עשר המכות של תחום הרכב והתחבורה בישראל
חג הפסח הקרב ובא מזכיר לנו שלא רק במצרים סבלו ממכות מדינה. הנה עשר המכות של תחום הרכב והתחבורה – ישראל 2017
1. כבישי הדמים
רשימת הכבישים המסוכנים מצטמצמת, אך עדיין נותרו כבישי דמים ברחבי הארץ ללא הגנות ראויות, סימוני כביש ברורים, או שדה ראיה מספיק טוב, שגובים חיים של מאות בני אדם בשנה:
כביש 31 מצומת שוקת ועד צומת זהר, סמוך לים המלח (חלקו נסלל והורחב ל-4 נתיבים, וחלקו עדיין עולם שלישי).
כביש 40 מתחיל בכפר סבא ומסתיים בצומת קטורה בחיבור עם כביש 90.
כביש 65 שמתחיל במחלף קיסריה ומסתיים בצומת קדרים.
כביש 70 שמתחיל בצומת פוראדיס (זיכרון יעקב) ומסתיים בשלומי.
כביש 90 לאילת דרך כביש הערבה.
2. מיסים בקניית רכב חדש
הנהג הישראלי סופג מיסים כבדים מאד, אם בחר לקנות רכב חדש מהניילונים. בזמן שבמדינות “מתוקנות” מס הקנייה מתחיל באחוזים בודדים, ובמדינות “קיצוניות” מגיע לכ-30 אחוז ואף 50 אחוז. המס בישראל על כלי רכב חדש מגיע לכ-83% משווי הרכב, ואף יותר. מה שאומר שאנחנו משלמים על רכב מחיר כמעט כפול מהחברים שלנו בחוץ לארץ.
וכמה מפתיע שעל אף העלויות הפסיכיות של רכב חדש בארץ, שוק הרכב החדש משגשג, והגרפים רק עולים ועולים.
3. אכיפה
ניידות תנועה בצד הדרך, ניידות סמויות, מצלמות מהירות בכל מקום – בגדול, אין לנו בעיה עם אכיפה. רק מה, שיכוונו אותה כלפי נהגים שצריך לרסן באמת בכביש, ולא כלפי נהגים תמימים בדרך.
מצלמות מהירות? הן לא באמת עוזרות, בינינו, מקסימום מעכבות את הנהג הממהר לשנייה. הוא לוחץ את הרגל חזק על הבלמים מיישר את המחוג ל-100 קמ”ש כשהוא חוצה את המצלמה, ואז מאיץ בחזרה.
4. קבוצות סיכון
נהגי אוטובוס, נהגי מוניות, נהגי משאיות – אם היו מספיק מכות היינו מקדישים לכל אחת מהקבוצות האלה מכה משל עצמה.
הסטטיסטיקה קובעת כי שלוש קבוצות הנהגים הללו מעורבות הכי הרבה בתאונות דרכים בארץ. הנתון הלא סימפטי הזה מחזיק כבר שנים רבות, בין היתר, בשל אכיפה לא מספקת, ובגלל שהנהגים הללו עובדים שעות רבות, ונמצאים יותר זמן בכביש מכל נהג אחר.
ככה סטטיסטיקה עובדת, תהיה יותר על הכביש, הסיכוי לתאונה יגדל. וגם עייפות מצטברת, עמידה בזמנים, ולחץ, הרבה לחץ לא עוזרים לנהיגה.
5. מכוני טסט
כן, אלה שאנחנו מנסים להימנע מהם כל שנה, או לפחות לדחות את התענוג. וחודש לפני כבר מתחילים להתגרד מהמחשבה שצריך להעביר את הרכב טסט, ומה לעשות כדי שהכל יעבור חלק.
יש מכונים שתצא מהם עם “קנס” וכאב ראש גם אם הרכב שלך יהיה “פיקס” וכשיר לנסיעה בכביש מטמבון לטמבון. ויש את אלה – הנחמדים, שמרחמים עליך, וברבע שעה בודקים את הרכב, ומראים לך את הדרך החוצה – הביתה, עם המסמכים חתומים, והמדבקה המיוחלת על השמשה.
