מרצדס GLS350d ג’יפ יוקרה 7 מקומות – סקירה וחוות דעת
צילום: דניאל דהרי
רוב מבחני הדרכים שאני מתאמת הם לכלי רכב משפחתיים, סטנדרטיים, כאלה שבדרך כלל עולים בשיחות ייעוץ שאני עושה (מזמני, מרצי, ובאהבה). קרוסאוברים קטנים, קרוסאוברים בינוניים, פה ושם משפחתיות בתצורת האצ’בק, סופרמיני, ויוקרה וספורט ממש בשוליים. זה לא שהמכוניות האלה לא מעניינות אותי, הן פשוט לא בטווח המחירים של הדילמות היומיומיות. עד 250-300 אלף ש”ח.
ואז הגיעה מרצדס GLS
כשחשבתי שהמרצדס GLE גדולה, 7 מקומות, הגיעה המרצדס GLS והצליחה להדהים אותי במאסיביות ובגודל שלה. ג’יפ יוקרה מהשורה הראשונה, 7 מושבים, עתיר אבזור נוחות ובטיחות ואופצייה חשמלית לכל חלק ברכב. המחיר – החל מ-825,000 ש”ח לגרסת הדיזל – GLS350d ברמת אבזור לקשורי, ומדגדג את ה-900,000 אלף מלמטה, לדגם ה-GLS400d ברמת הגימור אולטימייט לקשורי.
זה לא יכול להיות מבחן דרכים סטנדרטי כי מדובר ברכב שיש בו הכל, וה”כתם” היחיד שיש לו הוא דירוג זיהום דיזלי כמו ב”ימים הטובים”, שלא היה טאבו להגיד “אני מחפש רכב דיזל”. 15 מתוך 15 מירבים. זיהום אוויר בסטייל.
מכאן, לא תשמעו מילה רעה אחת על הרכב, כי אין משהו רע להגיד. אולי עלויות תחזוקה, אולי התחזוקה עצמה. הכל פה מפנק, הכל אוטומטי, חשמלי, טכנולוגי, חושב, מתקדם. פאר היצירה. מצד שני, למי אכפת, אם יש לי לכם כסף לקנות ג’יפ יוקרה ממותג מרצדס, אז הדבר האחרון שמעניין אתכם הוא האחזקה והתחזוקה שלו.
למרצדס GLS350d מנוע בנפח שלושה ליטרים (2,925 סמ”ק), הספק מירבי של 286 כ”ס, מומנט מירבי “צנוע” של 60 קג”מ כבר ב-1,200 סל”ד, שחלילה לרגע לא תרגישו חסך בכוח מתפרץ. 2 טון ו-500 ק”ג של כל הטוב הזה זזים בהאצה מאפס למאה קילומטר ב-7 שניות בלבד. כמו מכונית משפחתית ספורטיבית במשקל טון פחות. התיבה G TRONIC 9 הילוכים, שעובדת חלק, ומרגישה מצוין. והחלק הבאמת מפתיע, הוא שה-GLS הזו צורכת בממוצע דלק כמו הקרוסאובר המשפחתי האחרון שהיה אצלי, סביבות 9.5 קילומטר לליטר, ואף פחות. לפני הלחיצות הנתון היה מפתיע עד בלתי אמין לרכב עם מנוע 3 ליטר.
האורך הכללי של המפלצת האפורה, (מפלצת טובה, כיפית, ידידותית ומפנקת…), הוא 5.2 מטר, הרוחב – שני מטר פחות 4 ס”מ. אז הכל היה טוב ויפה, מהרגע שהוצאתי אותו מסוכנות מרצדס בהרצליה, ועד הרגע שהגעתי לחניה מתחת לבית. דירה.
מכירים את המושג הזה “חניה בהסכמה”? זה מעין “חפלפ”, מושג חאפרי ישראלי, ההיפך מחניה בטאבו, לפיו, שכנים שנשארו בלי חניה בבניין, חונים בכל מיני פינות מציקות בשטח החניה הקטן גם ככה של הבניין, וכולם מתעלמים מהעניין, עד שזו הופכת להיות החניה הקבועה שלהם, בהסכמה.
ההסכם הוא בגדול, הסכם ללא מילים, בו כל השכנים מנסים לצאת ולהכנס לחניה בלי לדפוק לשכן, שנדפק עם חניה בהסכמה, את האוטו. מספיק מבט חטוף על הרכב של השכן, כדי להבין שהוא חונה שם בלית ברירה, ושהקאדילק שלו, שחטפה, אוהו כמה דפיקות חטפה, לא תהיה שווה הרבה עוד שנתיים- שלוש.
איפה הייתי?
