מקסוס איוניק 6 (euniq) קרוסאובר חשמלי 5 מקומות – סקירה
אחרי המבחן המפתיע לטובה של המקסוס איוניק euniq 5 חיכיתי בכיליון עיניים להגעתו של ה-euniq-6, רכב הפנאי של היצרן, שנראה מבטיח מאוד “על הנייר”. האם ההבטחות נשארו רק על הנייר או שגם הוא הצליח להפתיע לטובה? ומה הדבר הזה שהפריע לי בסוף? מוזמנים לקרוא.
יום חמישי, סוף השבוע בפתח. יום קיץ ישראלי חם, חם מאוד. אבל לא רק הוא, גם שוק הרכב חם, בעיקר על ”ג’יפונים”, רכבי פנאי, ועוד יותר על כלי רכב חשמליים. לכן, השילוב של רכב פנאי שהוא גם חשמלי, קורץ במיוחד לישראלים. אני פה באולם הממוזג של מקסוס בפתח תקווה, לאסוף את המקסוס איוניק 6 (euniq-6), רכב הפנאי של מקסוס, מבית SAIC MOTORS, שמיובא לישראל על ידי צ’יינה מוטורס.
במציאות הוא נראה טוב יותר מהתמונות באינטרנט. הרושם הראשוני הוא… שהוא גדול. רכב גדול מאוד. יש פה 4735 מ”מ אורך, ו-1860 מ”מ רוחב. המראה שלו מרשים. האמת? משהו בעיצוב משווה לו מראה של רכב פנאי קוריאני (קיה, יונדאי), מאשר סיני. נראה שהוא בא לתת פייט, לא רק לרכבי הפנאי החשמליים כמו Skywell או Aiways U5 כי אם גם לכלי רכב היברידיים יפנים גדולים, כמו טויוטה ראב 4 או קיה ספורטאז’ הייבריד או פלאג אין החדש.
לחיצה על השלט של הרכב גורמת למופע אורות שלא היה מבייש את ביונסה באחת ההופעות שלה. פנסי ה-לד הקדמיים נדלקים אחד אחד בקצב, ולאחר מכן, יש חתימת אור מעל, ולבסוף כולם יחד נדלקים. גם מאחור, ישנן יחידות תאורה שקצוותייה דמויי זנב דג הנפרשים לכל אורכו של תא המטען, ומזכירים מאוד את יחידות התאורה האחוריות מדגמי וולוו או מרצדס החשמליים. הפלסטיק ביחידות התאורה האחוריות מרוקע, ונראה כאילו שובץ במאות יהלומים, בזמן שגם כאן מופע האור מדליק נורה נורה, גורם לאור אדום לרוץ מצד לצד ולהדליק את שאר התאורה. באמת יפה ומרשים.
מקסוס איוניק 6 מבוסס על דגם בנזין, ולכן לא תמצאו ידיות היוצאות מגוף הרכב או דופן עבה מתחת לסף הדלתות, פיצ’רים המאפיינים כלי רכב שיוצרו מלכתחילה כחשמליים. מה שכן נמצא, זאת חזית אטומה, גריל אטום שנראה בצבע הכסוף שקיבלנו, כמו חוטם של דולפין. פתחיי אוורור, סוללה ומנוע חשמלי, הנמצאים בתחתית הגריל האטום.
על מכסה המנוע בצדדים נמצא “כאילו” כונסי אוויר, בצבעים כסוף שחור. מאחר ואני סולד מדברים שהם בכאילו, פחות התחברתי לעניין העיצובי הזה. למזלי, מאחור, לא מצאתי בתחתית הפגוש דמויי צינורות פליטה, אגזוזים “בכאילו”, כמו שנמצא אצל חלק מיצרני המכוניות החשמליות. אודה ואתוודה, לקח לי זמן מה, דקות ארוכות, להבין איך לפתוח את תא המטען מאחור. לא עזרו לי לחיצות מתחת לפנס או מעל המספר, מחוות רגליים, וריקוד גשם. לבסוף, מצאתי לחצן פתיחה קטנטן הממוקם בבסיס המגב (ה’ווישר’) האחורי. ואני שואל, למה? למעצבי מקסוס הפתרונים. ניתן גם לפתוח את התא מהשלט או מכפתור ליד ידית ההילוכים.
