סובארו אאוטבק 4X4 החדש (מנוע 2.5 ל’) LUXURY מבחן דרכים
הסובארו אאוטבק היה פה עוד בימים שעוד לא המציאו את המילה ג’יפון. האם לא נס ליחו של זקן השבט של מותגי השטח של סובארו? והאם הוא כבר “שכח” את מה שהם עוד לא למדו?
זקן השבט
סובארו אאוטבק. מרכב הסטיישן – שטח, הלא-כל כך-ברור-מה-הוא, של סובארו, נמצא פה עוד מאמצע שנות ה-90′. אז, הוצג תחת השם “סובארו לגאסי אאוטבק”. הוא הסבא של רכבי הפנאי בישראל, בימים שבהם מי שקנו רכב שטח היו מורעלי טיולי שטח או כאלו שבאמת נאלצו לנסוע בדרכי עפר. עד כמה האאוטבק ותיק בארצנו? המתמודדים היחידים מולו בימים ההם, היו הוולוו XC70 ואאודי AllRoad, זכר צדיקים לברכה. האם בעולם של רכבי פנאי מפונפנים יש מקום לרכב סטיישן בעל יכולות שטח משובחות? נבדוק גם את זה, בין היתר.
סובארו אאוטבק זוכה לעדנה מחודשת בדמות דגם חדש, אם כי, נראה שמדובר יותר במתיחת פנים, ובדור השישי שלו נראה טוב מתמיד. מדובר ב-D-SUV, רכב פנאי בינוני, בעל פלטפורמת סטיישן (SGP), אותה נמצא גם בסובארו אבולטיס. מלפנים, יחידות תאורה חדשות, פגוש חדש עם בתי ערפל חדשים, תחומים כרום, ושבכת גריל עם מסגרות כרום אורכיות, עם דיפיוזר כסוף בתחתית. בצדדים, אותן חצאיות ופלסטיקה מעל בתי הגלגלים, גלגלים בעלי חישוקי 18″, שבאים לבדל אותו מעוד רכב סטיישן, ולהכריז כי מדובר ברכב שטח. גם אלה זוכים לאיזה עדכון קליל ו”מטפסים” מעט על הדלתות.
מאחור, יחידות תאורה חדשות גם כן, ופגוש מנופח עם פלסטיקה שחורה שמטפס אף הוא לעבר הפנסים, ודיפיוזר אחורי כסוף בתחתית. מעל הכל, מגלשי הטענה גדולים ובולטים, בזכות מאחזים שחורים גדולים, כאילו אומרים “חביבי, תעמיס!”, וזאת כנראה הסיבה שנמצא כאן חלון שמש קטן חשמלי, ולא גג זכוכית פנורמי, כמקובל בימינו. לטובת העמסה מרובה. עוד מקום נרחב להעמסה הוא תא המטען בעל נפח של 561 ליטר (!), מיתרונות המרכב הסטיישני.
ה-X פקטור
יש פה 4.87 מ’ אורך, כמעט 5 ס”מ יותר מהדגם היוצא, אם כי החשד לצמיחה נופל על הפגושים החדשים והבולטים. יחד עם זאת, הם אינם פוגעים ביכולת שלו לכניסה לשטח ומאפשרים זווית גישה של 18.6 ס”מ, ונטישה של כמעט 20 ס”מ, מרשים ביותר. גם מרווח הגחון עומד על 21.3 ס”מ, כך שלא תפחדו להיכנס איתו לשטח.
פנים הסובארו אאוטבק מפנק. התחושה מרווחת, ולא סתם. לא פחות מ-1.875 מ’ רוחב, ועם בסיס גלגלים העומד על 2.745 מ’, יש פה מרווח רגליים מכובד, לנהג ולנוסעים לצידו ומאחוריו, שזוכים גם ליציאות מיזוג מאחור. לא תמצאו פה כל מיני פינוקים שיש ברכבי פנאי חדשים, כמו, אוורור בכיסאות, תאורת Welcome או תאורת אווירה, אבל יש פה לא מעט פיצ’רים וטכנולוגיה שמבדלת את סובארו בכלל ואת האאוטבק בפרט, משאר רכבי הפנאי/שטח.
