משפט תעבורה: סיפור על יגואר בשעת לילה מאוחרת

 

על עבירת מהירות חמורה, עדויות שוטרים, ועורך דין שחושב מחוץ לקופסא

מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’

פעמים רבות שואלים אותי – “איך אתה יכול להגן על עבריין”? לא מפריע לך שעברייני תנועה יוצאים בעונש קל או מזוכים. ואני עונה – “כל אדם זכאי להגנה” ובנוסף “מניין לנו שהאדם הוא עבריין”? כל אחד שהוגש נגדו כתב אישום הוא עבריין?”.

תפקידי כעו”ד הוא לוודא כי המשטרה עשתה את תפקידה כראוי, ולהעלות ספק סביר בראיות התביעה, במקום שזה אפשרי. משמעותה של הרשעה מעבר לספק סביר היא שבית המשפט מוודא כי אכן מי שמורשע הוא זה שעבר את העבירה. במקרה שבו קיים ספק סביר, בית המשפט חייב לזכות את הנאשם.

בטור הקודם עסקתי בשאלה למה בית המשפט נוטה להאמין לשוטרים ואיך אפשר להתמודד עם זה – באמצעות סתירות בין עדויות של שוטרים שונים או באמצעות הוכחה שמה שטוען השוטר לא יכול היה להתקיים. דוגמה טובה שאני זוכר היטב היא הסיפור של היגואר בשעת לילה מאוחרת.

טור תעבורה על יגואר ועבירת מהירות לכאורה

באחד הלילות, סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר, נהג א’ בכביש החוף, לכוון צפון ממחלף נתניה למחלף חבצלת. ניידת מאחוריו סימנה לו לעצור, והשוטר הודיע לו שהרכב שלו נמדד נוסע במהירות של 170 קמ”ש סמוך למחלף נתניה, במקום מהירות של 90 קמ”ש המותרת במקום. רישיונו של א’ נלקח על ידי השוטר במקום, והוזמן למקום קצין משטרה, שפסל את רישיון הנהיגה שלו לתקופה של 30 יום לפני משפט.

נגד א’ הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט לתעבורה בגין נהיגה במהירות מופרזת. לפי כתב האישום, נמדד הרכב באמצעות ממל”ז (מד מהירות לייזר), במהירות של 175 קמ”ש במקום מהירות 90 קמ”ש המותרת במקום, ממנה הופחתו 5 קמ”ש על פי פסיקת בית המשפט העליון. בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של א’. לטענתנו, הרכב שלו לא נסע במהירות הזו, וקיים ספק האם הרכב שמדד השוטר הוא רכבו של הנאשם שנעצר.

השוטרים הוזמנו לישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק. השוטר שהפעיל את הממל”ז העיד שעמד עם הניידת במצב סטטי בניצב לכביש 2, לפני מחלף נתניה מדרום והפעיל את הממל”ז לכוון התנועה שמגיעה מדרום לצפון. הוא העיד שמדד את הרכב במהירות 189 קמ”ש, אולם טווח המדידה היה רחוק מ-300 מטר המותרים למדידה, ואז הסיט את המכשיר לצד השני של הניידת ומדד דרך חלון הניידת הימני הפתוח את הרכב בתנועה מתרחקת במהירות של 175 קמ”ש, במרחק של 262 מ’, ואז החל לרדוף אחרי הרכב המתרחק עד שעצר אותו סמוך למחלף חבצלת.

בחקירה נגדית אישר השוטר כי הניידת הייתה במצב מונע, כשידית ההילוכים במצב ניוטרל ובלם היד משוך. השוטר אישר שלקח לו בין שנייה לשתי שניות כדי להסיט את המכשיר לצד השני של הניידת ולהתחיל למדוד את מהירות הרכב. לאחר מכן הוא הניח את הממל”ז בין המושבים ויצא למרדף.

ביקשנו מהשוטר שהעיד לחשב כמה זמן לוקח לו לצאת עם הניידת, שחונה בניצב לכביש ולהאיץ למהירות של 100 קמ”ש, והגענו לתוצאה של 14 שניות לפחות. רכב הנע במהירות של 174 קמ”ש מתקדם מרחק של 48 מ’ בכל שנייה, כך שלמעשה התרחק הרכב מהשוטר למרחק של לפחות 454 מ’ מהניידת, וזאת כשהניידת עוד לא התחילה לנסוע.

נוסיף לזה את הזמן שלוקח לניידת להאיץ כדי להגיע למהירות הרכב או מהירות גבוהה יותר כדי להדביק אותו, והגענו למרחק של לפחות 1000 מ’ מהניידת, כשהשוטר נשבע ששמר על העת כל קשר עין רצוף עם הרכב הנמדד.

חקירת השוטר המשיכה כשהוא העיד שזיהה שהרכב שעבר אותו ונמדד היה מסוג יגואר, שהפנס הקדמי ימני שלו לא היה תקין. השוטר התבקש לזהות מכוניות יגואר לפי תמונות של רכבי יוקרה שהצגנו לו והחל להתבלבל. הוא נשאל כמה פנסים קדמיים היו ליגואר וטעה – ענה שניים כשהיו ארבעה.

