל” – מיועד לתינוקות מגיל 0 ועד גיל שנה לפחות, המותקן כנגד כיוון הנסיעה. אם הסלקל מורכב במושב הקדמי, יש לבטל את כרית האויר, כי פעולתה בזמן תאונה עלולה להרוג את הילד היושב בסלקל. אם לא ניתן לבטל את כרית האויר הקדמית ברכב, אסור להסיע תינוק בסלקל מלפנים.

2. מושב בטיחות – לפי החוק מיועד לילדים מגיל שנה ומשקל 9 ק”ג ועד גיל 3 שנים לפחות, מותקן עם כיוון הנסיעה. מותר להתקין מלפנים.

3. מושב מגביה “בוסטר” – מיועד לילדים מגיל 3 ועד 8, מיועד להגביה את הילד כך שחגורת הבטיחות תהיה מונחת על כתף הילד ולא על הצוואר. המלצת ארגוני בטיחות כמו “בטרם” היא לעבור ממושב בטיחות לבוסטר כשהילד עובר משקל של 18 ק”ג ולהמשיך לנסוע עם הבוסטר עד גובה 1.45 מ’ או כאשר כתפיו של הילד גבוהות מהחריצים העליונים של החגורה בבוסטר. מומלץ להשתמש בבוסטר עם גב, ובכזה המעניק הגנת צד לגוף ולראש. ניתן לעיין בהמלצות ארגון “בטרם” בקישור.

מנסיוני, הורים מקפידים מאוד על שימוש נכון בסלקל ובכיסא בטיחות, אך עם העלייה בגיל יורדת המשמעת וההקפדה על חגירה. נתקלתי בהורים רבים שמסיעים ילדים בני 6-7 לבית הספר, שלא יושבים על בוסטר, בטענה ש”הילד כבר גדול, הוא הולך לבית הספר ולא צריך”.

יותר מדי הורים סבורים שניתן להושיב ילד ללא כסא בטיחות או בוסטר כשהוא חגור בחגורת בטיחות הכרוכה לו על המותניים בלבד ורצועת הכתף מאחורי הגב. ילד כזה אינו חגור למעשה, ובשעת תאונה יעוף מהכסא שלו ויפצע קשה או יהרג.

הורים רבים נוטים לזלזל בחגירות חגורות או שימוש בהתקני ריסון לילדים בנסיעות קצרות ליד הבית, במחשבה שדבר לא יקרה בנסיעה. זו טעות מסוכנת – הסטטיסטיקה מלמדת שאלה הנסיעות שהסיכוי להיות מעורבים בתאונה במהלכן הוא הגבוה ביותר. זו הנסיעה שבה אנחנו הכי פחות מרוכזים בנהיגה, ולכן הסיכוי להיפגע בתאונה הוא גבוה.

עוד תופעה שמתרחשת בהסעות לבתי הספר בעיקר היא הסעת ילדים שיושבים עם הילקוטים על הגב, וחגורים בחגורת בטיחות. תיזכרו שוב בחוק השני של ניוטון, ועכשיו תוסיפו למשקל הילד ילקוט במשקל 10-20 ק”ג שמעיף אותו קדימה. בנוסף, ישיבה עם ילקוט על הגב מקרבת את הילד לכרית האויר הקדמית, אם הוא יושב מלפנים, ולגב המושב הקדמי שאמור לבלום את תנועתו קדימה, אם הוא יושב מאחור. זה מסוכן מאוד.

לסיכום, הקפידו לחגור בכל נסיעה, את כל הנוסעים. ילדים צריכים לשבת במושב בטיחות או במושב מגביה המתאים לגילם. הקפידו על כך ותמנעו פציעות קשות ומוות.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.