נהיגה ראשונה: ג’יפ אוונג’ר קרוסאובר חשמלי מלא ברוח המסורת
נסענו בג’יפ אוונג’ר החשמלי באזור הטבעי שלו, בשטח, ואפילו על מסלול מרוצים. השקה בינלאומית עם פאנל עיתונאיות ושופטות הטקס הבינלאומי – WWCOTY
תאריך פרסום הכתבה: 5/2/2023
תאריך עריכה: 31/12/23
זוהי תקופת בחירות בעולם הרכב. החל מאתרי רכב וצרכנות, כמו זה, ועד טקסים בינלאומיים לבחירת רכב השנה, כולם נמצאים באיזושהי תקופה של סיכומים. מה הרכב הטוב של השנה? הרכב החשמלי המוצלח של השנה, רשימת כלי הרכב המומלצים של השנה, ועוד ועוד.
גם אני מסכמת את 2022, לקראת פתיחת דף נקי של כלי רכב חדשים שיבואו ויילוו אותי ב-2023. את הטקס הפרטי שלי – מלכת הכביש 2022-23 אני עורכת זו השנה השישית, ובמקביל, אני שופטת בטקס הבינלאומי לבחירת רכב השנה – WWCOTY, הבחירה של עיתונאיות הרכב, אנחנו כבר יותר מ-50 נשים בתחום שבוחרות את רכב השנה שלנו, על פי פרמטרים כלליים, כמו נוחות, ביצועים, אבזור, בטיחות ועוד ועוד, שום דבר נשי מובהק, אבל כן, בחירה מעיניים או פרספקטיבה של אישה נהגת. אישה, כמוני, כמוך, או כמו אשתך, או חברה שלך.
את הבחירה שלי לרכב השנה 2022-23 אחשוף במהלך חודש פברואר, ואת הבחירה של עיתונאיות הרכב בעולם, אנחנו נבצע ממש בימים אלה. המכוניות היחידות שיכולות לקבל ניקוד בטקס, הן מכוניות שנהגנו עליהן בעצמנו, ולכן JEEP אירופה עשו מהלך – רוב עיתונאיות הרכב מיבשת אירופה ובכלל, לא נהגו בג’יפ אוונג’ר החדש, הקרוסאובר החשמלי החדש שרק עתה הושק, המשמעות היא שאי אפשר לקחת אותו בחשבון ואי אפשר לנקד אותו בכלל. מבחינת המותג לא היה מצב לפספס ולהחמיץ את הבחירות הקרובות לרכב השנה, בשל העובדה הפשוטה – ג’יפ אוונג’ר הוא רכב פנאי שטח חשמלי שפונה לפלח הנשים, הנהגות, לא פחות מאשר פונה לקהל הגברים.
כך, בטווח של כמה ימים, אולי שבוע, יצאה הפקה מטורפת של ג’יפ אירופה, להביא את כל עיתונאיות הרכב מאירופה (איזה כיף שלפעמים ישראל, האמא של המידל איסט, היא אירופה, בעיני יצרניות/מותגי רכב). כורטסו כרטיסים, נשלחו לוחות זמנים, ויצאתי לדרך, לאיטליה, למתקן הניסויים/נהיגה של סטלנטיס, תאגיד הרכב רב הזרועות, לפגוש את הרכב שהספיק לזכות בכתר אחד משמעותי מאד, רכב השנה של ה-WCOTY. שזה כמו הטקס שלנו, אבל מעורב בעיתונאים גברים ועיתונאיות רכב, נשים.
האוונג’ר החשמלי מעוצב יפה, עם כל הנגיעות המסורתיות של שפת המותג, עם השבכה על שבעת פתחיה, רק שאלה פתחים מדומים, מאוזנים ואטומים, כי זהו רכב חשמלי ואין צורך בפתחי אוויר. הצורה הכללית היא JEEP לגמרי, עם הכתפיים הרחבות, והמגנים מקדימה ומאחור, (מאחור זהו מגן ברזל, נטול צבע, כדי שבמקרה של שריטות ומכות, הסימנים לא יהיו בולטים), ובית הגלגלים התפוחים, מנופחים. זה ג’יפ, אף אחד לא יוכל לפספס את זה, אבל ג’יפ אחר. זה בייבי ג’יפ, זו יציאה אחרת של המותג, ג’יפ קטן, שמידותיו נחתכו כמה שיותר, והמשקל גם כן, ועדיין, בתוך המידות המצומצמות האלה, לא חסר מקום מלפנים, או מאחור ל-2 נוסעים בוגרים, ולא חסרים מקומות אחסון… למעשה, ג’יפ עפים על עניין מקומות האחסון, כי יש כל כך הרבה מקום (34 ליטר של אחסון), אפילו לתיק שלם במרכז הדשבורד – זו חשיבה מובהקת על קהל הנשים. כל התיק שלי נכנס, נבלע אפילו, וכמה זה משמח, אין לכם מושג.