מקסוס איוניק 6 מגיע ברמת גימור אחת, איתה נקבל ‘ריילים’ כסופים בגג לטובת גגון, גג פנורמי נפתח, חישוקי סגסוגת 18″ מעוצבים ומראות מתקפלות. פנים הרכב מעוצב גם כן, מאוד מרשים, אם כי נראה שהמעצבים לא נסגרו על עצמם באמת, על מה הם רוצים בדיוק ולכן נמצא כאן הכל מהכל. יש פה מושבי דמוי-עור חשמליים ומחוממים, דשבורד מחופה עור ותפירות אדומות עם ספוג רך לצד פלסטיק נוקשה. בדלתות, המעצבים ממש התלבטו, ולכן נמצא כאן חיפוי עור רך לצד פלסטיק זול נוקשה, יחד עם פסי כרום, פלסטיק דמוי קרבון וגם פלסטיק שחור פיאנו מבריק. אם אם אתם סובלים מוויסות חושי, זה לא הרכב בשבילכם.
במרכז הקונסולה מסך מגע אנכי, ‘טאבלט’ 14”, עם שליטה במערכות המדיה ומערכות הרכב, לרבות apple Car Play ו-Android Auto (התקנה נפרדת בתשלום), ושיקוף Mirror שסירב לעבוד עם הנייד שלי לאורך כל המבחן. ההגה הקטום, מחופה דמוי-עור זול מדי ושונה משאר החומרים, עם מגוון לחצנים. יחד עם זאת, הכיוון שלו ידני, עם אפשרות לכיוון מעלה ומטה ולא פנימה והחוצה. מאחוריו, מסך לוח מחוונים דיגיטאלי בגודל 10.4″ מרשים ביופיו, עם תפריטים בעברית ועם אפשרויות תצוגה ומידע שונות. המראה הכללי כאמור מרשים, וכולל פס תאורת אווירה בצבעים משתנים לכל אורכו של הדשבורד ובדלתות הרכב, שמהבהבים בעת פתיחה להתריע על רכב שמגיע מאחור.
מתחת למשענת היד הגדולה, בין המושבים, נמצא תא גדול וגם משטח טעינה אלחוטי צמוד שעל אף שזיהה את הטלפון שלי במאית שניה, הטעינה שלו הייתה איטית מאוד. ידית ההילוכים גדולה עם משטח טאצ’, וסביבה מספר לחצנים לתפעול מערכות הרכב, כמו בלם יד חשמלי ומערכת AUTOHOLD למניעת תזוזה בעמידה. פתחי המיזוג הגדולים תופעלו מלחצנים פיזיים בתחתית המסך או דרך מסך המגע עצמו, דרכו פחות נוח לתפעל את המיזוג.
המושבים עצמם גדולים ואוחזים, עם תמיכה סבירה לגב התחתון, מה שהציק לגב שלי לאורך כל המבחן, וכמו כן, אין שמירת זכרון למושבים. מאחור, שורת מושבים נוחה, עם אפשרות כיוון לגב המושבים בחלוקה של שליש ושני שליש. מרווח הרגליים היה מרשים, גם כשהמושבים הקדמיים התרווחו לאחור עד הסוף, וזאת, בזכות בסיס גלגלים של 2760 מ”מ. כנ”ל לגבי המרווח לראש. אין ספק, מקסוס euniq 6 הוא רכב מרווח מאוד, מלפנים ומאחור.
פתיחה של תא המטען גרמה ללסת שלי ליפול. מדובר בתא המטען הגדול ביותר בקטגוריה. 750 ליטר נפח, לא פחות, וכאשר מפרקים את רצפת תא המטען, מקבלים עוד מקום הטענה. בסה”כ יש פה נפח טעינה של 906 ליטר (!!) בלי לקפל שום מושב. אם תקפלו תקבלו 1680 ליטר נפח טעינה. מצחיק, אבל תבדקו, אולי אפשר לחנות בתל אביב ולהשכיר את תא המטען כיחידת דיור.
*אין פה גלגל ספייר, אלא ערכת ניפוח ותיק כבלי טעינה.
זמן לצאת לדרך
במקסוס טוענים שהאיוניק euniq-6 שמגיע עם סוללה בקיבולת של 70 קוט”ש, בעל טווח נסיעה חשמלי עירוני של 452 ק”מ, טווח משולב של 354 ק”מ, ואם ניסע על 50 קמ”ש בלבד, נוכל גם להגיע לכדי טווח חשמלי של 560 ק”מ. צריכת האנרגיה עומדת על 215 וואט שעה/ק”מ.
נתון שישר קפץ לעין הראה שהמקסוס euniq 6 מגיע עם חיבור חד פאזי ולא תלת פאזי כמו אצל מספר מתחרות, וזה אומר טעינה ביתית איטית.
מוכנים לשיעור קטן בחשמל א’ למתחילים? במידה והסוללה ריקה, וזמן הטעינה הביתית הוא מעל 10 שעות, וגם זה תלוי בכמה אמפר יש לנו בבית לעמדה. מקסוס טוענים שיקח 10.5 שעות לטעון (לעומת ממוצע של כ-8 שעות אצל מתחרים מקבילים עם חיבור טעינה תלת פאזית), אבל זה לא כל כך מדויק. אם אין לנו יכולת לקבל מהלוח בבית 32A אז זמן הטעינה יתארך עוד יותר.
