רנו קפצ’ור מנוע 0.9 ליטר טורבו ידני – מבחן דרכים

דגם חדש לקרוסאובר העירוני רנו קפצ’ור – מנוע 0.9 ליטר טורבו ותיבה ידנית – מבחן דרכים

מאת: מקסים גולדשטיין

אנחנו עדים לתהליך מפתיע שמתרחש בשוק הרכב הישראלי. בתחילת שנות ה-90 החלה מגמת השתלטות של תיבת ההילוכים האוטומטית על שוק הרכב בישראל (להבדיל מאירופה). המצב הגיע לכדי סכנת הכחדה של הגיר הידני בישראל. חברים רבים שלי שהתחילו ללמוד נהיגה בתחילת שנות ה-2000 התלבטו אם יש טעם ללמוד לנהוג ברכב עם תיבת הילוכים ידנית, כי גם ככה הוא עתיד להעלם ואין להם סיבה להתאמץ.

יותר ויותר אנשים הופתעו כשגילו שאני נוהג ברכב “ידני” (מאז המצב השתנה, אפילו מכוניות הוט האץ׳, וביניהן גם שלי מגיעות ללא גיר ידני). התפתחות וגידול בשימוש בתיבות הילוכים רובוטיות רק החריפה את המצב.

אולם, קטגוריית מכוניות המיני (פיקנטו, אלטו וכדומה), הקימו לתחייה את הגרסאות הידניות – רכב קטן, תיבה ידנית במחיר אטרקטיבי לצרכן, והנה לכם קאמבק – הנהגים בארץ חזרו להשתמש ברגל שמאל בעת נהיגה.

אחרי קטגוריית המיני, גם בקטגורית הסופרמיני ואפילו במשפחתיות אפשר למצוא עוד ועוד דגמים מכוניות עם 3 דוושות – גז, ברקס וקלאץ’ (ובעברית, דוושת מצערת, בלם ומצמד).

לעוד כתבות של מקסים גולדשטיין

מתיחת הפנים של רנו קפצ׳ור, מיני קרוסאובר אופנתי הביאה את הגיר הידני גם לקטגוריה הנחשקת הזאת. יצאתי לבדוק את גירסת הבסיס: מנוע 0.9 ליטר טורבו המשודך לגיר ידני שעלותו היא 100,000 שקל. 3 ימים, 3 צילינדרים ו-3 דוושות. מבחן משולשים.

שנסתכל? נסתכל

רנו קפצ׳ור אחרי מתיחת הפנים נשאר דומה מאוד לקודמו. רכב נאה ונעים לעין בעל קוו עיצוב זורמים. חדי העין יבחינו בעיקר בפנסי חזית חדשים כשמתחתיהם יש פס תאורת לד בצורת האות C. מאחור גרפיקה קצת שונה לפנסים האחוריים וזהו בגדול. בפנים שמתי לב בעיקר לעדכון הגירסא במערכת המולטימדיה, אחת המערכות החביבות עליי בשוק הישראלי.

שנתרווח?

תא הנוסעים של הג׳יפון הזה (תסלחו לי, אני משתדל לא לקרוא למה שלא Jeep ג׳יפ), נחמד ומרווח דיו. המושבים הקדמיים נוחים מאוד, התמיכה לא רעה, אך ככל הנראה, בגרסאת האבזור הבכירה התמיכה הצידית טובה יותר. בנוסף, בגרסא הבכירה ניתן להוריד בעזרת ריצ׳רץ׳ את כיסוי המושבים לצרכי ניקיון  וכביסה. הרכב הזה ושכמותו, לא יראה אולי שטח (לא, פשוט לא, אל תנסו), אבל יכול להיות חשוף ללכלוך מטיול משפחתי עם הילדים או כתמי קפה של בוקר. חבל שבגרסא שבחנתי הריפודים לא ניתנים לשליפה וכביסה מהירה.

במושב האחורי יש מספיק מקום ל-2 מבוגרים, הכולל מרחב רגליים מספק. עבורי, בגובהי הצנוע (1.66) היה מספיק מרווח גם לראש וגם לכתפיים. לחיוב גם אציין, שהתקנת מושב תינוק מאחור, לא פגע בנוחות ומרווח הנוסע מקדימה. ללא ספק יותר מרווח פה מהקליאו, עליה הרנו קפצ’ור מבוסס.

איכות החומרים לא רעה אם כי לא מצטיינת. חלקים גדולים מהדשבורד, כולל רוב חלקו העליון עשויים מפלסטיק קשיח, שעושה רושם פחות מוצלח מול תאי נהג מתחרים, בהם החומרים רכים ונעימים. הדבר ממשיך גם לדיפוני הדלתות – פלסטיק קשיח ופשוט (בניגוד לגרסא המאובזרת). למרות איכות החומרים הממוצעת, עושה רושם שאיכות ההרכבה השתפרה, בכביש הגרוע בארץ (עוד אחזור אליו), לא נשמעו רעשים וקרקושים. גם בידוד רעשי הרוח והכביש השתפר. בטח ובטח יחסית לרנו קליאו מלפני מתיחת הפנים.

