רטרו שיק על סטרואידים: אבארט 595 קומפטיציונה – מבחן

אזהרה – מי שבטעות נקלע למבחן הדרכים הזה בחיפוש אחר רכב ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת, מנוע שקט, “פול אוטומט” ועוד שאר דרישות הגיוניות, עדיף שידלג למבחן הבא בו כתבנו ככל הנראה על הגי’פון החם הבא (או אחד שדומה לו, רק עם סמל אחר). מי שהמילים הבאות גורמות לבלוטות הרוק שלו לעבוד קשה: תיבת הילוכים ידנית, אגזוז מונזה פתוח, בלמים מחוררים עם קאליפרים של ברמבו, קפיצי הנמכה של אייבך ודיפרנציאל מוגבל החלקה – שבו בנוח והמשיכו לקרוא. הגעתם למקום הנכון. 

בזמן שישבתי בסוכנות עם עומר גלברט, מנהל מותג אבארט בישראל, ודיברנו על תשוקתנו העזה לרכבים היברידיים, נכנסו לקוחות טועים שהתכוונו להכנס לסוכנות המכוניות שליד אך נקלעו בטעות לסוכנות אבארט. לאחר הצצה זריזה בתג המחיר הם שאלו: “למה האוטו הקטן הזה כל כך יקר?”. עומר, שמנהל את המותג מאז תחילת שיווקו בארץ, כבר הבין שאין כבר צורך להתנצל ולהסביר. “האמת? אין לי מושג… איטלקים משוגעים!” הוא מסנן לעברם של הלקוחות  תוך כדי שהוא מפנה אותם לסוכנות ליד. הסוכנות ההיא, שמוכרת רכבים נורמאליים לאנשים הנורמאליים.

או אולי בעצם, אלו שקונים את הרכב הנורמאלי הם האנשים הלא נורמאליים? הרי מי באמת צריך ג’יפון פונקציונאלי כשמעל 90 אחוז מהנסיעות שלו נעשות כשהוא יושב לבד ברכב וכמעט 100% מהנסיעות מתבצעות בכביש הסלול? אלפא, הבת דודה של אבארט, כבר אומרת שנים: “זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי”. והאבארט הקטנה והחצופה בדיוק לוחצת על הנקודה הזאת. תהיה שונה, תעשה מה שאתה אוהב, אל תעשה חשבון – פשוט תחייה.

אבארט 124 ספיידר – מבחן דרכים (2017)

האבארט 500 הוצגה לראשונה בשנת 2008. מאז, עברה מספר עדכונים, קלים ברובם, אירוע חריג בתעשיית הרכב. לדעתנו, במקרה הספציפי של האבארט, זה דווקא היתרון. נכון, 180 כוחות סוס אינו נחשב מספר מפיל לסתות בשנת 2020, אבל גם בעבר ההספקים לא היו גבוהים ולמרות זאת, אנשים נזכרים בערגה בהוט האצ’ שהיתה בבעלותם כשהיו צעירים. עיקר הסוד הוא המשקל הנמוך, ומי שקורא קצת מעבר לנתון ההספק, יגלה כי האבארט, בגרסה הידנית (והנכונה לטעמנו), שוקלת רק 1,035 ק”ג. תאמינו לנו שבדקנו ובישראל אין אף הוט האצ’ ספורטיבי שמתקרב לנתון המשקל הזה. ופה, בשילוב של עוד כמה מאפיינים כמו תיבת הילוכים ידנית, טורבו לאג (כן, כן…) וצלילי מפלט רועמים, סוד הקסם (וההצלחה).

העיצוב החיצוני לטעמנו נראה מצויין. גם אחרי 12 שנה, הוא לא נמאס. האבארט שונה משמעותית ביחס לפיאט 500 הרגילה בזכות פגושים אגרסיביים יותר, כיתוב ABARTH על גבי הרשת שבסבכה הקדמית, זוג מפלטים, חצאיות, חישוקים קלים בגודל 17″, ספויילר אחורי ולא פחות מ-26 סמלי אבארט (כן, כן, ספרנו) הפזורים מחוץ לרכב ובתוכו. את הסמל של פיאט אגב, לא תמצאו פה. 

