נוסעים לאכול: ברטון קרפרי (מסעדת קרפים) – אוכל רחוב בריא

נוסעים לאכול במסעדת הקרפים “ברטון קרפרי” סניף אבן גבירול. סקירה על אוכל הרחוב הכי מזין צבעוני ואיכותי ברחובות תל אביב

ברוב הסקירות האחרונות שלי הגעתי למסעדות, ש”על הנייר”, בהגדרתן הן… מסעדות. יש מקום סגור, אוכל, שולחנות, מלצרים/יות, אחמשיות, מארחת ועוד. אחת מהן הייתה יותר בר עם תפריט אוכל, אבל גם שם הכל התנהל כמו במסעדה, ולכן, לא הופתעתי, כמו שהופתעתי בסקירה הזו. קודם כל, למה הופתעתי? כי לא ראיתי את המקום הזה לפני. חזית המקום הייתה נותנת לי מושג כלשהו לקראת מה אוכל, איך זה יראה ואיך אחווה את המקום. למה עוד הופתעתי? כי האתר של “ברטון קרפרי” מעביר תחושה של מסעדת שף. מפיות בד על הברכיים, רב מלצרים, צלחות, סכו”ם בוהק ולכו עם זה הכי רחוק, כמו שאני הלכתי… (זה המקום לסמיילי צוחק מכל הלב).

ברטון קרפרי היא מסעדת הקרפים הכי מיוחדת שנתקלתי ואכלתי בה. אם חשבתם שקרפים מוגשים רק בצורתם המתוקה, והלא בריאה. בסניפי ברטון קרפרי, בתל אביב (פלורנטין ואבן גבירול), תזכו לטעום את “הקרפ הצרפתי ממחוז בריטני שבצפון מערב צרפת. קרפים שעשויים מבלילת כוסמת נטולת גלוטן, על פי מיטב המסורת הברטנאית”. את התרגום הישראלי לקרפ הצרפתי עושה השף יונתן בודק, עם קרפ בטעם סביח, קרפ עם תוספות בשר או דגים, קרפים טבעוניים, ואם תצליחו להכניס משהו לבטן אחרי כל זה, תמצאו בתפריט גם קרפים מתוקים לקינוח. רק שכחו מקרפים קונבנציונאליים.

לבושה במיטב בגדיי, הגעתי לברטון קרפרי בסניף אבן גבירול. חזית המקום יפה ומושכת. כמה צעדים פנימה, ואנחנו למעשה, בדוכן אוכל רחוב גדול ובנוי, עם שולחנות עץ גדולים, מעלינו גג, אבל אין דלתות או קירות שסוגרים עלינו. הסועדים סביבי מרגישים בבית. בכל שולחן הרכב שונה: זוגי, חברים, סועד אחד שהחליט לשבת עם הקרפ החם שלו, על אף שהוא יכול גם לאכול אותו בהליכה בשדרה.

ליד עמדות הכנת הקרפ 3 אנשי צוות, 0 מלצרים/יות. מול הקופה מתחבטים עם התפריט, מזמינים וניגשים לאסוף את האוכל כשקוראים להם, והאמינו לי שומעים היטב אם קוראים לכם.

האווירה במקום, חמימה, ביתית, הכי מקום לשבת בו עם חבר/ה, בן/בת זוג, “לחטוף משהו לאכול”, או לקחת לאכול על הדרך. מי שמכין את האוכל, אחראי המשמרת, וכל העובדים מסביב, בהלך רוח חברמני, סחבקי, שמח ומזמין. את השם שלכם יקראו, יזמרו או אפילו ישירו, כשהקרפ שהזמנתם מוכן לכם.

יאללה, מזמינים:

פתחנו עם שתייה, בן הזוג ביקש חצי ליטר בירה מהחבית, כי הוא צמא, ואני בכלל השתוללתי, עם… שוקו טבעוני חם (חלב שקדים). בהמשך הזמנו שתייה קלה. קרפים זה מצמיא.  

התפריט הכחלחל המעורר תאבון של ברטון קרפרי מחולק לפי ברטון גבינות, ברטון צמחוני/טבעוני, ברטון דגים או בשרים, ומתוקים כמובן לקינוח. את החלק הבשרי לא ידעתי, ולכן לא יסוקר, אבל כן נאמר לי שה”גראטן בייקון טלה” – קרם פרש, גבינת אמנטל, בייקון טלה, תפוחי אדמה, בצל ירוק, שום קונפי ופלפל שחור (44 ש”ח), הוא סוג של מנת הבית, קרפ אהוב מאד. ומנגד, המנה הטבעונית, “ארטישוק א-לה רומנה” – גבינה טבעונית, בצל ירוק, עגבניות מיובשות, שום ורוקט (38 ש”ח), מוצלחת ואהובה לא פחות.

