נוסעים לאכול: שאפל בר ת”א – פאב ביתי עם אוכל טבעוני

נוסעים לאכול: סקירה על שאפל בר, פאב באווירה ביתית בפלורנטין תל אביב

היום הזה בחודש הגיע, כן, היום בו יוצאים מהבית לאכול בחוץ, ולחזור למחשב ולכתוב על זה. סקירת אוכל חווייתית על הבר התל אביבי, ברוח פלורנטינית “שאפל בר”. נותר רק לבחור עם מי ללכת. עם בן הזוג זה “אוביאס”, אז הזמנתי את חברת הילדות המגניבה שלי, שמלווה אותי כבר 30 שנה. איתה אני יכולה להשתטות, לדבר נון סנס, לרכל על בני הזוג ועל כל היתר, בלי להרגיש רע ובלי לשתות טיפת אלכוהול, כן. שתי סאחיות למות, בבר ממש ממש מגניב במרכז פלורנטין.

מי שמגיע מחוץ לתל אביב לתוך החלק השוקק ביותר של דרום תל אביב – שכונת פלורנטין, עם אוטו, בוודאי יעלה בדעתו לחזור הביתה, כמה פעמים, אחרי 20 דקות של חיפוש חניה. שקלנו כבר ממש ברצינות לחנות באיזה חור, בקו אווירי של קילומטר מהבר, אבל שינסנו מתניים, חזרנו להרצל, והיקום ממש רצה שנלך לבלות הערב, וסידר לנו על הרצל פינת פלורנטין, את חניית הזהב שלנו להערב – אפור אדום, עם פס לחניה חופשית עד 7 בבוקר, כשאיך נגיד את זה בעדינות, אם נשאר פה שעתיים, זה בגדר נס. באנו לאכול כמו שלא ראינו אוכל בימינו, לפחות אני, וללכת הביתה להמשיך לחיות את החיים הבורגניים והמשעממים שלנו בקצוות.

כבר בכניסה לשאפל בר השלנו 15 שנים מהחיים שלנו. ילדים, בעלים, שגרה? שכחנו מזה. אנחנו בנות 23, ובאנו לכבוש את העיר. את חזית הבר קשה לפספס, המקום מואר באורות חמים ונעימים, אנשים צעירים יושבים בשולחנות, מדברים, צוחקים, כאילו השעה היא לא 21:00 (השעה בה נמצאים בפיג’מה מול הספה, ומתחילים לסכם את היום… לא?). המארחת מקבלת אותנו בחיוך רחב ומראה לנו את המקום שלנו בתוך הפאב. שולחן שמור, באחלה מיקום, עם תצפית לכל היושבים, ולחזית הפאב. לצידנו חלון הראווה, להציץ על העוברים והשבים.

האחראי במקום, מנהל השאפל בר, בחור צעיר וחייכן מספר לנו קצת על הפאב, שקיים כבר 6-7 שנים, פאב ביתי, שהוא לחלוטין מקום עליה לרגל לדיירים מפלורנטין. בית שני. את החבר’ה מהשכונה זיהינו לפי החיבוק והצ’פחה שקיבלו, צעירים אחרים שהתקבלו בחיוך, כנראה מגיעים משכונות סמוכות. האווירה במקום כיפית, חמימה, מזמינה. אנחנו נטמעות במקום, כאילו ירדנו למטה לשתות ולאכול משהו. וזה, קסם מבחינתי. יצאתי נכנסתי, באתי הלכתי, הייתי חלק מהאנשים והאווירה, ולמקום נוספו הרבה מאד נקודות זכות, בזכות העובדה הזו.

הגיע הזמן לשתות ולאכול, עגור, מי שילווה אותי בערב הזה מציע לנו צ’ייסר נחמד לפתוח איתו את הערב. בהמשך הוא יגלה שיש לו עסק עם שתי נשים רעבות, אימהות עם זמן קצוב, ויגיע איתנו לתכלס – לאוכל. בשנים האחרונות התפריט של השאפל בר עבר כמה שינויים, והפך להיות טבעוני וצמחוני ברובו, כשמנות הדגל במקום הם ההמבורגרים הטבעוניים (יש גם המבורגרים מבשר). במקום מכינים את הגבינות הטבעוניות, הרטבים הטבעוניים, הקציצות ועוד.

המנה הראשונה שהגיעה לפתח שולחננו – “הקבב של גל” (39 ש”ח) קציצות קבב טבעוניות, המוגשות על פוקאצ’ה עם טחינה, רוקט, פטרוזיליה, רוטב ובצל סגול (סיפרתי לאחראי שאני חובבת בצל, ולאחר מכן, כל מנה הגיע עם תוספות בצל בתוך המנה ולצידה. אלוף). הזכרתי שהגעתי רעבה? אז ככה זה היה נראה, 3 קציצות טבעוניות עם טחינה בצל, רוטב, ירוקים, 3 קציצות נעלמו כלא היו. קציצות עשויות טוב, חמות וטעימות. מנה ראשונה מצוינת, גם לזוג. את הפוקאצ’ה השארנו כמעט בשלמותה, כי ידענו שאנחנו עומדות בפני 2 המבורגרים טבעוניים וגדולים. לחם לא יהיה חסר בהמשך.

