משחק ילדים – הונדה הייבריד

מה זה מלבן על 4 גלגלים ומחלק לך ציונים?

ענת דניאל

אתם יודעים מה הסוד? לבוא בלי ציפיות. הגעתי למסקנה הזו אחרי ששללתי כמעט כל רכב שלא צוייד במנוע טורבו. אם לא הרגשתי את ההאצה שסוחבת אותי קדימה, ואת צליל המנוע המוגדש, זה פשוט לא היה זה. על אחת כמה וכמה לקראת נסיעת מבחן בהונדה היברידית, אחרי שההיברידית האחרונה שנהגתי בה (הסיוויק לפני מתיחת פנים) הייתה כל כך אנמית ומאכזבת, לא הייתה ברירה אלא לבוא עם ציפיות באספלט. ואני שמחה להכריז שהלך דיי טוב.

 

הגעתי לסוכנות הונדה על יצחק שדה בתל אביב, בחור מקסים שגם אמון על ההדרכה קיבל את פניי וביקש לספר לי מעט על האינסייט: על המנוע האלקטרומגנטי, שפועל כגנרטור להטענה בזמן האטה ועצירה, על עיצוב החוץ והפנים, שיפורי הבטיחות ברכב (חמישה כוכבי ריסוק, הרחבת הצמיגים, משענות ראש גמישות לתנועה והדף, לא עלינו). וגם על המתחרה טויוטה אוריס שנותנת פייט יפה בעיקר במחיר, אבל “לא משתווה להונדה”, מה פתאום. על יופי וצורה אפשר להתווכח עד מחר, אני אישית לא מחבבת את עיצוב הכריש המעוות או מה שזה לא יהיה, זהו רכב נחמד מאד, רק המראה מיושן ולא אטרקטיבי, והרי זה חצי מהעניין.
הדבר היחיד שמושך את העין הם הג’אנטים הנאים ונורות הלד שמעטרות את הפנסים.

ביצועיםלאינסייט שני מנועים, המנוע המרכזי הוא בנזין ומנוע האקסטרא הוא חשמלי, כאשר הוא נכנס לתמונה בהאטה/בלימה ובעצירה, כך גם תוכלו לראות על גבי תצוגת לוח המחוונים. הונדה יודעים מן הסתם שמנוע כזה פחות חסכוני בדלק, אך תהליך הייצור שלו חסכוני יותר, וכנראה יחזיק מעמד לאורך יותר זמן יחסית למנועי חשמל מרכזיים.
נפח המנוע i- VTEC 1.4 עם מערכת הזרקת דלק ממוחשבת, 98 כוחות סוס. לאינסייט תיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבעה הילוכים, וצריכת הדלק בה לא מרשימה 8.6 ליטר ל100 קילומטר (11.7 קילומטר לליטר). הרכב מרגיש יציב למדי, אך ההגה טיפה’לה “משחק” בעיקולים, לכן חששתי לאתגר את האינסייט יותר מדי בסיבובים. סך הכל, הבלימה ברכב טובה, ההאצה צולעת – 12.8 שניות מאפס ל100 קמ”ש, ועל צווחות המנוע אתייחס בהמשך. מאידך, המתלים, כמו כל הונדה משפחתית סבירים למדי וצלחו כבישים בעייתיים ומחוספסים.

נתוני הצריכה לא השתפרו גם בהמשך

חוק חינוך חובה
זהו רכב היברדי, שכל כולו מושתת על חינוך הנהג לנהיגה רגועה וחיסכון בדלק. ו-וואלה, לא הלך לי.
ההצתה באינסייט שקטה לחלוטין, המנוע החשמלי מגבה את מנוע הבנזין ונכנס לפעולה רק מ20-60 קמ”ש. במצב “אקו” – אותו כפתור ירוק שמפעילים לנסיעה חסכונית, המנוע דומם בעצירות, ויחד איתו דומם גם המזגן, כך שזה אולי חסכוני אך בעייתי בקיץ. 
במהלך הנהיגה במסך הקטן של מד האוץ יש מעין הילה (אור) בצבע, והיא מתחלפת בהתאם לנהיגה שלכם ובהתאם ליעילות בחיסכון בדלק, כשירוק זה נהיגה ממש רגועה וחסכונית, תכלת זה ממוצע, וכחול כהה מראה שגם הבוקר אתם מאחרים לעבודה.
בנוסף, ישנם עשרה מצבי תצוגה באינסייט, כשבאחד מהם יש מדד שמחלק לכם עלי כותרת. ככל שהנהיגה שלכם חסכונית וידידותית יותר אתם מתקדמים במדד העלים. חמישה עלי כותרת מירביים לא הצלחתי להשיג, אבל היי, שני עלים זה מכובד.

נהיגה אקו-לוגית

מנועים שאינם מוגדשים נשמעים לי כמו נביחות ונהימות לא נעימות לאוזן.
באינסייט לא ניתן להאיץ כמו שרוצים, המנוע מחנך אותך להרגיש את הרכב ועל צג לוח המחוונים מופיעים כל העת פידבקים של אורות (ירוק, תכלת וכחול) ואותם עלי כותרת שהזכרתי שמחלקים לנהג בנסיעה ראויה ורגועה.
אך אף על פי שההאצה שלו לא מהירה, הרכב הזה הופך זריז מ60-70 קמ”ש, מתמסר לנהיגה יותר “לוחצת”  ומשייט יפה הלאה. כך בניסוי וטעייה, התרגלתי לנהיגה רגועה בהאצה מאפס, ולחיצות יותר משוחררות על הגז בהמשך, ורק כשלמדתי את הרכב התחלתי גם ליהנות ממנו.

