משפט תעבורה: חוק איסור תיקון רכב בשטחי הרשות הפלסטינית
רכבה של א’ ניזוק בתאונה ונגרר למוסך. במוסך התברר כי התיקון יעלה כמה עשרות אלפי שקלים. לא’ לא היה ביטוח, ולכן בעל המוסך הציע לא’ לקחת את הרכב לתיקון במוסך בכפר פלסטיני ביהודה ושומרון בשליש מחיר. א’ הסכימה, ובעל המוסך העביר את הרכב לתיקון בשטחים. הרכב הועבר לגורם שלישי, שהעביר אותו למוסך בכפר פלסטיני בשטחי יהודה ושומרון. לאחר מספר ימים התקשר בעל המוסך לא’, מסר לה שהרכב שלה הוחרם על ידי יחידת אתג”ר במשטרת ישראל (איתור ותפיסת גנבי רכב) במסגרת פשיטה שנעשתה על המוסך.
א’ הוזמנה לחקירה באזהרה ביחידת להב 433, נפתח לה תיק פלילי, והיא צפוי לעמוד למשפט פלילי לאחר שיוגש נגדה כתב אישום. כנגד רכבה של א’ ניתנה הודעת איסור שימוש מנהלית, והוא הוחרם לתקופה של 30 יום.
ד’ הוא נהג גרר. במסגרת עבודתו הוא נקרא באחד הימים לגרור רכב ממוסך בלוד למוסך בישוב בית אריה. בדרך לבית אריה, ביקש בעל הרכב מד’ לסטות מהדרך לכפר פלסטיני, ולהוריד את הרכב במוסך שנמצא בכניסה לכפר. ד’ נעתר להפצרותיו של בעל הרכב והסכים להוריד את הרכב במקום שביקש. כשסיימו להוריד את הרכב עצרו את ד’ שוטרים. ד’ נקרא לחקירה, הגרר שלו הוחרם וניתנה כנגדו הודעת איסור שימוש ל-30 יום. כנגד ד’ הוגש כתב אישום פלילי לבית המשפט.
נהגים ונהגות רבים לא יודעים זאת, אבל ב-1998 חוקקה הכנסת חוק, שמטרתו להילחם בתופעת גניבות הרכב לשטחי הרשות הפלסטינית לצרכי “שחיטת” הרכב לחלפים ושימוש בחלפים גנובים. החוק נקרא חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), תשנ”ח-1998, והוא כולל בתוכו איסורים והוראות שונות לגבי המקומות בהם מותר לתקן רכב ובאילו חלפים מותר לעשות שימוש בתיקון.
החוק קובע חובות רישום ותיעוד לגבי שימוש בחלפים משומשים, בעיקר לגבי בעלי מוסכים שנדרשים לנהג רישום לגבי קניה, מכירה, שימוש והתקנת חלפים משומשים, במטרה להילחם בתופעה של שימוש בחלפים שמקורם במכוניות גנובות. החוק קובע שיש לתעד כל עסקה בחלפים אלה במטרה לאפשר למדינה להתחקות אחרי מקור החלפים.
סעיף 18א לחוק קובע איסור על שימוש במוצרי תעבורה משומשים, שמקורם בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית (שטחי A ו-B) ועל איסור תיקון רכב בשטחים אלה. “מוצר תעבורה” מוגדר כ”מכלול, מכשיר או אבזר וכל חלק המשמש או המורכב ברכב לרבות חלק חילוף וכל מוצר שהוא חלק מציוד הרכב“. “תיקון רכב” מוגדר כ”תיקון או טיפול מכני, חשמלי או אלקטרוני שבוצע ברכב, לרבות פחחות וצביעה וכן תיקון מערכת מיזוג אוויר או טיפול בה“.
החוק מטיל אחריות פלילית על כל אדם שעושה שימוש במוצר תעבורה, שמקורו ברשות הפלסטינית, ואוסר על אדם למסור רכב כדי לתקנו בשטחי האחריות הפלסטינית.
החוק נותן סמכות למשטרה לתת הודעת איסור שימוש לרכב לתקופה של 30 יום, אם הוא הועבר לתיקון באמצעות רכב אחר, כמו גרר, ואם בשלוש השנים האחרונות ניתנה כבר הודעת איסור שימוש כנגד הרכב בגין עבירה דומה – לתקופה של 60 יום. אם הרכב הועבר לתיקון שלא באמצעות רכב אחר – יש סמכות לתת הודעת איסור שימוש לתקופה של 7 ימים.
העונש על העבירות של מסירת רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או שימוש בחלפים שמקורם בשטחי הרשות הוא מאסר עד 3 שנים.
קיימת הגנה בחוק, בסעיף 10(6), למי שמסר רכב לתיקון בשטחי הרשות או השתמש בחלפים שמקורם ברשות, אם יוכיח שנסיעתו בהם לא הייתה למטרת תיקון הרכב, וכי התקיים אחד מאלה:
- לא היה ניתן להמשיך את הנסיעה ברכב ללא תיקונו;
- בהמשך הנסיעה ברכב היה כדי לסכן עוברי דרך.
המטרה של ההגנה הזו היא להחריג מהחוק מקרים בהם נהג נדרש לתיקון חירום בדרך, אולם במקרה זה, נטל ההוכחה עובר לנהג, שיצטרך להוכיח שהתנאים הנדרשים להגנה זו התקיימו.
אז שימו לב איפה מתקנים לכם את הרכב ובאילו חלפים עושים שימוש. במידה ומדובר בחלפים משומשים, יש להתעקש לראות את הקבלות של המוסך לגבי רכישת החלפים ומקורם. אל תתפתו לכל מיני סוחרים ו’מאכערים’ שמציעים לכם פתרונות זולים לתיקון. הזול הוא יקר במקרה זה – רישום פלילי והרשעה פלילית.
דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.
לעוד מאמרים בנושא משפט תעבורה, של עורך הדין דרור כהנוביץ’
