מבחן דרכים – סיאט איביזה FR


מודה, התאכזבתי לגלות שמוסרים לי סיאט איביזה FR 
1.2TSI, ולא איביזה 1.4TSI FR, “לא משווקים אותן יותר” סוכן המכירות מנפץ לי במשפט את נהרות הפנטזיה של כל יום האתמול, “יש את הקופרה בחוץ, את יכולה להציץ”. אוי תודה, באמת, הרבה זמן לא יצאו לי העיניים. 
יצאתי מהסוכנות לפגוש את הכלה, וקלטתי בדרך את הסיאט לאון קופרה R המהממת בזווית של העין, עם נפח שהלוואי עלי – 2.0 טורבו-בנזין, צבעונית וספורטיבית וכמה שבא לי לנהוג בה.. והופ הסתובבתי חזרה להתיישב בתוך הFR הקטנה.

מתוך אתר https://www.kvishim.co.il

 

הפעם בחנתי סיאט איביזה FR עם מנוע 1.2TSI בנפח 105 כ”ס ולא 150 סמ”ק כפי שייחלתי. הגיר אוטומט DSG עם שבעה הילוכים, תאוצה של 9.8 שניות מ0-100 קמ”ש ומומנט של 17.5/1550-4100 (סל”ד/מומנט), החלומות להשתולל בשבת נגוזו.

לוק מצודד 
יצאתי לדרך מאיילון, לכביש 1, כביש 6, עד שנחתתי בכביש 31 לכיוון המנחת בערד. גיר הDSG כרגיל דוהר להילוך הכי גבוה, אין מנוס מלהשתלט עליו ולהעביר לmanual. אני לוחצת על דוושת הגז ומזכירה לעצמי שמדובר במנוע קטנטן עם 105 כ”ס, ובסך הכל האיביזה הזו מתמסרת יופי יחסית ליכולות שלה (על הנייר, המהירות המרבית היא 190 קמ”ש, במציאות פחות). 
זה כמו שתצאו עם בחורה יפה, אפילו אם תשימו לב ל”פאקים” שלה אתם תשלימו איתם כי היא עושה לכם את זה, ומה זה לעומת כמה חסרונות קטנים.
אותו הדבר עם האיביזה FR –המהירות המוגבלת (יחסית, כן?), רעשי הדרך (דליפת הרוח מהחלונות מזכירה דהירה על סקייטבורד), והפשטות שלה מתגמדים מול המראה החיצוני, הנוחות, הזריזות, והתנהגות הכביש.
חצי משפט על איכות החומרים הנמוכה בתא הנהג – הכל מרגיש בסיסי  – מינימום לחצנים, גלגל הגה נקי, ריפודים כהים ופשוטים – כל כולה משדרת “עזבו אתכם מהתעסקויות, התרכזו בנסיעה ובדרך”. מה כן יש? מערכת שמע MP3, ארבעה רמקולים, בקרת אקלים, בקרת שיוט, חיישן אורות, ושקע AUX בלבד.
 
פלסטיק לפרצוף

 

שמחה ומרוצה הגעתי למינחת בערד, מלבדי בילו שם צעירים שחיסלו צמיגי סובארו DL עם משיכות הנד ברקס אכזריות, זוג חברים שנהגו ברוגע בפולקסוואגן גולף ומשאית שהסתובבה לה.
העברתי לגיר הידני וניסיתי למצות את הכוח שלה בישורת, בדקתי גם את היציבות שלה בסיבובים (נוט טו מיי סלף – לקחת קורס נהיגה ספורטיבית בהזדמנות הראשונה), רדפתי אחרי ההוא עם הסובארו, ברחתי מהמשאית ועזבתי את המקום. 
בשורה התחתונה, אהבתי אותה, היא “יושבת” עלי בול, נוחה, מתמסרת, וספורטיבית במידה. אחת הסיבות שאני ממליצה על הFR בחום, זו העובדה שהיכולות שלה ישאירו אתכם גם מסופקים והכי חשוב – בחיים. היא זריזה, אבל לא פסיכית, התגובות שלה מהנות אך מתונות – זוגיות מושלמת.


צריכת דלק – מצב רוח שטות – 6.4 קילומטר לליטר
                      מצב רוח רגוע – 11 ק”מ לליטר

בטיחות – 4 כריות אוויר (אפשרות לניתוק כרית ימנית), מערכת זינוק בעליה, ניטור לחץ אוויר בגלגלים ועוד, חמישה כוכבי ריסוק. 
בהמשך לבטיחות – ראות – השמשה האחורית גבוהה וצרה, אז פתחו חלונות, מתחו צוואר והתקינו חיישני רוורס.
מחיר – 2013 – 116,900 ₪ חדש, 2012 – 86,100 ₪ (יד2).

מתחרות – פולקסוואגן פולו 1.2TSI (אותם ביצועים ב-4000 ש”ח פחות, וגם הרבה יותר איכותית ואלגנטית).

למי כן: לצעירים בלבד, אוהבי הגה וקצת פוזה, שעשו הרבה כסף בעבודה מועדפת ונעזרו בהורים.
למי לא: להיות בעלים של FR כשאתם 
מעל גיל 35 זה קצת “בעייתי” ואינפנטילי, על אחת כמה וכמה עם הצבעים הזוהרים שמאפיינים את הדגם הזה. פשוט התקדמו לפולקסוואגן, או טוב יותר – לאודי.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *