אלפא רומיאו ג’וליה ולוצ’ה (280 כ”ס) מתיחת פנים – מבחן דרכים

אלפא רומיאו ג’וליה ולוצ’ה מחזיקה מתחת לתא המנוע, יחידת הנעה בנפח 2 ליטר, עם הספק של 280 כ”ס, והנעה אחורית, לשמחת אוהבי המותג. מה השתנה אחרי מתיחת הפנים? ומה אני מרגישה כלפיה אחרי שנים שלא נפגשנו? מבחן דרכים מלא אמוציות…

אחרי יותר מ3.5 שנים (מחזיקה את הראש, איך עבר כל כך הרבה זמן?), אני נוהגת שוב באלפא רומיאו. הפעם המבחן לאלפא רומיאו ולוצ’ה, זו רמת הגימור הגבוהה ביותר לג’וליה בין 4 רמות גימור: רמות SPORT ו-MONZA, שמוצעות בגרסת המנוע – 2 ליטר עם 200 כ”ס, רמת אבזור TURISIMO INTERNAZIONALE, ו-VELOCE המהממת שלשמה התכנסנו היום, ובחובם של אלה מנוע שני ליטר עם 280 כ”ס. אזכיר, שאין קשר לג’וליה תלתן ירוק – גרסת ה”קוואדרופוליו”, היא וששת הצילינדרים שלה, וה-510 כ”ס שלה נמצאים בספרה אחרת, עולם מקביל, ומהמם.

לפני 3.5 שנים בחנתי את הג’וליה בגרסתה ה”בסיסית”, 2 ליטר, 200 כ”ס (הנעה אחורית, תיבת 8 הילוכים אוטומטית), טרם מתיחת הפנים, והיום את האלפא רומיאו ג’וליה ולוצ’ה (280 כ”ס, הנעה אחורית, תיבת 8 הילוכים אוטומטית), אחרי מתיחת הפנים.

אז מה חדש באלפא ג’וליה אחרי מתיחת הפנים?

מתיחת הפנים ניכרת בעיקר על רמת האבזור הנבחנת, עם סמלים מושחרים, השחרות גם בגריל, בשם הדגם ועוד. זה מוסיף ללוק הכללי, ללא ספק. מערכת המולטימדיה שודרגה ברמה, המסך גדל לגודל 8.8 אינץ’, והממשק שלו מתקדם ונוח יותר להבנה ותפעול, דרך אותם מתגים על גבי ההגה, והקונסולה.

הקונסולה נראית כמעט אותו הדבר – אבל יפה יותר בזכות גימורים אדומים, תוספת דגל איטליה, מקום ייעודי/פתח למפתח עצמו, שלא יסתובב בתא הנהג, נוסף פתח אחסון קרוב למשענת היד לנהג, והמתג שמרימים כדי להכניס את הרכב לחניה – P, שינה מקום וצורה. כנסו למבחן של האלפא ג’וליה מ-2017 כדי להשוות את תאי הנהג.

אגב, המתגים והג’ויסטיק בקונסולה היפה של הג’וליה לא נוחים בעיני, חוץ מכפתור הבית, עם סמל של בית, שברור לי שהוא מחזיר אותי חזרה למסך הבית במערכת המולטימדיה, לא זכרתי מה כל דבר עושה, והיד שלי זזה כל פעם למקום אחר. בסולם האינטואיטיביות מ-1 עד 10, הייתי נותנת 4 וזה בהנחה שהיה לי סופשבוע מעפן שהשפיע על חוש הסקרנות הטבעי שלי, ועל הכוח שלי להגדיל ראש.

ההגה הפך קטן יותר, במעט, ומלבד מתג בקרת השיוט בצד השמאלי של ההגה, שהשתנה מעט במראה, הכל נותר זהה. גם כפתור ההתנעה המצוין, שנמצא במיקום מדליק ושונה. ושלא אשכח, יש גם מטען אלחוטי לניידים שלנו, שממש עובד טוב. חיבור מהיר, טעינה פשוטה.

גולת הכותרת של מתיחת הפנים, כיאה ל-2020, הן מערכות הבטיחות המתקדמות, אלפא רומיאו ג’וליה אחרי מתיחת הפנים, החל מרמת הגימור הבסיסית, מכילה את מערכות הבטיחות הבאות:

מערכת אקטיבית לזיהוי כלי רכב ב”שטח מת”, מערכת אקטיבית למניעת סטייה מנתיב, חבילת חנייה הכוללת – חיישני חנייה היקפיים + מצלמת רוורס, מערכת התראה על עייפות הנהג, בקרת שיוט אדפטיבית, שליטה אוטומטית באורות גבוהים.

