נזקי החותים: חשש לפיטורים מאסיביים בנמל אילת – השער-הדרומי של ישראל
על רקע החשש לפיטורים בנמל אילת – ועדת הכלכלה ממליצה שלא לממש את האופציה להארכת הזיכיון ולהחזיר את הנמל לבעלות המדינה. יו”ר הוועדה: “אם הנהלת הנמל לא תנהל מו”מ עם העובדים צריך לדרוש ממנה להחזיר את כספי הסיוע ולבטל את כל ההקלות שקיבלה בשל המלחמה” (40 מיליון ש”ח)
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון שעסק בנושא הסכנה לפיטורים המוניים בנמל אילת. במהלך הדיון התברר כי מנכ”ל הנמל ביטל הבוקר את הגעתו לישיבה. היו”ר וחברי הוועדה המליצו למשרד התחבורה שלא לממש את האופציה להארכת הזיכיון של משפחת נקש בנמל ולהחזירו לרשות המדינה. כמו כן דרשו מההסתדרות והאוצר לנהל מו”מ עם הנהלת הנמל, ואם לא יהיו הסכמות לדרוש חזרה את כל כספי הסיוע ולבטל את ההקלות שקיבל הנמל מהמדינה על רקע המלחמה.
ב-2010 הועבר הנמל לחברה פרטית של האחים נקש למשך 15 שנה, עם אופציה להארכה לתקופה של עשור נוסף. למדינה, כך נאמר יש אינטרסים חיוניים בהפעלה של נמל אילת, לכן יש מגבלות על ההפרטה שלו. במהלך השנים הייתה עלייה הדרגתית בהיקף הסחורות הנפרקות בנמל, והעובדים דרשו הסכם קיבוצי חדש. “באוגוסט האחרון, עוד לפני המלחמה, הוכרז סכסוך עבודה אבל המו”מ נקלע למבוי סתום”. לפני כעשרה ימים הודיעה הנהלת הנמל שהיא עומדת לפטר 60 מתוך כ-120 העובדים.
“אין הפסדים בנמל, נהפוך הוא, יש תחושה לא נוחה שיש פה שימוש ציני של המעסיק במצב המלחמה כדי לפטר עובדים או להשתמש באיום לפטר עובדים כדי להרוויח”.
ח”כ יסמין פרידמן מתחה ביקורת על היעדרות מנכ”ל הנמל מהישיבה, ואמרה: “העיר אילת נכוותה רבות בשנים האחרונות. העיר אירחה כמות מטורפת של מפונים בלי שהעירייה קיבלה עזרה, הפרנסה נפגעה ושוב רוצים לפגוע בה. ומי רוצה לעשות את זה? חברות שמרוויחות מיליונים. איפה הדוגמה האישית והאחריות של החברות הגדולות במשק? של אנשים שמגלגלים מיליונים. איפה הדוגמה האישית, לתת כתף בשעתה הקשה של המדינה?”. ח”כ משה פסל אמר כי המדינה היא שצריכה לקחת אחריות, ולא היזם הפרטי.
ח”כ שלום דנינו ביקש לדעת מתי נגמר הזיכיון ומה התנאים להארכתו, והאם יש מגבלות נוספות שהטילה המדינה על הזכיין. יו”ר הוועדה הוסיף כי יש הבדל בין הפרטת נמל חיפה או המפרץ, שיש להם תחליף, לבין הפרטת נמל אילת שהוא השער הדרומי למדינה ולו אין תחליף.
סמנכ”ל משרד התחבורה, עופר אלישר, ציין כי תקופת הזיכיון תסתיים בעוד כשלוש שנים, ובעוד כשנה וחצי המדינה צריכה להודיע לזכיין על האפשרות להארכה. הוא הוסיף כי המכירה נעשתה תוך שמירה על ההסכמים הקיבוציים והאינטרסים החיוניים למדינה ואמר: “מבחינת משרד התחבורה הנמל חשוב לנו מאוד”.
מנהל חטיבת נמלי הים בהסתדרות, ניר אייזנברג, טען כי “כל יום נוסף שהאחים נקש מחזיקים בנמל זה יום שבו הנכס האסטרטגי של מדינת ישראל יורד לטמיון. בהסכם הקיבוצי יש אפשרות לפיטורי צמצום, אבל ככל שיהיו כאלה הם צריכים להיעשות בהידברות והסכמה. שבועיים לפני ההודעה של המנכל על פיטורי 50% מהעובדים ישבנו עם יו”ר חברת נמלי ישראל, יו”ר נמל אילת ויו”ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, והגענו למתווה של ניצול ימי חופשה. אנחנו מבינים את המצב במדינה ואת האיום החות’י ונותנים כתף. אבל שבועיים אחרי זה קיבלנו הודעה מנוכרת על פיטורי 50% מהעובדים, כשבשנה שעברה הבעלים משכו דיבידנד של 50 מיליון שקל, ובמשך עשור מגלגלים מיליונים. נכון שהיום יש מלחמה ואף אחד לא מגלגל. מה לעשות, חלק פונו מהבית שלהם וחלק צריכים להביא כסף מהבית”.
נציג האוצר, איציק דניאל, העריך כי הנהלת הנמל קיבלה סיוע מהמדינה על רקע המלחמה. סמנכ”ל הכספים של חברת נמלי ישראל, גיא שטיינברג, אף ציין כי חנ”י דחתה לנמל תשלומים של עד 40 מיליון שקלים לתקופה של עד שנה.
נציג ועד מחלקת ים בנמל, יהודה בלולו, אמר כי “האחים נקש ניצלו את המדינה ולא יישמו שום דבר מכתב ההסמכה. זה הנמל הרווחי ביותר פר עובד. 11 שנים אנחנו עובדים איתם והם לא רצו לחתום על הסכם שכר וניצלו אותנו. יש לנו כאב נפשי מההנהלה הזו”. יו”ר ועד התפעול, מאיר אברג’יל, הוסיף: “הפקרתם אותנו בידי אנשים תאבי בצע, שכל מה שמעניין אותם זה להרוויח הון. הם סחטו את הלימון ומהקליפה הם עושים ריבה. לא השקיעו כלום בציוד”.
הוועדה סבורה שנמל אילת הוא נכס אסטרטגי ללא תחליף, בניגוד לנמלים אחרים, ולכן ממליצה הוועדה למשרד התחבורה שלא לממש את האופציה ולהחזיר אותו לבעלות המדינה. עד אז ממליצה הוועדה שלא לאפשר פיטורים אלא למצוא פתרונות אחרים, כמו יציאה לחופשה, במסגרת מו”מ של ההסתדרות מול ההנהלה בפיקוח משרד האוצר.
אם לא תהייה הסכמה של הנהלת הנמל לנהל מו”מ, הוועדה קוראת לחנ”י לדרוש תשלום מידי של חובות הנמל ואם ניתן פיצוי על האוצר לבקש אותו חזרה.
בנוסף ביקשה הוועדה ממשרדי האוצר והתחבורה לבדוק עם הנמל עומד בהסכם הזיכיון, ואם לא אז לבדוק את השבת כספי הדיבידנד שנמשכו לפני המלחמה. הסיכום התקבל פה אחד.
