לנד רובר דיפנדר פלאג אין הייבריד – סקירה וחוות דעת
לנד רובר דיפנדר, החיה הגדולה והמאסיבית לשטח, מגיעה אלי בגרסת פלאג אין, היברידי נטען, עם מנוע גדול וסוללה קטנה – איך זה עובד ומרגיש?
עד כה, הגיעו אלי שניים-שלושה דגמי ריינג’רובר עם יחידות הנעה היברידיות נטענות (PHEV), וזה באורח פלא עבד טוב בנסיעה בתוך העיר – 35-40 ק”מ על חשמל, עמדת טעינה צמודה בבית, טעינות ליליות קבועות, ואפשר בקלות לפגוש פעם בכמה שבועות את תחנת הדלק. אבל בדיפנדר PHEV זה קצת אחרת. כן, זה מאד מעניין להתניע דיפנדר ענק אפור, ולא לשמוע כלום… כן, זה מפתיע ובלתי נתפס (אם חושבים על זה ממש לעומק), שהגענו לימים בו הדיפנדר שתחתנו חצי מחושמל, אבל הסוללה הקטנה, קטנה עליו ממש, וגם בנסיעה עירונית, אולי נקבל 30 ק”מ של טווח מחושמל.
מבחוץ, אף אחד לא שם לב שמדובר בדינוזאור אחר, היברידי. ברחבי העיר, ובכלל, נותנים לו כבוד. אפשר להגיד בזהירות שיש לו פאסון של לא רחוק מ-G CLASS, בלי להשוות, או לערבב בין שתי חיות שונות מאד… אז מסתבר שלא צריך להיות פרארי אדומה ומבריקה כדי שכולם ילטשו בך עיניים. לנד רובר דיפנדר לא כלי רכב מנקר עיניים, הוא פשוט ממש גדול ובעל מראה מרשים (אורך 5 מ’ / רוחב 2.1 מ’ / גובה 1,9 מ’ / מרווח סרנים 3 מ’). רכב מאסיבי שאוכל שטח וכבישים לארוחת בוקר, ומבפנים בתא הנהג המודרני, ותיכף נדבר עליו, הוא בכלל חתלתול אנגלי מתפנק.
דגם הפלאג-אין 110, הוא הדיפנדר החצי מחושמל הראשון אי פעם. זהו דגם חמישה מקומות (יש גם דגם 8 מקומות שנקרא – דיפנדר 130), הכולל מנוע 2.0 ל’ בנזין ומנוע חשמלי בהספק משולב של 404 כ”ס, והאצה מ-0 ל-100 קמ”ש ב-5.6 שניות. יש לו סוללה קטנה בקיבולת 19.2 קוט”ש, שמאפשרת “על הנייר” טווח נסיעה חשמלי של עד 46 ק”מ. מבחינת טעינה: טעינה מהירה אורכת כחצי שעה, וטעינה רגילה, איטית מ20% ל-80% בערך שעתיים.
חשוב לי לציין שאין שום דבר פחות טוב בדגם הפלאג אין, מבחינת ביצועים בכביש ובשטח, או בנוחות הנסיעה. הדיפנדר 110 פלאג אין הייבריד כולל את כל היכולות המוטריות המולדות ונרכשות שלו, כמו חבילת שטח off-road הכוללת אפשרות לניהול מצבי השטח – Terrain Response עם 7 תוכניות נהיגה (מצב חול, גשם, בוץ, כורכר… מצב “ספורט” יש בידית ההילוכים), מתלי אוויר שיכולים להגביהה את הרכב מ-218 מ”מ עד 290 מ”מ, בקרת ירידה במדרון, צמיגי all terrain 20 אינץ’, ויכולות שטח גבוהות כרגיל (זווית גישה 30.1°, זווית נטישה 37.7°, זווית מעבר 22°, גובה צליחת מים 900 מ”מ), חיישני צליחת מים, מערכת הדמיית שטח הנסיעה ועוד.
איתי הוא ראה בעיקר שבילים, וכבישים כמובן, וכן, אפשר לדהור איתו גם על אספלט, עד שלב מסויים… בו האחיזה פחות טובה, וההגה הופך קל. אבל זה במהירות ממש גבוהה, ולא בכביש ציבורי כמובן.
בואו נדבר על PHEV בכלי רכב גדולים
בגדול, מה שקורה עם כלי רכב היברידיים נטענים/PHEV, זה שהסוללה החשמלית ביחידת הנעה אמורה לשפר את צריכת הדלק הכללית של הרכב. בתסריט הכי טוב, בכביש בינעירוני אנחנו נסע בנחת, נשייט לנו לעתים קרובות, מבלי ללחוץ על הגז, וכך הסוללה תכנס לפעולה ותתערב הרבה במהלך הנהיגה (היא פועלת כשאין צורך בהרבה כוח), בדרך כלל שיוט… ואז נשלב הרבה חשמל בנסיעה שלנו ונקבל נתון צריכת דלק טוב.
