פורד פוקוס ST Line האצ’בק (182 כ”ס) מבחן דרכים

אני זומבי בימים האחרונים. כן, גם לכתבי רכב יש חיים פרטיים וצרות שמשפיעות עליהם ביום יום. המזל הוא שרכבים (כותבים כלי רכב, אגב), מעניינים, יכולים לעזור ולהשכיח מעט את הדרעק.

יומיים לפני שאני אוספת את רכב המבחן, אני עדיין בטוחה שביום שישי אני הולכת לנהוג בפאקינג פורד פוקוס ST, האצ’בקית, חמה רותחת, שאוכל לתת איתה קצת בראש בשישי. הביצועים יהיו לפנים, אני מדמיינת, והמחיר שלה בהתאם, למי שיוכל להרשות לעצמו רכב ספורטיבי, לא קונבנציונאלי, ועוד יישאר לו עודף לרכב משפחתי ליום יום.

יום שישי הגיע, אני מגיעה שוב, יום אחרי יום, לבניין של דלק מוטורס בתל אביב (אתמול הייתה פה השקת “קפסולות” לפורד אקספלורר החדש). חותמת, מגיעה לרכב המבחן וקולטת את ה-ST Line, ה”ליין” מסתבר הוא רמז לכך שזהו פוקוס בניחוח ST, פוקוס ספורטיבית למראה, עם נתוני מפרט וביצועים לא רעים בכלל, אפילו נאים, כל שנותר הוא להכנס לרכב, וללחוץ את הדוושה.

לפני הכל, אני מעבירה את מושב הבטיחות של הבן שלי לרכב המבחן. פותחת את הדלת מאחור, ונגלה לפני תא נוסעים מרווח באופן מפתיע. תצורת ההאצ’בק 5 דלתות לא השפיעה כלל על המרווח לנוסעים מאחור. תציצו בתמונה.

האדמיניסטרציה מאחורי. אני מתיישבת במושב הנהג, מתרשמת שאכן מדובר ברכב מסוג פורד. באפרוריות הקלה, אבל באמת קלה, בפשטות, בתפעול המתגים היחסית ברור ונוח, בריפודים הנחמדים. מתניעה את הרכב, מדליקה את מערכת המולטימדיה. איזו מותק, “הבחורה”, הסייעת הקולית, כבר פוצחת בשיחה, ומסבירה לי יפה ובאנגלית, איך להתחבר למולטימדיה וגם מנחה אותי בכלליות ובנימוס.

מבט נוסף סביב, להבין מה יש לנו פה בפוקוס הסמי ספורטיבית, למראה, וכנראה גם לתחושה. מעלי, אין סאנרוף. אני שומעת אתכם מתבאסים עד לכאן. אין סאנרוף ברכב ספורטיבי? פתאום מרגיש חסר. יש USB רגיל… תודה על זה. יש בקרת אקלים מפוצלת

ההגה נראה טוב וגם מרגיש טוב בנסיעה עירונית או בינעירונית רגועה, מערכות בטיחות אפקטיביות, בלי התראות מציקות, רק התראות ויזואליות על גבי לוח השעונים הפשוט למראה. שמירה על נתיב טובה, שהופכת במהירות גבוהה לקצת אגרסיבית. אבל עדיף כך.

פורד פוקוס ST Line הוא רכב באמת יפה ומרשים, והצבע הכחול מחזק את הרושם ממנו. בושנה מדגמי הפורד פוקוס סדאן, המבוייתים, גרסת האס טי ליין, “קיבלה” עיצוב פגושים ייחודי מלפנים ומאחור, אגזוז כאילו כפול, זה נראה טוב. חצאיות צד, ספויילר מוגדל בצבע המרכב (מוסיף!), שבכה קדמית בעיצוב ספורטיבי, פנסי חזית מעוצבים, חותמת תאורה, פנסים אחוריים ופנסי ערפל מסוג LED, שמשות כהות וחישוקי סגסוגת בקוטר 17 אינץ’ בצבע אפור כהה (נאה מאד, לא בולט מספיק). רק, איפה הסמל…? צריך לחפש את הסמל של ה-st line… מרגיש כאילו הצניעו אותו. נראה שיש שם אחד מכל צד, אולי.

תא הנוסעים פשוט, אבל הפורד פוקוס בניחוח ST, נראית מבחוץ כנראה מספיק ספורטיבית, כדי שכל אדם שני, עם רכב ספורטיבי ינסה להתחיל איתי רייס. כמו הפולקסוואגן גולף R משופרת, עם מינימום 300 כ”ס, אגזוזים פתוחים ומחרישי אזניים, כמו הליקופטר שנחת לידי, פתאום שם מולי גז, ומיותר להגיד שהוא נעלם לי. חביבי, אני פה בפוקוס ST LINE, התבלבלת.

זמן לדבר על המנוע ומצבי הנהיגה

לפורד פוקוס ST Line, מנוע טורבו-בנזין אקובוסט EcoBoost חדש, בנפח 1.5 ליטר, 3 צילינדרים הכולל טכנולוגיית ניתוק צילינדרים, לטובת חיסכון בדלק, בנהיגה נינוחה, מתי שאפשר לנתק. ההספק פה נאה, 182 כ”ס ו-24.47 קג”מ. ההנעה פה קדמית, ותיבת ההילוכים אוטומטית פלנטארית עם 8 הילוכים. מאפס למאה קמ”ש מגיעים ב-8.4 שניות, והמהירות המרבית אליה ניתן להגיע – 220 קמ”ש (לא בדקתי, בטעות הגעתי למספר די קרוב).

לטובת הרוח הספורטיבית הוסיפו משוטים מאחורי גלגל ההגה להעברת הילוכים ידנית, וטוב שכך. וגם, נוסף בורר מצבי נהיגה, לנהיגה חסכונית בדלק, נהיגה לנוחות מירבית, ומצב ספורטיבי. וכמו שפורד הצהירה, הביצועים הדיי טובים לא מחסלים את נתון צריכת הדלק. פורד מצהירה על צריכת דלק של 18.2 ק”מ לליטר בממוצע. אני מצהירה שבנהיגה לוחצת מאד, תגיעו ל10.5 קילומטר לליטר. אז יש תקווה לנתון באמת טוב.

אם במצבי נהיגה עסקינן, הגענו לרגע הנכון להעביר את המתג למצב הספורטיבי, ולחכות לראות מה מתחדד (היגוי, מנוע, תיבה, מתלים). אנחנו כן יודעים שהגרסה הזו נמוכה יותר ב-10 מ”מ מהאחים הסטנדרטיים שלה, והמתלים בה כויילו קצת אחרת, על הצד הספורטיבי. אבל האם מצב הנהיגה הספורטיבי משפיע במשהו? כן, אפשר להרגיש שהמנוע והתיבה מתחדדים, המנוע מגיב טוב יותר, אבל התיבה, בעיקר כשהתחלתי לערב העברת הילוכים ידנית דרך המשוטים מאחורי ההגה, מחט הסל”ד נראתה יותר כמו מחט במכשיר סיסמוגרף (המחט במד רעידות אדמה), וזה לא שהורדתי הילוכים בצורה פוחזת, וניסיתי להביא את הרכב להילוך נמוך במהירות גבוהה מדי. אלה היו “קטנות” כאלה, כדי לקבל טיפלה יותר מומנט באותו רגע נתון.

פיזית, לא הרגשתי את התיבה מגיבה לא טוב או הורסת את ביצועי המנוע, זה רק מד הסל”ד שהיה עצבני ותזזיתי.

וההיגוי מה איתו? נכון, אני לא נוהגת ברכב ספורטיבי, אבל יש לו דיי הרבה כוח, ואם אני נוהגת מהר, ובמצב ספורטיבי, אני צריכה שההיגוי יתחדד ויתקשח, מה זה צריכה? אני חייבת. אם ההגה נשאר קל, אין סיכוי שאעשה איזשהו מהלך, או פנייה חדה מדי. זה א’-ב’ של א’- ב’. אם אני לא מרגישה מספיק בטוחה, הגה לא מספיק קשיח, והאוטו לא מספיק נטוע, אפשר לפרק את המסיבה, ולפזר את המוזמנים. אני לא נענית לאף הזמנה ל”RACE” היום.

ומה עם הצלילים היפים? יש, לפרקים, וצריך ללחוץ היטב כדי לשמוע. בין לבין אני נהנית מהאזנה למוזיקה שלי, ולרמקולים הבאמת לא רעים ברכב.

רגע רגע רגע, הגיע הרגע ללכת כמה צעדים אחורה, ולהסתכל על התמונה המלאה, ובעיקר על המחיר – 129,000 שקלים. רכב משפחתי, מרווח(!), שימושי מאד, נראה טוב, עם אקסטרה כוח, וצריכת דלק שפויה, ליום יום.

פורד פוקוס ST LINE, היא מכונית משפחתית ליום יום שיוצאת קצת מהקופסא, שלא נראית כמו כולן, לא עשויה מאותו שטנץ. היא קצת אחרת, ואיזה כיף שהיא שונה – מביאה איתה ניחוחות ספורטיביים, לוק מהמם וfeel ספורטיבי, בפחות מ-130 אלף ש”ח. (רק שימו פתחי אוורור לילד מאחור, מה הוא עשה שמגיע לו החום הזה ביולי)?.

עכשיו שימו אותה מול משפחתיות סטנדרטיות, עם עיצוב סטנדרטי, וביצועים סטנדרטיים, ומחיר, פחות או יותר זהה, ותראו איך היא בולטת החוצה, לטובה.