שברולט מאליבו (מתיחת פנים 2019) מבחן דרכים

שברולט מאליבו החדשה (אחרי מתיחת הפנים) מגיעה לפתחנו למבחן דרכים מעט נוסטלגי – עם ההשוואה המתבקשת בין המאליבו של היום מול המאליבו של פעם, המפגשים התכופים בתחנות הדלק בזמנו, מול מנוע ה-1.5 ליטר טורבו הרזה והמפתיע של היום. היו זמנים, אבל אמריקה נשארה אמריקה, וזה כולל את מרווח הפנים האדיר, הלוק והסטייל ואבזור הנוחות המפנק…

“אתה יודע, יש לה התנעה מרחוק. אם קר לך, אתה פשוט יכול להניע בלחיצה על הכפתור הזה, ובקרת האקלים ברכב תופעל באופן אוטומטי “על” הטמפרטורה האחרונה שכוונת”. מנהל המוצר אומר לי, דקה לפני שהתיישבתי בשברולט מאליבו החדשה, דור 9, לאחר מתיחת פנים. הוא שאל בחיוך, “אתה רוצה שאסביר לך על האוטו?”. סירבתי בנימוס. מבחינתי, זו הייתה פגישה עם האקסית, וזה משהו שרציתי לעשות לבד. להיזכר ברגעי קסם, נחת, נהימה של V6 שעולה בטורים, מושב מלטף ובעיקר, להרגיש את ה”ישיבה על כביש”, שרק חובב אמריקאיות, יבין, בכלל, על מה ההתלהבות והעניין.  

נכנס לרכב, מתיישב. מנסה לאתר ולזהות מה נשאר, מה דומה, מה מזכיר לי אותן. היו לי שתיים: האחת, V6 לתקופה קצרה (מודל 2008) והשנייה, 2.4 ליטר (מודל 2010) לקצת יותר מ-120,000 ק”מ (שזה שנתיים, בכמויות שנהגתי פעם). את דגם ה-2.4 ליטר הסבתי לגז, זו הייתה הדרך היחידה להתמודד עם התאבון הבריא שלה, ליטר אחד לשמונה-תשעה ק”מ אם, בנהיגה משולבת. ליטר אחד ל-10/11, בכביש מהיר. בנהיגה בעיר? אתם לא רוצים לדעת. אמריקאית, לא? את ה-V6 אהבתי יותר, היא לא הייתה הרבה יותר רעבה, והמנוע, V6, נו, אני אולד סקול, היא הייתה הרבה יותר נעימה וזריזה. 

הנעתי. הגשם בחוץ התגבר והחלטתי ליהנות מהיתרונות של רכב אמריקאי, לחיצה על כפתור חימום המושבים (לנהג ולנוסע, בשלוש דרגות שונות), ולחיצה נוספת על כפתור חימום גלגל ההגה. מפונקים שם בארה”ב. אני יכול להבין אותם. כשקר בחוץ, הדבר המהנה ביותר שיכול לחכות לך ברכב, למעט עיסוי רקמות עמוק (DS7 ודגמי מרצדס מיוחדים), הוא מושב מחומם. כיוונתי את המושב (כיוון חשמלי מלא כולל ניפוח תמיכת גב תחתון). העפתי מבט לצדדים, הצבעים בהחלט הזכירו לי שברולט מאליבו. שילוב חום-קפה, בז’, דמוי עץ, ומושבי עור לבנים (חיטה בהירה), היו בדיוק הצבעים שזכרתי מהמאליבו ההיא (למעט המושבים), מלפני עשור. אי אפשר היה לטעות, זה רכב אמריקאי, משפחתי, סטנדרטי. כשהוא עושה עליה לישראל, המילה “משפחתי” מתחלפת ל”רכב מנהלים/ רכב יוקרתי”, כי מה שמשפחתי בארצות הברית של אמריקה, הוא פינוק של ממש, בסטייט אוף איזראל.  