סוללה וצריכה חשמלית
JEEP אוונג’ר חולק פלטפורמה עם פיג’ו e2008, ואופל מוקה, אך לא מנוע חשמלי, ולא סוללה, והאוונג’ר אף קצר מה-2008. בקרביים של הקטן הזה, מנוע עם הספק של 156 כ”ס, (115 קילווואט), מומנט של 26 קג”מ, על 1.5 טון. הוא מרגיש זריז וקליל, ויש לו מצבי נהיגה שעוזרים לו להתאים את עצמו לכביש ולכל סוג שטח. הסוללה בקיבולת 54 קוט”ש, (51 קוט”ש נטו), והטווח החשמלי המוצהר, על פי היצרן, הוא עד 400 קילומטרים בנסיעה מעורבת, ועד 550 קילומטרים בנסיעה עירונית. מנסיעת המבחן המאד לא סטנדרטית ומאד מאומצת שעשיתי, הכוללת נסיעה במסלול מרוצים, ובנסיעה בשטח, הצריכה הייתה 26.8 קילוואט שעה ל-100 קילומטרים, שזה גם נתון מפתיע בהתחשב בכמה לחצתי עליו, ואין לי ספק שזה לא משקף נסיעה יומיומית בכלל.
היצרן מצהיר על צריכה של 12.5 קילוואט שעה ל100 קילומטרים, ואם הוא יראה צריכה של 17-18 קוט”ש ל-100 ק”מ, כמו הג’ילי גאומטרי C, הרי שזה נתון מצוין. עוד היצרן מצהיר, שהמערכת הרגנרטיבית מחזירה 10 אחוז מהצריכה בנסיעה. היום, למכוניות עם סוללות קטנות, המערכת הרגנרטיבית תהיה זו שתכריע אם הרכב שווה או לא שווה קנייה. בעיר, מכוניות חשמליות לא מבזבזות טווח חשמלי, בעיקר לא בפקקים בדרך לעבודה או הביתה. המהירות נשארת נמוכה יחסית, ואלא אם אתם לא לוחצים חזק בכל יציאה מהמקום, יש מצב שגם תחזרו עם עוד כמה אחוזי סוללה הביתה.
אם המערכת הרגנרטיבית עובדת טוב, היא תחזיר לכם אנרגיה גם בנסיעה בינעירונית מעל 100 קמ”ש, ושם הרכב מתחיל להיות כדאי יותר או פחות. זו שעתן של היצרניות להוכיח את יעילותן של יחידות ההנעה החשמליות. לעשות סוללות גדולות מדי זה משקל שיפגום בביצועים, ולכן צריך לחשוב איך פותרים את העניין הטווח, קיבולת הסוללות, היעילות והמשקל, והכל יחד.
מלבד עיצוב JEEP שובה לב, ופרקטיות ושימושיות גבוהה של הרכב ליושביו, ג’יפ כמובן רוצה להוכיח שהמכוניות שלה יודעות ומסוגלות לשטח, כל שטח, כן, גם זה הקטן גדול הזה, ג’יפ אוונג’ר. אז הם הורידו, וגילפו כל שטח מלמטה, ומהצדדים, כדי שלרכב יהיו זוויות ראויות לשטח: זווית גישה (20 מעלות), זווית בטן (20 מעלות), וזווית נטישה (32 מעלות), וכמובן גם מרווח גחון טוב של 20 ס”מ.
