מיני קאנטרימן החדשה, מכונית הפנאי למשפחה של מותג מיני קופר, חוזרת אלינו מעוצבת, מרווחת ושימושית יותר – מבחן דרכים
מאת: גבע מאיר תמונות: אלבום פרטי
מיני-קופר קאנטרימן – על יוקרה, ייחודיות וכוס תה של אחה”צ
מיני מיינור, מיסטר בין, ארמון בקינגהם בהפוך (למי שזוכר), קלאסיקה שנבחרה לא מזמן באנגליה, כ”מכונית החשובה ביותר בהיסטוריה הבריטית”. כוכבת הג’וב האיטלקי (1963) עם מייקל קיין, וברימייק (2003) עם שרליז ת’רון אהובתי, נראה לי שהבנתם שאובקייטיבי אני לא אהיה.
עוד עובדה נחמדה על מיני-מיינור, כחובב צרפתיות, בין היתר – אי שם בשנות ה- 50 המאוחרות כשמהנדסי BMC – British Motor Corporation, היו עוד בשלבי תכנון, מערכת המתלים ההידרופנאומטית של סיטרואן יועדה למיני הקטנטנה. משיקולי תקציב נזנח הפרויקט, וטוב שכך, כי בדיוק בגלל זה התנהגות הכביש של מיני המיתולוגית תמיד הושוותה לגו-קארט שובב וזריז.
השנים עברו ומותג מיני נרכש ע”י BMW ב-1994. המיני הקלאסית עברה מהפך כולל, וממכונית עממית-חמודה-ונגישה לכל כיס, הפכה לפנינה יוקרתית השמורה רק לבעלי הטעם הנרכש שלה. כי מיני החדשה, לא מדברת לכל אחד, מיני, סוחפת קהל מיוחד.
לפני שפגשתי במיני קאנטרימן החדשה, הציפיות היו גבוהות, בכל זאת, מותג יוקרה (195,000 ₪ לא הולך ברגל), מסורת, ומיסטר-בין. הנישה היוקרתית בקטגורית רכבי הפנאי מקבלת מתמודדת חדשה, מיוחדת, אז לקחתי אותה למבחן דרכים, לבדוק האם המיני קאנטרימן החדשה עומדת בציפיות.
אישיות ייחודיות ומה שביניהם
העיצוב כאן הוא סוד הקסם. נדירות המכוניות ששומרות על קו העיצוב הקלאסי ונשארות מעודכנות, מיני היא אחת מהם, פורשה עומדת באותה המשבצת. לא משנה מאיזו זווית תביט בה, מיד תבחין בקווי הפיסול השורשיים שלה, זה מעורר הערצה.
אז מה יש לנו כאן? מיני קופר XXL, מיני של אחרי החגים. המיני הקטנטנה המוכרת, הפכה להיות סוף סוף משפחתית מרווחת עם גישת “מותר לי שבילים וקצת יותר”.
המראה איך לא, שמנמן, או מבנה רחב, אם תרצו. בכל מקרה קטנטנה וקומפקטית היא לא. היא נראית טוב, מושכת מבטים עם עיטורי הכרום בכל פינה אפשרית. היא מרשימה, אי אפשר להתעלם ממנה, והמבטים והמחמאות לא איחרו להגיע, ממי שרק יכל.
מה פחות מרשים? החישוקים ברכב המבחן נראים קצת מיושנים, אבל מיני כמו מיני נותנת לך אופציות לבחירה – 13 עיצובים של חישוקי סגסוגת קלה. מה עוד? הצבע – הפעם הצבע פחות מחמיא, אבל גם לזה יש פתרון, 10 אופציות לגווני מרכב, עם גג לבן או שחור וגם פסי קישוט, בקיצור, ים של אפשרויות.
מה אי אפשר לשנות? את החלון האחורי, הוא שובר את ההרמוניה והזרימה של העיצוב, קצת מזכיר רכב צעצוע. אני אוהב צעצועים, אבל הפעם הפרעת הקשב והריכוז על גווניה לא נתנה לי מנוחה.
נכנסתי פנימה, חבילת הקופר, אחת לפני ה-S, מגיעה פשוטה יותר. אמנם אין כניסה ללא מפתח, אבל יש מתג התנעה מיוחד, הישיבה נוחה ותומכת, המושבים נעימים ומעוצבים בטוב טעם ויש המון כפתורים, רובם בצבע כרום יוקרתי.