מבט נוסף לעבר תא הנוסעים, במרכז מערכת מולטימדיה מקורית חדשה עם מסך בגודל 8″, אינטגרלי בקונסולה המרכזית. תמיכה ב-Apple Car Play ו-Android Auto, כמובן. כולל פיצ’ר נחמד לחיבור שני מכשירי טלפון במקביל (קבלת שיחות בשניהם). קיבלתי את רמת הגימור הגבוהה בחבילה (LTZ), שהגיעה גם עם גג זכוכית כפול פנורמי. בניגוד לגגות פנורמיים אחרים, כאן בהחלט קיימת האופציה לפתוח חלון גג בודד (כמו ברכבים מפעם), לפתוח את התריס עד קצה המושב האחורי ולחשוף חלון שקוף (כהה). כיוונתי את המזגן (בקרת אקלים מפוצלת) ויצאתי לדרך.  

רגע, שכחתי. אין פה תחת מכסה המנוע, מנוע V6, זו גם לא ה-2.0 ליטר טורבו מהדגם הקודם (259 כ”ס). לראשונה, ברכב אמריקאי שהחל כגרסת גימור בכירה של ה-Chevelle וקיבל מודל משלו ב-1978… יש פה מנוע די צנום, כמקובל בימנו, בנפח 1.5 ליטר, מוגדש טורבו כמובן. זה מרגיש שונה. ללא ספק. זה כמו שלהארלי דווידסון ישימו פתאום מנוע שתי פעימות, במקום ה-V TWIN. לקח לי כמה דקות להבין שהבעיה היא לא במנוע החדש של המאליבו, הבעיה היא בהרגלים והתפיסות שלי. מה שטוב למרצדס, (המנוע החדש בנפח ה-1.33), מה שטוב לאופל (אותו מנוע, פחות או יותר) ומה שטוב לשאר היצרנים האירופאיים, מתחיל לחלחל גם למותג שברולט. אף אחד לא רוצה כבר לשמוע על מנועים גדולים ומזהמים, ואף אחד בוודאי שלא רוצה לעצור בתחנת הדלק ולהבין שהוא משלם כפול על דלק, משכניו.

וזה לא כל כך נורא, למען האמת. אמנם מדובר על 1.4 טון רכב, אבל נתוני ההספק עומדים על 163 כ”ס (5,700 סל”ד) ומומנט של 25.3 (2,500-3,000 סל”ד), זה אומר שצריך ללחוץ על הגז מעט בהתחלה, לעבור קצת את ה”נקודה המתה”, ואז שיא ההספק מגיע בסל”ד מעט גבוה יותר מהשיוט. בשורה התחתונה, יש פה מספיק כוח. באמת. השברולט מאליבו החדשה מאיצה ב-9.5 שניות מאפס ל-100 קמ”ש, והשאירה לא מעט רכבים מאחוריה ברמזורים. מדובר במנוע בנפח 1.5 טורבו, אבל זו עדיין שברולט מאליבו גדולה ומפוארת. תיבת ההילוכים אמנם מתנהגת לפעמים כמו אוטומטית רגילה (הדמיה של הילוכים), אך למעשה מדובר בתיבת CVT רציפה, שנועדה כמובן לחסוך בדלק. זו הפעם הראשונה שרכב כלשהו של GM מקבל תיבה רציפה של GM (למעט השברולט ספארק, ושם היא מגיעה מיצרן אחר), כך שאני מקווה שהניסיון יהיה חיובי (ולא כמו ההיסטוריה העגומה עם ה-SATURN בראשית שנות האלפיים בארה”ב). אישית, הייתי מעדיף תיבה אוטומטית 8 או 9 הילוכים (כמו בארה”ב) או בדגמים אמריקאים אחרים.