לדוגמה, אם הלוח שלנו 3×25, העמדה תהיה 1×16 ואז נקבל 5% טעינת סוללה לשעה, מה שאומר כ-20 שעות לטעינה מלאה. לא מעט. מצד שני, רוב האנשים יסתדרו מצוין עם חד פאזי, כמו שרובנו בתכל’ס נסתדר עם טווח של 300 ק”מ בנסיעות יום יומיות, אבל כולם רוצים יותר. וחוץ מזה, הטעינה תתבצע בזמן שאנחנו ישנים בלילה, אז שייקח גם 12 שעות, העיקר שנישן מצויין, בלי לחשוב על מחירי הדלק המאמירים. אגב, כל זה לא מפריע לטעינה בעמדות מהירות, DC מאחר ויש חיבור כזה ברכב, ובמקסוס מתחייבים על 30%-80% טעינת סוללה ב-35 דקות. נבדוק זאת.
בחזית האיוניק 6, מנוע 100% חשמלי, בעל הספק מירבי של 174 כ”ס, האצה של 0-100 קמ”ש ב-9.7 שניות, נתון מעט חלש כרכב חשמלי, גם אם מדובר בענק שכזה. הגיע הזמן לצאת לדרך. תחנת המוצא פתח תקווה, והיעד העיר ערד שבדרום. התכנון לעלות על כביש 6 עד לשם בנסיעה רגועה שמרביתה תעשה על בקרת שיוט. אל דאגה שתיתי מספיק קפה לא להירדם מהשעמום בנהיגה מנהלתית שכזאת.
לחיצה על כפתור ההנעה, והמופע האור קולי שחווינו מבחוץ ממשיך גם בתוך הרכב, עם תאורת אווירה וגרפיקה מרשימה במסכי המולטימדיה והשעונים. העברתי את ידית ההילוכים ל- D ויצאנו לדרך. תנוחת הישיבה גבוהה, ובעלת שדה ראיה רחב לפנים. אני עולה לכביש בין עירוני, ולחיצה על דוושת התאוצה מראה לי בתצוגה שהסוללה ירדה ל98% . היי euniq 6, רק התחלנו. אני מעביר למצב נסיעה ECO (יש בנוסף מצבי נהיגה, נורמל וספורט שמאפשר ביצועים טובים יותר, אך לוגם מהסוללה). בעזרת הטיית ידית ההילוכים ימינה אני קובע גם את רמת הבלימה הרגרנטיבית על 3. מצב בלימה מתקדם.
אני יורד מכביש מכבית ומתחבר לכביש 6 המהיר. בקרת השיוט נקבעת על 120 קמ”ש, והסוללה בינתיים איבדה עוד 3% ועומדת על 95%, ונותר טווח של 428 ק”מ, די והותר.
מערכת המולטימדיה משמיעה לי שירים מהיוטיוב, ואיכות הסאונד שטוחה למדי, אין למערכת צלילים עמוקים, גם אחרי ששיחקתי עם ההגדרות. לסובלים מ-OCD, דעו שרמת הווליום המקסימלית היא 31, לא מספר עגול.
מקסוס euniq 6 עמוס בשלל מערכות בטיחות שעובדות מצויין. יש פה מצלמות 360 מעלות עם תצוגה איכותית, בקרת שיוט אדפטיבית עם מנגנון זחילה בפקקים, שהפתיעה אותי לטובה והאטה בעת שזיהתה עיקול וחזרה למהירות שנקבעה. למרות שהגדרתי שמירת מרחק קרובה לרכב מלפני, זו שמרה מרחק של כ-3 מכוניות, מה שגרם לנהגים להידחף למרווח לפני, ולגרום למקסוס לבלום אוטונומית בחוזקה.
לצערנו, התרחשה תאונה קשה בכביש 6, ונוצר עומס תנועה. מערכת הזחילה בפקקים פשוט עבדה מצויין. מה שלא עבד, הוא מערכת תיקון סטייה מנתיב, שלמעט השמעת התראות לא פעלה. בשיחה קצרה מתברר שרכב המבחן לא מגיע עם תיקון סטיה, אבל מי שירכוש את הרכב, יצטרך לבדוק לבד אם המקסוס מצליח לתקן סטייה מהנתיב במהירויות שונות.
מערכות בטיחות נוספות הן מערכת זיהוי תמרורים, בלימת חירום אוטונומית וסיוע בבלימת חירום, מערכת להתראה על רכב בנתיב מקביל ב”שטח מת”, ועוד שלל מערכות בטיחות חשובות, שיחד עם 6 כריות אוויר מציבות את המקסוס euniq 6 על ציון בטיחות ישראלי, 6 מתוך 8. ציון הריסוק במבחני בטיחות בסין, ה-euniq 6 קיבל 5 כוכבים, ותצטרכו לסמוך על הסינים שהיו מספיק אובייקטיבים לבדוק את עצמם.
מקסוס euniq 6 מגיב טוב. תחושת ההאצה מהמקום מזכירה יותר רכב היברידי ופחות חשמלי, אך היא מספקת. דווקא בהאצה במהירות ביניים ה-euniq 6 הגיבה כמו שמצופה מרכב חשמלי, וביציאה לעקיפה נתנה את אותה תחושת “הדבקות” למושב, שקיימת בכלי רכב חשמליים. אני חייב לציין לטובה את בידוד הרעשים הטוב, בזכות אטימה כפולה בדלתות, שמנעה, גם במהירות תלת ספרתית, חדירה של רעשי רקע.
הוויז מראה לי לצאת לכביש 1 ומשם לכביש 3 וחזרה לכביש 6, וכך, כל הנסיעה מתארכת לכדי שעתיים וחצי, ובעוד כמה קילומטרים מכובדים. אני כבר שעה בנסיעה והגב התחתון שלי מסמן לי כמה חסרה התמיכה התחתונה בגב במושב הנהג.
עוד דברים פחות טובים? אין שיפטרים מאחורי ההגה. ידית ההילוכים עליה משטח טאצ’, כך שבחלק מהפעמים ששמתי עליה את כף היד או נשענתי עליה בזמן נגיעה במסך המדיה, ההילוך עבר ל-N באמצע הנסיעה. הסטת הידית ימינה, לטובת מצב רגנרטיבי פתרה את הבעיה. במהלך ימי המבחן, מסך המולטימדיה אתחל את עצמו פעמיים וגם המזגן נתן מספר פעמים תחושה שלא מקרר מספיק, למרות שהוא נעזר בסוללה ובמנוע חשמלי משלו, על מנת שלא לפגוע בצריכת הסוללה.
אחרי שעתיים וחצי שלמות הגענו לערד עם 38% סוללה, וטווח של 172 ק”מ שנותר, אחרי נסיעה משולבת שכללה לא מעט עמידה לצד נסיעה מהירה. בימים שאחר כך, הצלחנו להגיע לטווח נסיעה של 410 ק”מ.
בטעינה בעמדה אולטרא מהירה DC הצלחנו להטעין את הסוללה מ-20% סוללה לכ-80% ב41 דקות בדיוק.
לסיכום
מקסוס איוניק 6 הוא רכב גדול, מרשים, וחסכוני, שאולי הטווח הריאלי שלו קצת רחוק מטווח הצהרת יצרן, אך הטווח נסיעה שהושג במבחן בהחלט מספיק ליום יום ולנסיעות ארוכות מחוץ לעיר. יש למקסוס הגדול בידוד רעשים מעולה, איכות חומרים טובה בתא הנהג, שלל מערכות בטיחות איכותיות, ותא מטען ענק שלא תמצאו נכון לכתיבת השורות בשום רכב אחר בסגמנט. יחד עם זאת, הוא לא חף מדברים שפחות אהבתי, כמו שילוב החומרים המוזר בתא הנהג, מערכת מולטימדיה שפסקה לעבוד פעמיים, ידית הילוכים טאצ’ רגישה מדי, וכבדות בנסיעה, שלא מאפיינת רכב חשמלי, עם משקל כללי הנושק לכ-2.3 טון, ומנוע עם הספק של “רק” 174 כ”ס, אז אפשר להבין למה.
בעיה נוספת שקיימת בכל עבר, בעיקר בשוק הרכב החדש, דגם המקסוס איוניק 6 שהושק במחיר של 179,000 ₪ קפץ למחיר של 198,300 ₪ בשל הביקוש הרב, וזה עוד לפני עליית המס הצפויה על כלי רכב חשמליים בינואר הקרוב, 2023. מעניין אם מי שהזמין את הרכב במחיר שהושק יאלץ או לא יאלץ לשלם תוספת מחיר.
במחיר ההשקה הוא עוד היה רכב משתלם ביחס לשקל שמקבלים, עלות תועלת, והייתי ממליץ ללכת עליו בלב שלם. ברגע שהמחיר כבר נושק ל-200 אלף שקלים, אולי כדאי גם להציץ באולמות תצוגה של המתחרים, לרבות הקוריאנים ויפנים. יש פה לא מעט רכב אבל גם בלא מעט כסף, וחבל. בתמחור נכון, מקסוס איוניק 6 יכול היה להיות להיט מכירות חשמלי.