התוצאה? אלפא רומיאו ג’וליה משמיעה מלא צלילים והתראות כמו שמעולם לא השמיעה. אני ביקשתי אותן, אני הגדרתי את מערכות הבטיחות השונות כך שיפעלו ויתריאו, אבל זה עדיין מוזר. זה עניין של הרגל כמובן, ואתם יכולים לבחור לכבות ולא לשמוע את ההתראות האלה מאותתות לכם על סכנה בדרך. תהא בחירתכם אשר תהא. רק תהיו לי בריאים.

סקירה קצרה של האבזור באלפא רומיאו ג’וליה ולוצ’ה אחרי מתיחת הפנים:

האבזור החיצוני כולל: חישוקי אלומיניום בקוטר 20 אינץ’, ריפודי עור, פסי חלונות בגימור מושחר, חלונות אחוריים כהים, בתי גלגלים וחצאיות בצבע הרכב, חבילת השחרה הכוללת – אגזוזים, סמלים, צורת ה-V של ה”גריל” הקדמי גם מושחר, קאליפרים צבעוניים, פתיחה ונעילת הדלתות ללא מפתח. 

האבזור בתא הנוסעים כולל: מולטימדיה עם מסך מגע בגודל 8.8 אינץ’, (שינוי גדול ומרענן) מסך לוח השעונים בגודל 7 אינץ’, CARPLAY, סאנרוף, מושבים קדמיים מחוממים, גלגל הגה מחומם, התנעה ללא מפתח, תאורת אווירה בידיות, מערכת שמע משודרגת הכוללת 11 רמקולים + סאבוופר

אלפא רומיאו ג’וליה מבחוץ מרשימה, מדהימה, ויפהפייה למראה, אבל כשפותחים את הדלת ותא הנוסעים שלה נגלה, נעתקת הנשימה, לא פחות. הריפודים והגימורים האדמדמים, בשילוב הצבעים הכהים, השחורים, מהפנט. תא הנהג והנוסעים הדהים אותי והמשיך להדהים בכל פעם שהדלתות נפתחו. כמה יפה, מושקע, איכותי, תכליתי ולא עמוס, ובעיקר נעים לשהייה.

אחרי כל זה, הגיע הזמן להתניע. מדובר במנוע טורבו בנזין הזרקה ישירה, המפיק 280 כ”ס, מומנט מרבי של 40.8 קג”מ נאים ב-2,250, תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 8 יחסי העברה קדמיים. ההנעה היא אחורית, ומאפס למאה קמ”ש עם הולוצ’ה תגיעו תוך 5.2 שניות.

בפועל, לוקח זמן להרגיש את הדחיפה קדימה כשיוצאים מהמקום. נתון המומנט מצוין, אבל בלחיצה על הדוושה הייתה חסרה לי המיידיות, ה”רעל”. לקבל את הכוח מיד, במקום. אחרי 2,250 סל”ד התחושה משתפרת פלאים, והטווח הזה, שנותנים גז, עד מהירות חוקית, אלה הם הרגעים הכי מהנים עם האלפא.

ההגה רך מעט, קל, אבל לא בצורה מפחידה או לא נוחה, ואפשר ליהנות מהתחושה הזו כשלוקחים פניות בצורה חדה. כיף פה.
כיאה למכונית מנהלים, ספורטיבית יוקרתית, עם הסמל הנכון באמצע, נסיעה עירונית עם הג’וליה, היא נסיעה נוחה, נעימה, שקטה, ועם הרבה סטייל. אלה הרגעים שהרגשתי איתה בבית. דווקא לא בנקודות הקיצון, מיד אסביר.

ואז יצאנו לכבישים המהירים. הגיע הזמן לתת גז, בשביל זה אני חיה, אלה הרגעים שלי בשבוע, וכן, זיהיתם נכון, אני נהגת של קו ישר. אריאל פעם ניסה ללמד אותי לעשות דריפטים, וברחתי. כמה רחוק ברחתי? אני מסרבת לשבת איתו באותה מכונית כשהוא נוהג.

לעניינו. הגעתי לכביש הנכון בזמן הנכון, ושמתי הכי הרבה גז שאני יכולה. המהירות היא כבר לא חוקית, כלומר כן חוקית, כי אני לא בכביש ציבורי. ב-140 קמ”ש החלו להיכנס רעשי דרך ניכרים, מורגשים לתא. 150 קמ”ש, הם כמובן מתגברים. 160 קמ”ש, תחושות לא נעימות של מכונית ראלי, ולא מכונית מנהלים אירופאית. אני מגרדת בראש ותוהה אם אני באלפא רומיאו ג’וליה. לחיצונת קטנה נוספת והרפיתי. הנסיעה הפכה מחוספסת מדי, ולי התחדדו שתי מסקנות בראש:

1. זו לא האלפא ג’וליה, זהו רכב המבחן הספציפי. עובדה שגרסת ה-2 ליטר (200 כ”ס) הרגישה רכה, נעימה, ושקטה באותה סיטואציה.
2. ב3.5 שנים האלה, בזמן שלצערי לא נגעתי במכוניות אלפא רומיאו, כן בחנתי הרבה מאד רכבי מרצדס. ומרצדס בנץ, יימח שמם כמובן, יודעים לעשות רכבים כמעט מושלמים, כאלה שב-200 קמ”ש, אתה מרים את כוס הקפה מתא הכוסות המחומם, לקחת עוד לגימה.

מה שמרצדס עשתה לי בשנים האחרונות, היה להרים את רף האיכות, ונוחות בנהיגה לנקודה גבוהה מאד, עד שכל מה שמתחת, פשוט מרגיש פחות טוב ולא נכון/לא נעים.

בתור פריקית של אלפות, ומטורפת בפרט על האלפא 159 (אותה לימים האלפא ג’וליה החליפה), ובעלים של 159 אחת לשעבר, אני מודה, אלפא רומיאו לנצח תהיה מותג נחשק ואהוב עלי. המכוניות של אלפא רומיאו עובדות על נימים אחרים בגוף. על הרגש, על הבטן… ולנצח אוהב את המכוניות, את הסמל ומה שהוא מייצג. אלפא זה מנעד של רגשות.

העיצוב של האלפא רומיאו ג’וליה מפעים, מה מפעים? מחסיר פעימה, בכל פעם שהעיניים פוגשות בה, מבחוץ ומבפנים. איך מעצבים רכב עם כל כך הרבה דיוק בסטייל, סטייל מגרה ששמור רק לה, וייחודי רק למותג האיטלקי העסיסי הזה.

אז… אלפא רומיאו ג’וליה, סדרה 3, אודי A4, וולוו S60, או מרצדס C CLASS?

בשורה התחתונה, בין שלל המתחרות בקטגוריה, אני חושבת, וגם בטוחה, שאלפיסטים יבחרו באלפא ג’וליה על פני כל מתחרה, בעיניים עצומות, ובלי לחשוב פעמיים. ובצדק. הג’וליה מכונית מנהלים / משפחתית מפוארת, יפה ושובת לב. וגם מרווחת, נוחה ודינאמית… היא באמת כל החבילה. החל מ-218 אלף ש”ח.

אבל מפרספקטיבה של אדם שאינו “פריק של אלפא”, שבשבילו ב.מ.וו, וולוו, מרצדס, הם מותגים קבילים, רלוונטיים, האלפא ג’וליה נכנסת לתחרות לא פשוטה – תחרות מול הטכנולוגיה של ב.מ.וו, העושר, הנוחות והדקדוק בפרטים הטכניים של המרצדס, הייחודיות והבטיחות שוולוו פרצה איתה פנימה וקדימה בשנים האחרונות, והביצועים החדים (והמרגשים) של האודי.

כמובן שאילו הייתי יושבת בגרסת התלתן ירוק, לא הייתי מדברת ככה, וככל הנראה כל המבחן הזה היה משתפך, ומלא בגינונים ושירי אהבה והלל למנוע ה-V6. ואוחחחח, כמה הייתי רוצה לשמוע את צלילים שלו עכשיו.

אלפא רומיאו ג’וליה ולוצ’ה

5 כוכבים מרביים במבחני ריסוק רשמיים של הeuroNCAP.
צריכת דלק – 9.5 ק”מ לליטר (כולל הלחיצות)
דירוג זיהום אוויר – 14 מתוך 15 מרביים

מחיר: 319,900 ש”ח
אחריות – 3 שנים

לטוב: עיצוב חיצוני ופנימי, נוחות, בטיחות, אבזור.

ולרע: תפעול המולטימדיה דרך הקונסולה (מה, איך?), כניסת רעשי דרך במהירות בינעירונית, מתחרות מצוינות

נ.ב

**סמלת מציעה ביטוח “קורונה” שמעניק ללקוחות בטחון במקרה שהמגפה תחזור בעתיד:

• הקפאת תשלומים ל-3 חודשים
• הארכת תקופת ההלוואה ב-24 חודשים
• קניה חוזרת של הרכב בהוכחת פיטורין ולפי התקנון