פתיחת דלת הנהג הגדולה חושפת כניסה נוחה למושב Sabelt מסוג רקליינר, לא מדובר במושב רך. המושב קשה ואוחז. בדיוק כמו הרכב בו הוא מותקן. חומרי הדיפון לקוחים בחלקם מהפיאט 500 של הבת של השכן ואינם משדרים יוקרה. מחפים על כך כיסוי אלקנטרה מעל לוח המחוונים וחיפוי קארבון לאורכה של הקונסולה המרכזית. תנוחת הישיבה, המוכרת מהפיאט 500, קצת גבוהה לטעמנו לרכב עם ניחוח ספורטיבי.

המושב אינו מתכוונן לגובה וההגה מתכוונן רק לגובה (ולא לעומק). חלק מהקסם האיטלקי כנראה. ואם כבר איטליה – מחוון הדלק וטמפרטורת נוזל הקירור עוזרים להכניס אותנו לאווירה האיטלקית וכוללים את צמד המילים “בנזינה” (בנזין) ו”אקווה” (מים) – בליסימה! עוד בצד החיובי נציין את ידית ההילוכים, אשר ממוקמת קרוב להגה ומאפשרת מעבר מהיר ונגיש של יד ימין מההגה, המשולב עור, אלקנטרה וקארבון, לעבר ראשה של ידית ההילוכים העשוי מאלומיניום מוברש. מסך המגע אינו גדול ביחס לרכבים מודרניים אך הוא מתחבר לאפל ואנדרואיד. אבל האמת? לא בשבילו התכנסנו.

אנו מתניעים את האבארט בחניון התת קרקעי של הסוכנות, וצליל מפלט בשרני ממלא את החלל. “המנוע קר, עוד מעט הסל”ד ירד ואיתו גם הצליל” אומר עומר תוך כדי שהוא לוחץ על מצב ספורט הפותח מעין ווסת פרפר המותקן באגזוז המונזה של רכב המבחן, אשר מעלה עוד קצת את רמת הדציבלים והחיוכים. מצב הספורט אגב, משנה את התצוגה של לוח המחוונים הדיגיטאלי ומוסיף מד כוחות ג’י במרכזו. סתם כדי שנדע כמה אנחנו מעמיסים על האיברים הפנימיים במהלך הפניה בגילנו המופלג. 

משלבים להילוך ראשון ומתחילים להתגלגל בחניון. תפעול תיבת ההילוכים נוח, וביציאה מהמקום ללא לחיצה מספקת על הדוושה הימנית, מחשב הרכב מפצה ועושה את העבודה בשבילנו על ידי פתיחה קלה של המצערת. תכונה מאד חשובה המונעת מבוכה פוטנציאלית של כיבוי מנוע בהתחלת נסיעה במפגש המכוניות ביום שישי. המפלט, גם במצב הפתוח, משתתק במהירות 5 קמ”ש ונפתח שוב לקראת 60 קמ”ש, זאת על מנת להתחשב בעוברים ובשבים. הם אגב, לא נשארו אדישים למראה רכב המבחן, תמיד כיף לראות אבארט, גם אם היא בצבע ירוק זרחן. נוח מאד לתמרן עם האבארט הקטנה בעיר, אם כי השילוב של שברי האספלט, המתלים הנוקשים והמושב הקשיח, רמזו לנו בעדינות כי כדי ליהנות מהרכב הזה, צריך לצאת לכבישים המפותלים מחוץ לעיר.

