מבחן המשומשות: דייהטסו סיריון (מודל 2008) מבחן דרכים

מבחן המשומשות: והפעם – דייהטסו סיריון מודל 2008 (יד שנייה מליסינג)

תאריך כתיבה ופרסום הכתבה: 9.1.2012
תאריך עריכת הכתבה: 28.11.2019

משנת 2001 ועד היום, דייהטסו סיריון עלתה במשקל (85 קילו), ירדה בכוח ובזריזות (102 כ”ס ל-87 כ”ס, ומ-11 שניות ל-13 שניות, בהאצה מ0-100 קמ”ש), וכמובן, כמשתמע מכך, גם “אוכלת” יותר דלק (12 קילומטר לליטר בדגם ה”חדש”). וכשאני אומרת הדגם ה”חדש”, אני מתכוונת לדגם שיצא לכביש כבר בשנת 2006, ועבר מספר שינויים קלים בתצוגת הפנים, עד ימינו אנו. ובכן, מה שנראה כמו “הרעת תנאים”, הם למעשה, שינויים הכרחיים לטובת שיפור הביצועים הבטיחותיים והסביבתיים של הדייהטסו סיריון, כי יש תקינה אירופאית וצריך לעמוד בה.

אז למה הרעש הגדול סביב הסיריון המזדקנת, אתם שואלים? יש לזה שם – “הרע במיעוטו”, או ברירת מחדל. אך ברירת מחדל מרווחת ואמינה למדי, יש לומר. ואלה בעצם הפלוסים היחידים של הדייהטסו סיריון לעומת המתחרות החדשות והאטרקטיביות, דוגמת מאזדה 2, ניסאן מיקרה, טויוטה יאריס, סוזוקי סוויפט, והמלך – סיאט איביזה. הסיריון הינה מכונית קטנה עם מרחב פנימי מרשים, בעיקר מרווח הראש הגדול יחסית, שממלאת צרכים של משפחה בת ארבע נפשות; כמו סביבת נהג מרווחת ונוחה יחסית, ומקום לשני כיסאות תינוק מאחור. 

הסיריון של היום, זו לא הסיריון של פעם – דייהטסו סיריון 2005

היתרון הבולט – מרווח פנים גדול ואמינות. דייהטסו סיריון 2008

מרווח הפנים בתא הנהג והנוסעים בא על חשבון תא המטען, שנותר מצומק ומוגבל בטעינת מטלטלין, ובטוח לא מספיק לעגלה ועוד. במידה ואין ילדים בתמונה, או פשוט השארתם אותם בבית, המושב האחורי ניתן לקיפול, וכך, תא המטען תופח מנפח של 225 ליטר לכ-630 ליטר פנויים לטעינה.

בסך הכל, הנתונים הטכניים של הדייהטסו סיריון מספקים, היא אמנם לא חזקה וזריזה כמו פעם, אבל חזקה וזריזה מספיק. לחיצה על דוושות הגז וה”ברקס” מורגשות היטב, הגיר לא מראה סימני התנגדות, והנסיעה בה זורמת ומהנה.  יש תחושה יציבה על הכביש, רעשי הדרך והמנוע סבירים מינוס, ורק בנסיעה בכבישים סדוקים ושבורים, ולא חסר כאלו בארץ, נזכרים שסך הכל מדובר במכונית נחמדה, מרווחת ומהירה.

מראה תא הנהג נסיעת המבחן הייתה בדייהטסו סיריון משנתון 2008 מליסינג (AVIS), רכב פרקטי אך עם מעט מאד אבזור. מי שחפץ ברכב הזה יצטרך להסתפק בחלונות חשמליים, כיוון חשמלי למראות צד, וגלגל הגה. פנים הרכב מזכיר מעט את היונדאי גטס, וi10 – מראה “עירום”, “פלסטי”, שלא נראה או מרגיש איכותי. לוח השעונים הוא דווקא החלק הנחמד בתא הנהג – מעוצב בצורה מעוגלת מצועצעת, ומשביעת רצון.

החלק המעניין – לוח השעונים דייהטסו סיריון 2008

בתא הנהג יש 3 תאי אחסון פתוחים לרווחה, אחד קטן להטמנת עודף, תא כפפות גדול, ומקום לשתי כוסות. בדייהטסו סיריון הזו ספציפית, לא היה רדיו טייפ מקורי, מה שהוסיף לחוסר באסתטיקה של מראה פנים הרכב בתא הנהג.

דייהטסו סיריון בלי מערכת שמע מקורית

 

והנה דייהסטו סיריון מאובזרת כהלכה

מבחינת המראה החיצוני, כל המוסיף גורע. אהבתי הרבה יותר את העיצוב הקודם של הסיריון. הוא היה יותר צעיר, ופחות מגושם מהיום.  אילו יכולתי להתעלם מה”קנקן” ולהתרכז ב”תוכו”, אולי הייתי רוכשת בעצמי סיריון. מאידך, קיבלתי את הרושם שאנשים דווקא כן מחבבים את המראה שלה, אז כנראה שאני במיעוט.

בטיחות

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, הדייהטסו סיריון עברה מקצה שיפורים בשנים האחרונות, בכל הקשור לבטיחות ועמידה בתקני זיהום אוויר. בדגם החדש של הסיריון יש ארבע כריות אוויר, מערכת ABS ובקרת יציבות. מבחני הריסוק האחרונים שנעשו, היו לסיריון משנת 2005, ומכיוון שהתוצאות עגומות למדי, והרכב אינו בטיחותי, כן כדאי לבדוק אופציות נוספות, כמו את הטויוטה יאריס, עם 7 כריות אוויר וציוני ריסוק טובים בהרבה, סיאט איביזה, ניסאן מיקרה ועוד. 

לסיכום – דייהטסו סיריון מודל 2008

 יתרונות – מרווחת, זריזה יחסית, מתאימה גם לצרכים בינעירוניים.
חסרונות – תא מטען קטן, עיצוב פנים וחוץ לא מרשים בלשון המעטה, אבזור נוחות ובטיחות מועט.

למי כן V – אנשים המחפשים רכב קטן, מרווח ונוח מיד שנייה, ובתקציב נמוך.
למי לא X – למי שיש תקציב לרכב סופרמיני חדש יותר.