6. אפניים חשמליים
מכה יחסית חדשה בעולם הרכב והתחבורה בארץ, אבל אחת הקשות. בני נוער, צעירים מדי רוכבים בכלי רכב ממונעים ומהירים. חשופים ללא קסדה או מגנים, עם אזניות על האזניים, והעיניים מול הנייד. רוכבים בכביש עירוני עמוס ומסוכן, ולוקחים החלטות לא טובות שמביאות לתוצאות רעות ואף קטלניות.
7. חניה
עניין החניה מתפצל לשניים:
קודם כל, אלה בעיות החניה שרובנו מתמודדים איתם. הסיבה לאיחור לפגישות, הסיבה לביטול נסיעה, הסיבה לשריטות ופגיעות בכלי רכב, ועוד.
כשמדובר בחניה בעיר גדולה, יש שתי אפשרויות לא טובות: להתמודד עם חיפוש חניה ארוך ומעצבן.
או לשלם עשרות שקלים על כניסה לחניון לשעה עגולה.
והעניין השני הוא, איך חונים, כן, תמיד חוזרים לגורם האנושי – הצורה בה נהגים חונים את הרכב שלהם – עקום, באלכסון, עם מרווח ענק ומרתיח שהיית יכול להכנס בו, אילו רק היה חושב על אלה שיבואו אחריו. מהמקרים האלה שמוציאים ממך קללות וקריזה.
8. רכבת ישראל
יום יום, שעה שעה, אנחנו מודים לאל שאנחנו כבר לא צריכים להשתמש בשירותיה של רכבת ישראל. איחורים, שביתות, צפיפות בלתי נסבלת, ונוסעים מהגיהנום, שחושבים שהקרון שייך לאבא שלהם. רכבת ישראל היא למעשה ריכוז של כמה מכות יחד.
9. נהגים עם עודף/חוסר ביטחון עצמי
לא החלטנו מה יותר מסוכן בכביש – אלה שנוהגים כאילו הם חסינים מכניסה חזיתית במשאית, או נהגים שמפחדים מהצל של עצמם.
10. תאונות דרכים קטלניות
המכה האחרונה והקשה ביותר מתייחסת לתאונות דרכים עם הרוגים. נכון, יש היום מערכות בטיחות מתקדמות, והמכוניות שלנו טובות יותר ועמידות יותר. אבל הגורם האנושי נשאר כמו שהוא, והמציאות נשארה עגומה גם כן – בין 20 ל-30 בני אדם הרוגים מדי חודש בכבישים.
שכחת את המכה מס׳ 1- נהגים שלא שומרים על הימין.
מגיע לה לגמרי להיות בעשירייה הראשונה
מה עם מכת הליסינג?
המכה ה-3 היא הכי קשה לדעתי ועם-ישראל לא עושה כלום כדי להילחם בה, כי רכב כבר הפך לצורך בסיסי אז משלמים כמה שחייבים גם אם זה אומר לקחת הלוואה ענקית מהבנק.
–
מילא אם המיסים הלא פרופורציונאליים היו הולכים לשיפור התח”צ לא הייתי מתלונן אך לא נראה שכך המצב כיום…
מרגיז לראות שבחו”ל 150,000 השקלים שקונים כאן משפחומטית עלובה קונים רכב הרבה יותר יוקרתי
המכה ה-3 של 83% מס היא הכי משמעותית לדעתי.
מרגיז לראות ש-150 אלף ש”ח קונים מכונית מנהלים מפוארת באמריקה ומשפחומטית בסיסית ועלובה בישראל…
–
וכל זה כי מתישהו בשנות ה-50 מישהו החליט שמכונית פרטית זה מותרות ומאז אנחנו אוכלים אותה עד היום…
–
עצוב שאנשים ממשיכים לשלם במקום למחות, עוד יותר עצוב שאין מה לעשות כי רכב הפך למוצר צריכה בסיסי
אהבתי. מלכה שכמותך.