נסיעת התרשמות במסלול מרוצים
נסיעת המבחן ברכב התחילה בכלל במסלול המירוצים האגדי של אלפא רומיאו, מסלול “באלוקו”. אנשי ג’יפ נתנו לנו יד חופשית עם הרכב במסלול, אחרי סיבוב היכרות אחד. התמזל מזלי להיות לבד ברכב, כי היו עיתונאיות שיצאו בזוגות, ועוד שמחתי לראות שאני ראשונה בשיירת האוונג’רים, כך שלא הייתי צריכה להתנהג בחוסר נימוס משווע ולעקוף את החברות שלי. כשהמוביל עזב את המסלול, לחצתי על הגז, כאילו, אני באלפא רומיאו ג’וליה קוודרופוליו (תלתן ירוק), מי יודע מתי אני אהיה שוב בבאלוקו! גז גז גז, מצב ספורט, גז גז, נשארו עוד 4 הקפות. כל כך הרבה מחשבות עוברות בראש בזמן כל כך קצר. על המסלול, על הכבוד לו זכיתי, על הבנות שנעלמו מאחור, על זה שאין לי מצלמה שמתעדת את כל זה, ועל הג’יפ אוונג’ר… על ההאצות הלא רעות שלו, ועל האחיזה המצוינת שלו, ועל כמה שהוא לא פראייר, לא קטן ולא בייבי.
ובתוואי שטח…
השלב הבא, החלק שאני פחות מתחברת אליו, השטח. ממולי, רנגלר אדום גדול, לעומתי, לוקח אותי לטיול במתקן הניסויים של ג’יפ בשטח. הדבר הכי מגניב היה לראות את כל המתקנים המעניינים שדגמי ג’יפ, וקרוסאוברים בכלל של סטלנטיס צריכים לעבור. בדרך לשטח ראיתי בשטח העצום, מגרש המשחקים הפרטי של היצרנית, שתי מכוניות עם צבעי הסוואה, החזקתי את עצמי לא לצלם. תוואי השטח היה קל ופשוט, אבל כן עברנו דרך מכשולי מים ובוץ, טיפסנו קלות, ונגענו גם קצת בחול, עד כמה שכמויות הטל בלילה שלפני אפשרו לאדמה הזו להיות יבשה. מהנסיעה בשטח יצאתי עם השאלה הקבועה איתה אני מסיימת מבחני דרכים עם קרוסאוברים, שהם אינם רכבי שטח מובהקים. נכון, אפשר לעשות עם האוונג’ר שטח קל ובינוני, אבל למה?
כן, אני יכולה להעיד שהנסיעה על תוואי מעצבן של חלוקי נחל, היה נסבל, המתלים עבדו, ושיככו היטב. על אף התחושה שאולי זהו רכב פנאי צבעוני חשמלי לעיר, הוא יכול להסב לכם, צעירים, משפחות קטנות, נשים וגברים, הנאה בשטח קל.
את מערכת המולטימדיה לא הכרתי לעומק, היא פשוטה למדי, אך צבעונית ונחמדה. יש שורת מתגי תפעול תחתיה, של בקרת האקלים, ועוד טיפה למטה, יש את כפתורי ההילוכים, שזה דורש שנייה של פוקוס. היום תפעול תיבות ההילוכים יכול להיות מפתיע ולא שגרתי. וזה נחמד ומרענן במקרה של האוונג’ר.
באירופה, האוונג’ר משווק ב-4 רמות גימור/אבזור, ויחד עם זאת עם אפשרויות בחירה אישית של הרוכשים, כמו הוספת מדבקות לאורך הגג ומכסה המנוע, וגם הוספת צבע כחול אדום או ירוק, לאחד מה”פתחים” על השבכה הקדמית. יש לג’יפ סיבה טובה לעוף על עצמם, הם מכרו ביום ההשקה של הרכב 10,000 מכוניות, ונראה שהמחיר ההתחלתי, 36 אלף יורו, יעודד עוד לקוחות ג’יפ, ולקוחות שיחצו ממותגים אחרים, לבדוק את הרכש החדש. מה יהיה המחיר אצלנו? נקווה שיפתיע לטובה.
מתחרים מולו:
Alfa Romeo Tonale אלפא רומיאו טונלה
BMW Series 2 Active Tourer ב.מ.וו סדרה 2 טורר
BMW iX1 ב.מ.וו iX1 (מתחרה מצוינת – הבחירה שלי)
BYD Atto 3
Dacia Jogger דאצ’יה ג’וגר
Genesis GV60 electric ג’נסיס GV60
Nissan Ariya ניסאן אריאה
Nissan Kicks ePower
Renault Austral רנו אוסטרל
ג’יפ אוונג’ר נבחר ל-SUV החשמלי של 2022-23 בטקס הבינלאומי
