טור משפט תעבורה: שיטת הניקוד בעבירות תנועה

טור תעבורה חדש על שיטת הניקוד המעודכנת (2018) בעבירות תנועה

מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’

שיטת הניקוד בעבירות תנועה קיימת בישראל ובעולם שנים רבות, ופועלת לפי עקרון של צבירת נקודות חובה שליליות על ביצוע עבירות שונות, מספר נקודות שונה לפי חומרת העבירה, וביצוע אמצעי תיקון לאחר כמות מסוימת של נקודות. המטרה היא להרתיע נהגים שצוברים הרשעות רבות ולמנוע מצב בו נהג ממשיך לעבור עבירות וחוזר לכביש.

בעבר נטען בבתי המשפט כי מדובר בענישה כפולה – נהג גם משלם קנס או מקבל עונש אחר וגם נענש בצבירת נקודות, אולם בתי המשפט בישראל קבעו כי מדובר לא מדובר בענישה כפולה אלא בשימוש בסמכותה של רשות הרישוי לקבוע האם נהג מסוים כשיר לנהוג או שקיים סיכון מהמשך נהיגתו, לאור צבירת העבירות והנקודות.

בעבר, נהגים שצברו נקודות נדרשו לעבור קורס שנקרא “נהיגה מונעת” במשרד התחבורה כתנאי לחזרה לחידוש רשיון הנהיגה ומתן אישור לחזור ולנהוג. זה יצר מצבים בהם התברר כי נהגים שהיו מעורבים בתאונות קשות, בעיקר נהגים מקצועיים כמו נהגי משאיות, חזרו לנהוג פעם אחרי פעם למרות שצברו לחובתם רישומים של מאות עבירות.

ב-2003 שונתה שיטת הניקוד והכללים הוחמרו. השיטה החדש קובעת מספר עקרונות:

1.    נהג הצובר מתחת ל-12 נקודות – תקופת הצבירה היא שנתיים. המשמעות היא שנדרשת תקופה של שנתיים ממועד העבירה האחרון ללא עבירות כדי לאפס את מספר הנקודות ולהתחיל ספירה חדשה. לדוגמה – נהג קיבל דו”ח על הפרעה לתנועה ב-1.1.16 ונרשמו לחובתו 4 נקודות, ובתאריך 1.1.17 קיבל דו”ח נוסף על אי ציות לתמרור עצור ונרשמו לחובתו עוד 4 נקודות. מועד העבירה האחרון הוא 1.1.17, ולכן רק אם לא יעבור עבירות נוספות שבגינן ירשמו לו נקודות בשנתיים הקרובות, עד 1.1.19, הספירה תתחיל מחדש.

2.    נהג שצבר בין 12 ל-22 נקודות – יחויב בקורס “נהיגה נכונה” במשרד התחבורה ותקופת הצבירה תעמוד על שנתיים. אם נחזור לדוגמה הקודמת, נניח שב-1.1.18 עבר הנהג עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, ונרשמו לחובתו עוד 10 נקודות. הספירה שלו עומדת כעת על 18 נקודות, והוא יוזמן לקורס. עדיין, כדי להפסיק לצבור נקודות ולאפס את הספירה הוא צריך שנתיים ללא עבירות נוספות מיום העבירה האחרון – עד 1.1.20.

3.    נהג שצבר בין 24 ל-34 נקודות – יחוייב בקורס נוסף שנקרא “נהיגה נכונה – קורס מתקדם” במשרד התחבורה ותקופת הצבירה שלו תעלה ל-4 שנים. המשמעות: הנהג צריך לא לבצע עבירות ב-4 השנים הקרובות מיום העבירה האחרון כדי שהספירה תתאפס והוא יפסיק לצבור עוד נקודות.

4.    נהג שצבר 36 נקודות ומעלה – משרד התחבורה מודיע לנהג כזה על התליית רשיון הנהיגה ל-3 חודשים וביצוע תיאוריה כתנאי לקבלת הרשיון מחדש. תקופת הצבירה ממשיכה להיות 4 שנים לאחר מכן.

5.    נהג שצבר 72 נקודות ומעלה – התליית רשיון נהיגה ל-9 חודשים ומעבר בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים + מבחן עיוני ומעשי כתנאי לחידוש הרשיון.

פירוט מלא ומעודכן של הניקוד לעבירות תנועה ניתן למצוא באתר משרד התחבורה בקישור.

שאלות נפוצות

מה קורה אם לא מבצעים את הקורס שדורש משרד התחבורה?
החוק קובע שבמידה ונהג לא מבצע את אמצעי התיקון שדורש משרד התחבורה (קורס, מבחן עיוני וכו’) תוך 6 חודשים מיום קבלת ההודעה, משרד הרישוי מודיע לנהג על התליית רשיונו עד לביצוע הקורס, וכמובן שאם מועד חידוש הרשיון מתקרב, הרשיון לא יחודש. בגלל בעיות בהעברת הדואר בישראל, נהגים רבים לא מקבלים את המכתב ממשרד התחבורה בזמן, ואז פתאום מגלים שהם בהתליית רשיון עקב אי ביצוע קורס או אמצעי תיקון אחר. ההמלצה לנהגים כאלה היא להירשם מיד לקורס (ניתן להירשם באינטרנט) וללכת עם האישור על הרישום למשרד הרישוי, שם יונפק להם רשיון זמני עד לביצוע הקורס (בדרך כלל מקבלים מועד לקורס כמה שבועות לאחר מכן).

שינויים בשיטת הניקוד

המחוקק הישראלי, במטרה להרתיע נהגים מלעבור עבירות תנועה, מתקן מדי פעם את התקנות הקשורות בשיטת הניקוד, כך שהניקוד על עבירות מסוימות עולה. ב-5 בינואר 2018 תוקנה שיטת הניקוד כך שהניקוד על עבירות חמורות עלה. הנה דוגמה למספר עבירות (רשימה חלקית):

• נהיגה ללא רשיון נהיגה (לא הוצא מעולם) – עלה מ-8 ל-10 נקודות.
• אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציה בבטחה עלה מ-4 ל-8 נקודות.
• שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ללא דיבורית – עלה מ-4 ל-8 נקודות.
• נהיגה באופנוע ללא קסדת מגן – עלה מ-0 ל-8 נקודות.
• אי ציות לתמרור 430 או 431 (איסור פניית פרסה) – עלה מ-0 ל-6 נקודות.
• שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג – עלה מ-0 ל-4 נקודות.
• קריאה או שליחת מסרון בזמן הנהיגה – עלה מ-0 ל-8 נקודות.
• נהג חדש או נהג צעיר מתחת לגיל 21 שהסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה – עלה מ-0 ל-8 נקודות.
  

  נהגים רבים מקבלים דו”חות תעבורה ומשלמים את הקנסות ללא חשיבה על כמות הנקודות שצברו. לאחר תשלום הקנס הם מקבלים הודעה על צבירת הנקודות והזמנה לבצע אמצעי תיקון כמו ביצוע קורס או התליית רשיון.

  תשלום הקנס הוא כהודאה באשמה והרשעה בעבירה. לאחר תשלום הקנס קשה להחזיר את הגלגל לאחור. המלצתי למי שקיבל דו”ח, לפני התשלום, לבדוק במשרד התחבורה כמה נקודות נצברו לחובתו. אם הוא לא עומד בסיכון להתליית רשיון, לשלם את הקנס. אם יש סיכון לרשיון, מומלץ להתייעץ בעו”ד שעוסק בתעבורה טרם ביצוע פעולה כלשהי.

  אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

  דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.