סובארו אאוטבק זכה לדשבורד מעוצב וחדש, שבמרכזו ממשק STARLINK החדשני המגיע בשתי רמות הגימור הנמכרות – LIMITED ו-LUXURY. מדובר במסך טאץ’ אנכי, מעין טאבלט בגודל 11.6″ עם ממשק מלא בעברית, וחיבורי APPLE CAR Play ו-Android auto. יש פה שליטה על מערכות הבטיחות ברכב ומערכות השטח, וכל זה מחובר למערכת שמע מבית Harman-Kardon, ול-11 רמקולים וסאב-וופר (ברמת הגימור LUXURY הנבחנת), מה שנתן עומק ועושר צליל משובח. יש פה לוח שעונים אנלוגי, עם מסך מידע קטן במרכזו. הדפדוף בו, באמצעות לחצנים בתחתית ההגה אינו נוח, והמידע מתחלף רק בחלק העליון והקטן של אותו צג קטן. אין ספק שמשקפי מולטיפוקל היו עוזרים פה.
הישיבה בסובארו אאוטבק גבוהה, ומושבי עור נאפה, בצבע חול מדברי, הולכים להשתלב היטב עם היעד אליו אני מתכנן להגיע – מעלה ראש זוהר, דרום מזרחית לערד. מדובר במסלול שטח קליל, לא טכני בעליל, ואמור להתאים לאאוטבק, בו אין מיגון גחון ברכב המבחן. בנתיים, המרחק מהמרכז לערד יאפשר לי לבדוק את יכולות הכביש ומערכות הבטיחות של האאוטבק. לחיצה על כפתור ההתנעה, ומנוע הבוקסר נעור לחיים, ובהחלט שומעים אותו. שינוי מרענן בעידן של מנועים חשמליים. מנוע הבוקסר שנמצא גם בדגמים אחרים של סובארו, הוא מנוע אופקי, אשר הבוכנות בו עובדות אחת מול השנייה ובזכות המבנה הייחודי הזה, ובזכות מרכז כובד נמוך, מקבלים פעולה חלקה ודינמית. מדובר בדור חדש של מנוע בוקסר בנפח 2.5 ליטר, 4 בוכנות, עם גל זיזים עילי כפול המפיק 170 כ”ס ב-5800 סל”ד, ו-25.7 קג”מ, שאמור להיות גם חסכוני יותר בצריכת הדלק, לצד אותה אמינות שהייתה עד כה.
חסרון אחד יש למנוע זה – כל עוד נהגתי בעיר, הוא היה שקט וממושמע, אך ברגע שעליתי לכביש המהיר דרומה, בכל לחיצה על הדוושה, הוא נשמע היטב בחלל הנהג. יש פה גם תיבת הילוכים רציפה LINEARTRONIC ,שמונה הילוכים, המשודכת באופן מסורתי למנוע הבוקסר בדגמי סובארו. העברת ההילוכים חלקה והכוח נשמר בכל העברת הילוך, עם יחסי העברה סבירים, אך, כאמור, במאמץ היא גורמת למנוע לצעוק, לעיתים בצורה פחות נעימה, כאילו אין פה 8 הילוכים.
מערכת המתלים פיצתה בגדול על כך. סובארו אאוטבק החדש מגיע עם מערכת הנעה כפולה קבועה (AWD) וסימטרית לכל ארבעת הגלגלים, בעלת פיקוד ממוחשב, שגרמו לנוחות נסיעה משובחת. לא הורגשו טלטולים ובכל סיבוב, גם במהירות גבוהה, האאוטבק הגדול נדבק לכביש כמו דבק 3 שניות, עם אחיזה מהטובות בכבישי ארצנו, ואף ידע לשכך ולגהץ מהמורות בכבישים משובשים. מערכת נוספת באאוטבק שגורמת לי לחייך מהנאה, היא מערכת ה-SI Drive. מדובר בסה”כ בשני כפתורים זעירים בהגה, הבוררים שני מצבי נהיגה. לחיצה על האות I תכניס למצב Intelligent (I), בו מחשב המנוע דואג למצערת מתונה, לטובת ביצועים סבירים וצריכת דלק טובה יותר, גם בזכות ניהול תיבת הילוכים משתנה.