אז מה התחדש בתא הנהג? מסך מגע 7” במקום מחוג המהירות הרטרו הגדול במרכז הדשבורד, סביבו פס תאורה צבעוני מרהיב, המשנה את צבעיו בבחירה אישית. אם זה אחד מבין שלל הצבעים של תאורת האווירה הפזורה ברכבי חלל תא הנוסעים, הפסקתי לספור אחרי 10, או בין תאורת מד סל”ד, כשהתאורה מדמה את עליית מחוג הסל”ד עם קו גבול אדום. או אולי תרצו שידמה את עוצמת השמע של מערכת השמע המאוד איכותית. כך או כך, חבילת הצבעים כאן היא מרהיבה.
עוד דבר קטן שמעלה חיוך בשעות הלילה, כשפותחים את הרכב עם השלט מרחוק, מתחת למראה השמאלית ישנו ספוט תאורת לד, המאיר על הקרקע את סמל מיני בתאורה בוהקת. אמנם זה לא חדש, וראינו את זה בעבר ברכבים אחרים, אבל ברכבים מקטגוריות גבוהות יותר. את אסף מאיר (4) הבוחן-ללא-חת זה הקסים מאוד. הסכמתי איתו, יש כאן חבילת תאורה מושקעת עשירה ומאוד מהנה, תוך כמה זמן החבילה הזו תישאר מיותמת? לא יודע, בימי המבחן מאוד אהבתי את ההתעסקות בזה, יש כאן משהו באמת ייחודי.
מתגלגלים
לחיצה קלה על הכפתור האדום, הנעה חרישית, רעידה קלה. יש כאן מנוע עם שלושה צילינדרים, בנפח 1,500 סמ”ק, עם מגדש טורבו חכם, המפיק 136 כ”ס ב-4,000 סל”ד, 22.4 קג”מ ב-1,400 סל”ד. לא חסר כוח, אבל הייתי שמח לקצת יותר.
הישיבה במיני קאנטרימן מיוחדת במינה, גבוהה, שולטת. קו החלונות ייחודי, רואים הכול, זאת בזכות עיצוב החלון הקדמי הקלאסי של מיני, בדיוק כמו פעם, ארוך, צר, עגלגל, אפילו המגבים הקטנים רחוקים זה מזה בסגנון רטרו ייחודי. התאורה, המתגים, הנוף הנשקף החוצה, השם “קוקפיט” בהחלט מתאים למיני-קופר הגדולה שלנו.
אני “נותן יותר גז”, המנוע מגיב בזריזות, רחשי מנוע תלת צילינדרי לא מאחרים להגיע, סאונד חמוד סה”כ, וגם יש כוח, לא כמו בגרסת ה-S על 192 סוסיה, אבל עדיין כשצריך, המיני קופר קאנטרימן יודעת לזוז.
אז היא מרגישה בתוך העיר? קופצנית מעט, המתלים קשיחים, אבל קצת יותר עידון כיאה לבת מלוכה בריטית, היה מתיישב יותר טוב עם הדימוי שבניתי לעצמי לגביה. מחוץ לעיר, מסיבת התה השקטה שתכננתי הופרעה קלות ע”י רעשי הצמיגים והרוח, אך המתלים עבדו קשה יותר והמיני הגדולה הפכה להיות פרטנרית לא רעה לשיוט נינוח.
לחיצה על כפתור בקרת השיוט האדפטיבית, המיני-מקסי שלי מזהה רכב מלפני, אזהרת קרבה, שנייה אח”כ בלימה אוטונומית מעט גסה לשמירת מרחק בינינו, משחק נוסף עם ידית בקרת השיוט ואני מצמצם את המרחק באופן אלקטרוני, המיני-מקסי קאנטרימן נשמעת להוראות ושומרת על מרחק קרוב יותר, אך בטוח.
דיברתי המון על התנגדותי לאוטונומיה מלאה של כלי הרכב העתידיים, על זה שהאהבה לנהיגה תהיה שמורה רק לאלה שיוכלו להרשות אותה לעצמם, וחבל. בכל מקרה, מסתבר שנוצחתי, כי דווקא די אהבתי את בקרת השיוט האדפטיבית, הנסיעה פשוט קלה יותר, אפילו התאורה הראשית הפכה להיות אוטומטית בנוסף לתאורה עוקבת הפנייה אורות הדרך כבים אוטומטית בעת זיהוי רכב מלפנים.
אסור לזלזל כמובן בגורם האנושי, ותשומת הלב של הנהג חייבת להיות במתרחש בכביש, אבל במקרה של הסחת דעת, מערכות הבטיחות החדשות, כמו במיני קופר קאנטרימן יתנו לך גיבוי בזמן נהיגה בכביש הסואן.