השוטר התבקש לתאר את הדרך שעשה עד לעצירת הרכב, והעיד שמדובר בדרך ישרה ללא עליות או ירידות. הצגנו בפניו תמונות שמעידות על כך שיש שם עליות, ירידות ועיקולים שיכולים לגרום לאיבוד קשר עין עם הרכב הנמדד.

המתנדב שישב לצד השוטר בניידת העיד בבית המשפט שראה את השוטר מודד את הרכב במהירות של 189 קמ”ש ואז השוטר הסיט את הממל”ז לכוון שלו ומדד מהירות של 175 קמ”ש. הוא העיד שאינו מוסמך להפעיל ממל”ז, שהרכב שעבר אותם היה מסוג יגואר, אך הוא לא זכר כמה פנסים יש ליגואר. גם בפניו הצגנו תמונות של כלי רכב והוא לא הצליח לזהות יגואר.

המתנדב העיד שיכול להיות שהשוטר מדד את הרכב דרך השמשה הקדמית, דבר שאסור על פי הנהלים (אסור למדוד דרך שמשה בגלל שבירה של קרן הליזר). המתנדב לא יכול היה להגיד באיזה מרחק היה הרכב מהם כשהתחילו לנסוע אחריו. הוא העיד שהשוטר העביר אליו את הממל”ז לפני תחילת הנסיעה, לא זכר אם היו כלי רכב אחרים על הכביש באותה שעה וזכר שיש עיקולים בכביש.

לאחר שמיעת עדות השוטר ועדות המתנדב, ביקשה השופטת לעצור את המשפט ולדבר עם הצדדים. השופטת פנתה אל התובע והצביעה על הבעיות בראיות של התביעה. לאחר דין ודברים הסכימה התביעה לתקן את כתב האישום מעבירה של נהיגה במהירות 170 קמ”ש במקום 90 לעבירה של נהיגה במהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך ולסיים את התיק בקנס ללא נקודות. הנאשם הסכים להודות בעבירה המתוקנת ולסיים את התיק.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

תגובה אחת ל “משפט תעבורה: סיפור על יגואר בשעת לילה מאוחרת”

  1. נתפסת ע”י שוטר ושוטרת ביציאה ממחנה נתן בבאר שבע.כאשר אני נוהג סמי טרור מסוג (אמרקאי) פרילנדר.
    באשמה של אי עצירה בשלט ✋. כמוני גם מונית ותנדר. אך כשירדתי מהמשאית שאלתי את השוטרת. על מה התלונה?ענתה שלא עצרתי בעצור.העפתי מבט לצומת וראיתי שבאמת הרכבים כאילו לא עוצרים.שמתי לב האבל והחום שעולה מהכביש מתעתיע בנו.השבתי את תשומת לב של השוטרת וביטוח את הנימוק.
    לאחר הגשת הדוחות סיכמנו שנעיד אחד לטובת השני.הזימון לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע היה יום ליל הסדר.כאשר הגעתי-נשפט נהג הטנדר ונמצא אשם.בצהריים הגיע התור שלי להשפט.הצהרתי שאני לא מודה.זומנו השוטרת והשוטרים שהיו בבית.כשהגיעו-השופט הציג בפני השוטרת את הדוח והצהירה שזוכרת את המקרה.השופט שאל אם יש לי שאלות? ענת כן.
    שאלתי את השוטרת אזה רכב נהגתי בעת העברה.ענתה שלא זוכרת.שאלתי אותה על מנת לעזור לה לזכור.הרכב היה פרטי, טנדר או משאית? ענתה שלא זוכרת.ביקשתי להכניס את השוטר השני.שוב שאלתי אזה רכב נהגתי בעת העברה.ענה שלא זוכר.ריעננתי את הזיכרון -זה אוטובוס, טנדר או משאית? ענה טנדר.שאלתי שוב האים היה יום חם במיוחד או גשום? ענה שלא זוכר.שאלתי שוב.ראיתי את גלגלי הרכב או את הגג? לא זוכר.ביקשתי לוח וגיר עם סרגל.השופט התחיל להתעצבן והקיש עם העט על השולחן.כשהיא את הלוח.שירי את הצומת והכביש ואין עמדו השוטרים.וסיפרתי לשופט לשוטרים שמזג האור היה יום חמסין והגשתי אישור המטרלוגי למזג האויר .לכן עולה מהכביש חום והבל שגורם לרכבים לנוע מעט.גם שהשוטרים עמדו במקום שזו הראיה היה לכיוון הגג ולא הגלגלים.לכן אני זכאי יחד עם נהג המונית והטנדר שנישפט קודם.אכן השופט החליט לזכות אותי ונזף בשוטרים על העובדה שקראו את הדוח ואישרו שאכן זה הדוח שכתבו ולא זוכרים.?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *