רנו ארקנה קרוסאובר היברידי חדש 2022-23 – סקירה וחוות דעת

הסוד של רנו: רנו ארקנה (E טק SR – היברידי 1.6, 143 כ”ס), המכונית ההיברידית הראשונה של היצרן במבחן דרכים. מבחן לרנו לא שגרתית 

צילום: הדר רופא

רנו ארקנה הוא רכב פנאי היברידי חדש וראשון מסוגו ממותג רנו. ה”ארקנה” (“סוד” בלטינית), משווקת כעת בארץ על ידי קרסו מוטורס, יבואנית הרכב של רנו בישראל, אחרי שנתיים נטולות השקות רכב. מדובר ברכב פנאי קומפקטי, C-SUV, המבוסס על הרנו קפצ’ור, הדגם הוותיק, אך למעשה גדול ממנו. הדגם רנו ארקנה נחשף בתערוכת רכב בדרום קוריאה כבר ב-2018, תחת השם XM3 Inspire coupé, שם ממשיך להמכר תחת השם הזה. הצצה ברישיון הרכב מראה שהארקנה לא רק נמכר שם אלא גם מיוצר שם בקוריאה. רנו ארקנה מבוסס על פלטפורמת HS CMF-B פלטפורמה המשותפת לרנו-ניסאן-מיצובישי-דאצ’יה, ונמצאת במגוון דגמי רכב קטנים, ביניהם, רנו קליאו וניסאן ג’וק. 

קלף האס

הייחודיות של הארקנה, היא לא רק בהיותו הרכב ההיברידי הראשון של רנו, אלא תצורת הקופה המרשימה שלו. וכך, מרגע שקיבלנו את הרכב למבחן, לא יכולנו להוריד ממנו את העיניים – הוא מושך ונראה טוב מכל זווית, ובעיקר, הוא לא שגרתי בנוף. גם הצבע הכתום-אדום העז של רכב המבחן הוסיף למבטים מהעוברים ושבים. אחד מהם, פגש אותי כבר ברמזור הראשון, ביציאה מאולם התצוגה של היבואן בשורק. רוכב קטנוע שאל אותי באיזה דגם ב.מ.וו קופה מדובר? לי הצדודית הזכירה יותר את המרצדס GLC. כך או כך, אין ספק שבעיצוב הרכב הצרפתים שיחקו אותה.

בצדודית הספורטיבית תוכלו להבחין גם בחישוקי 17″ ספורטיביים, שמוסיפים מאד למראה הכללי, ומזכירים את חישוקי ה-VRS בסקודה אוקטביה. סביב הארקנה עיטורי כרום ומדרגות צד כסופות, לטובת מראה ג’יפוני, שלא באמת תמצאו בהם שימוש, למרות שמרווח הגחון נאה, ועומד על 20 ס”מ.

אבל לא רק כלי רכב של יצרנים אחרים הארקנה מזכירה, אלא גם דגמים מבית. לרנו ארקנה חזית כמעט זהה לרנו גרנד קופה המוכר, ולמעט פגוש מוחצן וספורטיבי יותר בארקנה, היא חולקת את אותן יחידות תאורה משתלבות, בנוסף לשבכת גריל זהה. מאחור, היא לא דומה לשום דבר שהכרתם, עם חלון גולש בשל אותה תצורת קופה, המתחיל באנטנת כריש שחורה ונגמר בספויילר לכל אורכו. חבל רק שצמד המפלטים ב”כאילו” עשויים פלסטיק, נמצאים בדיפיוזר התחתון, ונותנים את אותה תחושה כמו של דשא סינטטי – זה אולי יפה ופרקטי בעיני אנשים, אבל זה לא הדבר האמיתי.

תא נהג / נוסעים ומידות

הארקנה מבוסס כאמור על דגם הרנו קפצ’ור, אך נראה ומרגיש גדול יותר, עם אורך של 457 ס”מ (לעומת 422 ס”מ בקפצ’ר) ורוחב של 182 ס”מ (גדול ב-10 ס”מ מהקפצ’ור). בסיס הגלגלים של הרכב עומד על 272 ס”מ, מה שאומר שהוא אמור להיות גם מרווח יותר, תיכף נבדוק.

תא הנהג ונוסעים של הארקנה זהה לרנו קליאו החדשה. אחרי שנכנסתי לתא הנוסעים, תוך התכופפות קלה, בשל תצורת הקופה, הדבר הראשון שמשך לי את העין, הוא מסך המגע הגדול, בגודל 9.3″, המוטמע בצורה אנכית, לטובת שליטה במערכות הרכב, המדיה והאפליקציות השונות במרכז הדשבורד. איכות החומרים מעולה בעיני, ואיכות ההרכבה מצויינת. 

בגרסה הנבחנת, SR, מקבלים גם לוח שעונים דיגיטלי 10″, וחלון גג הזכוכית. יחד עם זאת, בעוד שהחלק העליון של הדשבורד נראה עדכני וחדשני, וכולל גם הנעה בכפתור (Keyless), החלק התחתון כולל בוררים עגולים ידניים למערכת המיזוג, וידית הילוכים גדולה, כמו “של פעם”, כך שלמעשה, למעט בלם יד חשמלי, תחתית הקונסולה המרכזית נשארה קצת 2018. שנת ההשקה. יש פה לא מעט גימורי כרום ודיפוני אלומיניום בדלתות, והמושבים נוחים עם ריפודי בד משולבי עור נעים, ועדיין סביבת הנהג לא הרגישה לנו רנו, לטוב ולרע.

הטוב, כי נראה שיש פה זינוק טכנולוגי ועיצובי, בלי כל המניירות והגימיקים שאפיינו את תאי הנוסעים של רנו. למשל כשקיבלתי את כרטיס המפתח המרובע לרכב, חששתי שזה אותו מפתח כרטיס שצריך להכניס לחריץ להנעה. תודה לאל שלא. מצד שני, אני לא מרגיש את נוחות המושבים הגבוהה, שמאפיינת כלי רכב צרפתיים בכלל, וברנו בפרט. 

גם משענת היד המחופה עור הרגישה קצת לא מכוונת לגובה משען היד, אבל סך הכל, החבילה השלמה מרשימה, במיוחד פסי תאורת האווירה, עם צבעים משתנים שמוכרים לנו מרכבי יוקרה.

מאחור, למרות הגג המשתפל, כיאה לתצורת קופה, נוסעים בגובה 175-180 ס”מ ירגישו בנח, בלי גג ש”יושב להם” על הראש. תמצאו פה בין היתר, פתחי מיזוג ו-USB נפרדים ומסכים בגב משענת הראש. הנוחות נמשכת גם מאחור. בזכות הדלת החמישית של תא המטען, הנפתח כולו מעלה, מקבלים מיפתח הטענה גדול, וכל תא המטען בעל נפח של 480 ליטר נגלה לעיננו. מה שכן, בשל התצורה המיוחדת, הילדים הקטנים מאחור התלוננו שהם מתקשים להסתכל מהחלון, והאמת היא שגם אני גיליתי שדה ראיה מוגבל בחלון האחורי. מזל שיש מצלמת רוורס וחיישנים.

יאאא, רנו היברידית

אמרתי כבר שמדובר ברכב ההיברידי הראשון של רנו? היברידית אמיתית. לחיצה על כפתור ההנעה משמיעה מעין זמזום קליל ומתמשך, האופייני לרכבים היברידיים, אם כי, הוא הורגש ונשמע מעט יותר בארקנה, משהו שבעלי ADHD ימצאו אותו קצת מעצבן. במהלך כל המבחן, בעת שנסענו על מצב EV (חשמלי), או במהירות של עד 60 קמ”ש, שמאפשרת נסיעה במצב חשמלי בלבד, הזמזום נמשך, או כמו שהטיב לתאר זאת הנוסע שלצידי, ש”עכשיו הוא מבין איך מבוקש מרגיש כשמזל”ט סיור מזמזם לו מעל הראש כל היום”. ובמילה, מוזר.

המנוע, בנזין, בנפח 1.6 ל’, ללא טורבו, בעל הספק של 94 כ”ס, לצד מנוע חשמלי בעל טעינה עצמית, המפיק הספק של 69 כ”ס (49 כ”ס מהמנוע ו-20 כ”ס ממחולל זרם מובנה), ויחד הם מספקים הספק משולב של 143 כ”ס ומומנט מירבי של 20.9 קג”מ. תיבת ההילוכים מרובת מצבים – 6 הילוכים (להבדיל מכפולת מצמדים בדגמים אחרים של רנו), וכל התענוג הזה מעמיד את הארקנה על נתון מהירות מרבית של 172 קמ”ש, ועם האצה מ-0 ל-100 בכמעט 11 שניות.

למרות הנתונים המעט “מאכזבים” על הנייר, התאוצה בארקנה טובה, ובשילוב מנוע הבנזין החל מ-60 קמ”ש, מקבלים פה האצה לא רעה בכלל, כשהמעבר בין המנועים חלק. יחד עם זאת, בעת מאמץ ורגל כבדה על דוושת התאוצה, תיבת ההילוכים מבצעת העברת הילוכים לא הכי חלקה, לעיתים תוך רעש מהתיבה, משהו שלא ציפיתי לו כלל. דוושת הבלם התגלתה כרגישה מאד. תחושת בלימה כמו אחרי שמחליפים רפידות בלם חדשות, לא מדויקת, ולכן לקח לי מעט זמן להתרגל ללחוץ על דוושת הבלם בעדינות ומתינות לא רגילה.