לפתיחה ועיקרית, בחרתי לי ולבן זוגי 4 מנות קרפ:

מנת החלומי צאן – חלומי, קרם פרש, בצל ירוק, בזיליקום-נענע, עגבניות ורוקט (36 ש”ח)

לבנה חציל – לבנה, חצילים, תפוח אדמה, עגבנייה, בצל סגול, שעועית ירוקה, טחינה גולמית, שום, כוסברה, חריף ורוקט (36 ש”ח)

את מנת הצ’דר מעושנת – גבינת אמנטל, צ’דר מעושנת, תפוח אדמה, תרד, שום, חריף, זיתים ורוקט (36 ש”ח). שוב, ללא התוספות האפשריות, תוספת גבינה כחולה | ארטישוק 6 ש”ח או תוספת גבינת סנט מור | אנשובי 8 ש”ח

וגם קרפ סלמון – קרם פרש, בצל ירוק, סלמון מעושן, שפריץ לימון ורוקט (40 ש”ח). מנה שחשבתי שאעוף עליה, הייתה החוליה החלשה בין המנות. הסלמון המעושן היה לי פחות טעים אחרי מכת החום שקיבל. כל הרכיבים שהיו איתו, איבדו מקסמם אחרי שספגו אותו. ואת זה אני אומרת כחסידת סלמון, גם מעושן.

ולהבא, נראה לי שאזמין את הקרפ הקלאסי של ברטון – עם גבינת אמנטל, ביצה, עגבנייה, בצל סגול, כוסברה, שום ורוקט (34 ש”ח), עם תוספות (תוספת גבינה כחולה | ארטישוק 6 ש”ח) (תוספת גבינת סנט מור | אנשובי 8 ש”ח).

כל המנות ה”חלביות”: החלומי המצוין, הצד’ר הקריספי, וקרפ העשור או קרפ הערב שלי, אם תרצו – לבנה חציל, היו טעימות בצורה יוצאת דופן. קרפים מלאים בכל טוב. “כבדים” מחד, אבל עשויים ממש טוב, עם חיבורים מעולים של מרכיבים. והאמת היא, שבאתי כל כך רעבה, שיכולתי לאכול שלושה שלמים, פשוט היה לי לא נעים, אז נגסתי פה ושם, עד לחצי. וגם השארתי מקום למתוקים. בן הזוג שכמובן נשנש בבית לפני, ולא שבת רעב במשך היום (מנהג כל כך מגונה), הצליח לסיים קרפ אחד מלוח וקרפ אחד מתוק. אם אתם ממש ממש רעבים, אתם יכולים להזמין שלושה קרפים. זה יהיו די והותר, על גבול ההתחזרות. מצד שני, אם אתם אוספים טק אווי לבית, למי אתם דופקים חשבון. חשבון אמרנו? קחו בחשבון שאין דבר כזה לשמור קרפ לאחר כך. הוא יאבד מכל הטעם והקסם שלו.

צורת ההגשה כיפית ומזמינה. מעמד הקרפים, מעמד עץ, כבד למדי, עם פתחים ייעודיים, זה הדבר הכי מדליק שראיתי בדוכני אוכל רחוב, אי פעם. הקערות הגדולות ומתקן מפיות הנייר הגדול שהיו במרכז השולחן והעלו אצלי תהיות רבות בהתחלה (כשעוד לא היה אוכל על השולחן), קיבלו משמעות, ונכנסו לתוך הקונטקסט של המקום – אוכל רחוב = אוכלים הידיים, אוכלים עם הידיים = מתלכלים, מתלכלכים = מפיות, והרבה. איפה נזרוק את המפיות… תשלימו אתם (לא על הרצפה, יש קערה גדולה שדואגים גם לרוקן עבורנו במהלך הארוחה, בליסה).

הקרפים החמים הונחו, זה בצד זה, בצורה מעוררת תאבון. שלל הירוקים שהוסיפו לכל קרפ, היו העונג שלי וההתעסקות של בן זוגי. אני אכלתי אותם בתאבון רב, והוא פלה אותם, אחד אחד החוצה. כן, אפשר לבקש מראש מנות ללא ירוקים, אם אתם לא חסידי רוקט וכוסברה. בעיני, ולחיך שלי, אלה היו תוספות רצויות ומעשירות את תוכן הקרפ. וגם לא הרגישו אותם בכלל בלעיסה.

אחרי כל הטעמים המלוחים, הגיע הזמן למתוק. הקינוח בברטון קרפרי מגיע גם כקרפ, עם שלל תוספות מתוקות, כמו: חמאה, ריבה, קינמון, שקדים, בוטנים, חלווה, ואיך לא – נוטלה. הקרפ הקלאסי, המוכר, שעד היום הכרנו כקרפ היחיד, בצורתו היחידה. בן הזוג הזמין את הקרפ המתוק עם הנוטלה (20 ש”ח), ואני ביקשתי קרפ פחות קלאסי ויותר מפתיע. ההפתעה הייתה טובה ומתוקה במיוחד – קרפ עם גבינת ריקוטה, שוקולד לבן וריבת עגבניות (24 ש”ח), שילוב מצוין וטעים מאד, גם בטמפרטורה גבוהה. אני סאקרית של שוקולד לבן, וטעם ריבת העגבניות יעבור בהצלחה בכל חיך. אז אם אכלתם כבר מספיק קרפ עם נוטלה בחייכם, ובא לכם לחדש – הזמינו את הקרפ הזה או חדשו לעצמכם עם המבחר המתקתק בתפריט הקינוחים.

נוסעים לאכול: סקירות אוכל נוספות:
כרמים
אוממי
טנדורי
ריבר רמת גן
סוהו SOHO
שאפל בר
לאנטריקוט ת"א