מצב S לעומת זאת, Sport (S) הופך את האאוטבק למשהו אחר. כאילו היה פה מנוע רדום שרק חיכה לאיזה בעיטה בצלעות. תגובת המצערת הופכת חדה יותר, גם תיבת ההילוכים הופכת לספורטיבית יותר, עם העברת הילוכים קצרה, מה שגורם לזמינות מיידית של כוח מתפרץ והתחושה היא הרבה יותר חזקה מ-“רק” 170 כוחות הסוס שבמנוע. ברגע שגיליתי את ההבדלים, היה כבר מיותר להמשיך לנהוג במצב I, והעברת ההילוכים באמצעות השיפטרים שמאחורי ההגה, הוסיפה מאד לחווית הנהיגה. הסובארו אאוטבק הותיק עוד יכול ללמד תרגיל אחד או שניים את החבר’ה הצעירים שבאו אחריו.
בטיחות
בגזרת הבטיחות, סובארו אאוטבק החדש זוכה למערכות הבטיחות המוכרות מדגמי סובארו חדשים אחרים. מערכת ה-Eyesight, מערכת בטיחות אקטיבית ייחודית לסובארו, הותאמה והורחבה לאאוטבק, בשל גודלו. “שדה הראיה” הוכפל על ידי שני מכ”מים שסורקים בכל מהלך הנהיגה לפנים ומאחור, ונותנים ניטור קבוע של התנועה מסביב. יש פה בקרת שיוט אדפטיבית עם מנגנון זחילה בפקקים, אם כי, היה נדמה שגם במצב שמירת מרחק מצומצמת מהרכב לפנים, האאוטבק שמר יותר מידי מרחק או זיהה מרחוק את הרכב מלפנים שבנתיב, והאט מוקדם מדי את מהירות הרכב, באופן אוטומטי.
יש פה בנוסף, זיהוי רכבים ב”שטח מת” המתריע בקול ובאורות. ובכלל, כל האזהרות הופיעו בלוח השעונים הקטן, אך גם בחיווי אור ירוק צהוב או אדום על שמשת הרכב. מערכת שמירת נתיב ותיקון סטיה, אף תרטיט את ההגה, מה שקרה לא מעט, בשל הקושי שלה לשמור על מרכז נתיב בעת נסיעה במהירות גבוהה בכביש המהיר. בנוסף, יש פה בלימת חרום, ואזהרה על התנגשות מלפנים וגם בנסיעה לאחור. תוסיפו מצלמות לאחור לצדדים ולפנים, 8 כריות אוויר ועוד מערכות בטיחות הבאות כסטנדרט בשתי רמות הגימור והאאוטבק מזנקת ל2021, עם ציון אבזור בטיחות ישראלי 7.
מערכת נוספת שכדאי להתעכב עליה, וייחודית לסובארו, היא מערכת DriverFocus. חשבתי שאני לבד ברכב? טעיתי. יש פה מערכת נוספת, שסורקת את פני הנהג, וכך, בכל פעם שהסטתי את העיניים מהדרך, או הראתי מבחינתה סימני עייפות, היא התריעה וצפצפה. ואוי, כמה שהיא צפצפה בדרך. בכל זאת, אני מנווט ליעד לא מוכר וכל מבט ב-Waze, במראה או אפילו לצד, לראות שהנתיב הימני למשל פנוי לחזרה לאחר עקיפה, המערכת התריעה עם סמליל עין אדום במרכז לוח השעונים, ולמרות היותה נודניקית, היא מצוינת וחשובה. אותה סריקת פנים, מאפשרת גם התאמה אישית של מאפייני נהיגה לחמישה נהגים שונים, ממצב זיכרון של כיוון המושב ועד תחנות הרדיו האהובות של אותו נהג. נייס.
הגעתי לערד, אני מציץ במד הדלק, והמיכל שהיה מלא בתחילת דרכו עומד על מעט מעל החצי. אני מזכיר לעצמי לבדוק צריכת דלק גם בנהיגה רגועה יותר. אני ממשיך מזרחה ומגיע למעלה זוהר. סובארו אאוטבק יקר, עכשיו זאת ההזדמנות להראות מה אתה יודע לעשות בשטח.