אני עם מרצדס GLS, בכניסה לחניה המלאה של הבניין, עם הג’מוס האפור הזה, מלאת תקווה וביטחון עצמי. נותנת לעצמי צ’אנס לחניה רגילה, לפני שאני לוחצת על הכפתור שמפעיל את המצלמת 360. מצלמת הרוורס, המצלמה הקדמית, והחיישנים בהחלט מספיקים בשלב הזה. כמעט דקה אחרי, אני בפנים. כמעט ד-ק-ה אחרי. אמנם זה לקח זמן, אבל המרצדס GLS ומערכות הבטיחות ההיסטריות שלה לא ייתנו לאף נהג/ת לדפוק לה את המרכב. המסקנה: קונים מרצדס GLS? כדאי מאד שתהיה לכם חניה גדולה, מרווחת ופנויה שראויה לה.
מפרט האבזור של מרצדס GLS350d כוללת חבילת עיצוב חיצונית AMG Line הכוללת: חישוקי סגסוגת ענקיים ויפהפיים בגודל 21 אינץ’, מדרכי צד, או מדרגות צד מאלומיניום, תאורת לד קדמית ואחורית, קשתות גג, צבע מטאלי ועוד.
מבפנים, חבילת “אקסלוסיב” הכוללת בין המיליון סעיפים, שלא אציין, מפאת חוסר מקום: ריפודי עור בהיר, וחיפויי עור, גימורי עוד ועץ, תאורת אווירה (כיף, שחקו עם זה), מערכת מולטימדיה MBUX, המצוינת, שאני כל כך אוהבת, ומכירה עוד ממרצדס A CLASS. מערכת שראוי ותכנס לכל הקטגוריות והדגמים, והיא תכנס. מערכת עם מסך מגע בגודל 12.3 אינץ’, עם ניווט מקורי של מרצדס, טאץ’ פד, שלא כל כך הגעתי אליו, כי אני עושה הכל מהמסך, משטח טעינה אלחוטי, שלא קלט את הגלאקסי S10+ שלי, רק כי התעצלתי להוריד את הכיסוי של הטלפון. אל תהיו ענת, תורידו אותו.
סיפרתי לכם על הגג הפנוראמי העצום שיש לי פה מעל הראש? גג פנוראמי נפתח, מושבים קדמיים מתכווננים, אורטופדיים, מחוממים או מאווררים, וכוללים עיסוי (דיי, הגזמתם), שורה שנייה של מושבים, גם חשמלית, וגם השלישית, ובקרת אקלים מפוצלת לארבעה אזורים, שאף אחד לא יישאר מקופח.
אמרתי שהרכב הזה חזק? לא הגעתי לזה עדיין, השפע מסביב מסיח את הדעת. כן, הרכב הזה חזק, סוחב, ועושה את זה בחן של רובוטריק. חזק אבל אלגנטי, בהמה אבל בטוב טעם. בכל רכב הישיבה שלנו שונה, משהו ברכב גורם לך להתנהג אחרת. במרצדס GLS היד שלי אחזה כמעט רוב הזמן במשענת היד של הנהג. משענת מעוצבת שממש נוח ונעים לאחוז בה, ובצורה טבעית. היד שם, יד בוטחת. אני סומכת על הרובוטריק הזה כל כך. עדיין לא מתאהבת, אני צריכה זמן, ואין מספיק.
שיחקתי עם המושבים, לחצתי על כל הכפתורים האפשריים, שיניתי את תאורת האווירה לכתום מסיבות, שרתי שירים בקולי קולות, בהנאה רובה, תודות לשניים עשר הרמקולים, קיבלתי עיסוי כתפיים ושכמות חם, ולחצתי גז, כאילו אנחנו מדינה מוטורית פה, והכבישים בנויים לזה.
את מצבי הנהיגה בקושי ניצלתי, מי צריך מצב ספורט? מדובר בחיה מספיק חזקה לנסיעה יומיומית בגוש דן. גם מתלי האוויר AIRMATIC, נותרו במצב הסטנדרטי שלהם, משככים ונוחים. עם מתלי האוויר אפשר “לשחק” ולמתוח מעלה בנסיעות בשטח בסופי שבוע.
שקט, נוח, חזק, מפנק בצורה מוגזמת. מה עם בטיחות?
למרצדס GLS מערכו בטיחות מתקדמות מקיפות: מבלמים אדפטיביים עם פונקציית HOLD, ו-HILL START ASSIST, מערכות שיוודאו שלרגע לא תרגישו שהענק האפור הזה מדרדר לכם אחורה בעצירה ברמזורים, או עצירות בכבישים מעט תלולים, לא ולא, וזה חברים, תחושה של ביטחון בנהיגה, וחובה כחלק ממערכות עזר לנהיגה ומערכות בטיחות.
מערכת בטיחות אוטונומית תבלום את הרכב במקרה של כמעט תאונה, חלילה. הרכב שומר עליכם בפני סטייה מהנתיב, שומר, כחלק ממערכת השיוט האקפטיבית, על מרחק בריא מהרכב מלפנים, מתריע בהבהוב על כלי רכב בשטח מת, סביב הרכב, ויש גם מערכת תאורה שלמה וחכמה שתדע איך להאיר לכם מספיק את הדרך, מבלי לסנוור אף אחד.
יש לי לפחות עוד 400 מילה לכתוב, אבל עזבו אתכם ממילים, תביטו בתמונות המהממות של הצלם דניאל דהרי.
