מבחן המשומשות – פורד מונדיאו 2009 מבחן דרכים
זולה יותר מהונדה אקורד, בטיחותית מסובארו B4, חזקה מטויוטה אוונסיס ויותר גדולה מכולן – פורד מונדאו במבחן המשומשות
המבחן פורסם לראשונה ב6/2/2012 ונערך ב2/12/2017
הרבה מקום תצטרכו בחניה, בשביל להתחדש באוניה כמו הפורד מונדאו. אז הנה המלצה ראשונה, עוד לפני הביצועים, הנוחות וצריכת הדלק – מי שרוצה להיות בעלים של מונדאו צריך להיות בעל חניה קבועה וגדולה מספיק. אני מכירה חניות פרטיות שלא יכילו רכב בגודל הזה – 4 מטרים ו85 סנטימטרים, 31 ס”מ יותר מפורד פוקוס בגרסת הסדאן, ורחבה ממנה ב6 ס”מ – בדיוק המרווח שחסר לכם כדי להכניס, (ולא לדחוס), כיסא תינוק ושני בוסטרים במושב הנוסעים.
ההבדלים האלו ניכרים גם בהשוואה מול מתחרות כמו מאזדה 6, הונדה אקורד וטיוטה אוונסיס. פורד מונדאו רחבה וארוכה יותר מכולן.
המונדאו שבחנתי ממודל 2009, בעלת מנוע בנפח 2.3 ליטר, עם הספק של 161 כ”ס. למפרט המלא.
כלפי חוץ, העיצוב סך הכל מרשים, בשל גודלה, אך היא מרובעת ונראית מאסיבית מדי, מול מתחרות “קלילות” יותר ואף ספורטיביות יותר, דוגמת הונדה אקורד ומאזדה 6. אלה באותן השנתונים, בעלות קווים מרשימים, שהישראלים אוהבים יותר.
המאסיביות הזו מתבטאת גם במשקל, 1570 ק”ג, 100 קילו יותר מכל מתחרה. אבל, שהמשקל לא ירתיע אתכם – אם אתם משפחה של 4-5 נפשות, נתונים כמו בסיס גלגלים (רחב במיוחד במונדאו), ביצועים טובים, כמו שהמונדאו מספקת, ומרווח פנים גדול, אלה הקריטריונים שאמורים לעניין אתכם. ולדעתי, בשנתונים האלה, קטגוריית המנהלים יכולה להוות אופציה ראויה מאד עבורכם.
מראה תא הנהג טעון שיפור, גם בגרסת האבזור הבסיסית שהייתה במונדאו שבחנתי, וגם בגרסה המפוארת יותר “הטיטניום”, השתלטות הפלסטיק בצבע כסף מזכירה יותר רחבת ריקודים משנות ה-80′. במקום אלגנטיות ופאר, תא הנהג כסוף ומנצנץ, וזה לא נראה טוב. אגב, זה בדיוק כמו בפורד פוקוס (עד 2011).
לטובה אציין את מערכת השמע (עם שליטה מההגה), ואת מערכת המיזוג, ששימשה לחימום, ולהפגת אדים מהשמשות בצורה יעילה מאד.
ביצועים
פורד מונדאו הפתיעה מעל ומעבר למצופה. רכב עם 81,000 קילומטר – אפס רעשי מנוע ודרך, נסיעה הדוקה לאספלט, ריכוך ושיכוך מעולה של הכביש.
גיר הטיפטרוניק (אוטומטי) עם שישה הילוכים, שעובדים היטב ובצורה חלקה עם ביצועי המנוע, וכך מתקבלת נסיעה חלקה ונינוחה. לפורד מונדאו 2009, מנוע 2,300 סמ”ק עם 161 כוח סוס, והאצה של 10 שניות מ0-100. זה אומר שהיא חזקה מטויוטה אוונסיס, ופחות זריזה מהונדה אקורד וסובארו B4, על הנייר.(במציאות, הסובארו הרגישה לי פחות דינאמית בגלל תיבת ההילוכים). הפורד מונדאו מאיצה טוב, ללא כל מאמץ, ומרגישה טוב במהירות תלת ספרתית. מד הסל”ד שלה נשאר אדיש, ולא עולה על 3000.
*ישנה מערכת בקרת השיוט שלא נבדקה.
נוחות ומרווח פנים
כשהתיישבתי במושב הנהג, לקח לי כמה דקות להתמקם ולכוון את הכיסא (גבוה מספיק וקרוב מספיק לדוושות), כוונון הכיסא מחולק ל-3, וכולל הגבהת מושב, לשם קבלת שדה ראיה מירבי. אהבתי מאד את מושב הנהג, רחב ונוח, מתאים מאד לנהגים גדולים וגבוהים.
במושב האחורי (שניתן לקיפול), שפע מקום לשלושה מבוגרים, ומקום ראוי לרגליים ולראש. ניתן גם להטעין שלושה מושבי בטיחות לפעוטות – 3 מושבים בלחץ, או 2 מושבים ובוסטר בקלות. הריפודים ברכב אפורים ולא נראים איכותיים בגרסת הליסינג, דבר שמוריד מהיוקרה של הרכב.
תא המטען, גדול כמצופה – 493 ליטר, אך יש גדולים ממנו – 509 ליטר בטויוטה אוונסיס, ו-519 ליטר במאזדה 6. להונדה אקורד אגב, ‘רק’ 467 ליטר.