נקודת החוזק של הרנו ארקנה, כצפוי מכל כלי רכב צרפתי, היא נוחות הנהיגה. כיול המתלים נוקשה, אך ריסון המהמורות והשיבושים בכביש מעולה, ולמרות שמדובר ברכב פנאי מוגבה, לא היו טלטולים כאלו או אחרים, והארקנה הרגישה מאוד מדויקת ו”דבוקה” לאספלט, בעיקר בעיקולים. רבות בזכות היגוי מדויק ושלדה מעולה, שאלמלא הנתונים המעט “יבשים” של המנוע, ואולי עם מנוע אחר (מוגדש טורבו חזק יותר שמגיע ברמות גימור אחרות), אולי היינו אף נהנים יותר מהנהיגה ותחושה ספורטיבית.

כצפוי ברנו, הארקנה עמוסה בשלל מערכות בטיחות, אבל מבחינתי המערכת המצטיינת בארקנה היא תצוגת שמירת המרחק מהרכב מלפנים – היא יודעת לצבוע באדום צהוב או ירוק בעת סכנה אפשרית, אבל לא רק זאת, אלא גם לצפצף ואף לתת במדויק את זמן הבלימה הנדרש, ברמת מאית השנייה. אמנם לוח השעונים הדיגיטלי עבר לוקליזציה לעברית, משהו שלצערי, באופן אישי, אני עדיין לא התרגלתי לכך, אך הממשקים יפים, והמעבר בין המצבים והתצוגות נח מאוד, באמצעות לחצנים בהגה.

בטיחות

יש ברכב גם בקרת שיוט אדפטיבית עם מנגנון זחילה בפקקים מעולה. זו שמרה מעט מידי מרחק מהרכב לפנים, אך הצליחה לזהות הולכי רגל, קורקינטים ואף קטנועים. יש גם התראה על רכב חוצה בשטח מת באמצעות סמליל ונורה צהובה במראות הצד, בקרת סטיה מנתיב אקטיבית משולבת רטט, שאולי יעצבן חלק מהנהגים, אך חשובה ביותר,
למרות שרנו הסירו את מרבית ה”גימיקים” המטופשים, דבר אחד מיותר נשאר, והוא השליטה במערכת המדיה באמצעות ידית לא נוחה בעליל, במיקום ובתפעול שלה מאחורי ההגה. גלגלת גדולה, ולחצנים לא מובנים, שפשוט גרמו לי לוותר עליהם ולתפעל את הרדיו או להגביר את הווליום באמצעות לחיצה במסך או סיבוב כפתור.

צריכת דלק

רכב היברידי ראשון לרנו… אז בוא נדבר על צריכת דלק. בנהיגה ממש מאומצת, עם לא מעט האצות ביניים, ומהירות תלת ספרתית בכביש המהיר, מחשב הדרך הראה צריכת דלק של 1/15.7 ק”מ ל-ל’. בנסיעה רגועה, בשילוב עומסי תנועה של שעתיים ביום, הלוך חזור (מה נסגר עם זה מדינת ישראל?) גירדנו את ה1/19 מלמטה – נתון מצויין לכל הדעות.

חישוב מסלול מחדש

יש כאן “רכב עממי” שנראה ומרגיש כמו רכב קופה יוקרתי, ועומד בכך בהצלחה. האיכות בלטה לאורך כל מבחן הדרכים. לא הרגשתי שאני נוהג ברכב צרפתי, אלא יותר קוראני, לטוב ולרע. ייתכן שרנו תחת תאגיד PSA התבגרה, ייתכן שהמעבר של ייצור הארקנה מרוסיה (עקב המלחמה) לדרום קוריאה, הפך אותה לפחות צרפתיה ויותר קוריאנית, ואולי ברנו רצו לייצר רכב שהוא לא הרנו שהכרנו עד היום, בטח היברידי ועוד יותר – קופה. אולי זה הסוד של הארקנה, שיכול לגרום לאנשים לשנות דעה, סטיגמות ומחשבות על רנו ולהגיד חברים, הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, בכל הקשור לדעות על “רכב צרפתי”.

מסכמים

מחירו של רנו ארקנה מתחיל ב-150,000 ₪, כשרמת הגימור הנבחנת SR, עולה 165,000 ₪. אם עד לפני שנה הייתי מרים גבה על מחיר כזה (זה קל, יש לי גבה אחת), מחירי השוק המטורפים, שלא לומר הזויים, גורמים לארקנה להראות כמו אופציה שפויה. בכל זאת, איפה תמצאו היום רכב פנאי קופה-היברידי-בטיחותי, עם שלל מערכות בטיחות ונגיעות ספורטיביות ויוקרה, עם סיכוי לא רע לאמינות קוריאנית במחיר הזה? כנראה שבסוכנות רנו הקרובה לביתכם. רנו ארקנה, טוב שהגעת.