שני עלי כותרת – דרוש שיפור

מראה תא הנהג
נראה שהושקעה מחשבה, אך הוא אינו איכותי. מאובזר בצורה ילדותית כמו משחק, עם כפתורים גדולים מפלסטיק ומעוטר באייקונים/סמלונים. הכפתורים הגדולים עוצבו כך לטובת הלקוחות מצפון אירופה, אותן מדינות קרות שדורשות לבישת כפפות לאורך היום. מסופר כי הלקוחות התלוננו שהכפתורים קטנים מדי ולא ניתן ללחוץ עליהם כשורה בלי ללחוץ על כמה כפתורים יחד, אז הונדה לקחו זאת לתשומת ליבם, והנה קיבלנו כפתורי ענק.



 
יש מערכת שמע טובה המחוברת לארבעה רמקולים, בקרת מיזוג לא מפוצלת, ושקע USB וAUX. מההגה תוכלו לשלוט במערכת השמע, בבלוטוס, בבקרת שיוט, ובתצוגת לוח המחוונים, ויש הרבה במה להתעסק. חוץ מזה, יש משענת יד רצויה, מקום לכוסות, תא כפפות ותא קטן וחבוי לכסף קטן, תתחילו לחפש.

נוחות, מרחב
מושב הנהג היה לי נוח מאד, כיוון מושב הנהג גם לגובה עוזר לקבל ראות טובה, וההגה יוצא ונכנס פנימה, שזה נחמד לנהגים שיושבים נמוך ורחוק מההגה, וניתן לראות מהחלון רק את הכובע שלהם. מאחור, מושב הנוסעים קשיח נוח ומרווח מספיק לשלושה ילדים. והריפודים, רואות עיניכם – פשוטים אך נעימים.

ראות מאחור, החלק התחתון של השמשה מאחור כהה ומושחר כלפי חוץ, אך שקוף מבפנים, כך נוצר שטח ראות גדול שמתחיל נמוך ומשרת היטב את הנהג.

התא גדול ומתקפל בקלות, ותחת הצמיג החלופי מתחבאת לה הסוללה החשמלית, כך שהיא לא תופסת מקום בשום צורה. תא המטען שימושי ורחב מאד, מזכיר את המרחב בטויוטה פריוס.

בטיחות, בקרת יציבות במתחייב בארץ, מערכות הבטיחות: ABS, EBA, EBD, VSA, TCS, HSA, ארבע כריות אוויר, משענות ראש סופגות הדף, עיגוני איזופיקס למושבי ילדים, וחמישה כוכבים במבחני ריסוק.

מחיר להונדה אינסייט הדגם הפשוט יותר – קומפורט (דגם ה”אלגנס” עולה כמעט 146 אלף ש”ח), לא הכי תחרותי – 135,000 ש”ח. נכון, המנוע משופר ויקר, וטכנולוגיה עולה כסף, אבל המחיר לא תחרותי. אז מלבד העובדה שזהו רכב ידידותי לסביבה, למה שנקנה דווקא אותו כשהמתחרה טויוטה אוריס עולה 15.000 ש”ח פחות?

בכלל, עושה רושם שעם ישראל לא סגור על עצמו בבחירת הרכב המועדף עליו, הדגמים ההיברידיים יחסית פופולריים, אך מאידך, גם כלי רכב פחות ידידותיים לסביבה זוכים לאהדה. דוגמת היבואן צ’מפיון מוטורס, שבמרתון מכירות של 48 שעות מכר (לפחות על הנייר) 2500 מכוניות מסוג סקודה/פולקסוואגן/אאודי/סיאט.
מיתון, מישהו?

אז לסיכום

למה כן V? איך תמיד בא לי לזרוק את קלף ה”אס”, השם הנרדף של הונדה – אמינות. אך האם מישהו יודע לספר בביטחון שמכוניות היברידיות לא עושות צרות במבחן הזמן? טכנולוגיות מתוחכמות ומנוע חשמלי לא נשמע כמו מתכון לשקט נפשי ארוך טווח. מה שכן, האינסייט ידידותית לסביבה ולנהג.
למה לא X? האינסייט מצוידת במערכת ECON שלא עזרה לי לחסוך בדלק. אחרי 370 קילומטר מעורבים בדרך עירונית ובינעירונית, האינסייט לא יותר חסכונית מכל רכב מנהלים עם מנוע 1.8 ליטר. גם אם אעגל את ה11.7 קילומטר לליטר ל13 או 15, היא לא מתבלטת או טובה במיוחד בשום קטגוריה.

למי כן V – למשפחות שקיבלו דיל טוב, אחריות ל5 שנים, והבטחה לטרייד אין עתידי במחיר מחירון.
למי לא X – לנרתעים מהצורה, מהמחיר ומהכוח המוגבל של מכוניות היברידיות.

אינסייד דה אינסייט – אלבום תמונות מקיף