אחרי שנהניתי לשייט ברוגע הגעתי למסלול הבית, באזור מיוער הקרוב לביתי. החיוך עולה, כי כמו שאמרתי, מיני תמיד שויכה לזן מיוחד של מכוניות – זריזה שובבה, גו-קארט, הג’וב האיטלקי, נו, שרליז ת’רון, הנה אמרתי את זה. אז יאללה בא נראה מה היא יודעת לעשות. דריכה מלאה, אין יותר מדי-לג התגובה די מיידית, TwinPower Turbo, מגדש טורבו חכם עם דיפייזר, בעברית. הכוח זמין כבר מסל”ד נמוך, והקצב עולה. תקיפת פנייה ראשונה, מיני רוכנת ימינה אך נכנסת לסיבוב בדיוק מרבי, אני לא עובד קשה מדי וההרגשה בטוחה, גם בקצב מהיר אני מרגיש בטוח לקראת הסלאלומים שאני עומד להעביר את מיני-מקסי החדשה שלי.
קצת אבק, הצמיגים עובדים, מערכת ה-ESP נכנסה לעבודה מספר פעמים, אבל סה”כ, האחיזה איתנה. המיני מרגישה מוצקה וגם הגרסה הגדולה שלה, הקאנטרימן, קיבלה ביושר את האופי השובב של המותג. כשדוחפים אותה לפינה, מיני-מקסי החדשה עם 136 כ”ס וכמעט טון וחצי של משקל עצמי (1,465), מסוגלת לרקוד גם בקצב מהיר. פניות הדוקות (מדי) אילצו את מערכות הבטיחות להציג מופע אור קולי קטן עם תת היגוי קל, אך לאחר יישור אלקטרוני ומשחק קל על דוושת התאוצה מיני התגלתה כמכונת נהיגה מהנה, חייכנית ועם אופי שובב.
תיבת ההילוכים היא מהסוג הטוב והמוכר, פלנטארית 6 הילוכים שמתפקדת בדיוק כפי שמצופה ממנה, בגרסת ה-S התיבה מקבלת עוד 2 יחסי העברה. במבחן התאוצה מעמידה ל-100 קמ”ש, מיני קופר קאנרטימן קבעה 10 שניות, עם תוצאה של 8 שניות בתאוצת הביניים מ-80 ל-120 קמ”ש. בהחלט לא רע. וכמה היא צמאה? ליטר אחד לכל 13.5 ק”מ. תוצאה נאה בהחלט.
שיק אופנתי, מסורת וקהל יעד מאוד ספציפי
מיני היא המכונית הכי מעוצבת, הכי צבעונית, והראשונה שמיתגה עצמה כאקססורי של ממש.
גרסת הקאנטרימן מציגה מרווח משפחתי עם תא מטען נדיב (450/1400), עיצוב פנימי כובש לוק אגרסיבי, מרווח גחון מכובד (165 מ”מ) ויכולת ירידה לשבילים וקצת יותר. הגישה של מיני והלוק המיוחד קורץ לקהל יעד מאוד ספציפי, קהל יעד שמבין שרכב זה לא סתם מכונה ניידת, זו מכונית ממותגת, תכשיט עדין, משהו להשוויץ בו, וכמה שיותר צבעוני ומוחצן כך ייטב.
הכוח, הפרקטיות, אלו פחות רלוונטיים למרות שהקאנטרימן החדשה עומדת בכל הדרישות בכבוד ומעבר לכך. מיני קאנטרימן היא מכונית ייחודית, מלאה באופי, בזמן שהמתחרות החדשות בקטגוריה עוד מנסות להכיר את עצמן. היא מלאה בצבעים זוהרים כשאותן המתחרות לומדות מה הוא צבע. ועכשיו, לקטגוריה החדשה, קטגורית הקרוסאובר שהפכה להיות מנוע הצמיחה של לא מעט חברות, מיני שולחת נציגה יוקרתית ושמחה.
המחיר – 195,000 ש”ח, זה לא מעט. אך מי שמחפש ייחוד, מיתוג ולוק אפנתי נחשק כדאי שיבדוק את מיני קאנטרימן החדשה.
ענת דניאל - עורכת אתר הרכב והצרכנות 'מלכת הכביש' מהקמתו ב-2011.
כתבת רכב צרכנות ולייף סטייל, ומובילת דעת קהל בתחום ב-12 שנים האחרונות.
שופטת בטקס הבינלאומי השנתי לבחירת רכב השנה - Woman's world car of the year.
כל הפוסטים של ענת דניאל