בפועל: אם תבחרו במצב היברידי (משולב בנזין וחשמל) בנסיעה בינעירונית, הטווח החשמלי ייגמר לפני שתבינו איפה רואים את נתון הטווח החשמלי בלוח המחוונים.
לכן, קיומה של הסוללה והמערכת החשמלית ברכבי הפלאג-אין, בעיקר בגדולים ובכבדים שביניהם, נכונים, אפקטיביים ומתאימים יותר לנסיעה שוטפת בעיר, במהירויות לא גבוהות, עד 60 קמ”ש. בדיפנדר, בשל משקלו, ככל הנראה, הסוללה תספיק לטווח נסיעות עירוני יומיומי של עד 30 ק”מ, וכל עוד יש שקע טעינה שמחכה בבית, מדובר בעסקה לא רעה, למי שרוצה ליהנות מכל העולמות, כולל עולם השטח כסאח… המערכת החשמלית מוגנת.
כחלק מתהליך המודרניזציה שעבר הדיפנדר הבשרני, נכנסו בו המון מערכות בטיחות ונוחות שאת חלקם כבר פגשנו, ופגשתם אתם (לפחות 400 מבעלי הדיפנדר החדש שיצא ב-2021-22). מערכות בטיחות מתקדמות, ולא מעט חיישנים, כמו תיקון סטייה מנתיב, מורגש ואפקטיבי (ניתן לשנות את עוצמת ה”תיקון”), מערכת זיהוי תמרורים שמתריעה די הרבה, (הייתי מכבה אותה), לוח שעונים דיגיטלי – חד, צבעוני ויפה, והעיקר הוא במרכז תא הנהג – מערכת המולטימדיה החדשה של היצרן, שנכנסה לא מזמן לדגמי ריינג’ רובר ולנדרובר החדשים, בלמידה של כמה דקות אפשר להבין ולהכיר אותה, אינטואיטיבית למדי, וכוללת פונקציות שליטה על כל הרכב.
מערכת המולטימדיה “בטכנולוגיית Pivi Pro” עם קישוריות ל–Android Auto ו-Apple CarPlay. לאנדרואיד אוטו החיבור עם כבל. לא מצב אופטימלי. יש גם כיוון חשמלי וזיכרונות במושבים הקדמיים, ריפודי עור, תאורת פנים מתקדמת.
יש פתחי אחסון ענקיים שימושיים וגדולים, על רצפת הרכב שטיחי גומי, כדי שיהיה קל לנקות בוץ, אבק ועוד, יש מצלמות 360 מצויינות ומועילות מאד, גם לנסיעה בעיר וגם לשטח. אפשר ממש לראות כל פינה וכל זווית שבוחרים. מערכת שמע טובה מאד של מרידיאן, וגם תאורת LED מלאה, וגם מערכת בקרת אקלים דו-אזורית, שהיא יפה, ונאה וייחודית, אבל התפעול שלה מתוחכם מדי (שתי פונקציות לגלגלת אחת, לחיצה פנימה של הגלגלת מביאה לתפעול שונה של מיזוג האוויר).
העיצוב מבחוץ אולי קשוח, אבל מבפנים שקט ואלגנטי. זה לא פרימיום, זה אלגנטיות וממלכתיות. יש כל מיני ידיות אחיזה גדולות וחזקות בתוך תא הנוסעים הגדול והמרווח, ההגה גדול, הגימורים איכותיים מאוד, גם בתחושה וגם בהרכבה. והרבה כיתובי “דיפנדר” בסביבת תא הנהג והנוסעים.
את הדיפנדר אני מכירה ממספר גרסאות אחרות. הרכב חזק ומהנה בנסיעה, מאסיבי, מגרגר, עם האצות כבדות קדימה. הוא מרגיש נוח ומשכך, מעל כל “באמפר” וסדק, בזכות מתלי אוויר אדפטיביים. קצת מגושם מדי לעיר, למרות שאפשר להתרגל לתמרן איתו בעיר. הוא משייט בנוחות מחוץ לעיר (גם בקרת השיוט האדפטיבית עובדת טוב), ובמהירות גבוהה, נשמע את המנוע בלחיצות על דוושת הגז, אחריו את רחשי הרוח ורק אחר כך את הכביש (וזו עובדה מעודדת מבחינתי, כי ברכבי שטח שומעים מאד את הכביש). בעיר אולי תשמעו את המנוע. לי היה כיף לשמוע אותו.
השורה התחתונה היא צריכת הדלק, לא?. אז במבחן דרכים מאומץ, עם נסיעות בינעירוניות לרוב, יצא לי 13 ליטר ל 100 קילומטר. סומכת עליכם שתוציאו צריכה טובה יותר.
רמת גימור אחת – לנד רובר דינפדר SE 400e מחיר – 640,400 ₪
