ניסאן ג’וק החדש (1.0 ליטר טורבו) N-Design – מבחן דרכים

לפני 11 שנים, ניסאן ג’וק היה רכב הפנאי הראשון בסגמנט B, וזכה בעקבות כך להצלחה מסחררת. כעת משיקה ניסאן את הדור החדש לתוך שוק רווי ברכבי פנאי בכל גודל וצורה. האם יזכה הג’וק לאותה פופולריות והצלחה?

היופי הוא בעיני המתבונן. המשפט הזה קיבל חשיבות נוספת כאשר הג’וק יצא לראשונה לאוויר העולם. יש שאהבו את העיצוב של הניסאן ג’וק היוצא ויש שלא, על דבר אחד לא ניתן להתווכח – אף אחד לא נשאר אדיש. אספתי את הג’וק החדש מהסוכנות בתל אביב, והדבר הראשון שעשיתי הוא לצלם תמונה מכל זווית ולשלוח למספר חברים. להלן סיכום התגובות:
1) כולם מיד זיהו שמדובר בג’וק החדש
2) חלק אהבו וחלק לא.

מה שבטוח הוא, שקבוצות הוואטסאפ לא נשארו אדישות לג’וק החדש. 

חזית הג’וק החדש כוללת, בדומה לדור הקודם, 4 יחידות תאורה. בין היחידות נמצאת סבכה קדמית, המיישרת קו עם שאר דגמי ניסאן המיוצרים כיום. בדופן הרכב תמצאו קשתות גלגלים בצבע שחור המתחברות אחת לשניה באמצעות “חצאית” שחורה. קשתות אלו מדגישות את הכנפיים התפוחות, אשר מקנות מראה “שרירי”. את חדרי הכושר לא סגרו בעקבות הקורונה במפעל של ניסאן – רכב המבחן בגרסת N-Design, צויד בחישוקי 19″ (!) הממלאים באופן הולם את בתי הגלגלים ומשלימים את המראה ה”שרירי”.

ידיות הדלתות האחוריות, בדומה לדגם היוצא, חבויות בחיבור שבין חלון הדלת וקורה C. המראה אמנם “נקי” יותר, אך זה פחות פרקטי כשהילדה בת השש ניסתה להגיע לידית הפתיחה הגבוהה של הג’יפון. החלק האחורי כולל ספוילר ופגוש שחציו התחתון עשוי מפלסטיק שחור המשתלב עם קשתות הגלגלים והגג השחורים. אין ספק שמחלקת העיצוב בניסאן הצליחה במשימה לשמר את המראה שתרם להצלחה של הדגם היוצא, אשר גרר אחריו תגובות אמביוולנטיות.

תא הנהג

פתיחת דלת הנהג חושפת מושבים קדמיים מחוממים מסוג “ריקליינר” הכוללים משענת ראש אינטגרלית כחלק מגב המושב. המושבים כוללים פתח בגובה העורף, כמקובל במושבי מרוץ, לטובת רתמות. מחזה נדיר מאד שגרם לי לפתוח את רישיון הרכב ולוודא, בהמשך לחישוקי הענק, כי לא מדובר בגרסת ניסמו שרירית אלא בגרסת הליטר-טורבו בעל שלושת הצילינדרים ו-117 הסוסים. העיצוב החיצוני הייחודי ממשיך לתוך תא הנוסעים. הגרסה הנבחנת צויידה במושבי עור ודיפוני עור בהירים המשתלבים עם פלסטיקה כהה באופן נאה ומוקפד. 

איכות החומרים מצויינת, כמוה גם איכות הגימור וההרכבה. ההגה, ספורטיבי למראה וקטום בחלקו התחתון. במרכז הקונסולה נמצאים שלושה פתחי מיזוג הנשלטים על ידי מערכת בקרת אקלים, שאינה מפוצלת אך נוחה לשימוש, ומעליהם מסך מגע גדול ונגיש. המסך אגב, שולט רק על מערכת המולטימדיה ואינו מחובר לשאר מערכות הרכב. מערכות אלו מוצגות בנפרד באמצעות מסך בלוח המחוונים. בין המושבים הקדמיים נמצאת משענת יד, המשמשת גם כמכסה לתא קטן יחסית. נציין כי תא הכפפות הגדול מפצה על כך. מבט למעלה חושף תקרה כהה, גם היא עשויה מחומר איכותי. עם זאת, בלט בהעדרו גג שמש, אותו היינו מצפים לראות בגרסה המאובזרת ברכב פנאי המשלב לא מעט “סטייל”. 

מעבר למושב האחורי מגלה כי אחת הבעיות הגדולות של הגרסה הקודמת נפתרה בזכות הארכת בסיס הגלגלים בכעשרה סנטימטרים משמעותיים, דבר המאפשר מרווח ברכיים מספק בהחלט. עוד נמצא בדלתות האחוריות כיס עם תא מיוחד לכוסות, ובמרכז, בין המושבים הקדמיים, כיס קטן ולידו שקע USB. את המיזוג, הנוסעים במושב האחורי יאלצו לקבל מהפתחים שבחלק הקדמי. תא המטען גדל גם הוא בכ-70 ליטרים לעומת הגרסה היוצאת לנפח של 422 ליטרים. 

