מגמת לימודי רכב חדשה שנפתחה לפני כשבועיים בפתח-תקווה, מציגה מהפיכה בלימודי הרכב בישראל
תמונות: לשכת דוברות עיריית פתח תקווה
את משה עוזיאל, אני פוגש בשער “המרכז לטכנולוגיה ומנהיגות ערכית בכפר הנוער אמי”ת פתח-תקוה, מודל חינוכי ייחודי, המשלב לימודים טכנולוגים במכללה להנדסאים לצד הכנה לחיים ושרות משמעותי במכינה למנהיגות טכנולוגית.
משה, מנהל המכללה ובוגר המקום בעצמו. צעיר, מלא מרץ, עיניים בורקות, דיבור מהיר וחותך, דיבור צבאי. עד לפני שנה וחצי היה רב סרן במיל’. שירת כמפקד ביה”ס למקצועות הרכב בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, חי ונושם את עולם הרכב, כבר לא מעט שנים.
מבנה גדול וחדשני, מטופח ומזמין, עם מדשאות, ופינות ישיבה נמצא במרכז בית הספר. נראה שהושקעה מחשבה רבה ביצירת סביבת למידה מעוררת השראה שתשמש בין היתר מרכז ארצי להכשרת מורי הרכב במשרד החינוך.
נכנסנו למבנה, מולנו נגלית מגמת רכב מעוצבת בצורה שלא הייתה מביישת משרדים של חברת היי-טק בפיתוח. לכל פינה הוקדשה חשיבה וכל פרט, החל מהריהוט והכסאות המעוצבים, דרך משרדי הצוות, משרדי ה”אופן ספייס” עם זכוכיות מסך, מקרנים ומסכים חכמים, ועד הכיתות הצבעוניות ומזמינות. חדר המורים נראה יותר טוב מחדר המנוחה של חברת Google (והיינו במשרדי Google ישראל).
דגמי מכוניות על מדפים, שעונים בצורת מיסבים וגלגלי שיניים, ואפילו החנוכיה במקום, מעוצבת ממכוניות קטנות על משטח זכוכית. הכל חי ונושם רכב. ביה”ס שאוהבי רכב והתחום היו חולמים ללמוד בו. אם כך היו נראות כל מגמות התיכון והלימוד בכלל בארץ, אין לי ספק שפחות ופחות תלמידים היו נושרים מהלימודים, ויותר ויותר תלמידים היו מסיימים בהצטיינות.
החשיבה מחוץ לקופסא אינה מסתיימת רק בעיצוב המושך, אלא גם במערכת ובאפשרויות הלימוד. הכל מתחיל מחטיבת הביניים והתיכון בכפר. תלמיד שמגיע בבוקר יכול להרכיב לעצמו את המערכת מבין שלל השעורים שיש. אם בא לתלמיד ללמוד חשבון או לשחק בסימולטור רכב ולפרק ראש מנוע וירטואלי, זו החלטה שלו. בסוף הוא יצטרך ללמוד הכל, אבל יש לו החופש לבחור, וזה גורם לתלמידים ללמוד ולהשקיע מעבר. לא פחות ממהפכני.
צוות הלימוד נבחר גם כן בקפידה, וחלקם הגיעו ישירות מהצבא עם מנהל המכללה. הצוות נבחר לא רק בשל יכולותיו והידע מעולם הרכב והמכניקה, אלא גם בזכות האוריינטציה שלו והחיבור לטכנולוגיות חדשות, אהבה לסטודנטים, בעלי גישה ויכולת ללמד בצורה שהיא ‘חשיבה מחוץ לקופסא’.
הלימוד של מערכות הרכב השונות בבית ספר הוא דרך מערכות E-Learning מתקדמות. תלמיד יכול לעשות עבודה או מבחן במחשב, בכיתה או מהבית. מורה יכול לשבת על כוס קפה בסלון או בחדר מורים, ולבדוק עבודות במהירות, לראות איפה תלמיד טעה או התעכב על תשובה, לקבל סטיסטיקות לגבי התלמיד, להבין אם הוא באמת הבין או סתם ניחש תשובה.