חברתי לקחה כמה לגימות מהג’ין טוניק שלה, אני מהדיאט קולה שלי, והמשכנו למנות העיקריות – צ’יזבורגר מטריף. זה שם המנה, (54 ש”ח), והמבורגר בטטה ערמונים (54 ש”ח). רצה היקום (שוב), והצ’יזבורגר המטריף הגיע אלי, והערמונים הוגש לחברתי נועה. לצד שתי המנות הוגשו ריבועים אפויים ומתובלים של תפוחי אדמה, מיונז, ולי גם תוספת בצל. במנת הצ’יזבורגר יש מיונז טבעוני, חסה, עגבניה, בצל סגול, מלפפון חמוץ ורוטב אלף האיים. בהמבורגר של חברתי, יש מיונז טבעוני, חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ ומזרק בירה. התוספות בצד הן לבחירה של הסועד/ת, בין פוטטוס מתובל, מה שאנחנו קיבלנו, לסלט ירוק או פירה. “פוטטוס” זו לגמרי הבחירה הנכונה. וקטשופ. קטשופ זו גם בחירה נכונה.

הצ’יזבורגר שלי, כשמו כן הוא, הגיע עם גבינה טבעונית שמכינים במקום, שהוסיפה הרבה למראה ולטעם הכללי. גבינה טבעונית מותכת, זה קטע. היה לי טעים ועסיסי, והכל התחבר ביחד מעולה, בתוך הלחמניות החמות והמפנקות. הייתי רעבה, אז בכלל המנה הזו הגיעה אלי בול במקום ובזמן. המבורגר הבטטה ערמונים היה נראה הרבה יותר “טבעוני”, פחות מגרה במראה, ולמען האמת פחות עסיסי לחיך. הירקות והרוטב הוסיפו לו הרבה צבע וטעם, והוא כנראה פחות משמין ויותר בריא, אבל מול הצ’יזבורגר הוא מאבד נקודות.

האחראי, וכך כל העובדים במקום, עברו דרכינו, שאלו לשלומנו ושלום רעבוננו, והאם טעים לנו. הרגשנו ממש כמו טראמפ ומלאניה. אחרי שיחה קצרה עם עגור “האחראי”, המלאך השומר שלנו להערב, נראה שהוא חשב ששבענו, והזמין לנו שני קינוחים טבעוניים. והם אכן הגיעו, מהר (ותכף נחזור אליהם). מה שהוא לא צפה, זה אותי, עם תפריט ביד, מעיינת ובוחרת עוד מנה ראשונה. מבין המנות הראשונות המוצעות בתפריט (כרובית, חציל עם טחינה ועוד), ביקשתי לטעום את מנת הקרפצ’יו סלק (36 ש”ח), עם גבינה טבעונית מעל, ואיך לא – פיצה טבעונית! (49 ש”ח) עם תוספת ירוקים ו…אההממ בצל. אחרת איך תדעו אם המנות הללו טעימות. אין בעד מה, אני פה בשבילכם.

הקרפצ’יו סלק, מנה נחמדה. לא עפתי עליה. רציתי אותה מאד, בעיקר כדי לטעום את השילוב שלה עם הגבינה הטבעונית שמכינים במקום. השילוב לא הולך טוב משתי סיבות, הסלק הוא סלק מאריזה, וגם אם הגבינה הייתה טעימה היא לא הייתה יכולה “להרים אותו” בשום אופן. שמן זית תמיד עושה טוב, וגם במקרה הזה הוא לא עזר. נקסט, לפיצה הטבעונית. בשורה אחת, אם באתם לאכול ולשבוע, והצ’יזבורגר הטבעוני לא על הפרק הפעם, קחו פיצה. תבחרו שתי תוספות שאתם אוהבים, כוס בירה מהחבית, ותצאו שמחים, שבעים וטובי לבב. הבצק “שמנמן” כמו שאני אוהבת, לא חסכו בגבינה, וגם לא בתוספות. טעים.

קינוחים! (טבעוניים)

עוגת גבינה טבעונית וכנאפה טבעוני חם. שני קינוחים טובים וטעימים, עם העדפה ברורה לעוגת הגבינה הטבעונית, ולעוגות גבינה בגלל. את הכנאפה הטבעוני צריך לאכול מיד, כל שנייה שעוברת מצננת אותו והמאפה מאבד מהקסם שלו. במרכז הכנאפה בצק טעים ו”ונילי”, ומעל הקראסט המוכר של שערות הקדאיף, טעים וקריספי כמו שצריך. עוגת הגבינה הטבעונית, מומלצת מאד. נראית טוב, ומזכירה קינוחים חלביים מהילדות. הקרם בטעם חלבי וטעמי וניל, קרם טעים. העוגה “יושבת” על בסיס טעים במרקם עוגייתי, מעליה פירורי עוגה ומסביב הרבה אבקת סוכר, בעיקר לקישוט. הפלא הוא, שקינוח טבעוני הוא לא פשרה יותר, והעוגה הזו לחלוטין יכולה לתת בראש לעוגות חלביות דומות.

היה טוב ואנחנו עוד נשוב (אחרי שנחזור למידה של הג’ינס מלפני…).

שאפל בר – פאב באווירה ביתית עם תפריט טבעוני (וגם בשרים, פיצות נשנושים והרבה אלכוהול).

פלורנטין 19, תל אביב

נוסעים לאכול: סקירות אוכל נוספות:

אוממי
טנדורי
ריבר רמת גן
סוהו SOHO