בדרך לאותם הכבישים, שמנו לב לחסרונו של הילוך שישי. לטובת העניין, מהנדסי אבארט בחרו הילוך חמישי ארוך יחסית, ומחט הסל”ד (הדיגיטאלית) הצביעה על 3,000 סל”ד כאשר שייטנו במהירות של 120 קמ”ש. בדיוק המהירות בה החלו להשמע רעשי רוח קלים. באותו סל”ד אגב, מגיע שיא המומנט. סל”ד גבוה יחסית אם משווים למנועי ה-TSI  המודרניים של רכבי הקונצרן, שם מגיע שיא המומנט כבר בקידומת 1. בכל רכב אחר היינו מציינים זאת כחיסרון, אך באבארט המצב שונה. הרכב הזה בא להזכיר לנו, ולשאר זקני השבט, כמה כיף היה לנהוג פעם. כשלוחצים על הדוושה הימנית, העולם מתחלק לשני חלקים: מתחת ל-3,000 סל”ד ומעל 3,000 סל”ד.

מתחת ל-3,000 סל”ד לא חסר כח, אך לא נראה כי מדובר ברכב שמאיץ מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 6.7 שניות בלבד. ואז, כשמגיעים למספר הנכסף – 3,000, מד הגדישה בצד שמאל חוצה בפראות את ה-1.5 באר, בואכה 2, ואנחנו נבעטים קדימה תוך כדי חיוך ילדותי. הטורבו הזה אגב, גדול יותר מהטורבו המותקן בגרסאות החלשות יותר של האבארט ולכן זכינו לחוות גם השהיית טורבו בכל חזרה לגז. שוב – חסרון בכל רכב אחר אך באבארט מדובר מבחינתנו ביתרון – עיצוב הרטרו פשוט ממשיך ומתחבר באופן הרמוני לחוויית הנהיגה. 

בכביש המתפתל שמחנו לראות כי האבארט מגיבה נפלא לשינויי כיוון. עם המון אחיזה בגלגלים וברקסים מחוררים ונושכים – הבטחון מאחורי ההגה גבוה מאד. לצערנו, חווית הרטרו לא המשיכה לתחושת ההיגוי, אשר כמקובל בהגה חשמלי, מנתק את הנהג ממידע מדוייק לגבי מצב האחיזה בגלגלים הקדמיים. במצב ספורט, כשהמפלט פתוח, אין דבר טוב יותר לשיפור מצב הרוח מאשר הורדת הילוך בבלימה תוך כדי גז ביניים. הדוושות הצמודות באבארט מאפשרות לעשות זאת באופן מושלם.

הרמת רגל מהדוושה הימנית במהלך פניה מובילה להיגויי יתר קלים ונשלטים, עד כדי כך שבדקנו ברשיון הרכב שהוא לא יוצר בטעות בצרפת. מערכת בקרת היציבות מאפשרת זאת ומתערבת בשלב מאוחר יחסית ולא משביתה את השמחה במהרה. הנהגים שאוהבים לנהוג בקווים הנכונים ישמחו לגלות כי בגרסת הקומפטיציונה, מותקן דיפרנציאל מוגבל החלקה שעובד מצוין. בפניות ההדוקות לחיצה חזקה על הדוושה הימנית לא תרחיב את קו הפניה כפי שמקובל ברכבי הנעה קדמית חזקים, אלא תהדק אותו עוד יותר. כיף גדול!

לסיכום – 

אומרים שההבדל בין ילדים למבוגרים הוא המחיר של הצעצועים. במחיר מעודכן של 210 אלף ש”ח, בהחלט לא מדובר בצעצוע זול, אבל האמת היא, שלצעצוע הזה, אין ממש מתחרים. האבארט הזו כנראה לא תהיה הרכב הכי מהיר ביום המסלול, או אפילו במיאוץ הרמזורים, אבל זמנים זה לא הכל בחיים והאבארט לימדה אותנו שיש עוד הרבה מעבר לכך. עם תיבת הילוכים ידנית, רעשי מפלט, טורבו שנכנס בפראות בסל”ד גבוה ועיצוב רטרו – קיבלנו לא מעט חיוכים והמון טעם של פעם. אז נכון שפעם לא הכל היה מושלם, אבל בסוף תמיד נשאר ממנו בעיקר הטעם המתוק. 

האבארט של יעקב – סיפור אהבה בין אדם לרכב
אבארט 595 קומפטיציונה – מבחן דרכים (2017)
50 גוונים של אפור – אבארט במבחן