העבודות לתלמידים נבנו בעזרת חשיבה שונה. תלמיד מקבל תיק לטיפול במוסך. לדוגמא, מקבל משימה – לפרק אלטרנטור. את כל המשימה הוא יבצע עם תיק וירטואלי שחופף לתיק עבודה שהיה פותח במוסך בעולם האמיתי. אם הוא נדרש לעדכן את הלקוח על עלויות נוספות או על שינוי במחיר, הוא ידרש לבצע זאת, והכל משוקלל לציון סופי. רק אחרי שתלמיד יסיים כמה מבחנים וירטואלים על מערכת ברכב, הוא יגש לטפל פיזית במערכת ברכב.
מחשוב ענן אמרנו?
תלמידים יכולים להתחבר דרך הענן למחשב רכב שנמצא במוסך באילת, לקבל את תיק העבודה והדיאגנוסטיקה הבסיסית ולטפל בו מהכיתה בפתח תקוה.
“איפה נכנס בסיפור הזה משרד החינוך?” אני מקשה על משה. “הרי ידוע שמערכת החינוך לא כזאת גמישה או מתקדמת”. “לא בהכרח” עונה משה, כאן ציין את שמו של המפקח ממשרד החינוך, משה לוי, שליווה את הקמת ביה”ס מתחילת הפרויקט ולאורך כל הדרך, “המפקח היה עם ראש פתוח וחשיבה מתקדמת”. מתברר שלפעמים אדם אחד במערכת ,יכול לעשות שינוי מדהים.
בית הספר נבנה בזכות חזון של כמה אנשים, בראשם ראש עיריית פתח תקוה, איציק ברוורמן, שמאז שנבחר לקדנציה הנוכחית שלו, הסיר חסמים, העביר תקציבים ודאג לתרומות עבור הקמת המגמה בבית הספר והעצמת החינוך טכנולוגי בישראל. כל זאת נעשה בשת”פ יחד עם משרד החינוך ומשרד התחבורה, צוות מינהל החינוך בעיריית פתח תקוה, איגוד המוסכים, וצה”ל.
הסטטיסטיקה לא משקרת
נתון מדהים חושף ש86% מבוגרי בית הספר משתלבים במגמות הרכב בצה”ל, וצה”ל כבר קוצר את הפירות של בוגרים איכותיים שהשתלבו במערכת. בוגר בית ספר מהסוג הזה ידע לתקן ולצמצם החלפת חלקים ברכבים וכלים ממונעים שלא לצורך. במקום להחליף לדוגמא חיישן במנוע, הבוגר ידע להתחבר עם המחשב לאבחן ואף לתקן את החיישן. מדובר באפשרות לחסכון של מאות מליוני שקלים למערכת הביטחון.
עד כאן ישבנו ושיחקנו בסימולטורים, אבל הגיע הזמן לדבר האמיתי. גולת הכותרת היא הסדנא. הדלת נפתחת והלסת נשמטת. סדנת רכב מהמפוארות שראיתי, עם רכבי סיאט חדשים, טויטה יאריס היברידית חדשה, חתך אופנוע מוטו גוצי משופץ, סוגי מנועים, חלקי מערכות חשמל ומיזוג, “שבלולי” טורבו, ומה לא. חיישני רכב מהמתקדמים שמחוברים ללוחות חשמלים ולמחשבים, והכל נקי ומצוחצח כמו בית מרקחת.
במרכז החדר ניצבת יונדאי ולוסטר טורבו חדשה המחוברת למחשב ומסך. עוד לפני שאני שואל למטרתה, משה יורה בשטף הדיבור ומספר שהתלמידים לומדים לשפר מכוניות באמצעות למידה על יחסי דחיסה, יחסי העברה ועוד. הפה נשאר פעור עם חיוך. ווין דיזל היה עובר מחר לגור בפתח תקוה.
חשוב להבין, תלמיד לומד במגמה על צפיפות חומר כימי, מיישם זאת במיידי, וצריך לענות לדוגמא על שאלות כמו איזה סוג שמן בפועל עם טמפרטורת קפאון הוא היה בוחר עבור רכב שאמור להיות במינוס טמפרטורה מסויימת, שמולו 3 כוסות עם סוגי שמנים שונים. תלמידים לומדים על מתח גבוה, על בטיחות בעבודה והכל בשילוב של תאוריה ומעשה, על אמת. בוגרים יוצאים עם תעודת “מוסמך” היברידי שלב 01 ושלב 02, הסמכה מבוקשת בעולם המוסכים כיום.