השליטה במערכת הסיוע בנסיעה בשטח, ה-X-Mode, נעשית דרך מסך המגע הגדול. מדובר במערכת שגם היא ייחודית לסובארו, שהופכת את הרכב מעוד רכב פנאי, לכמעט רכב שטח אמיתי. לאאוטבק ישנם שלושה מצבים: מצב רגיל לכביש ועוד שני מצבי נהיגה לשטח – שלג/עפר, עבור נהיגה בשבילים דלי אחיזה, ומצב שלג/בוץ עמוק, עבור שטח שדורש יותר כוח מהמנוע ושליטה אוטומטית באחיזת הגלגלים בשטח. אמנם שעון החורף הגיע, אבל גשם לא היה באותו שבוע, והפעם האחרונה שערד ראתה שלג היתה בחורף 2013. אך עפר יש פה לרב, ואני בוחר במצב שלג/עפר.
מסלול ראש הזוהר מתחיל בקטע מישורי קצר שמיד לאחריו מגיע טיפוס, והאאוטבק אוכל את העלייה בלי מלח, למרות שאנחנו קרובים לים המלח, רבות גם בזכות מערכת סיוע לזינוק בעליה. מערכת המתלים המצויינת מצליחה לשכך גם בשטח מהמורות ולהימנע מקופצנות יתר. בירידה במורד, ה-HDC, מערכת בקרת הירידה במדרון, עבדה מצויין ולא נדרשתי ללחוץ על דוושת הבלימה כמעט. במחצית המסלול, זמן קצר לפני שהשמש שוקעת אני בוחר להסתובב ולחזור. האאוטבק הוכיח את עצמו. בחזור, אני מחליט לעלות על אחד מהכבישים המהנים לנהיגה, הכביש מתוך ערד למצדה, כביש 3199, כביש ארוך (18 ק”מ), ומפותל, עם סטייג’ים מפתיעים, החושף באופן סופי את ה-X פקטור של הסובארו אאוטבק – רכב מהנה, בכביש ובשטח, שפשוט לא בא לצאת ממנו.
השבט אמר את דברו
החושך ירד, ואני עוצר לתדלוק. מחשב הדרך מראה צריכת דלק של 7.8 ק”מ לליטר בנהיגה דינאמית משולבת שטח קליל. בהמשך הדרך בנסיעה רגועה חזרה צפונה, הצריכה השתפרה ועלתה ל-10.5 ק”מ לליטר. נתון טוב יותר, אך עדיין מעט “שתיין”. האאוטבק מרשים מבחוץ אם כי לא מדובר ב”חתיך של השכונה”. מראה הסטיישן מטעה ומסתיר שמדובר פה למעשה באחד מרכבי השטח הטובים והמהנים בישראל.
לעיתים נדמה שהסובארו אאוטבק החדש הוא שעון אנלוגי בעולם דיגיטאלי, עולם הצועד בצעדי ענק לעבר מנועים חשמליים. הוא מעט רעשני, מעט שתיין בנזין, בלי הפוזה של רכב פנאי, ועם תמחור מאתגר – החל מ-229,900 ₪ או ברמת הגימור הנבחנת, LUXURY, ב-254,900 ₪. מצד שני, האאוטבק לא מודח מקו הייצור למעלה משלושה עשורים מסיבה טובה, וממשיך להיות משווק. אין ספק שהשבט אמר את דברו. הוא עדיין נמכר במספרים יפים בעולם וגם בישראל, עם סחירות גבוהה וביקוש גבוה בשוק היד שניה.
לסובארו אאוטבק תא נוסעים רחב, הוא מצויד במערכות בטיחות ייחודיות, אבזור עשיר במידה טובה, יש לו יכולת שטח גבוהה וייחודית, והמון מעניק המון הנאה בנהיגה, דבר שהולך ודועך בעולם הרכב. הוא יתאים למי שמחפשים את כל זה ומתעלמים ממעט החסרונות, ויש לא מעט שיהיו מוכנים לשלם על כך.