אני מכוון את המראה המרכזית האלקטרו-כרומטית (או בעברית: מתכהה אוטומטית), מניע בלחיצת כפתור (או בעברית: Keyless), ומתחיל לנוע אל מחוץ לסוכנות המרכזית של ניסאן. השילוב של רחובותיה השבורים של דרום תל אביב וגלגלי ה-19 אינץ’ אינם עושים חסד לג’וק. ככל הנראה בגרסת הבסיס, הנעולה בחישוקי 17 אינץ’, הנסיעה תהיה נעימה יותר. אבל הי, על סטייל משלמים בנוחות. לא?

בג’וק החדש מותקנת תיבת הילוכים רובוטית כפולת מצמדים בעלת שבעה יחסי העברה לעומת התיבה הרציפה בגרסה היוצאת. כידוע, תיבות רציפות, לעומת תיבות רובוטיות, מספקות נסיעה חלקה אך פוגמות במקצת בביצועי המנוע. תיבות רובוטיות הן ידניות בבסיסן, אך מופעלות על ידי “רובוט” המסוגל להעביר הילוכים מהר יותר ממייקל שומאכר (בימיו הטובים). הרובוט בניסאן זריז, כמעט כמו הרובוט של קונצרן פולקסוואגן המצייד את רכביו בתיבות ה-DSG המצויינות.

הוא העביר את ההילוכים מהר וחלק, פרט לשלוש העברות פחות חלקות שנרשמו במהלך מאות הקילומטרים שבילינו במחיצתו. סביר בהחלט. מנוע הליטר טורבו בעל שלושת הצילינדרים עובד באופן חלק ושקט למדי, ובשילוב תיבת ההילוכים, חטיבת הכח חזקה מספיק לתנועה עירונית זריזה ולהאצה מעמידה ל-100 קמ”ש, תוך 11.1 שניות, לעומת 12.3 שניות בדגם היוצא. 

המראה השרירי הצריך בדיקה גם בכבישים המפותלים. בדרך אליהם שמנו לב כי רעשי רוח קלים החלו לחדור במהירות של כ-100 קמ”ש, בעיקר מדלת הנהג, ולכן נראה כאילו מדובר בבעיה ספציפית ברכב המבחן. ואם כבר בכביש המהיר עסקינן, חסרה לנו ברמת המחיר הזו (139,990 ₪ לגרסה הנבחנת) בקרת שיוט אדפטיבית (יש בקרת שיוט רגילה). במהירויות תלת ספרתיות אגב, מנוע הליטר כבר אינו מפתח מהירות בקצב אותו פיתח בתוך העיר, ולכן פחות מתאים לנהגים המחפשים לצאת לעקיפות בעליות של סדום ערד. 

כפי שכבר הבנתם, הגענו לכביש המתפתל. הנהגים הנמרצים יעבירו את התיבה למצב “Sport” המושך את ההילוכים בהאצה ומוריד הילוכים באופן אוטומטי תחת בלימה. המהדרין, יעבירו הילוכים באופן ידני באמצעות משוטי ההעברה הנמצאים מאחורי ההגה. בכביש הזה, הג’וק מתגלה כבן לוויה מצויין עם המון אחיזה, זוויות גלגול נמוכות יחסית ותחושת בטחון גבוהה מאחורי ההגה. כל מה שהיה חסר לנו זה עוד קצת כח מהמנוע כדי לנצל את הפוטנציאל שגלום בג’וק. ניסמו (חטיבת הביצועים של ניסאן), נא טיפולכם. תודה.

רגע לפני שנחזיר את השלט לאיש המכירות בסוכנות (keyless, כבר אמרנו?), נספר לכם על תאורת האווירה בדלתות, בקונסולה המרכזית ובבסיס ידית ההילוכים המשלימות את תחושת היוקרה בתוך תא הנוסעים. על הסטייליסט שאוחז בהגה ישמרו פנסי הלד המצויינים, מערכת לבלימה אוטונומית, התראה בפני סטיה מנתיב הכוללת רעד בהגה ובלימה קלה (למה לא פשוט תיקון הגה?) ועוד מערכות “רגילות” הנדרשות על פי החוק. 

באותו סוף שבוע מיהרתי להגיע ממקום למקום. צריכת הדלק היתה בהתאם: כ-12 קילומטר לליטר. קצת גבוה למנוע ליטר עם תיבה רובוטית. נהג שיצא בזמן ליעדיו יצליח ככל הנראה להשיג צריכה טובה יותר. 

לסיכום:

גם היום, בשוק הרווי ברכבי פנאי, הג’וק מצליח לשמור על עיצובו הייחודי, כפי שעשה זאת כשיצא לאוויר העולם לפני כ-11 שנים. גרסת ה- N-Design, עם חישוקי ה-19 אינץ’, נראית קרבית למראה אך פחות נוחה בכבישים משובשים. העיצוב הייחודי ממשיך גם לתוך תא הנוסעים, אשר עשוי מחומרים איכותיים. בכביש המתפתל הג’וק התגלה כמהנה לנסיעה אך בלטו בהעדרם עוד כמה סוסים על מנת לנצל את מלוא הפוטנציאל. שורה תחתונה – מתאים למי שמחפש “ג’יפון”, אך אינו רוצה להיות חלק מהעדר. 

רכב המבחן: ניסאן ג’וק בגרסת N-Design מחיר 139,990 ₪