מדובר בהשקעה של לא מעט כסף אבל בעיקר השקעה עם חזון ורוח, בעיקר של אנשי הצוות בכפר שגרמו לבית הספר לקרום עור וגידים.
מאיפה החזון והרעיון? משה לקח את הרעיון מהעיר וֹלְפְסְבורג שבגרמניה, עיר בת כ-120 אלף תושבים אשר ממוקמים בה ההנהלה הראשית והמפעל המרכזי של ענקית המכוניות הגרמנית “פולקסוואגן”. החברה אימצה את מגמות הרכב בתיכונים בעיר, וכך יוצא שהחברה תורמת לקהילה ולהיפך. את המכוניות משה איתר במוסכים אחרי תאונה, קנה, שילם על הובלה למוסך ששיפץ וחתך לצורך הלימודי, כאשר רכז מגמת הרכב, אלכס, איש משוגע רכב בפני עצמו היה צמוד במוסך במשך 3 חודשים ודאג לכל הפרטים הקטנים. לשם השוואה, דגם מחו”ל היה עולה כמה עשרות אלפי יורו. בצורה הזאת הצליחו לצמצם עלויות פי כמה.
חשוב להבין, מגמה שכזאת הופכת את בית הספר למוביל בתחומו. בוגרי יג’-יד’ שמסיימים בו יהפכו בעולם הרכב לבוגרים מבוקשים בתחום, עם ידע ויכולת חשיבה אחרת. הם לא לומדים לדקלם, הם לומדים לחשוב וליישם. בכפר הנוער אמי”ת לומדים מחטיבה ועד כיתות יג’-יד, שהכל מוכוון רכב.
יש גם לא מעט בנות בכפר שלומדות. תלמידה שלומדת במגמת מנהל עסקים, אז המגמה מכוונת רכב, והיא תיחשף לעולם הרכב והמוסכים במהלך הלימודים, מתול כוונה שוייתכן ויום אחד תהיה מנהלת מוסך או מנהלת שירות במוסך. אפילו התרגילים במתמטיקה או כימיה, מוכוונים לעולם הרכב, ועל הלוחות בסדנא ובכיתה נשארו משיעורים קודמים לא מעט תרגילים ונוסחאות לחישובי קוטר גלגל או כוח סוס.
משה מתקיל אותי בשאלה ושואל מה זה אומר כ”ס? כשעניתי שמדובר בהרמה של 75 ק”ג לגובה של מטר בשניה, הוא הראה לי סרטון הומוריסטי בו הוא צולם מרים תלמיד השוקל 75 ק”ג על הכתפיים מהריצפה לגובה מטר. סרטון שהוקרן בשיעור לתלמידים. אין מצב שאחרי סרטון כזה תלמיד לא יזכור את החישוב.
הנה שוב, חשיבה שונה ומקורית. שונה מכל מה שהכרנו ממערכת החינוך. אלה רק חלק מהסיבות ש”העצמה טכנולוגית”, חברה שיבואני הרכב הקימו לתמיכה בחינוך הטכנולוגי בהובלת משפחת קרסו, בחרה לתמוך בתחום הרכב בכפר במאות אלפי שקלים בשנה.
לסיום הסיור, משה מוביל אותנו לאחת הכיתות, ומראה לנו מכונית גדולה לילדים על שלט. מתברר שהם בונים לצורך תחרות ארצית שארגן משרד החינוך, וכמובן למידה, מכונית אוטונומית. המכונית צעצוע מכוסה בחיישנים שונים ומצלמות וכך הם מתכנתים ולומדים עקרונות וטכנולוגיה לעתיד. לא פחות ממדהים.
בסיום, נפרדנו, איש איש לדרכו. חיפשתי בלי שאף אחד יראה את חדר המזכירות… אולי יסכימו לקבל אותי שוב לתיכון.