כשעצרתי לתדלק הבנתי שאני סתם מתבכיין. צריכת הדלק הממוצעת עמדה על ליטר 1 ל-12 ק”מ. בשברולט מאליבו. לרגע בדקתי שוב. וואה-הו!. הלכתי לקנות קפה לא לפני שהעפתי עליה מבט שוב. זו שברולט מאליבו? היא נראתה מאוד דומה לאחותה הגדולה, האימפלה, ואחרי שחקרתי קצת הבנתי, שזה לא בכדי. העיצוב המחודש (של דור 9) הגיע הודות למר ג’יימר סטרבודי, בחור בן 25(!), שעובד בשברולט מגיל 21 ועיצב את המאליבו החדשה (וגם את זו לפני מתיחת הפנים), ב-גיל 22 בלבד. העיצוב שלו אגב, התבסס על השברולט אימפלה. החזית החדשה קיבלה גריל קדמי גדול יותר משולב כונס אוויר אמצעי, יחידות תאורה חדשות ופנסים משולבי LED אוטומטי (ליום). 

היא יפה, מאוד אפילו, והרבה יותר יפה מאחור. הדבר היפה ביותר בשברולט מאליבו החדשה הם הקווים המתעגלים לכיוון גב הרכב, שמזכירים רכב קופה, וקימור קטן, דמוי אימפלה, שנראה כמו ספוילר. יחידות התאורה מאחור מזכירות בצורתן כנפיים של מטוס, או חללית אם תרצו, שילוב חדשני בהחלט.  

זמן לאסוף את הילדים, הם כבר מכניסים לבד את הבוסטרים ומוצאים שהכסא האמצעי כולל בתוכו משענת יד עם מקום לכוסות/ פחיות (אמריקאית או לא?), ומרוצים מזה שיש להם מיזוג גם מאחור בנסיעה עד לגני תקווה, להצגה של עלי באבא וארבעים השודדים. שקט מאחור, ואף אחד לא בועט לי בגב, יש יתרונות לבסיס גלגלים ברוחב 283 ס”מ. שלושה מבוגרים יכולים לשבת במושב האחורי בנוחות, ובלי שום מאמץ.  

בכל הנוגע לבטיחות, יש בשברולט מאליבו אחרי מתיחת הפנים, מצלמת נסיעה לאחור, בלימה אוטומטית עד 80 קמ”ש (מ-8 קמ”ש), כולל להולכי רגל, תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב, התראת שמירת מרחק, התראה תנועה חוצה מאחור ואף התראה על כלי רכב בשטחים מתים מהצדדים (רדאר). רגע, יש גם 10 כריות אוויר, בקרת לחץ בצמיגים, אופציית TEEN DRIVER (לדיווח להורים על מאפייני הנהיגה של הילד בסופי השבוע או בערבים), ומה חסר? בקרת שיוט אדפטיבית. למה? לאנשי שברולט הפתרונים. אין פה גם זיהוי כלי רכב דו”ג, וזיהוי תמרורי תנועה, אבל ניחא.

אני עובר על המחירון של שברולט באתר בזמן ההצגה עם הילדים. יש למאליבו שתי רמות, החל מ-174,990 ₪ (לפני אגרת רישוי) לדגם ה-LT+ (ללא מושבי עור וגג פנורמי ומראה אחורית עם עמעום אוטומטי) ו-189,990 ₪ (לדגם ה-LTZ שנבחן). הילדים נהנו בעלי באבא, ואני מנסה להבין אם הייתי בוחר בשברולט מאליבו, במחיר כזה, מול האופציות הנוספות. הפיתויים היום, מגיעים בעיקר מכיוון רכבי הפנאי, שמספקים תנוחת נהיגה אחרת, גבוהה, מרחב אחר ואופציה לנוע בשבילים.  

ראשון בבוקר. אחרי סופ”ש עם השברולט מאליבו, אני מתעורר בחמש. לפניי נסיעה של שעתיים, עד שאחזיר את הרכב. קר. אני יוצא בפליז, עם כוס קפה חם, מניח את הקפה, מוריד את הפליז ומדליק את חימום המושבים. יש מעט מאוד רכבים שיגרמו לי להתגעגע אליהם, המאליבו הוא ללא ספק אחד מהם.  

כתבות דומות:

תכנית חיסכון - 5 מכוניות מנהלים עד 30,000 ש"ח

שברולט אימפלה

שברולט מאליבו מבחן דרכים 2015

שברולט מאליבו מבחן דרכים 2016