סקירה – מלון בוטיק פוליהאוס
 |
| על גגות בריכת הפוליהאוס |
חיכיתי שכולכם תחזרו מהנופשים של הקיץ והחגים כדי לצאת לחופשות שלי, ויצא שהחופשה הראשונה יצאה בארץ (ואני אגלה לכם סוד, גם השנייה). ולא רק בארץ, אלא רבע שעה מהבית – סופשבוע במלון פוליהאוס תל אביב
מלון הבוטיק “פוליהאוס”, היה בהרצה בחודש האחרון, וביום שהגעתי/נו להתארח בו, פתח למעשה את שעריו לראשונה לאורחים. הרבה זמן לא הייתי באזור הזה של תל אביב, בפינה המסועפת הזו בלב ליבה של תל אביב – ממנה יוצאים רחובות אלנבי, נחלת בנימין, קינג’ ג’ורג’ ושינקין. בפינה בה מתחיל שוק הכרמל. מספיק זמן לפספס בניין כל כך מיוחד (מעל הבורגר ראנץ’), חדש ויפה שקורם לו עור וגידים, והופך לבית מלון בוטיק.
הגעתי עם רכב מבחן לסופשבוע, מאזדה CX5 רכב הפנאי שטח של מאזדה, ולהפתעתי, איך שנחתנו בעיר מצאתי לה חניה מהסרטים ברחוב ברנר, מטר מחניון ההסדר שיש עם המלון (50 ₪ ליום שלם). ושם בקצה הרחוב כבר הציץ המלון, ולאט לאט נגלה אלינו במלואו. יצאתי מהרכב, לבושה כמו תיירת, עם הבן שלי על הידיים, ובן זוגי לצידי, ואל תצחקו, נשבעת שהרגשנו בחו”ל.
 |
| סופשבוע בתל אביב. נשאר הרבה מקום בתא מטען של המאזדה CX5 |
 |
| אחרונת התיירות 😎 |
העיצוב של בית המלון הוא לגמרי יוניקי, במובן החיובי של המילה, מעשה ידי מעצב בשם קארים ראשיד. והתמונות מדברות בעד עצמן. זה מתחיל בלובי, בפרוזדור שמוביל למעליות, בחדרים, בפרטים הקטנים מסביב, ובריהוט שלא נתקלים בו ביום יום.
הכניסה לפוליהאוס מאובטחת, ורק לאורחי המלון יש כרטיס איתו אפשר לפתוח את דלת הכניסה. בלובי אין הרבה מה לעשות, יש כתובת קיר יפה שפרוסה לרוחב הקיר הראשי, וכיסאות ביצה מגניבים לשבת בהם לכמה רגעים, וגם פינת קפה ועוגיות שלא השתמשנו בה. דלפק הקבלה ממוקמת בקומה השלישית, קומת הבריכה, ולשם עלינו כדי לעשות צ’ק אין וצ’ק אאוט, לא הבנתי את ההיגיון של הפרדה בין לובי לדלפק הקבלה, אך מכיוון שהמלון בהרצה, אני לוקחת בחשבון שעוד לומדים את הדברים והאורחים ויתבצעו לבטח שינויים.
 |
| לובי הכניסה למלון בוטיק פוליהאוס |
 |
| מאזדה CX5 בסופשבוע |
המארח ליווה אותנו לחדר דה לוקס, שזהו חדר שמתאים לזוג וילד, כשאנחנו הגענו עם התינוק שלנו, בן שנה ו4, ולכן מוקם לנו לול בצד החדר. החדר לא גדול מדי, אבל מספיק בהחלט לזוג, והלול קצת תקע לנו את המרחב, בין הארון, הבר והיציאה למרפסת.
השירותים והמקלחת מיוחדים מאד, דלת הזכוכית של השירותים הופכת לדלת של המקלחון בהזזה פשוטה. והמקלחת עצמה מודרנית מאד, וגם דיי סקסית, מה שמוביל אותי להמלצה חד משמעית, להגיע ללא ילדים. המיטה הייתה גדולה ומפנקת. יש תחושה מאד מזככת בידיעה שאתה בין הראשונים שישן על המיטה הזו, והשתמש בכל האבזור בחדר. ובכלל, מאד נקי ונעים, והווילונות הלבנים שמקיפים את החדר מסביב, מצלילים ומשלימים את האווירה המאד מיוחדת.
הבריכה, היא הדובדבן שבקצפת, רק מה, התעכבנו כמו אחרוני התיירים, בשופינג בנחלת בנימין, שלא שמנו לב שכבר 17:00, ונהיה קצת קריר לשחייה בבריכה על הגג. אבל היא כל כך יפה ומושכת, שרצתי לשים בגד ים וטבלתי כמה שיכולתי גם במחיר של דלקת ראות. אם הגעתם לבריכה במזג אוויר חמים, זכיתם בחוויה. המים הכחולים והשטוחים, והנוף של גגות תל אביב, מהם נראה גם הים, מדהים. הבריכה לא מתאימה לילדים. ואפילו אני, בן אדם בוגר, אני חושבת כמעט מעדתי שם, כשלא הבחנתי במדרגה שהולכת והופכת צרה יותר ויותר, והמשכתי לי ישר… כמעט לא הייתי פה לספר לכם על הפוליהאוס! :D
 |
| על סף הבריכה המהפנטת בגג פוליהאוס |
 |
| לא מתאימה לילדים |
הפנסיון הוא חלקי. ישנה ארוחת בוקר שמוגשת בבית קפה סמוך, מי שמכיר – LOVE EAT, שמתהדר במזון בריאות. ארוחות הבוקר לא שונות ממלון באילת – יש סלטים, וחביתות ולחמים ומתוקים, וקפה, תודה לאל על הקפה, שמוגש מהר והיה טעים. בית הקפה מחובר בפרוזדור למלון, כך שאין צורך לצאת כלל מהמלון. אנחנו אישית, אכלנו גם צהריים בבית הקפה, יש מנות בשריות למי שרוצה, ומגוון עשיר. סידור לא רע.
 |
| אדם ואריאל בארוחת בוקר בקפה לאב איט הסמוך |
אם לא הייתי ברורה, תגיעו בלי ילדים. אם לחופש עם בן/בת הזוג, או לבד, או לנסיעת עסקים, ותזכו ליהנות מאווירה אחרת, מיוחדת, בוטיקית, ונעימה מאד. אם מזג האוויר מאפשר, קפצו לבקר בבריכה גם בערב, היא מוארת ונעים לשבת בגג. אם אתם מתארחים בפוליהאוס, לא יחסרו לכם מקומות בילוי, ורעיונות מה לעשות – תקפצו לשופינג בשינקין, תקנו קילו אגוזים בשוק הכרמל, תרדו לחוף הים של תל אביב לנשום אוויר ואווירה במרחק הליכה, ואל תשכחו לבקר בנחלת בנימין ולחזור עם מזכרות.
תיהנו
 |
| חוף הים במרחק הליכה |
היי נראה כיף. אחלה תמונות
יפה לך החיים הטובים
ענתי מצחיקה :-))))
משתדלת!
אוחח, מסכימה איתך
תודה רבה טל
נשמע ונראה כמו מקום נחמד מאד. כיף לצאת קצת לחופשה ולהוריד את הרגל טיפה מהדוושה והשיגעון של היום יום.
אילן.
לגמרי. בעיקר כשמדובר במקומות נעימים ומעניינים.
ובכן… אני צריכה להיות שם