עיצוב פנים הרכב, בדומה לעיצוב החיצוני, נעים וזורם, וגם מתוכנן לא רע. אמנם אני לא דוגמא (בעלים של קליאו), אבל תפעול הרכב אינטואטיבי, או לפחות כזה שאפשר להתרגל אליו בקלות (בזכות ידית השליטה במולטימדיה).

הבטחתי ועכשיו אני מקיים. במסגרת המבחן מצאתי את הכביש הגרוע בארץ – איכות סלילה זוועתית, חוסר אחידות האספלט, פלסטרים חאפריים, שינויי גובה ובעיקר שברים רבים – הרשו לי להכתיר את רחוב דרך האילנות בחיפה בתור הכביש הגרוע בארץ. לא מקום שני, לא שלישי. ה-גרוע. ההמחשה וההסברים נדרשים על מנת שאוכל להסביר את נוחות הנסיעה בקפצ׳ור, שלא הצליח להעלים את השיבושים, אך טיפל בהם בצורה יפה מאוד, ומשככת. בכבישים פחות גרועים (רחובות אקראיים בבית שמש לדוגמא) או אפילו בכורכר הדוק לא היו תלונות בכלל.

עד כאן נסכם: לא רע בכלל.

שניסע?

קצת פרטים על ביצועי הרכב: קפצ׳ור 0.9 מצויידת במנוע טורבו בעל 3 צילינדרים המפיק 90 כ״ס והספק של 14.2 קג״מ. לכאורה, נתוני הבסיס לא מפתיעים ובטח ובטח שלא מבטיחים רבות. אך לאחרונה נהגתי במספיק מנועים צנומי נפח שמבצעים את העבודה מעולה וזה המצב גם כאן.

מצד אחד, הבידוד איכותי, אין שום תחושה של מנוע שלושה צילינדרים רועד. מצד שני, המנוע מספק את הכוח הדרוש. מצאתי את עצמי לא פעם משתדל לא לעבור את המהירות המותרת. היתרון והחיסרון של יחידת ההנעה בקפצ׳ור הוא הגיר. הגיר פשוט קורא את המחשבות שלי. מעלה ומוריד הילוכים בדיוק כשאני רוצה ובאופן שאני רוצה. פשוט נהדר! רגע, אופס… הגיר הוא גיר ידני והפעולות הן אכן הפעולות שלי.

שידוך הגיר הידני למנוע הטורבו הקטן מוצלח מאוד. בשום שלב במהלך המבחן לא היה חסר לי כוח. אולי רק במהירויות פליליות אבל לא הגעתי לשם.

החיסרון של הגיר הידני הוא ברור. הוא מבריח קהל לקוחות פוטנציאלים שלא מעוניינים להעביר לבד הילוכים בפקקים ובנסיעות תכופות בכלל. אני אישית אהבתי. שוב עולה ההשוואה לדגם הבכיר יותר, בעל מנוע 1.2 ליטר טורבו שמשודך לגיר edc רובוטי. דווקא מול הגירסא החזקה יותר, דגם הבסיס בולט ביתרונותיו. 0.9 ליטר ידני פשוט מבצע את הכל טוב יותר. מזמן לא נהנתי כ״כ ממבחן לרכב בעל פחות מ-200 כ״ס (כל מה שצריך זה גיר שנע ל-6 כיוונים ו-3 דוושות).

סעיף מערכות הבטיחות האקטיביות לוקה בחסר. כמו כל דגמי הרנו שמשווקים בארץ, גם הקפצ׳ור מסתפק במערכת בהתקנה מקומית בלבד (Movon). זהו, שום דבר מעבר.

שנסכם?

אני מתלבט איך לסכם את המבחן הזה. מצד אחד, יש פה רכב נעים מאוד, נוסע נהדר, עם מחיר סביר לגמרי. 99,900 ש”ח. מוצר עגול מאוד.

מצד שני, מיהו קהל היעד שלו? לקוחות קטגוריית הקרוסאוברים הקומפקטיים בד״כ קונים את הרכב מסיבות אופנתיות ולא מחיבה לנהיגה. אפשר רק לתהות, כמה נהגים שאינם חובבי נהיגה יסכימו להפעיל את רגל שמאל בנהיגה?

• מבחן דרכים רנו קפצו’ר דיזל
• רנו קפצ’ור ידנית – השקה

אולי יעניין אותך לקרוא

אופל אינסיגניה החדשה מבחן דרכים – קפיצת מדרגה

טויוטה היילקס מבחן דרכים – טנדר שבא לעבוד

רנו קפצ’ור מנוע 0.9 ליטר טורבו ידני – מבחן דרכים

וולוו S60 דור שני (2010-2018) מבחן דרכים

ריינג’ רובר וולאר – מבחן דרכים

סיאט ארונה מבחן דרכים